מוריץ פון אופנברג
 | |
| מוריץ פון אופנברג | |
| לידה |
22 במאי 1852 טרופאו, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
18 במאי 1928 (בגיל 75) וינה, אוסטריה  |
| מקום קבורה |
בית הקברות של היצינג  |
| מדינה |
ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית הטרזיאנית |
| צאצאים |
Erika Adolph-Auffenberg-Komarów |
| השתייכות |
 הצבא האוסטרו-הונגרי. |
| תקופת הפעילות | 1871–1918 (כ־47 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-36 מפקד הקורפוס ה-15 מפקד הארמייה הרביעית | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
  | |
מוריץ ריטר פון אופנברג (בגרמנית: Moritz Ritter von Auffenberg; 22 במאי 1852 – 18 במאי 1928) היה גנרל אוסטרו-הונגרי, מפקד הארמייה הרביעית בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה בקרב גליציה.
קורות חייו
קריירה מוקדמת
פון אופנברג נולד בטרופאו. בשנת 1871 התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי והחל ללמוד באקדמיה הצבאית הטרזיאנית בווינר נוישטאדט, ובשנת 1878 השתתף בכוח שכבש את בוסניה.
פון אופנברג מילא תפקידי פיקוד ומטה שונים, בשנת 1905 מונה למפקד הדיוויזיה ה-36, בשנת 1909 מונה למפקד הקורפוס ה-15. בשנת 1911 מונה לשר המלחמה של האימפריה, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1912, תוך שבמהלך תפקידו פעל רבות לייעול הצבא האוסטרו-הונגרי ולקידומו.
מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, קיבל פון אופנברג את הפיקוד על הארמייה הרביעית, ופיקד עליה בקרב גליציה. בתחילה נחל פון אופנברג ניצחון גדול בקרב קומרוב, אולם בהמשך נחל תבוסה משפילה בקרב רווה. לאחר כישלונו בקרב רווה, הודח פון אופנברג מתפקידו ב-30 בספטמבר 1914, ומסר את הפיקוד על הארמייה ליוזף פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה, למרות שההוראה להחלץ לעזרת הארמייה השלישית הגיע ממפקד החזית קונרד פון הצנדורף.
אחרית ימיו
ב-22 באפריל 1915 קיבל פון אופנברג מהקיסר תואר אצולה גראף פון קומרוב כאות הוקרה על ניצחונו בקרב. במאי 1915 נשפט פון אופנברג על הדלפת מידע סודי כשכיהן כשר המלחמה, אך זוכה מכל האישומים על ידי היינריך קומר פון פאלקנפלד. לאחר המלחמה התגורר פון אופנברג בווינה וכתב 2 ספרים על המלחמה. ב-18 במאי 1928 נפטר פון אופנברג בווינה בגיל 76.
