פלנטריום
פְּלָנֵטָרִיוּם הוא מכשיר שבאמצעותו מקרינים תמונה מדומה של כיפת השמים, כפי שהיא משתקפת לעינו של הצופה בה מכדור הארץ. במשך הזמן הוחל המושג גם על המבנה הכיפתי עליו מקרינים תמונה זו.
מטרת הפלנטריום היא להקרין את תמונת שמי הלילה לצופים, וכן להמחיש תופעות כגון: תנועתה המדומה של כיפת השמים, תנועת כוכבי הלכת, תנועת הירח על צורותיו המשתנות לצופה בו מכדור הארץ, ליקוי חמה וליקוי ירח. מפעיל הפלנטריום שולט בהקרנה, ויכול להדגים את תנועת גרמי השמים בצורה איטית יותר או מהירה יותר, וכן לחזור על ההקרנה פעם אחר פעם.
המכשיר מופעל על ידי מפעיל אנושי או על ידי תוכנת מחשב. הוא מורכב ממנוע חשמלי אשר מפעיל מערכות גלגלי שיניים, וכן פנסים אשר יוצרים אשליה של נקודות אור המייצגות כוכבים, כוכבי לכת וירחים.
הפלנטריום הראשון נבנה בתחילת המאה העשרים, ואט אט הוא הפך לכלי הדגמה מקובל להסבר תופעות אסטרונומיות.
פלנטריומים בישראל
הפלנטריום הראשון נבנה בישראל באוניברסיטה העברית בקמפוס גבעת רם ב-1956 על ידי נחום זאב ויליאמס, וב-1968 הוקם בתכנון האדריכל ורנר יוסף ויטקובר וישראל שטיין פלנטריום הפועל במסגרת "מוזיאון ארץ ישראל" בתל אביב.
ברחבי הארץ ישנם לא מעט פלנטריומים מתנפחים שונים (בעיקר מתוצרת חברת GOTO חברת STARLAB וחברת Emerald planetariums המיצרת מערכות פלנטריום בישראל). היתרון בפלנטריומים אלה הוא היכולת לנייד אותם ממקום למקום ולמעשה "להביא את הכוכבים לכיתה". במרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה נמצא הפלנטריום האסטרונומי המתקדם בישראל אשר מדמה את תנועת כוכבי הלכת בהתאם לתורתו של תלמי המודל הגאוצנטרי. מרכזים נוספים המפעילים פלנטריומים הם:
- הפלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס
- הפלנטריום במוזיאון ארץ ישראל
- מצפה הכוכבים בגבעתיים
- מצפה הכוכבים ברקת במכבים
- בית הספר התיכון קלעי בגבעתיים
- סטארטריפ מסע בין כוכבים במצפה רמון
- המכון לקידום נוער ליצירתיות ומצוינות בתל אביב
- החווידע בכרמיאל
- בחווידע טבע בבת ים
- החווידע באוניברסיטת בן-גוריון
- הטכנודע בגבעת אולגה
- מרכז פיס בערד ובקריית מלאכי
- פלנתניה בנתניה
- מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה
אין לבלבל בין פלנטריום לבין מצפה כוכבים. מצפה כוכבים הוא מבנה בעל טלסקופ לצפייה נקודתית בגרם שמימי מסוים או מיקום של מערך גרמי שמיים, ולצורך זה ממוקם במקום גבוה (ולעיתים אף בחלל עצמו, כדוגמת טלסקופ החלל האבל) כדי למזער את השפעת הפרעות האטמוספירה על התצפית. לעומת זאת, ישנם מצפי כוכבים בהם קיים גם פלנטריום, למשל מצפה הכוכבים בגבעתיים.
סוגי פלנטריומים שונים
בעוד שהרוב המוחלט של הפלנטריומים לשימושי הוראה משתמשים במקרן פשוט (נורה המוקפת גוף אטום מנוקב) ישנם יוצאים מהכלל. צורה נפוצה ביותר היא "תוכנת פלנטריום". תוכנת מחשב אשר מסוגלת לדמות את אותן תופעות אסטרונומיות ואף נוספות. בפלנטריומים הגדולים בעולם משתמשים במקרנים מתוחכמים, מבוססי מחשב. סוג נוסף אשר היה בשימוש בעבר מורכב מכדור חלול בעל רדיוס גדול (כשני מטרים) המנוקב בהתאם למיקום הכוכבים בשמי הלילה, המבקר בפלנטריום מסוג זה נכנס לתוך הכדור ואור השמש מאיר דרך הנקבים.
בעקבות התפתחות המחשבים נכתבו תוכנות גם בתחום זה. תוכנה SpaceEngine מהווה פלנטריום תלת-ממדי עם כ-130,000 גופי שמיים שונים.
קישורים חיצוניים
- פלנטריום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Worldwide Planetariums Database (WPD) העולם רשימת פלנטריום
- הפלנטריום במוזיאון ארץ ישראל
- הפלנטריום במצפה הכוכבים בגבעתיים
- "פלנטריום" אינטראקטיבי של השמיים.
- סטלריום תוכנת פלנטריום ממוחשבת חינמית
