עבאס מוסאווי
 | |||||
| לידה |
26 באוקטובר 1952 נבי א-שית, לבנון  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
16 בפברואר 1992 (בגיל 39) מחוז נבטייה, לבנון | ||||
| מדינה |
 לבנון | ||||
| השכלה |
החווזה של נג'ף | ||||
| מפלגה |
 חזבאללה | ||||
| דת | אסלאם שיעי | ||||
| |||||
  | |||||
עבאס מוסאווי (בערבית: عباس الموسوي; 26 באוקטובר 1952 – 16 בפברואר 1992) היה איש דת מוסלמי שיעי לבנוני רב השפעה. מוסאווי היה המזכיר הכללי של חזבאללה בשנים 1991–1992. נהרג בסיכול ממוקד במבצע שעת לילה על ידי ישראל.
חייו
מוסאווי נולד בכפר א-נבי שית שבבקעת הלבנון. הוא למד במדרשה אסלאמית בנג'ף שבעיראק. בשנת 1978 חזר ללבנון. בשנת 1991 נבחר מוסאווי כמזכיר הכללי של חזבאללה, לאחר הדחת איש הקו הנוקשה סובחי א-טופיילי.
מבצע שעת לילה
ערך מורחב – מבצע שעת לילהסרטון תיעודי איראני על מוסאווי
לאחר נפילת הנווט רון ארד בשבי ארגון המחבלים "ההתנגדות המאמינה", הזרוע הצבאית של תנועת "אמל" בלבנון, הורה ראש אמ"ן, האלוף אורי שגיא, על תכנון מבצע לחטיפת מוסאווי, כדי להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. סיירת מטכ"ל ושייטת 13 החלו בהכנות למבצע החטיפה שכונה "שעת לילה". המבצע נועד לצאת לפועל ב-16 בפברואר 1992, אולם ביום המבצע התברר כי מוסאווי מצוי בסביבת קהל גדול מדי מכדי שניתן יהיה לחוטפו. באגף המודיעין התגבשה ההמלצה להסב את המבצע למבצע סיכול ממוקד. לאחר שראש אמ"ן, שגיא[1], והרמטכ"ל, אהוד ברק, השיגו את אישור הדרג המדיני, תקפו מסוקים של ישראל שיירת מכוניות בדרום לבנון[2]. בתקיפה נהרגו מוסאווי, אשתו, בנו בן החמש וארבעה אנשים נוספים[3]. ישראל הצהירה כי ההתקפה הייתה התנקשות מתוכננת[4].
לאחר מותו
את עבאס מוסאווי החליף חסן נסראללה כמזכיר הכללי של ארגון חזבאללה.
בתגובה להריגו של מוסאווי ביצעה קבוצה המכנה עצמה "ארגון הג'יהאד האסלאמי" (אנ'), הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה, ב-17 במרץ 1992, שהביא למותם של 29 ישראלים וארגנטינאים. במרץ 1992 נהרג אהוד סדן, קצין הביטחון של שגרירות ישראל באנקרה, בהתפוצצות מטען חבלה תחת מכוניתו[5]. ארגון קש, שנודע ככיסוי לחזבאללה, קיבל עליו את האחריות לפיגוע, כנקמה על הריגת עבאס מוסאווי[5]. פיגוע תגובה נוסף בוצע ב-18 ביולי 1994, בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס והביא למותם של 85 בני אדם. בעקבות זאת אמר ראש אמ״ן באותה תקופה, אלוף אורי שגיא, כי לו הייתה מודעות מספקת על היכולת של הארגון להגיב היה שוקל בשנית את הוצאת המבצע לפועל[6].
עמדות
הוא הושפע עמוקות מהאידאולוגיה של האייתוללות הרדיקליים מוחמד באקר א-סדר ורוחאללה ח'ומייני.
מוסאווי נחשב למתון יחסית לחברים אחרים בארגון. על אף מתינותו היחסית, עבאס מוסאווי כינה את ישראל "הסרטן של המזרח התיכון" והבטיח כי חזבאללה "ימחק כל זכר לישראל בפלסטין" ו"יגביר את פעילותו הצבאית, המדינית והעממית על מנת לפגוע בשיחות השלום"[7].
לקריאה נוספת
- רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, עמודים 348–367.
קישורים חיצוניים
- עבאס מוסאווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רוברט פיסק, מוסלמי היוצא למלחמה רוצה למות כקדוש, מעריב, 11 באוקטובר 1991
הערות שוליים
- ^ עמרי אסנהיים, "צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל", אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012, עמוד 81.
- ^ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, עמודים 348-367.
- ^ אהרן קליין, הריגת מוסאווי: המסוקים ידו שבעה טילים, מ׳ שנמלט נורה במקלעים, חדשות, 17 בפברואר 1992
אמיר אורן, כך חטף נסראללה את ישראל, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2003. - ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 298-299.
- ^ 1 2 סדן סיים את הקניות בשוק, נכנס למכונית – ואז אירע הפיצוץ, חדשות, 8 במרץ 1992
- ^ רונן ברגמן, מכירת חיסול, מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2009 – "ידענו על יכולות חזבאללה להגיב, אך במבט לאחור ייתכן שלא הייתה מודעות מספקת לאפשרות הנקמה ולא שקלנו אותה כשקיבלנו את ההחלטה לתקוף. לא הייתה לי מודעות מספקת למידת התגובה האפשרית בארגנטינה, דבר שהיה מביא, מן הסתם, למחשבה נוספת על ההחלטה לצאת למבצע."
- ^ מידל איסט אינטרנשיונל, 8 בנובמבר 1991.
