פופיאה סבינה

פופיאה סבינה

לידה	30 פומפיי, איטליה
פטירה	65 (בגיל 35 בערך) רומא, האימפריה הרומית
שם לידה	Ollia T. f.
מדינה	רומא העתיקה
מקום קבורה	מאוזוליאום אוגוסטוס
בן או בת זוג	רופריוס קריספינוס אותו נירון קיסר (62 לספירה–65 לספירה)

פופיאה סבינה (או פופאיה סבינה, בלטינית: Poppaea Sabina;‏ 30 לספירה – 65 לספירה), הידועה גם בשם אוליה (Ollia), הייתה קיסרית רומית, בהיותה אשתו השנייה של הקיסר נירון. היא הייתה גם אשתו של הקיסר לעתיד אותו. ההיסטוריונים מהעת העתיקה מתארים אותה כאישה יפה שהשתמשה בתככים כדי להפוך לקיסרית.^[1]

וילה פופיאה (אנ') הגדולה באופלונטיס ליד פומפיי נושאת את שמה בגלל הממצאים הארכאולוגיים שם. היא נחפרה ברובה וניתן לבקר בה.

פופיאה סבינה הצעירה נולדה בפומפיי בשנת 30 לספירה כבתם של טיטוס אוליוס (אנ') ופופיאה סבינה הזקנה (אנ'). בלידתה ובמשך רוב ילדותה היא נקראה בשם הפטרונימי שלה "אוליה", כשייכת לנשים מבית האב של אביה, האוליים (אנ'), אבל בשלב מסוים, כנראה לפני נישואיה הראשונים, היא החליטה להתחיל להיקרא על שם אמה, אולי בשל חרפתו והתאבדותו של אביה.

סביר מאוד שמשפחתה של פופיאה הגיעה מפומפיי, והאמונה הרווחת היא שייתכן שהם היו הבעלים של בית מננדרוס (אנ') (באיטלקית: Casa del Menandro, בית בפומפיי על שם הציור של המחזאי היווני מננדרוס מהמאה ה-4 לפנה"ס, שנמצא שם). רוב העדויות המצביעות על כך שמוצאה של פופיאה מפומפיי מגיעות מחפירות מהמאה ה-20 של עיירה שנחרבה בהתפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה. וילה פופיאה המפוארת באופלונטיס ליד הרקולנאום נחשבת למקום מגוריה העיקרי מחוץ לרומא.

אביה, טיטוס אוליוס, היה קוואיסטור בתקופת שלטונו של הקיסר טיבריוס. ידידותו של אוליוס עם הפראיפקטוס הפראיטוריאני הידוע לשמצה, סיאנוס, הרסה את הקריירה שלו לפני שקיבל תפקיד ציבורי. טיטוס אוליוס היה מפיקנום (אנ') (כיום מארקה ואברוצו באיטליה) והוא היה דמות משנית לא ידועה בפוליטיקה האימפריאלית. הוא מת בשנת 31 לספירה.

אמה, פופיאה סבינה הזקנה, הייתה אישה מכובדת, שטקיטוס מתאר אותה כעשירה ומהלל אותה כאישה אשר "עלתה ביופיה על כל הנשים בנות זמנה".^[2] בשנת 47 לספירה היא התאבדה בהיותה קורבן תמים של תככיה של הקיסרית הרומית ולריה מסלינה, לאחר שהואשמה בניאוף עם הקונסול לשעבר דקימוס ולריוס אסיאטיקוס (אנ').

אביה של פופיאה סבינה הזקנה היה גאיוס פופיאוס סבינוס (אנ'), איש מרקע מעמדי פשוט, שהיה קונסול בשנת 9 לספירה ומושל מואסיה משנת 12 עד 35 לספירה. בתקופת כהונתו כקונסול הועבר הלקס פאפיה פופיאה (Lex Papia Poppaea), חוק שנועד לחזק ולעודד נישואים. סבינוס קיבל טריומף צבאי על סיום מרד בתראקיה בשנת 26 לספירה. משנת 15 לספירה ועד מותו, הוא כיהן כפרוקונסול (או מושל) הקיסרי של יוון ובפרובינקיות אחרות. מנהל מוכשר זה נהנה מידידותם של הקיסרים אוגוסטוס וטיבריוס. הוא מת בשלהי דצמבר של שנת 35 לספירה מסיבות טבעיות. לאחר מותו, פופיאה סבינה הצעירה קיבלה את שמו של סבה מצד אמה.

לאחר מותו של טיטוס אוליוס, נישאה אמה של פופיאה לפובליוס קורנליוס לנטולוס סקיפיו הזקן (אנ'), קונסול ספקטוס, בשנת 24 לספירה. בין אחיה היו האח החורג פובליוס קורנליוס לנטולוס סקיפיו הצעיר (אנ'), קונסול בשנת 56 לספירה, ואחיה למחצה פובליוס קורנליוס סקיפיו אסיאטיקוס (אנ'), קונסול ספקטוס בשנת 68 לספירה.

נישואיה הראשונים של פופיאה היו לרופריוס קריספינוס (אנ'), איש מעמד הפרשים. הם נישאו בשנת 44 לספירה, כשפופיאה הייתה בת 14. הוא היה ראש המשמר הפרטוריאני במהלך 10 השנים הראשונות של שלטון הקיסר קלאודיוס עד שנת 51 לספירה, כאשר אשתו החדשה של קלאודיוס, אגריפינה הצעירה, הדיחה אותו מתפקיד זה. אגריפינה ראתה בו נאמן לזכרה של מסלינה המנוחה והחליפה אותו בסקסטוס אפראניוס בורוס (אנ'). מאוחר יותר, תחת נירון קיסר, הוא הוצא להורג. במהלך נישואיהם, ילדה פופיאה את בנם, רופריוס קריספינוס הצעיר, שלאחר מותה הוטבע על ידי נירון בזמן מסע דיג.

פופיאה נישאה לאחר מכן לאותו, חבר טוב של הקיסר החדש נירון, שהיה צעיר ממנה בשבע שנים. לפי טקיטוס, פופיאה נישאה לאותו רק כדי להתקרב לנירון.^[3] נירון התאהב בפופיאה, והיא הפכה לפילגשו.^[4][5]

פופיאה התגרשה מאוחר יותר מאותו ומיקדה את תשומת לבה אך ורק בלהפוך לאשתו החדשה של נירון. אותו הורחק בכך שנצטווה לכהן כמושל לוסיטניה^[4][5] (עשור לאחר מכן, לאחר מותו של נירון, בשנת ארבעת הקיסרים, הפך אותו לקיסר לאחר גלבה). המקורות חלוקים לגבי מועד גירושיה של פופיאה מאותו: טקיטוס מתארך את הגירושים לשנת 58 לספירה, ואילו סווטוניוס^[6] מתארך אותם לאחר שנת 59 לספירה.

טקיטוס מתאר את פופיאה כמי שהדיחה את נירון לרצוח את אמו, אגריפינה הצעירה, בשנת 59 לספירה, כדי שתוכל להינשא לו.^[7] אולם חוקרים מודרניים מטילים ספק באמינותו של סיפור זה, שכן נירון התחתן עם פופיאה רק בשנת 62 לספירה, ומצביעים על התיארוך של סווטוניוס את גירושיה מאותו.

לאחר מותה של אגריפינה, לחצה פופיאה על נירון להתגרש ולאחר מכן להוציא להורג את אשתו הראשונה ואחותו החורגת, קלאודיה אוקטביה (אנ'), כדי להינשא לה. במהלך שמונה שנות נישואיו לאוקטביה, נירון לא הוליד ילדים, אך בשנת 62 נכנסה פופיאה להריון. כשזה קרה, נירון התגרש מאוקטביה, טען שהיא עקרה, והתחתן עם פופיאה 12 ימים לאחר גירושיו. אוקטביה הוגלתה בתחילה לקמפניה ולאחר מכן נכלאה באי פנדטריה (אנ'), גזר דין נפוץ עבור בני המשפחה הקיסרית שסר חינם בגלל האשמה בניאוף. פופיאה ילדה לנירון בת אחת, קלאודיה אוגוסטה (אנ'), שנולדה ב-21 בינואר 63, שמתה בגיל ארבעה חודשים. עם לידתה של קלאודיה, כיבד נירון את האם והבת בתואר "אוגוסטה".

טקיטוס וסווטוניוס מציגים את פופיאה כרוקמת מזימות שאפתנית וחסרת רחמים. אולם ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו משרטט תמונה אחרת. הוא מספר כי בתקופת נציבותו של פסטוס ביהודה (60–62), בנה המלך אגריפס השני אולם־משתה בארמון החשמונאים בירושלים, ממנו היה משקיף על הנעשה בבית המקדש. בתגובה לכך, הקימו הכהנים חומה גבוהה בעזרה הפנימית, שחסמה את שדה הראייה מהאולם של אגריפס ואף מהסטיו המערבי של הר הבית, שם ערכו הרומאים את משמרותיהם. פסטוס ציווה עליהם להרוס את החומה, אך הרשה להם לשלוח על כך משלחת לנירון. יוסף מציין שפופיאה ביקשה מנירון לפסוק לטובת היהודים, משום שהייתה "יראת אלוהים". בכינוי זה התכוון יוסף ככל הנראה לרמוז לאהדתה ליהודים או ליהדות.^[8] נירון נענה לבקשתה, והרשה להותיר את החומה שבנו על כנה. פופיאה ציוותה על השליחים לחזור לירושלים, אך השאירה ברומא את הכהן הגדול ישמעאל בן פיאבי (השני) ואת שומר האוצר חלקיה כבני תערובות.^[9]

יוסף מספר גם כי בשנים 64–65 הוא עצמו שהה ברומא,^[10] כדי ללמד זכות על כמה כהנים ממקורביו, שהנציב אנטוניוס פליקס שלח אותם בתקופת כהונתו להישפט בפני הקיסר באשמה כלשהי. ברומא פגש יוסף שחקן תיאטרון ממוצא יהודי בשם אליטורוס, אשר היה אהוב על נירון, ובאמצעותו זכה יוסף לפגישה עם פופיאה, שנענתה לבקשתו לשחרר את הכוהנים האסורים ואף העניקה לו מתנות רבות.^[11]

עם זאת, בשנת 64 מינה נירון לנציב יהודה את גסיוס פלורוס, שנודע כאיש מושחת ואכזרי, שגרם לפרוץ המרד הגדול בשנת 66, ויוסף מציין כי הוא קיבל את התפקיד בזכות ידידותה של אשתו, ש"לא נבדלה ברשעותה בשום דבר מבעלה", עם פופיאה.^[12]

הגורם ומועד מותה של פופיאה אינם ברורים. לדברי סווטוניוס, בזמן שחיכתה ללידתו של הילד השני שלה בקיץ 65, היא הסתכסכה קשות עם נירון על כך שבילה יותר מדי זמן במרוצים. בהתקף זעם, נירון בעט בה בבטנה, וגרם למותה.^[13] טקיטוס, לעומת זאת, מציב את מותה לאחר חגיגות הנרוניה החמש שנתית (אנ') (בשנת 65) וטוען שהבעיטה של נירון נעשתה "בגלל כעס שתקף על בעלה". טקיטוס גם מציין שכמה סופרים טענו שנירון הרעיל אותה, אך הוא אינו מאמין להם.^[14] ההיסטוריון קסיוס דיו טוען שנירון זינק על בטנה, אבל מודה שאינו יודע אם זה היה מכוון.^[15]

היסטוריונים מודרניים, עם זאת, מציינים את ההטיות החמורות של סווטוניוס, טקיטוס וקסיוס דיו נגד נירון, ולפיכך מכירים בכך שייתכן שפופיאה מתה עקב סיבוכים של הפלה או לידה. יתר על כן, בשיר יווני על פיסת פפירוס נכתב שפופיאה "נשאה נאום פרידה אוהב מנירון, לפני [שעלתה] לגן עדן במרכבה נהוגה על ידי אלה", מה שמעיד שמותה לא נגרם על ידי מעשה אלימות של נירון.

כשפופיאה מתה, נכנס נירון לאבל עמוק. לפי המסורת האימפריאלית הרומית, פופיאה זכתה להלוויה ממלכתית. עם זאת, ביציאה מהנורמה התרבותית הזו, היא נחנטה, וגם קיבלה כבוד אלוהי לצד בתה קלאודיה אוגוסטה. טקיטוס כותב שפופיאה נחנטה באמצעות מילוי גופתה בעשבים ותבלינים שונים, ונקברה בבית הקברות של היוליים,^[14] אך מקום קבורתה בפועל אינו ידוע. מסופר כי נירון שרף בהלוויה שלה קטורת בכמות שהופקה בערב במשך שנה.

בתחילת שנת 66, התחתן נירון עם סטטיליה מסלינה (אנ'). בשנת 67 סירס נירון עבד משוחרר צעיר בשם ספורוס והתחתן איתו. לפי קסיוס דיו, דמה ספורוס לפופיאה,^[16] ונירון אף קרא לו בשמה.^[17]

פופיאה גולמה באופרה האחרונה של המלחין האיטלקי קלאודיו מונטוורדי, "הכתרתה של פופיאה" (L'incoronazione di Poppea), בשנת 1642. סיפורה נבחר כדי להיענות לגירוי המועדף בתרבות המתהווה של תיאטראות האופרה הציבורית הוונציאנית, והפרולוג שלה מסביר כי אין זו דרמה שמקדמת את ניצחון המידות הטובות. פופיאה מתוארת כמי שזוממת להפוך לקיסרית רומא באמצעות מניפולציה שתגרום לקיסר נירון להתחתן איתה, ותחבולותיה כוללות את הוצאתו להורג של סנקה, שמתנגד לתוכניותיה, שמצליחות בסוף הדרמה.

פופיאה היא דמות ראשית גם באופרה "אגריפינה" (אנ') של הנדל משנת 1709, אך כקורבן, לא כמבצעת של הונאה ומניפולציות. כאן רוקמת המזימות היא אגריפינה, אמו של נירון, שכוונתה לקדם את תביעתו של בנה לקיסרות. פופיאה, הנערה התמימה, מוצגת כמושא התשוקה של הקיסרים קלאודיוס, נירון ואותו, שאת יריבויותיהם מנסה אגריפינה למנף לטובתה. ברגע שפופיאה מבחינה בהונאה של אגריפינה, היא מגיבה בעין יפה, אבל רק כדי להיות יחד עם אותו, המתואר כאהבתה האמיתית היחידה.

פופיאה מופיעה כדמות במספר גרסאות קולנוע וטלוויזיה של הרומן "קוו ואדיס" של הנריק סנקביץ':

• בגרסה הקולנועית משנת 1951, "קוו ואדיס", בה היא מגולמת על ידי פטרישיה לאפן (אנ'), בהופעה שזכתה לשבחים רבים, היא נחנקת למוות על ידי נירון, שמאשים אותה בכך שהסיתה נגדו את "נתיניו הנאמנים", האוכלוסייה הרומית. ייתכן שצורת רצח זו מבוססת טענתו של סווטוניוס כי נירון עשה מספר ניסיונות לחנוק את אשתו הראשונה, אוקטביה.^[13]
• במיני סדרת הטלוויזיה הבינלאומית משנת 1985, "קוו ואדיס" (אנ'), פופיאה מגולמת על ידי כריסטינה ריינז (אנ').
• בעיבוד משנת 2001, "קוו ואדיס" (אנ'), פופיאה מגולמת על ידי אניישקה ואגנר (אנ').

בסרט "סימן הצלב" (אנ') משנת 1932 היא מגולמת על ידי קלודט קולבר ומוצגת כדו-מינית בגלוי, כשהיא מזמינה שפחה להתרחץ איתה, אבל מתאווה לחייל הרומי מרקוס סופרבוס (פרדריק מארץ').

בסדרת הטלוויזיה של BBC משנת 1976 "אני, קלאודיוס", מגולמת פופיאה על ידי סאלי בייזלי (אנ').

בסרט האיטלקי "פילגשו של נירון" (אנ') משנת 1956, מגולמת פופיאה על ידי בריז'יט בארדו.

קארה טוינטון (אנ') שיחקה את פופיאה בסרט "בודיקה" (אנ') מ-2003 (Warrior Queen, "מלכת הלוחמים" בארצות הברית).

פופיאה מגולמת על ידי קתרין מקורמק בדוקודרמה של ה-BBC משנת 2006 "Ancient Rome: The Rise and Fall of an Empire" (אנ'). בפרשנות זו בועט בה נירון למוות לאחר שהזכירה בדרך אגב ובאופן בלתי ביקורתי תקלה קלה במהלך הופעתו בחגיגות הנרוניה. מאוחר יותר מוצגת גופתה לראווה.

רשל יקר (אנ') מבצעת את תפקיד פופיאה בסרט האופרה "L'incoronazione di Poppea" (אנ') משנת 1979, בבימויו של ז'אן-פייר פונל (אנ') ובניצוחו של ניקולאוס הרנונקור.

פופיאה היא גם דמות בסרט הדרמה "נירון" (אנ') משנת 2004, בגילומה של אליסה טוואטי (אנ').

בסרט "המפיקים" של מל ברוקס משנת 1968, ליאו בלום (ג'ין ויילדר) נבהל ממקס ביאליסטוק (זירו מוסטל) כאשר האיש הגדול עומד מעליו, ובהתייחס לתיאור של קסיוס דיו על מותה של פופיאה - צורח: "אתה הולך לקפוץ עליי אני יודע שאתה הולך לקפוץ עליי - כמו שנירון קפץ על פופיאה... היא הייתה אשתו והיא לא נאמנה לו אז הוא התעצבן והוא קפץ עליה למעלה ולמטה, עד שהוא מעך אותה כמו חרק."

בסרט הסטודנטים הפולני Imperator מ-2013, שנעשה כולו בלטינית, מגולמת פופיאה על ידי אווה הורניץ' (אנ'). פופיאה מתוארת בסרט כמי שחייתה אחרי מות נירון ומתה בגרמאניה לאחר שהתאחדה עם אותו.^[18]

בסיפור "הרומאים" (אנ') של דוקטור הו משנת 1965, מגלמת את פופיאה קיי פטריק (Kay Patrick).

להקת המטאל הגותי Theatre of Tragedy כתבה שיר בשם "Poppæa", בהשראת סיפורה, באלבומם המבוסס על מיתוסים "Aégis" (אנ').

• טקיטוס, ספרי השנים, ספר 13, פרקים 45–46.
• סווטוניוס, חיי שנים-עשר הקיסרים, חיי נירון, פרק 35; חיי אותו, פרק 3.
• קסיוס דיו, היסטוריה רומית, ספר 62, פרקים 11–13, 27; ספר 63, פרקים 9, 11, 13.

מדיה וקבצים בנושא פופיאה סבינה בוויקישיתוף

• William Smith (1849). Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, Sabi'na, Poppaea