נואומנה

עמנואל קאנט
Immanuel Kant
Immanuel Kant
אנשים
ג'ורג' ברקלירנה דקארטיוהאן גוטליב פיכטהפרידריך היינריך יעקביגאורג וילהלם פרידריך הגלדייוויד יוםארתור שופנהאוארברוך שפינוזה
עבודות חשובות
ביקורת התבונה הטהורהההקדמותמהי נאורות?הנחת יסוד למטפיזיקה של המידותביקורת התבונה המעשיתביקורת כוח השיפוטהדת בגבולות התבונה בלבדמטפיזיקה של המידותלשלום הנצחי
קאנטיאניזם ואתיקה קאנטיאנית
אידיאליזם טרנסצנדנטליפילוסופיה ביקורתית • סכמה • אפריורי ואפוסטריוריאנליטי וסינתטינואומנההדבר כשלעצמוקטגוריותהצו הקטגורי • צו היפותטי • מקסימה"ממלכת התכליות"אפרצפציה טרנסצנדנטלית • אסתטיקה טרנסצנדנטלית
נושאים קרובים
אידיאליזם גרמנינאו-קאנטיאניזם

נוֹאוּמֵנָה (בלשון רבים, מיוונית עתיקה: noumena) או נוֹאוּמֵנוֹן (בלשון יחיד: noumenon) הוא מונח פילוסופי המצביע על מה שאינו מופיע כתופעה (פנומנון: phenomenon; ברבים פנומנה: phenomena) או להתנסות אנושית. באידיאליזם הטרנסצנדנטלי של עמנואל קאנט, "הפנומנה" היא עולם התופעות המותנה בניסיון האנושי, ואילו הנאומנה מציאות אפשרית של "הדבר כשלעצמו", כלומר של דבר או דברים שהם בלתי מותנים בתפיסה האנושית.

קאנט טוען כי על הנואומנה לא נוכל לדעת דבר חיובי. מדובר ב"מושג־גבול" של הפילוסופיה הביקורתית, שנועד למנוע מהמטפיזיקה לקבוע שיפוטים דוגמתיים מעבר למה שניתן לתפוס בניסיון, בכפוף לקטגוריות של השכל ולצורות ההסתכלות הטרנסצנדנטאליות של חלל וזמן. כלומר, המושג נועד לסמן תחום שלא נוכל להגיע לתוכו, אך שהתבונה מתפתה ושואפת לעשות זאת.[1] כאשר התבונה מבקשת להחיל את הקטגוריות על הנואומנה, היא מפיקה טעויות שונות הבאות לידי ביטוי, בין היתר, באנטינומיות.

בחיבורו ביקורת התבונה הטהורה, בסיום החטיבה הראשונה, "האנליטיקה הטרנסצנדנטאלית" מתוך "תורת היסודות הטרנסצנדנטאלית", ישנו פרק קצר בשם "על הטעם להבנה של כל המושאים בכלל בין פנומנה לנומנה" ובו נכתב:

המושג של נוּמנון – כלומר, של דבר שאינו כלל מושא של החושים, ושעלינו לחשוב (באמצעות שכל טהור בלבד) לדבר כשהוא־לעצמו [...] הכרחי כדי למנוע שההסתכלות החושית תתרחב עד לדברים כשהם־לעצמם, וכדי להגביל בכך את תוקפה האובייקטיבי של הכרת החושים. (לשאר הדברים, שאליהם ההכרת החושים אינה מגעת, קוראים משום כך בשם נוּמנה, כדי להראות שהכרות אלה אינן יכולות להרחיב את תחומן אל כל מה שהשכל חושב). בכל זאת, בסופו של דבר אין כל אפשרות לרכוש תובנה על אפשרותם של נוּמנה כעין אלה, והתחום שמחוץ לספֵרת התופעות הוא (בשבילנו) ריק. [...] מושג הנוּמנון הוא אפוא רק מושג־גבול שנועד להגביל את יומרות החושיות, ושימושו על דרך השלילה בלבד. ובכל זאת אין זו המצאה שרירותית, אלא המושג צמוד להגבלת החושיות, בלי שיש ביכולתו להציב משהו חיובי מחוץ לתחומה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ירמיהו יובל, "מבוא", בתוך: עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013, עמ' 79