מערכת אוטובוסים מהירה (באנגלית: BRT –Bus Rapid Transit) היא מערכת תחבורה להסעת המונים, בה נעשה שימוש באוטובוסים רבי קיבולת, בדרך כלל דו-מפרקיים, שנוסעים בנתיב תחבורה ציבורית ייעודי תוך קבלת עדיפות בתנועה על פני כלי תחבורה אחרים, באופן דומה למערכות אחרות, כגון רכבות קלות. הרעיון הוא לשלב את המהירות, האמינות והיעילות של הרכבת הקלה עם הגמישות המתאפשרת בהפעלת שירות אוטובוסים.[1]
מערכת האוטובוסים המהירה הראשונה בעולם הופעלה בקוריטיבה, ברזיל בשנת 1974. כיום פועלות מערכות כאלו בערים רבות בעולם, כגון: איסטנבול, לוס אנג'לס, לאס וגאס, הלסינקי ואתונה, אשר מספקות שירות מהיר יותר מקווי אוטובוס רגילים.[2] הן משרתות כ-27 מיליון נוסעים ביום ברחבי העולם, מתוכם כ-17 מיליון בדרום אמריקה לבד.[3]
ברחבי גוש דן מתוכננים כחמישה קווי מערכת אוטובוסים מהירה, כחלק מהמיזם שמבצעת החברה הממשלתיתנת"ע, אשר מקימה גם קווי רכבת קלה ותחתית. קו מספר 1 הוא הקו הראשון שיושם על ידי חברות דן ונת"ע בגוש דן. מסלולו דומה מאוד למסלול המתוכנן של הרכבת הקלה, אך הוא עובר במעט מאוד נתיבי תחבורה ציבורית בלעדיים (נתיבי האוטובוסים לאורך דרך ז'בוטינסקי בפתח תקווה, למשל), ולכן אינו עונה על ההגדרה המדויקת למערכת אוטובוסים מהירה. הקו החום בתוכנית מערכת התחבורה במטרופולין תל אביב מיועד אף הוא לפעול באוטובוסי BRT, אף שתחילה תוכנן כקו רכבת קלה. נבחנת אף האפשרות להפעילו באוטובוסים המונעים בחשמל לפחות בחלק ממסלולה שבין ראשון לציון וביה"ח אסף הרופא בבאר יעקב.
הוכחת תשלום (אנ') • החלפה (אנ') • התחמקות מדמי נסיעה (אנ') • חוזה נסיעה (אנ') • כרטיס נסיעה בחינם (אנ') • כרטיס נסיעה משולב (אנ') • כרטיסי נסיעה חכמים (רב-קו) • מזעור דמי נסיעה (אנ') • מכונה לרכישת כרטיסים (אנ') • מערכת תשלום אוטומטית (אנ') • תחבורה ציבורית בחינם • תשלום ביציאה (אנ') • תשלום ידני (אנ')
חברות
אזור תשלום (אנ') • יחס כיסוי עלויות (אנ') • נסועה מחוץ לפעילות (אנ') • פרסום על גבי אוטובוסים (אנ') • קנס בתחבורה ציבורית (אנ') • רכבת כסף (אנ') • תוכנית הוזלת דמי נסיעה (אנ')
מסלולים
אורך רשת (אנ') • מסלול חוצה-עיר (אנ') • מסלול מעגלי (אנ') • מסלול רדיאלי (אנ') • ניתוח רשת תחבורה (אנ')
