סרגיי סאזונוב
לידה |
10 באוגוסט 1860 מחוז ריאזאן, האימפריה הרוסית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1 בדצמבר 1927 (בגיל 67) ניס, צרפת | ||||
מדינה | האימפריה הרוסית | ||||
מקום קבורה | Russian Orthodox Cemetery in Nice | ||||
השכלה | התיכון בצארסקויה סלו | ||||
בן או בת זוג | Anna Neidhardt | ||||
שושלת Sazonov family | |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
| |||||
סרגיי דמיטרייביץ' סאזונוב (ברוסית: Сергей Дмитриевич Сазонов; 10 באוגוסט 1860 - 25 בדצמבר 1927) היה מדינאי ודיפלומט רוסי, ששימש כשר החוץ מנובמבר 1910 עד יולי 1916. מידת מעורבותו באירועים שהובילו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה נתון בוויכוח חריף, כאשר כמה היסטוריונים מטילים את האשמה על הגיוס המוקדם והמתגרה על כתפיו של סאזונוב, בעוד אחרים טוענים כי העיסוק העיקרי שלו היה "לצמצם את טמפרטורת היחסים הבינלאומיים, בעיקר בבלקן".
ביוגרפיה
סאזונוב נולד ב-10 באוגוסט 1860 במחוז ריאזאן למשפחת אצולה, ואף היה גיסו של ראש הממשלה פיוטר סטוליפין. בשנת 1883 הוא הצטרף לשירות הדיפלומטי, ובשנת 1906 מונה לשגריר האימפריה הרוסית בוותיקן. בנובמבר 1910 הוא מונה לשר החוץ, ובתפקידו זה תמך בהתקרבות לבריטניה ובמדיניות דיפלומטית מתונה.
סאזונוב פעל במסגרת תפקידו לבודד את אוסטרו-הונגריה ככל הניתן, אולם שמר על מדיניות מתונה בבלקן, מה שעורר עליו את חמת זעמם של הכוחות הקיצוניים ברוסיה. עם פרוץ משבר יולי בעקבות רצח פרנץ פרדיננד הוא הזהיר את אוסטריה כי רוסיה "תגיב צבאית לכל פעולה נגד סרביה", שהייתה בעלת בריתה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פעל סאזונוב למניעת הצטרפותה של רומניה למעצמות המרכז, ובמרץ 1915 קיבל הבטחה מבעלות בריתה של רוסיה על כיבוש הבוספורוס, קונסטנטינופול והצד האירופי של הדרדנלים.
ב-1 באוקטובר 1914 סאזונוב נתן ערבות לרומניה, כי אם המדינה תצדד במדינות ההסכמה, היא תקבל את טרנסילבניה, בוקובינה, ואת הבאנאט, מה שהביא בין השאר בשנת 1916 לצירופה של רומניה למדינות ההסכמה.
ביולי 1916 פרש סאזונוב מתפקידו, וב-12 בינואר 1917 הוא נשלח כשגריר הצאר ללונדון, ובעקבות כך לא שהה בזמן מהפכת פברואר ברוסיה. לאחר מהפכת אוקטובר היה סאזונוב מעורב באופן פעיל בכוחות הצבא הלבן תחת דניקין ואדמירל קולצ'אק, והיה שר החוץ של הממשלה הגולה, ובמסגרת זו הוא גם השתתף בוועידת השלום בפריז בשנת 1919.
סזונוב בילה את שנותיו האחרונות בצרפת וכתב ספר זיכרונות, וב-25 בדצמבר 1927 הוא מת בניס.
קישורים חיצוניים
- סרגיי סאזונוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סרגיי סאזונוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
שרי החוץ של רוסיה וברית המועצות | ||
---|---|---|
שרי החוץ של רוסיה הצארית | איוואן ויסקוואטי • וסילי ואנדריי שצ'לקאלוב • איוואן גרמוטקין • פיוטר טרטיאקוב • אלמז איוואנוב • אפנאסי אורדין-נאשצ'וקין • ארטמון מאטבייב • וסילי גוליצין • ימליאן אוקראינצב • לב נארישקין • פיודור גולובין • פיוטר שפירוב | |
שרי החוץ של האימפריה הרוסית/ קנצלר האימפריה הרוסית | גבריאיל גולובקין • אנדריי אוסטרמן • אלכסיי צ'רקסי • אלכסיי בסטוז'ב-ריומין • מיכאילו וורונצוב • ניקיטה פנין • איוואן אוסטרמן • אלכסנדר בזבורודקו • פיודור רוסטופצ'ין • ניקיטה פנין • ויקטור קוצ'וביי • אלכסנדר וורונצוב • אדם ייז'י צ'ארטוריסקי • אנדריי בודברג • ניקולאי רומיאנצב • יוהאניס קאפודיסטריאס • קארל רוברט נסלרוד • אלכסנדר גורצ'קוב • ניקולאי גירס • אלכסיי לובאנוב-רוסטובסקי • ניקולאי שישקין • מיכאיל מוראביוב • ולדימיר לאמבסדורף • אלכסנדר איזבולסקי • סרגיי סאזונוב • בוריס שטורמר • ניקולאי פוקרובסקי | |
שרי החוץ של הממשלה הזמנית הרוסית | פאבל מיליוקוב • מיכאיל טרשצ'נקו | |
שרי החוץ של רוסיה הסובייטית וברית המועצות | לב טרוצקי • גיאורגי צ'יצ'רין • מקסים ליטבינוב • ויאצ'סלב מולוטוב • אנדריי וישינסקי • דמיטרי שפילוב • אנדריי גרומיקו • אדוארד שווארדנדזה • אלכסנדר בסמרטניך • בוריס פנקין • א. שווארדנדזה | |
שרי החוץ של הפדרציה הרוסית | אנדריי קוזירב • יבגני פרימקוב • איגור איוואנוב • סרגיי לברוב |