סיטקה
 | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 אלסקה |
| ראש העיר | סטיבן אייזנבייס |
| שפה רשמית | אנגלית |
| תאריך ייסוד |
1799  |
| שטח | 12,461.8 קמ"ר |
| גובה | 8.0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 8,458 (1 באפריל 2020) |
| קואורדינטות | 57°3′5.62″N 135°20′19.11″W / 57.0515611°N 135.3386417°W |
| אזור זמן | UTC -9 |
| www.cityofsitka.com | |
  | |
סיטקה (באנגלית: Sitka; שמה בתקופת השלטון הרוסי עד 1867 – "ארכנגלסק החדשה", ברוסית: Ново-Архангельск) היא עיר באלסקה פאנהנדל (Alaska Panhandle) שבמדינת אלסקה. סיטקה היא העיר הגדולה ביותר בארצות הברית במונחי שטח. העיר ואזור העיר (The City and Borough of Sitka) שוכנים על האי בראנוף (Baranof Island) ועל חציו הדרומי של האי צ'יצ'אגוף (Chichagof Island) בארכיפלג אלכסנדר שבאוקיינוס השקט (הארכיפלג מהווה חלק מדרום-מזרח אלסקה).
שטח השיפוט שלה כולל 12,461.8 קילומטר רבוע. סיטקה היא הרביעית בגודלה במדינת אלסקה במונחים של אוכלוסייה אחרי אנקורג', פיירבנקס וג'ונו. החלק העירוני של סיטקה ממוקם בחלק המערבי של האי בראנוף.
מקור השם
השם סיטקה נגזר משפת טלינגיט (נשמע: ח'לינקיט) ומשמעותו האנשים של החלק החיצוני של האי ברנוף שי-אה-טי-קה.
היסטוריה
האזור שבו שוכנת סיטקה כיום, יושב על ידי שבט טלינגיט לפני כ-10,000 שנה. הרוסים התיישבו באזור בשנת 1799 וקראו לו "המבצר על שם המלאך מיכאיל" (форт Архангела Михаила, Fort Arkhangela Mikhaila). המושל הרוסי של האזור, אלכסנדר בראנוב, נשלח על ידי הצאר הרוסי פאבל הראשון במסגרת של משלחת מסחר. בשנת 1802 לוחמי טלינגיט החריבו את היישוב הרוסי תוך כדי הרג של כ-400 מתושביו ושבי של הנותרים. רק מתי מספר הצליחו להימלט. בראנוב נאלץ לשלם כופר של 10,000 רובל כדי לשחרר את השבויים.
בראנוב חזר לסיטקה ב-1804 בספינת המלחמה "נווה" עם כוח גדול של חיילים רוסים ואינדיאנים משבט אליוט. הספינה הפציצה את המבצר שהיה בידי הטלינגיט אבל לא הצליחה לגרום נזק משמעותי. גם מתקפה יבשתית שהופעלה על המבצר נסוגה מפני הלוחמים המגנים. בסופו של דבר כמות אבק השריפה שהייתה בידי הטלינגיט אזלה והם נאלצו לסגת מהמבצר. לאחר כיבוש המבצר מחדש שינו הרוסים את שמו של היישוב לארכנגלסק החדשה על שמה של העיר ארכנגלסק, העיר הגדולה ביותר במחוז שבו נולד בראנוב.
הטלינגיט הקימו מבצר על מיצר פירל בצד של מיצר צ'טהם כדי לכפות חרם מסחרי על היישוב הרוסי. ב-1808 סיטקה הוכרזה בירת האזור כשבראנוב עדיין המושל.
הקתדרלה על שם הקדוש מיכאיל נבנתה בסיטקה בשנת 1848 והפכה למושבו של הבישוף הרוסי אורתודוקסי של קמצ'טקה, האיים האלאוטיים ואלסקה. הכנסייה המקורית נשרפה עד היסוד בשנת 1966 אולם היא שוחזרה במדויק כשההבדל היחיד בן החדש לישן הוא צבע השעון בקדמת הכנסייה שהפך שחור מלבן במקור.
למרות ריחוקה של סיטקה, היישוב נקרא פעם "פאריס של הפסיפיק". במחצית הראשונה של המאה ה-19 סיטקה היוותה את הנמל החשוב ביותר בחוף המערבי.
טקס העברת הריבונות באלסקה מידיים רוסיות לידי ארצות הברית נערך בסיטקה ב-18 באוקטובר בשנת 1867. לאחר ההפסד של רוסיה במלחמת קרים עברה על רוסיה תקופת משבר כלכלית ופוליטית והוחלט למכור את אלסקה לפני שהיא תיפול בידי אחת מאויבותיה במלחמת קרים. הוחלט להציע את המכירה לארצות הברית למרות העניין שגילתה אנגליה באלסקה. מזכיר המדינה של ארצות הברית ויליאם סיוארד, שכיהן תחת הנשיאים אברהם לינקולן ואנדרו ג'ונסון, רצה לרכוש את אלסקה מזה זמן מה, משום שראה בה חלק אינטגרלי של ארצות הברית. ההסכם נחתם ב-30 במרץ 1867 וסכום הקנייה היה 7.2 מיליון דולר, כשני סנט לאקר.
אקלים
האקלים בסיטקה מתון עם טמפרטורות קרירות וכמויות משקעים גבוהות. כמות המשקעים השנתית כוללת 2200 מילימטר של גשם ו-84 מילימטר של שלג, כשהגשם יורד בממוצע במשך 233 ימים בשנה, לאורך כל חודשי השנה, ואילו השלג יורד במשך 19 ימים בממוצע, הפזורים בחודשי החורף. בהשפעת האוקיינוס, החורפים מתונים בהרבה מאשר במקומות בלב היבשת באותו קו רוחב צפוני.
נמל
נמל הים של סיטקה הוא השישי בגודלו בארצות הברית במונחים של יבול ימי. המסחר הבינלאומי דרך הנמל זניח. היבוא מסתכם ב-146,000 אלף דולרים לעומת יצוא שמסתכם ב-474,000 דולרים. נכון לשנת 2005 נמל הים של סיטקה מכיל את המעגן הגדול ביותר באלסקה עם 1,347 מקומות פריקה.
כלכלה
נכון לשנת 2010 שני המעסיקים העיקריים בסיטקה היו אגודת הרפואה האזורית של דרום מזרח אלסקה (SEARHC) שהעסיקה 482 איש ומערכת החינוך בעיר שמעסיקה 250 איש. בנוסף כ-18% מהתושבים מתפרנסים מתעשיית הדיג. תושבים רבים צדים/ דגים/מלקטים למחייתם. רמת האבטלה בשנים 2006- 2010 הייתה 6.9% כשרמת ההכנסה החציונית הייתה 62,024 דולרים. 7% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני במשך 12 החודשים האחרונים.
תחבורה
ניתן להגיע לסיטקה דרך הים או האוויר בלבד. הדרך היחידה להגיע לסיטקה עם רכב היא על ידי העמסתו על מעבורת של מערכת הכבישים המהירים הימיים של אלסקה (Alaska Marine Highway) – שירות המעבורות של אלסקה. אורך הכבישים הסלולים בסיטקה הוא 14 מיילים (22.5 ק"מ) בלבד והכל במרחק הליכה ממרכז העיר כמו גם רוב העסקים. הגעה דרך האוויר מתבצעת דרך שדה התעופה "סיטקה רוקי גוטיארז". חברת התעופה "אלסקה קווי תעופה" מספקת שירות טיסות לעיר. כמו כן ניתן לטוס לעיר עם מטוסי צ'רטר מקומיים. טיסות שמתעכבות בגלל מזג אוויר קשה הן חיזיון נפוץ. שדה התעופה ממוקם על האי ז'אפונסקי והוא מחובר לאי ברנוף על ידי גשר אוקונל. הגשר הושלם בשנת 1972 והיה הגשר הראשון בארצות הברית שבנויי על כבלים נישאים. מרכז למטוסי ים של סיטקה נימצא בתעלת סיטקה לא רחוק משדה התעופה. המעבורת מחברת את סיטקה עם ג'ונו קצ'יקן וערים נוספות בדרום מזרח אלסקה. מסוף המעבורת ממוקם כ-11 ק"מ מצפון למרכז העיר.
רדיו
בעיר פועלת תחנת רדיו ציבורית KCAW (רדיו עורב) ושתי תחנות מסחריות KIFW ו-KSBZ. בנוסף פועלת בעיר תחנת על גלים נמוכים בשם KAQU-LP בתדר 88.1 תחנה זו היא בבעלות מועצת העיר של סיטקה. רדיו עורב הוא רדיו שממומן ומופעל על ידי תושבי העיר. הוא משדר מוזיקה אקלקטית ודיווחים על מזג האוויר. אחת מתוכניות הרדיו הבולטות בתחנה היא "song to the siren" שנוגנה על ידי dmb.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סיטקה (באנגלית)- עיריית סיטקה מפות וGIS
- Borough map: מחלקת תעסוקה של אלסקה
- מוזיאון היסטורי של סיטקה
- איגוד פיתוח כלכלי של סיטקה
- מרכז מבקרים
- Sitka Tribe of Alaska אתר רשמי של שבט סיטקה
- תמונות היסטוריות
- סיטקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- איגוד השוטרים היידים
 | ||
|---|---|---|
| בירת המדינה | ג'ונו | 
|
| אזורים גאוגרפיים | האיים האלאוטיים • חצי האי קנאי • חצי האי סיוארד • עמק טנאנה • אטו • דרום-מרכז אלסקה | |
| היישובים הגדולים ביותר | אנקורג' • פיירבנקס • ג'ונו • סיטקה • קטצ'יקן • ואסילה • קינאי • קודיאק • בת'אל • פאלמר • הומר • אנאלסקה • בארו • סולדוטנה • ואלדז • נום • קוצביו • פטרבורג • סיוארד • וראנגל | |
| נושאים נוספים | מחוזות • סמלים • היסטוריה • דמוגרפיה • יהדות אלסקה | |