לוח שנה

לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906

לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים. לוחות השנה התבססו תחילה על תצפיות אסטרונומיות, וכיום רובם נבנים לפי כללים שנוצרו בעקבות תצפיות אלה. כמעט כל לוחות השנה מקבצים את הימים לחודשים ולשנים.

להצגתו הנוחה של לוח השנה משמש כלי הקרוי אף הוא לוח שנה.

הלוח הגרגוריאני הוא הלוח המשמש כמעט את כל עמי העולם. יתר הלוחות שעדיין בשימוש כיום משמשים בעיקר לצרכים דתיים.

לוחות שנה מרחבי העולם

דף מלוח שנה עברי
  • לוח השנה השומרי הוא העתיק ביותר שנמצא, ומתוארך לתקופה שלפני יותר מ-5,000 שנה. הוא גם לוח השנה הקדום ביותר הידוע לנו שהשתמש בשנה מעוברת[1].
  • לוח השנה העברי: הלוח העברי המקורי אינו קבוע וכל סוף חודש היה נקבע אורכו על פי מולד הלבנה, וכל שנה הייתה נקבעת במהלך השנה עצמה האם היא תהיה מעוברת (13 חודשים) או פשוטה (12 חודשים).
  • לוח השנה המצרי: אורך השנה קבוע 365 יום. היה נהוג במצרים העתיקה עד אוגוסטוס קיסר.
  • לוח השנה הקופטי: אוגוסטוס הוסיף יום אחד כל ארבע שנים ללוח המצרי כך שמקביל כיום ללוח היוליאני. מניין השנים מתחיל בעליית דיוקלטיאנוס לשלטון.
  • לוח השנה האתיופי: הגרסה האתיופית ללוח הקופטי. החודשים זהים אבל שמותיהם שונים וספירת השנים מתחילה בשנת 8.
  • לוח השנה הרומי: בתחילה, השנה הרומית הייתה מורכבת מעשרה חודשי ירח, מתוכם, ארבעה חודשים בעלי 31 יום ושישה חודשים בעלי 30 יום. אורך השנה היה 304 יום. השנה הרומית החלה במולד הירח הראשון שאחרי יום השוויון האביבי, והסתיימה בחורף. השנה לא כללה את חודשי החורף, מכיוון שלא התבצעה בהם פעילות חקלאית. החודש הראשון של השנה הרומית היה מרץ, החודש שבו ניתן להתחיל להילחם, ולכן הוא קרוי על שם אל המלחמה מרס. זכר למספור הקדום של החודשים ניתן למצוא בשמותיהם של ספטמבר (ספטם = שבע בלטינית), אוקטובר (אוקטו = שמונה בלטינית), נובמבר (נובם = תשע בלטינית), ודצמבר (דצם = עשר בלטינית), המכילים את מספרם הסודר הקדום של חודשים אלו.
  • הלוח הסיני: לוח השנה הסיני פועל במחזור של 60 שנה. כל שנתים נושאות שם שקשור לאחד מחמשת היסודות: מים, עץ, אש, אדמה, מתכת לפי הסדר הזה. כל שנה נושאת שם של חיה מתוך סדרה של שתים עשרה: תרנגול, כלב, חזיר, עכברוש, שור, נמר, ארנבת, דרקון, נחש, סוס, כבשה, קוף. שנת 2000 הייתה שנת הדרקון והיסוד הקשור אליה היה מתכת.
  • הלוח ההינדי הוא לוח השנה הרשמי הנהוג בהודו, משלב בתוכו את לוח השנה הירחי (מולד הירח) ולוח שנה אסטרולוגי, שנת 0 בלוח ההינדי היא שנת 78 בלוח הגרגוריאני.
  • הלוח המוסלמי: מבוסס על מחזור ירח (כלומר על התקופה שבה משלים הירח הקפה שלמה סביב כדור הארץ), ומשמש את המוסלמים. השנה המוסלמית היא בת 354 או 355 יום ומספר השנים מציין את הזמן החל מההיג'רה של מוחמד ממכה שאירעה בשנת 622 לספירה.
  • הלוח הפרסי: לוח שנה שמשי ששנותיו נמנות מההיג'רה, מקובל באיראן ובאפגניסטן.
  • לוח השנה של המאיה: מבוסס על מחזור מסובך שנמשך 18980 ימים (52 שנים).
  • לוח השנה האצטקי: לוח שמשי, בן 365 יום בשנה. השנה נחלקת ל-18 חודשים בני 20 יום. חמשת הימים הנותרים נחשבו לימים מועדים לפורענות. כל חודש נקרא לפי תופעת טבע שהתרחשה בו או לפי טקס מסוים שבוצע במהלכו.
  • טונאלפוואלי: לוח שנה בן 260 ימים שהיה נהוג במסו-אמריקה הפרה-קולומביאנית, במיוחד בקרב האצטקים. לוח השנה לא התבסס על השמש או הירח, וחולק שרירותית ל-20 תקופות בנות 13 ימים.
  • הלוח היוליאני: קדם ללוח הגרגוריאני, ומשמש כיום חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות לשם קביעת מועדי החגים. משמש גם לציון תאריכים בתקופה שקדמה להנהגת הלוח הגרגוריאני.
  • הלוח הגרגוריאני (מכונה גם הלוח הכללי או האזרחי): מבוסס על שנה טרופית (זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש) ומשמש כיום כמעט את כל עמי העולם.
  • לוח השנה הבהאי: מבוסס על חלוקת השנה ל-19 חודשים בני 19 ימים כל אחד. יש להוסיף 4 ימים מדי שנה, בין החודש ה-18 ל-19.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר יונת אשחר, הלוחות שצועדים עם הזמן, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 9 בספטמבר 2018