פרמנידס

פרמנידס
Παρμενίδης

פסל של פרמנידס
לידה	515 לפנה"ס אליאה, איטליה
פטירה	450 לפנה"ס (בגיל 65 בערך)
זרם	האסכולה האלאטית
תחומי עניין	מטאפיזיקה
עיסוק	פילוסוף, משורר, סופר, מחוקק
הושפע מ	פיתגורס, קסנופנס, הרקליטוס
השפיע על	זנון מאליאה, מליסוס, דמוקריטוס, אפלטון, אריסטו, שפינוזה, ניטשה, היידגר
מדינה	העיר אליאה בדרום איטליה

פָּרְמֶנִידֶס (ביוונית Παρμενίδης), פילוסוף יווני קדם-סוקרטי, חי ופעל בתחילת המאה ה-5 לפנה"ס. נולד בעיר אליאה בדרום איטליה, ובה פעל. מייסד האסכולה האלאטית, שפותחה מאוחר יותר על ידי תלמידיו מליסוס וזנון מאליאה. אם נסתמך על דברי אפלטון, לפיהם פרמנידס ביקר באתונה בגיל 65, כאשר סוקרטס היה אדם צעיר – כלומר בסביבות 450 לפנה"ס – הרי שפרמנידס נולד בסביבות 515 לפנה"ס. דמותו של פרמנידס מופיעה בדיאלוג האפלטוני הנושא את שמו.

משנתו הפילוסופית

משנתו הפילוסופית מובעת בשירו "על הטבע", ממנו שרדו קרוב ל-150 שורות מתוך 3000. השיר מורכב משלושה חלקים: "הקדמה", "דרך האמת" (ממנו שרדו רוב השורות), ו"דרך ההיראות" (ממנו לא שרד כמעט דבר). בהקדמה פרמנידס מספר על מסע במרכבה לשמים, בו הוא זוכה להתגלות מפי האלה דיקה, אשר חושפת אותו לאמת למען יביא אותה לשאר בני־האדם.

על־פי התפיסה שמציג פרמנידס המציאות היא אחת, נצחית, בלתי נעה ובלתי משתנה. הוא מבסס את טענתו על הנחה שישנם שני נתיבים אפשריים של חקירה: הדרך האחת נוגעת ל"מה שישנו, ואינו יכול שלא להיות", הדרך השנייה נוגעת ל"מה שאינו, ואינו יכול להיות". על מה שאינו, טוען פרמנידס, לא ניתן לדבר או לחשוב באופן בעל משמעות. לפיכך, כל נימוק שמסתמך על פנייה ל"אינו" הוא נימוק פסול. כתוצאה מכך, מה שישנו לא יכול היה להתהוות או להיווצר, שכן עליו להיווצר ממה שאינו. כמו כן מה שישנו לא יכול להיעלם, כלומר להפוך למשהו שאינו. לכן מה שישנו חייב להיות נצחי, ואינו נתון לשינוי. תנועה כמו כן אינה אפשרית, שכן היש יכול לנוע רק למקום שהוא לא נמצא בו, כלומר לאין.

מה שנתפס בעינינו כשינוי ותנועה, אם כן, אינו אלא אשליה. ברעיונות אלו היה בין הראשונים שהדגישו את ההבחנה החדה בין המציאות או הממשות כפי שהיא באמת (המוסברת בחלקו השני של השיר, "דרך האמת"), לבין התופעות כפי שהן נתפסות באמצעות החושים (ומוסברות בחלקו השלישי של השיר, "דרך ההיראות/הסברה"). פרמנידס קבע כי ידיעה אמיתית של הממשות נתפסת באמצעות השכל בלבד, מבלי שימוש בחושים. הממשות חייבת להיות דבר מה קבוע ובלתי משתנה, דבר מה הווה. התופעות שאנו תופסים בחושים הן כולן מתהוות, כלומר נמצאות תמיד בתהליכי שינוי ותנועה. לכן לא יכולה לחול ידיעה על התופעות. כתביו הם הבסיס לתפיסת האטרנליזם: עבר, הווה ועתיד קיימים באופן שווה ואין זמן.

פרמנידס יוצא בביקורת נגד הפילוסופים של האסכולה המילטית על כך שהם מנסים לשלב בין ידיעות המושגות על ידי החושים לבין ידיעות שמקורן בשכל, דבר המוביל לסתירות פנימיות.

את ה"יש" פרמנידס מציג כאובייקט חומרי בצורה כדורית. אולם תלמידו מליסוס הרחיב את תורתו של פרמנידס וטען כי היש חייב להיות בלתי מוגבל בחלל כשם שהוא בלתי מוגבל בזמן.

השפעת משנתו הפילוסופית

תפיסות אלו השפיעו מאוד על אפלטון ופותחו על ידיו מאוחר יותר. תורת האידאות של אפלטון משמרת את הרעיון כי הידיעה חלה על מה שהווה - אלו האידאות הנתפסות בשכל בלבד, בעוד שהסברה חלה על התופעות המתהוות שנתפסות בחושים. פרמנידס השפיע גם על הלוגיקה של אריסטו והלוגיקה בכלל עם ניסוחו הראשוני של עקרון השלישי הנמנע, עקרון המשמש בסיס רעיוני לתורת ההיגיון כולה. השפעתו של פרמנידס ניכרת גם בתורתו של שפינוזה, שקבע כי מה שישנו בהכרח אחד, בעוד שכל הריבוי בעולם אינו אלא אופנים שונים של האלוהים או הטבע היחיד.

לקריאה נוספת

• שמואל שקולניקוב, הרקליטוס ופרמנידס, תרגום והקדמה, מוסד ביאליק, 1988.
• שמואל שקולניקוב, תולדות הפילוסופיה היוונית, הפילוסופים הקדם-סוקראטיים, עמודים 87–97, הוצאת "יחדיו", 1981

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרמנידס בוויקישיתוף

• שירת פרמנידס, תרגום, מבוא והערות: יהודה ליבס
• פרמנידס וזנון, סרטון בערוץ "The Open University of Israel", באתר יוטיוב (אורך: 01:52:59)
• פרמנידס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פרמנידס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)