נען

נען

רחוב בכניסה לקיבוץ נען
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	גזר
גובה ממוצע[1]	‎90 מטר
תאריך ייסוד	1930
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
- אוכלוסייה	1,794 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.3% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   נען (למפת גוש דן רגילה)   נען (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נען (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נען 31°53′01″N 34°51′28″E / 31.8835421915888°N 34.8577699935432°E / 31.8835421915888; 34.8577699935432 מפת היישובים של מועצה אזורית גזר באדום - נען בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2]	7 מתוך 10
http://www.naan.org.il

נַעַן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ המאוחד (כיום "התנועה הקיבוצית") הממוקם כ-3 קילומטר מזרחית לעיר רחובות במועצה אזורית גזר. קיבוץ נען נמצא צפונית לישוב גני הדר, מזרחית למושב סתריה, מערבית לכביש 6 ודרומית לכביש 4304.

מקור השם

השם נען נבחר על ידי חברי הקיבוץ באוקטובר 1936. השם ניתן לקיבוץ בשל קרבתו לכפר הערבי נענה, וכן בשל צלילו של השם "שם קצר, חי, חופף עליו חן קדומים. בוקע ממנו צליל עברי קדום, צליל בראשית ארצי ישראלי"^[3]. היו מי שרצו לקרוא לקיבוץ בשם "נעמה" בשל קרבתו לחורבות העיר הקדומה "נעמה" (יהושע, ט"ו, מ"א).^[4] אולם ברוב קולות נבחר השם נען. מתוך אהבתם אל ישובם, נוהגים תושביו לומר: אין כ-נען, בארץ כנען^[5].

היסטוריה

קיבוץ נען הוא הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי חברי תנועת הנוער העובד. הוא הוקם על ידי חברים בתנועה מתל אביב שבקשו לעבוד בחקלאות והחלו בקיץ 1926 בעבודות הבציר ברחובות. במהלך השנים נוספו אליהם חברים רבים, בהם יוצאי כפר ילדים ובוגרי מאיר שפיה^[6]. לאחר תום תקופת הבציר החליטה הקבוצה על ייעוד התיישבותי, וניסתה להקים התיישבות על אדמות שהיו שייכות לחקלאי הרחובותי משה סמילנסקי. התגלע בין חברי הקבוצה לבין סמילנסקי סכסוך, ולבסוף התחברה הקבוצה למנחם מנדל רוזנבוים שהיה חבר בעמותת מהפכנים שגלו מרוסיה לארצות הברית. בסיוע כספי עמותה זו נקנו אדמות ליד הכפר הערבי נענה וחברי הקבוצה עלו על הקרקע יחד עם רוזנבוים וייסדו את הקיבוץ.

הקיבוץ נוסד בסוכות, תרצ"א, אוקטובר 1930^[7] על ידי חניכי הנוער העובד מקבוצת "הבציר" ברחובות. זהו הקיבוץ הראשון שנוסד על ידי חניכי תנועת "הנוער העובד" וכן גם הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי נערים שנולדו בארץ ישראל.

בתחילת 1950 נסלל כביש גישה לקיבוץ מכביש רמלה-בילו, באורך 2.25 קילומטר^[8].

בתחילת 2005 הוחלט ברוב קולות בדבר שינוי מקיף שכולל הפרטה ומעבר לשכר דיפרנציאלי עם רשת ביטחון כך שתושבי הקהילה משלמים מס קהילה ובנוסף "מס איזון" לאבטחת הכנסה לאוכלוסיות חלשות בקהילה.

כלכלה

בשנת 1937 הוקם בקיבוץ מפעל לתבניות מתכת וייצור עגלות וכעבור שנה שינה המפעל את ייעודו למפעל לייצור ממטרות ובהמשך קיבל את השם: "נען מוצרי השקיה". בשנת 1970 נוסד בקיבוץ דן מפעל "דן ממטירים" לייצור השקיה זעירה; בשנת 2001 התאחדו שני המפעלים ושם החברה שונה ל"NaanDan". בשנת 2007 קנתה חברת "ג'יין" ההודית 50% מן הבעלות על המפעל ושם החברה שונה ל"NaanDanJain", כאשר ברשות ההודים שמורה אופציית "Call" לרכישת מלוא הבעלות על החברה. ב-15 במאי 2012 הודיעה חברת ג'יין על מימוש אופציית ה"Call", אך הודיעה גם כי החברה תמשיך לתפקד באותו האופן, וכן נחתמו חוזי העסקה עם העובדים הוותיקים עד לשנת 2020 לפחות.

לקיבוץ רפת משותפת עם קיבוץ שובל המספקת חלב ל"טרה", ענף גידולי שדה הנפרש על פני כ-8,000 דונמים (גידולים עיקריים: כותנה, תירס, אבטיח) וכמו כן בעלות על שטחי מטעים, פרדסים וחצילים ומספר ענפים נוספים הפועלים בתוך הקיבוץ.

הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.

אתרים

• סליק "בית החמרה" בנען - בית מגורים שנבנה מאדמת חמרה, מים וקש שהיו בנמצא באזור. מתחת לבית היה סליק ששימש כמחסן סודי לנשק.
• בית ניגונים לדוד זהבי - בית לפעילות מוזיקלית חברתית וחינוכית, הממשיך את מורשתו של המלחין דוד זהבי. בבית מתקיימים ערבי שירה, קונצרטים והרצאות על המלחין דוד זהבי וכן סיורים בקיבוץ בעקבות שיריו^[9].
• מבני ציבור שונים - קיבוץ נען עשיר במבנים שתכננו על ידי אחדים מחשובי האדריכלים בישראל. מאז הקמתו ב-1930 ועד תחילת שנות השמונים, הוזמנו אדריכלים מוכשרים כגון שמואל מסטצ'קין, שלמה גלעד, חנן הברון וגדעון שריג לתכנון מבני הציבור המרכזיים בקיבוץ כמו חדר האוכל, בית ברל והתיאטרון הפתוח^[9].
• תחנת הרכבת נען - נמצאת סמוך לקיבוץ. הייתה בעבר תחנת משא של הרכבת המנדטורית. התחנה איננה פעילה יותר, אך רכבות עוברות דרכה כיום בקו הרכבת בין באר שבע ללוד.
• גן המטוס - גן משחקים השוכן בלב הקיבוץ. המטוס מוצב מעל המבנה הרפואי הסמוך. המטוס הוא מטוס ריסוס חקלאי בצבע צהוב מסוג SNOW COMMANDER S-2D^[10].
• בית הבטחון - בעקבות ארועי 1929, הוקם בראש הגבעה בית בטחון בן שתי קומות, ראשון המבנים שנבנו בנען. תוכנן בידי יוחנן רטנר. סביב הגג הוקמה חומה נמוכה ובה חרכי ירי. לימים היה זה בית הילדים הראשון בקיבוץ^[11].

אישים

האישים הבאים קשורים לקיבוץ נען:

• ישראל גלילי - היה ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. נמנה עם מייסדיו של קיבוץ נען, שבו היה חבר עד יום מותו.
• דוד זהבי (גולדיס) - היה מלחין ישראלי, ממייסדי קיבוץ נען. חתן פרס אלקוני לזמר העברי. בבגרותו הצטרף למייסדי קיבוץ נען, מהנוער העובד, והיה חבר הקיבוץ כחמישים שנה, עד יום מותו.
• משה כרמל (זליצקי) - היה מראשי "ההגנה", אלוף בצה"ל, איש ציבור ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. פיקד והוביל את כיבוש מרבית הגליל בחזית הצפון במלחמת העצמאות. בשנת 1930 היה בין חברי הגרעין להקמת ההתיישבות הראשונה של התנועה שנקראה לאחר מכן קיבוץ נען.
• משה בּרַסלַבסקי - היה איש הקיבוץ, סופר והיסטוריון. בשנת 1933 הצטרף לקיבוץ נען של התנועה. שם נותר עד יום מותו, ושם נקבר.
• שמריה גוּטמן - היה ארכאולוג ישראלי. ידוע בעיקר הודות לתרומתו לחקר מצדה ולחשיפת גמלא. היה מראשוני קיבוץ נען, והיה חבר בו עד יומו האחרון.
• יעקב ירקוני - היה קצין בפלוגת סיור של חטיבת שריון, שלחם בחזית המצרית במלחמת ששת הימים ונפל בקרב רפיח. על פעולתו בימי המלחמה עוטר ירקוני בעיטור המופת. ירקוני נולד בנען ונקבר בה.
• שאול ורדי - היה לוחם בחיל השריון שקיבל את עיטור הגבורה עבור לחימתו בקרב על קלע בחזית הסורית במלחמת ששת הימים. ורדי נולד וגדל בקיבוץ נען. הוא היה מרכז גידולי השדה ומרכז המשק בקיבוץ ולאחר שנים ניהל מפעל של מיכל נגרין בקיבוץ. ורדי נפטר בביתו בקיבוץ נען.

ראו גם

• סליק בית החמרה בנען

לקריאה נוספת

• מיה קסטרו: עוטף נען - טיולים קרובים לבית, הוצאה עצמית, קיבוץ נען, 2013
• מוטי זעירא: כמו קול של הלב - סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013
• עמוס שיפריס: קיבוץ נען - ביוגרפיה של מקום, הוצאת קיבוץ נען, 2010
• עירית שטינוול ושלומית מוסנזון (עורכות): אדמה נענית, הוצאת קיבוץ נען, 1981
• ברוך כנרי, יוסקה רבינוביץ - עדות, רמת אפעל: יד טבנקין, 2014

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נען בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נען
• סיפורו של קיבוץ נען על גבי ציר זמן - סיפור מקומי ארכיון קהילתי
• משה ברסלבסקי, י"ג שנות נען, דבר, 20 באוקטובר 1943
• ח"י לנען, דבר, 27 באוקטובר 1948
• ניצוץ, נען הוותיקה והצעירה, דבר, 13 ביולי 1955
• יצחק יעקבי, נערים שנעשו סבים: 25 שנה לנען – הקבוצה הראשונה של "הנוער העובד", דבר, 5 באוקטובר 1955
• נען חוגגת מחצית יובלה, דבר, 6 באוקטובר 1955
• נען בכור קיבוצי ה"נוער העובד", דבר, 7 במאי 1959
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על אולם הספורט בקיבוץ נען, אתר 'חלון אחורי', 9/2012
• מיכאל יעקובסון: על חדר האוכל וגן הזיכרון בקיבוץ נען, אתר 'חלון אחורי', 9/2012
• מיכאל יעקובסון: כתבה על "בית ברל" והתיאטרון הפתוח בנען בתכנון אדריכל שמואל מסטצ'קין, אתר 'חלון אחורי', 10/2012
• קשת רוזנבלום, התיאטרון הפתוח בקיבוץ נען נשאר סגור, באתר הארץ, 28 במאי 2013
• אלי אלון, אסון דוד הקיטור בקיבוץ נען, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 ביולי 2017
• נען (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

יישובי מועצה אזורית גזר (מחוז המרכז) קיבוצים גזר • חולדה • נען • שעלבים • נצר סרני מושבים בית עוזיאל • גני יוחנן • יד רמב"ם • יציץ • ישרש • כפר ביל"ו • כפר בן נון • כפר שמואל • מצליח • משמר איילון • סתריה • עזריה • פדיה • פתחיה • רמות מאיר יישובים קהילתיים בית חשמונאי • גני הדר • כרמי יוסף • משמר דוד • נוף איילון מפת יישובי המועצה האזורית מפת היישובים של מועצה אזורית גזר באדום - נען בירוק - מיקום בניין המועצה