מיראז' 5
 | |||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג |
אמנעה אווירית  | ||||||
| יצרן |
דאסו תעופה | ||||||
| תקופת שירות |
1970–הווה (כ־54 שנים) | ||||||
| יחידות שיוצרו |
582 | ||||||
| משתמש ראשי |
| ||||||
| |||||||
  | |||||||
מיראז' 5 (מצרפתית: Mirage - "חזיון תעתועים") מתוצרת חברת "דאסו" הצרפתית הוא מטוס קרב על-קולי, של הדור השני שתוכנן בשנות ה-60 של המאה העשרים לבקשת והזמנת חיל האוויר הישראלי על בסיס מיראז' 3 ויוצר בצרפת. בסופו של דבר, בעקבות האמברגו הצרפתי על נשק לישראל אחרי מלחמת ששת הימים, לא סופק המטוס לישראל.
בזכות תנאי מזג האוויר הבהירים בדרך כלל במזרח התיכון, הביע חיל האוויר הישראלי עניין בגרסת מיראז' 3 נטולת מכ"ם ואוויוניקה, כך שמחיר המטוס יוזל, מבנהו יפושט והוא יתאים יותר למשימות תקיפה. בחודש ספטמבר 1966 הזמין חיל האוויר 50 מטוסים מהדגם שזכה לסימון מיראז' 5.
היסטוריה
מטוס המיראז' 5 הראשון טס ב-19 במאי 1967. מראהו החיצוני דומה לדגם הקודם, מלבד חרטום ארוך וצר יותר בשל ביטול המכ"ם, וצינור הפיטו שהועבר מקצה החרטום אל מתחתיו. מיראז' 5 נשא שני תותחים כקודמו, אך נוספו לו עוד שתי נקודות לנשיאת חימוש חיצוני (סה"כ 7 נקודות) וכן בוטלה האפשרות להתקנת רקטת האצה. משקל החימוש הכולל היה 4,000 ק"ג.
עליית המתח בין ישראל לשכנותיה גרמו לנשיא צרפת שארל דה גול להכריז, ב-3 ביוני 1967, על אמברגו שמנע את העברת המטוסים לישראל. אמברגו זה התברר כלא-יעיל, מכיוון שהמלחמה פרצה ממילא יומיים לאחר מכן. המיראז'ים המשיכו לרדת מקו הייצור ועד 1968 הצטברו כל המטוסים בעוד ישראל סיימה לשלם את תמורתם.
בסוף 1969, ביקשו טייסי הניסוי של חיל האוויר הישראלי בצרפת להעביר את המטוסים לקורסיקה, בטענה שכך יוכלו להמשיך ולהתאמן גם בעונת החורף. הממשלה הצרפתית חשדה שהם מנסים להעביר את המטוסים לישראל, חשד שהתגבר כאשר נודע כי הם ביקשו להתקין מכלי דלק גדולים על המטוסים. כתוצאה מכך לא אישרה ממשלת צרפת את ההעברה. לבסוף ויתרה ישראל על קבלת מטוסים אלו, והתשלום בגינם הושב. 50 המטוסים שהוזמנו על ידי ישראל שירתו בסופו של דבר בחיל האוויר הצרפתי.
עם זאת, הצליחה מדינת ישראל להשיג מודיעין טכנולוגי אודות תוכניות המיראז' 5 והחלה לייצר בתעשייה האווירית העתק שלו שזכה לשם "נשר" והיה מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. הנשר היה העתק מושלם של המיראז' 5, פרט לכמה התקנים אלקטרוניים מתוצרת ישראל, מושב מפלט "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כמו טיל האוויר-אוויר הישראלי שפריר. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת 1972 וזכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים. בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו-מושביים. 39 מאלו שופצו ונמכרו לארגנטינה בשנים 1978-1982, שם כונו "Dagger" (פגיון) ונטלו חלק במלחמת פוקלנד, תוך שהם סופגים אבדות כבדות.
בשנת 1972 רכשה לוב מטוסי מיראז' 5 שחלקם הועברו למצרים והשתתפו במלחמת יום הכיפורים לצד חיל האוויר המצרי.
כפיר
ערך מורחב – כפיר (מטוס)
במקביל לפרויקט הנשר, נעשו בישראל ניסיונות להשתלת מנוע סילון אמריקאי J-79 מתוצרת ג'נרל אלקטריק (שנבנה ברישיון בישראל) בגוף המיראז' 5. ניסיונות אלו הולידו את מטוס הקרב הישראלי הראשון - הכפיר. גרסת ניסוי ראשונית שנקראה "טכנולוג" טסה לראשונה באוקטובר 1970. דגם משופר טס ביוני 1973. דגם הייצור נקרא כפיר C1, ייצורו החל באפריל 1975. השוני החיצוני הבולט ביותר היה תוספת משטחי הקנארד לשיפור התנהגותו וכושר תמרונו. 27 מטוסי כפיר C1 יוצרו עד לשינוי הדגם ל-C2, שכלל "שפם" לאורך החרטום, כנפוני קנארד שונים וגדולים יותר, כנף עם "שן מסור" ועוד שתי נקודות לחימוש חיצוני (סה"כ 9). שינויים אלו קיצרו את מרחק ההמראה של הכפיר לעומת קודמיו בעלי כנף הדלתא והקנו לו יכולת תמרון עדיפה במהירויות נמוכות.
דגמים
מפעילות
- חיל האוויר הארגנטינאי
- חיל האוויר הלובי
- חיל האוויר של בלגיה
- חיל האוויר הצרפתי
- חיל האוויר הישראלי
קישורים חיצוניים
| מטוסי דאסו | ||
|---|---|---|
| מטוסי קרב ו-הפצצה | MD 315 פלמאנט • MD 450 אורגאן • דאסו מיסטר • דאסו מיסטר IV • דאסו אטנדר • סופר אטנדר • מיראז' 3 • מיראז' 4 • מיראז' 5 • מיראז' F1 • יגואר • מיראז' 2000 • ראפאל | 
|
| מטוסי אימון | אלפא ג'ט | |
| מטוסי נוסעים | מרקיור | |
| מטוסי מנהלים | דאסו פאלקון | |
| מטוסי ניסוי | בלזק V • מיראז' 3V • מיראז' G • מיראז' 4000 | |