נג'ווא נג'אר

נג'ווא נג'אר
نجوى نجار
	אין תמונה חופשית
לידה	31 ביולי 1973 (בת 51); וושינגטון די. סי., ארצות הברית
סוגה מועדפת	דרמה, סרט תיעודי
תקופת הפעילות	מ-1999
	פרופיל ב-IMDb

נג'ווא נג'אר (בערבית: نجوى نجار) היא במאית קולנוע אמריקאית.

ביוגרפיה

נג'אר נולדה לאב ירדני ולאם פלסטינית בוושינגטון די. סי. בארצות הברית גדלה בסעודיה ובאירופה. למדה לתואר ראשון במדע המדינה וכלכלה, ולתואר שני בקולנוע בארצות הברית. בתקופת הסכמי אוסלו חזרה לירושלים ואחר כך עברה לגור ברמאללה^[1].

סרטה משנת 2000, נעים ו-ודיע, הוא סרט תיעודי על יפו שלפני מלחמת העצמאות, דרך סיפוריהם של סבה וסבתה של הבמאית והשפעת העזיבה על חייהם. בסרט גם ראיונות עם אמה ודודותיה של נג'אר.

סרטה משנת 2002, התגלמות השכחה, עוסק במזרח ירושלים דרך סיפורו של בית הקולנוע "אלהמברה" משנות החמישים ועד לסגירתו בשנת 1989^[1].

סרטה העלילתי מור ורימון (משנת 2008) זכה בפרס בחירת הקהל בפסטיבל דוחא-טרייבקה בקטר בשנת 2009 והוצג בפסטיבל סאנדנס^[2]. הסרט, שצולם ברמאללה ובירושלים, מגולל סיפור שבמרכזו משולש אהבה בין כוריאוגרף, רקדנית ובעלה זיאד, שנעצר על ידי צה"ל לאחר שסירב לוותר על אדמתו. בסרט משתתפים היאם עבאס, עלי סולימאן, אשרף פרח ויסמין אל-מסרי.

בשנת 2014 ביימה את הסרט "עיני הגנב" הקרוי על שם ואדי חרמייה, שבו הקים צה"ל מחסום, בזמן האינתיפאדה השנייה, ובו ירה למוות ב-2002 צלף פלסטיני בעשרה ישראלים. נג'אר, שגם כתבה את התסריט, טענה שהסרט נמנע מלהלל את המעשה ובונה סביבו עלילה מורכבת ומרובת שכבות^[3]. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר^[4].

בשנת 2020 יצא לאקרנים סרטה העלילתי השליש "בין גן עדן ואדמה", על זוג פלסטיני צעיר שהחל בהליכי גרושים וחושף הפתעה לא רצויה. הסרט בפרס נגיב מחפוז לתסריט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בקהיר^[5].

נג'אר הקימה ומנהלת את חברת הפקות הקולנוע הפלסטינית Ustura Films.