מטרואה

ערך זה עוסק באוניית עולים. אם התכוונתם למשורר וסופר צרפתי, ראו כרטיאן מטרואה.

אד"מ/א/ק מָטָרוֹאה (באנגלית: R.M.S./S.S Mataroa) הייתה האונייה הראשונה שהביאה עולים לארץ ישראל אחרי מלחמת העולם השנייה. נוסעיה היו פליטי שואה, כולל ילדי בוכנוואלד, קבוצת ילדים ניצולי מחנה הריכוז בוכנוואלד וקבוצת ילדים שהוסתרו בתקופת המלחמה בצרפת ובשווייץ.

האונייה נבנתה ב-1921 בבלפסט ונקראה "דיוגנס" (אנ'). האונייה נבנתה כאוניית נוסעים, והייתה יכולה לשאת 130 נוסעים במחלקה ראשונה ו-422 נוסעים במחלקה שלישית. האונייה הוחכרה ב1922, יחד עם אוניית האחות "סופוקלס", לחברת הספנות "אברדין ליין" (אנ'). ב1926 חכרה חברת הספנות "שו, סוויל אנד אלביון ליין" (אנ') את שתי האוניות, ושינתה את שמותיהן מ"דיוגנס" ל"מטרואה" ומ"סופוקלס" ל"טמרואה".

ב1945 הוחכרה האונייה על ידי המוסד לעלייה ב', בעזרת צבא ארצות הברית ובתיאום עם ממשלת המנדט הבריטי, לצורך הבאת עולים, מפליטי השואה, לארץ ישראל. מטרואה קיימה שתי הפלגות בשנת 1945.

ההפלגה הראשונה יצאה ב-7 ביולי. רוב הפליטים היו ילדים, ניצולי מחנה בוכנוואלד, וכן ילדים שהוסתרו בצרפת ובשווייץ. בין הילדים שהפליגו באונייה היו לולק לאו בן השמונה, לימים הרב ישראל מאיר לאו, שלימים היה לרב הראשי של מדינת ישראל; סנדרו טוט בן העשר, לימים צבי ינאי, מנכ"ל משרד המדע; ולונק זלינגר, גם הוא בן שמונה, לימים אריה זלינגר, מאמן נבחרות אולימפיות בכדורעף (ארצות הברית והולנד) איתן זכה במדליות אולימפיות. נוסעים נוספים היו אוטו ז'ינייבסקי, מראשי מחתרת היהודים בתנועת ההתנגדות הצרפתית ופרופ' אריאל כהן, לימים מ"מ ראש העיר ירושלים (לאיכות הסביבה, מדע וטקסים) ובנו של גיבור המחתרת בצרפת ליאו כהן שנספה בשואה, אחיו של שופט בית המשפט העליון חיים כהן שחילץ את משפחתו ממחנה המעצר בעתלית.

ההפלגה השנייה הייתה ב-3 בספטמבר. בהפלגתה זו הובילה "מטרואה" מנמל טולון שבצרפת כ-1,000 עולים לארץ ישראל, ביניהם עולים בלתי לגאליים שעלו על האניה כשהם מתחזים לסבלים וכן חיילים בריטים אחדים בדרכם לחופשה במצרים. הספינה הגיעה לנמל חיפה אחרי שישה ימי הפלגה בראש השנה תש"ו, 9 בספטמבר 1945. בשל הגעת האונייה לנמל ביום טוב התעוררה שאלה הלכתית בעניין הירידה מן האונייה בחג. הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, פסק שמותר לרדת מן האונייה, אולם יש להישאר בתחום הנמל עד מוצאי החג. הרב עצמו, יחד עם רבה הראשי של חיפה, הרב יהושע קניאל, היו בין מקבלי הפנים שחיכו על הרציף.

הבריטים העבירו את כל העולים למחנה המעצר בעתלית לשם בידוד, לתקופה של כשבועיים. אחר כך שוחררו העולים שהיו בעלי סרטיפיקט וכן חולים אחדים, ואילו העולים הבלתי-לגליים נכלאו במחנה. ב-9 באוקטובר 1945 פרץ הפלמ"ח למחנה המעצר ושחרר את העצורים. הבורחים עלו ברגל להר הכרמל דרך בית אורן ומשם ירדו ליגור.

בסוף דצמבר 1945 חילצה "מטרואה" מיוון קבוצה של מדענים, אינטקלטואלים ואמנים יוונים, שזוהו עם השמאל ביוון, שנרדפו על ידי השלטון הימני בתקופה שכונתה "הטרור הלבן" (אנ'). חילוץ הקבוצה נעשה ביוזמת מנהל המכון הצרפתי באתונה באותה עת. הקבוצה הועברה מיוון לנמל טאראנטו, בדרום איטליה.

האונייה הוצאה משירות לקראת 1957, ונשלחה לגריטה במרץ 1957.

מדיה וקבצים בנושא מטרואה בוויקישיתוף

• "מטרואה", באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
• מטרואה, באתר New Zealand Maritime Record, המוזיאון הימי הלאומי של ניו זילנד
• צבי ינאי מספר על הצלתו, בדף 13 מספר יהודה בן-צור על הספינה, באתר הפלי"ם
• ההפלגה הראשונה:
  • למעלה מ-1300 עולים הגיעו אתמול לנמל חיפה: ביניהם 470 ניצולי מחנות דכאו ובוכנוולד. - הבאים יועלו היום לחוף בשעות הבוקר, משמר, 16 ביולי 1945
  • עולי 'מטרואה', פליטי ארצות אירופה, ניצולים וחלוצים – הועלו לחוף: סיפורי זוועה של ניצולי מחנות המוות. - פרקי גבורה של המחתרת והתעוררות בתנועה החלוצית, משמר, 17 ביולי 1945
  • מ. מ., ביום "מטרואה", משמר, 18 ביולי 1945
• ההפלגה השנייה:
  • עלית אלף ביום א' של ראש-השנה: נוער, חלוצים ופליטים מכל חלקי אירופה. - "קיבוץ בוכנוואלד" הגיע במילואו, דבר, 10 בספטמבר 1945
• על "מטרואה" ומעפיליה, באתר RelatioNet BA JO 28 PR PO