סל (תיק)
סל הוא מכל בו ניתן לשים או לאחסן חפצים, ולהעבירם ממקום למקום. סלים עשויים באופן מסורתי מקנים, קש, ענפים ונצרים מהצומח, אחרי המהפכה התעשייתית התחילו לקלוע, ללפף ואף לתפור סלים גם מסיבי בד, שאריות בדים, חבלים חוטי מתכת, פלסטיק או חומרים גמישים אחרים. הסל יכול להיות פתוח, או לכלול גם מכסה. לרוב הסלים נישאים ביד. יש סלים עם ידיות או רצועות לנשיאה על הזרועות או על הגב. כיום אפשר למצוא גם סלים יצוקים מפלסטיק בצורה המדמה קליעה של חומרים טבעיים.
היסטוריה
אנשים יצרו סלים מהצמחים של סביבתם וככה בכל מקום סלים קבלו צורות או מרקמים שונים, מקומיים. תכונות הצמחייה המקומית השפיע על אופן עשיית הסל ולעיתים אנשים הסל יוצר ככל הנראה למטרות שימוש יומיומי, וכן למטרות יופי ואסתטיקה. סלים נוצרו כבר לפני 30.000 שנים[1], סלים עשויים מקש וענפים שהתאבנו נמצאו במקומות שונים. מעניין שעד ימינו אפשר למצוא סלים מחומרים טבעיים שמיוצרים באותו שיטות וצורות כמו הסלים העתיקים, לצד סלים מודרניים שבהם שמרו רק על הצורה העתיקה אבל יוצרים אותה מחומרים שונים.
ארכאולוגים סבורים שבמזרח התיכון השתמשו באותן שיטות אריגה ליצירת מחצלות וסלים בימי קדם.
תבת משה הידועה לנו מהתנ"ך הייתה למעשה סל קלוע מגומא מצופה בחימר וזפת[2], כדי למנוע כניסת מים. המצרים ידעו לקלוע סלים גדולים לשוט בהם על המים.
במסורת שלנו הסל מחובר לחג השבועות, לטקס העלאת הביכורים. כל ילד שגדל בארץ למד לשיר את 'סלינו על כתפינו'[3], מילים: לוין קיפניס, לחן: ידידיה אדמון.
בעת העתיקה התפתח גם הייצוג של דמות האישה הכפרית הנושאת סל על ראשה; בתקופת יוון העתיקה מקובל היה מנהג ה"קנפורוס" (Kanephoros), בו הוענק לנשים צעירות נבחרות שעוד לא נישאו, הכבוד לשאת סל ובו האביזרים המיועדים לטקסים מסורתיים של הקרבת קורבנות.
הסלים שימשו כנושא גם באמנות, ושם יש להם צורות רבות ומגוונות.,
בשנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה שיבה לאריגה ועמה שינוי גישה לעשית סלים לא רק כמכל לאחסון ונשיאת חפצים, אלא גם כפריט אמנותי[4]. ליצירות אמנות אלו הייתה השפעה גם על עיצובי הסלים השימושיים.
קולעי סלים בישראל
הרצל אוסטר חבר קיבוץ בית ניר, יליד פולין, עבד במטעי הקיבוץ ועם השנים התחיל לקלוע סלים מסנסני התמרים ומכל צמח גמיש שמצא[5]. הוא התפרסם בארץ הציג בישראל ומחוצה לה סלים ייחודיים וחד פעמיים.
בשנת 2003, הוצגה בגלריית העיצוב בחולון 'נושא, נשוא ומנשא'[6] תערוכה באצירת סימה סלע, שהייתה אז בעלת הגלריה 'סימגלרי' (שכבר אינה קיימת) במגדים. עשרים אמניות סיבים, חברו לתערוכה שבה יצרו סלים ממגוון חומרים קש, ניירות עיתונים חוטי פלסטיק, קולבי בגדים, ועוד. הסלים נוצרו באופני עשייה שונים, אריגה, קליעה, ליפוף סביב משהו נוקשה וגמיש, כל אחת מהן יצרה סל שאינו רק מיכל, אלא גם מסמל חוויה או סיפור מחייהן.
מיחזור משביח
בשנים האחרונות של המאה ה-20, עם התפתחות המודעות לאיכות הסביבה, מתחילים לראות ייצור סלים - מכלים מחומרים תעשייתיים שכבר אינם בשימוש, משאריות בד, מסרטי צילום ישנים, מחבלים[7], מכבלי חשמל ומחוטים שונים ומשונים.
בנגב יוצרות בידואיות סלים שטוחים[8] בדוגמאות אריגה מסורתיות על בסיס של מכיסאות רשת של מאווררים ישנים.
הסל כסמל או דימוי
הסל גם מסמל לעיתים רחם או[9]דמות נשית.
סל זכויות פירושו מכליל של זכויות המוקנות לאדם בתחום מסוים, למשל סל תרבות ארצי, סל קליטה, סל הבריאות וכדומה.סל הוא גם מטפורה לעניין כללי.
סעיף סל בחוק הוא סעיף העוסק בטווח רחב של נושאים.
ביטויים לשוניים
- שם את כל הביצים בסל אחד [עגה]
- סל מלא ספרים
- סל התרופות
ראו גם
לקריאה נוספת
יונית קריסטל, קליעה מדור לדור על מסורות הקליעה בארץ[10],פרדס,2019.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Edward Lucie-Smith, The Beginnings, The Story of CRAFT 'The Craftsman`s Role in Society, 1981, Ithaca, New york: Cornell/Phaidon books, 1981, עמ' 23, ISBN 0-8014-1428-8. (באנגלית)
- ^ מנחם סוליאלי ומשה ברכוז (ע), כרך ל-ת, לכסיקון מקראי, תשכ"ה, תל אביב: דביר, תשכ"ה, עמ' 883. (בעברית)
- ^ מילים לוין קיפניס, לחן ידידיה אדמון, סלינו על כתפינו, באתר זמרשת, פרויקט חירום להצלת הזמר העברי המוקדם
- ^ Ed Rossbach, The New Basketry, THE NEW BASKERY, 1976, New York: Van Nostrand Reinhold, 1976, עמ' 8, ISBN 0-442-27055-0. (באנגלית)
- ^ דוד הכהן, אני קולע את הסלים שלי עם הרבה רגש, באתר ynet, 9 במאי 2004
- ^ Schelly Talalay Dardashti, Carry On, The Jerusalem Post 2003, ג'רוזלם פוסט, 2003, עמ' 12-13
- ^ Crochet for the kitchen, McCall`s Crochet Treasury, 1977, New York: Simon and Schusster/ The McCall, 1976, עמ' 304, ISBN 0-671-22317-8. (באנגלית)
- ^ גליה גוטמן, אמנוות נשים בדואית לא מה שחשבת, באתר גלובס, 26.2.2015
- ^ J.E. Cirlot, תרגום: Jack sage, A Dictionary of Symbols, 1995, New York: Barnes & Noble, 1971, עמ' 23, ISBN 0-88029-702-6. (באנגלית)
- ^ יונית קריסטל, קליעה מדור לדור – על מסורות הקליעה בארץ, באתר שימור מלאכות מסורתיות