פינחס קהתי
 | |
| פינחס קהתי, 1969 | |
| לידה |
11 בספטמבר 1910 ז' באלול ה'תר"ע  רובנו, חבל ווהלין, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1976 (בגיל 66) א' בטבת ה'תשל"ז  ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 21 בדצמבר 1976 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| רבותיו |
איסר יהודה אונטרמן |
| חיבוריו | ביאור "משניות מבוארות" לששת סדרי המשנה |
  | |
הרב פינחס קְהָתי (גכטמן) (Kehati; ז' באלול ה'תר"ע, 11 בספטמבר 1910 – א' בטבת ה'תשל"ז, 21 בדצמבר 1976) היה מחבר הביאור "משניות מבוארות" לששת סדרי המשנה, המכונה בפי הלומדים "משניות קהתי".
ביוגרפיה
נולד ברובנו שבווהלין לקהת ולמלכה גכטמן[1]. בילדותו, לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר האזור לשליטת פולין.
למד בבית הספר הציוני-דתי למורים "תַּחְכְּמוֹנִי" ונסמך בבית המדרש לרבנים בוורשה. היה חבר בתנועת הנוער השומר הדתי וחבר ההנהלה הארצית של הארגון בפולין. עבד במחלקת ההכשרה והעלייה של מרכז "החלוץ המזרחי".
בראשית תרצ"ו (1935) עלה לארץ ישראל. היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי ובשנת 1941 היה חבר רשימת הנוער "בני עקיבא"[2]. בשנת 1942 היה חבר בוועדה המשפטית של הפועל המזרחי[3].
נודע בכינוי "קהתי" ששימש לעיתים כשם משפחתו[4], ולאחר השואה עברת את שמו לקהתי לזכר אביו. לפרנסתו עבד כפקיד בבנק הפועל המזרחי ולאחר מכן בבנק המזרחי, ולאחר מכן פעל כרכז הנוער של הפועל המזרחי ורכז מחלקת ההדרכה של תנועת הנוער בני עקיבא. יחד עם הרב משה צבי נריה הקים חוג לומדי תורה בסניף בני עקיבא בבני ברק. בשנת 1945 הוא העביר שיעורים בפרשת השבוע[5] והדריך בקורס לגננות של הפועל המזרחי[6].
קהתי ביקש להפיץ תורה ברבים ותר אחר פירוש למשנה קל לקריאה ולהבנה גם לתלמידים ולציבור הרחוק מעולם התורה. הפירושים שמצא לא תאמו את קהל היעד, ולכן החליט לכתוב ביאור בעצמו.
הביאור יצא בשנים תשט"ו–תשכ"ד (1955–1964) כקונטרס שבועי שהגיע לתפוצה של כ-5,000 עותקים. כל קונטרס כלל 14 משניות מבוארות, שתיים לכל יום - לפי סדר לימוד המשנה היומית[7][8][9] וכן שתי הלכות מהשולחן ערוך, שתי הלכות מהרמב"ם וקטע מהתנ"ך. בהמשך יצא ביאורו למשנה כסדרת ספרים, עם הסכמתו של הרב איסר יהודה אונטרמן. הביאור יצא בכמה מהדורות ופורמטים. על אף השתייכות מחברו לציבור הדתי לאומי, וניסיונות גורמים קנאיים להחרים את החיבור[10], התקבל הביאור באופן חלקי אף בציבור החרדי[11].
ייחודיותו של הביאור, המבוסס על הפרשנות המסורתית, בכך שמחד הוא קל לקריאה ונכתב בלשון מודרנית ורהוטה, ומאידך, הוא משלב מספר ביאורים על דרך הפשט, תמצית חידוש הגמרא הנוגע למשנה, ופעמים רבות גם את פסיקת ההלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך.
בשנת תשכ"ז זכה על מפעלו התורני בפרס הרב קוק[12].
הביאור יצא בשנת תשנ"א בתרגום רוסי.
הרב קהתי היה גם מלחין של נעימות למילים מן המקורות.
נפטר בליל ראש חודש טבת, נר שישי של חנוכה תשל"ז (21 בדצמבר 1976).
היה אב לשתי בנות[13]. חתנו, בעלה של בתו ליביה, הוא הרב אורי כהן (אחיו של ידידיה כהן), ראש כולל מר"ץ. אחותו בת ציון נישאה לדב רוזן.
רחוב בשכונת גבעת שאול בירושלים קרוי על שמו.
לקריאה נוספת
- ישעיהו ברנשטיין, 'ר' פינחס קהתי ז"ל בעל "משניות מבוארות"', שנה בשנה (ספר השנה להלכה, למחשבת ישראל ולבעיות יהדות) תשל"ח, 478–481
- אורי כהן, 'לדרכו של הרב פנחס קהתי ז"ל בביאור המשנה', פרי-הארץ ה (תשמ"ב), 122–130. (על "משניות מבוארות")
- צבי קפלן (עורך), הרב פינחס קהתי: ספר זיכרון, ירושלים: [חמו"ל], תשמ"ט
- זרח ורהפטיג, 'פירוש המשניות של ר' פינחס קהתי: ערכו, אופיו, תולדותיו', בתוך: הרב פינחס קהתי (תשמ"ט), עמ' 69–74
- אלכסנדר מלכיאל, 'מפעלו של רבי פנחס קהתי ז"ל', הצופה, 25 בדצמבר 1987, עמ' 7
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של פינחס קהתי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "פנחס קהתי (גכנמן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5419
- דוד ב. הולנדר, מסכת אבות, הצופה, 13 בספטמבר 1957
- חיים נבון, שלושים שנה לקהתי, באתר כיפה, פורסם ב"נקודה" 296
- נתנאל לייפר, אפליקציה חדשה תאפשר לכם ללמוד משניות קהתי מהנייד, באתר כיפה, 5 במאי 2015
שיחה על הרב פנחס קהתי - תמר רוזנברג, בתו, סרטון באתר יוטיוב
על הקונטרסים:
- מ. א, במערכות הנוער | מעין מהדורת כיס של "חוק לישראל", הצופה, 1 ביולי 1955
- נ. עמינח, "הקונטרס היומי", הצופה, 21 באוקטובר 1955
- מאיר אור, "הקונטרס" קורא: חדשוני!, הצופה, 17 בפברואר 1956
- מ. מרחב, הקונטרסים וערכם, הצופה, 22 בפברואר 1957
- על מפעל הקונטרסים השבועיים בהוצאת היכל שלמה, מעריב, 22 באוקטובר 1959:
- על הקונטרס, מעריב, 22 באוקטובר 1959
- דוגמת קונטרס, מעריב, 22 באוקטובר 1959, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך
- הגרי"א הלוי הרצוג זצ"ל, ראש הרבנים לישראל, מכשיר רוחני ראשון במעלה, מעריב, 22 באוקטובר 1959
- הגר"י נסים, הרב הראשי לישראל – הראשון לציון, יצירה גדולה וחשובה, מעריב, 22 באוקטובר 1959
- הגרי"א אונטרמן, הפצת התורה בעם, מעריב, 22 באוקטובר 1959
- הרב שלמה יוסף זוין, עורך האנציקלופדיה התלמודית, כלי נושא ברכה, מעריב, 22 באוקטובר 1959
- זרח ורהפטיג, סגן יו"ר הנהלת "היכל שלמה", תורה לעם, מעריב, 22 באוקטובר 1959
- משה א. יפה, המנהל הכללי של "היכל שלמה", היענות נלהבת, מעריב, 22 באוקטובר 1959
- פנחס קהתי, מחבר הקונטרסים, הקונטרס היומי – מהו?, מעריב, 22 באוקטובר 1959
- דוד גלס, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, מעריב, 22 באוקטובר 1959
הערות שוליים
- ^ קהת גכטמן, מלכה גכטמן: דפי עד שמילא פינחס קהתי, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, יד ושם.
- ^ רשימות המועמדים לועידה השמינית של הפועל המזרחי בארץ ישראל, הצופה, 14 בספטמבר 1941
- ^ בוועדה המשפטית המרכזית של "הפועל־המזרחי", הצופה, 27 באוקטובר 1942
- ^ קבלת פנים לילדי טהראן בקבוצת שלוחות, הצופה, 8 במרץ 1943
- ^ בהפועל המזרחי, הצופה, 11 במאי 1945
- ^ בהפועל המזרחי, הצופה, 5 ביוני 1945
- ^ חרות - משניות קהתי והמשנה היומית
- ^ חרות - נח זבולוני
- ^ חרות - 27/09/1961
- ^ ראו קונטרס אודות משניות מבוארות, שהוציא לאור אהרן רוזנברג, אב תשמ"ח. לדבריו אסרו האדמו"רים מספינקא, ויז'ניץ וקיווישד, וכן הרב אברהם לייטנר והרב ישראל חיים מנשה פרידמן על השימוש בפירוש.
- ^ ראו באתר החרדי שטייגען.
- ^ חוּלק פרס הרב קוק, דבר, 14 באוגוסט 1967; הוענק "פרס הרב קוק", דבר, 14 בספטמבר 1967.
- ^ דוד תדהר (עורך), "פנחס קהתי (גכנמן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5419.
| פרשני המשנה | ||
|---|---|---|
| פרשנות ימי הביניים | המאסף • פירוש ריבמ"ץ לסדר זרעים • פירוש המשנה לרמב"ם • פירוש ר"ש • פירוש הרא"ש | |
| פרשנות העת החדשה | פירוש רע"ב • תוספות יום טוב • עיקר תוספות יום טוב • מלאכת שלמה • תפארת ישראל • קב ונקי • כף נחת | |
| פרשנות מודרנית | חנוך אלבק • פינחס קהתי • משנת ארץ ישראל | |