פנדר

	יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.	שכתוב

ערך זה עוסק בחברת ייצור גיטרות. אם התכוונתם למונח בימאות, ראו פנדר (ימאות).

פנדר
Fender

הדסטוק של פנדר סטראטוקסטר
נתונים כלליים
מייסדים	ליאו פנדר
תקופת הפעילות	1946–הווה (כ־78 שנים)
חברות בנות	Squier
מיקום המטה	סקוטסדייל
מוצרים עיקריים	כלי מיתר, מגבר אלקטרוני, גיטרה בס
מנכ"ל	אנדי מוני
www.fender.com

פנדר (באנגלית: Fender Musical Instruments Corporation) היא חברה אמריקאית המייצרת גיטרות, מגברים, וציוד מוזיקלי.

היסטוריה

חברת פנדר נוסדה בשנת 1946 על ידי ליאו פנדר. ליאו החל להתעניין באלקטרוניקה מגיל צעיר, ופירק מכשירי רדיו כדי להבין איך הם פעלו. בהיותו מבוגר, פתח חנות לרדיו וחלקי חילוף, והחל לייצר גיטרות סלייד מוגברות, אשר היו פופולריות בשנות ה-40 וה-50 עקב הצלחתה של המוזיקה ההוואית.

פנדר ראה את הפוטנציאל בגיטרה החשמלית. אמנם, הוא לא המציא את הפיק-אפ המגנטי או אפילו את הקונספט של הגיטרה החשמלית, שהומצאה אי שם בשנות ה-30, אבל באותה תקופה ייצורה היה פרטי, יקר, וחלל התהודה שלהן גרם לצלילי לוואי בעודן מוגברות. ליאו יצר גיטרה מוצקה (Solid body) ללא חלל אקוסטי, ובשנת 1950 הציג את 2 הדגמים הראשונים של חברת פנדר - ה-Broadcaster, בעלת שני הפיקאפים, וכן ה-Esquire בעלת הפיקאפ הבודד בגשר (אשר הייתה הדגם הראשון שיוצר על ידי החברה). חברת גרץ' תבעה זכויות יוצרים מפנדר שנה לאחר מכן, מכיוון שבאותה עת ייצרה דגם תופים שם זהה לגיטרה של פנדר - ה-Broadcaster. השם הוסר מהגיטרות ולתקופה קצרה, הדגמים נמכרו עם לוגו פנדר בלבד, ללא ציון שם על ראש הגיטרה (מה שנתן להם את השם No-Caster לאחר מכן). בהשראת המצאה חדשה שסחפה את אמריקה, הטלוויזיה, פנדר החליט לקרוא לדגם Telecaster.^[1]

הגיטרה צברה פופולריות באופן כמעט מיידי, בייחוד בקרב נגני קאנטרי, אשר אהבו אותה בשל הצליל הייחודי שלה, המאפיין אותה עד היום. אלא שליאו נתקל בלא מעט תלונות בנוגע לעיצוב הגיטרה - צורת הגוף נטולת הקימורים גרמה לכך שפינתה העליונה של הגיטרה נתקעה בבטנם של הנגנים, ואחרי זמן מה של נגינה גרמה לכאב. ליאו חזר לשולחן השירטוטים, ובעזרת עצות שקיבל מכמה מכוכבי הקאנטרי הפופולריים באותה התקופה, יצר את הדגם השני של פנדר - הלא היא ה-Stratocaster. במקביל לאותן הגיטרות, בשנת 1951 החל ליאו לעבוד על כלי חדש ומהפכני שהעולם לא הכיר - גיטרת באס חשמלית. הקונטרבאס היה כלי מאוד פופולרי בלהקות באותה תקופה, אך הכלי היה גדול מאוד וקשה לניוד, לכן עיצב ליאו את גיטרת הבאס החשמלית הראשונה, וקרא לה הפרסיז'ן באס (פרסיז'ן - דיוק). שמה של הגיטרה נובע מהיותה בעלת שריגים, אשר מאפשרים למוזיקאי לנגן תווים בדיוק רב, בניגוד לקונטרבאס נטול השריגים.

כמו כן, בנוסף לכלי הנגינה, ליאו השיק מספר דגמי מגברים אשר ילוו את הכלים החדשים, ביניהם הפנדר Bassman הפופולרי עד היום. בשנת 1956 צץ רעיון נוסף במוחו של ליאו - גיטרות תקציב לתלמידים. בעוד שגיטרת ה-Telecaster עלתה קרוב ל-200 דולר, וגיטרת ה-Stratocaster קרוב ל-300 דולר, ליאו החליט לשווק דגם הפונה לתלמיד, או לאיש הפשוט שלא רצה להוציא סכום גדול על מנת לרכוש גיטרת פנדר. התוצאה - הפנדר Duo-Sonic. גיטרת הדואו סוניק שילבה מראה גוף חדש, 2 פיקאפים ומראה פשטני יחסית לדגמים היקרים, והגיעה עם צוואר קטן וצר מדגמי הגיטרות האחרים, המתאים יותר לידיים קטנות ולתלמידים. הגיטרה הגיעה עם 22 או 21 שריגים לבחירת הלקוח, ובצבע חול מדבר עם פיקגארד בצבע שנהב. לגיטרה היו 2 דגמים - דגם המיוזיקמאסטר (Musicmaster) בעל פיק-אפ אחד בלבד, והדואו-סוניק בעלת 2 הפיקאפים. לאחר מכן מבחר הצבעים עלה.

בשנת 1959 התעסק אחד העובדים במפעל פנדר עם פונקציית 2 מעגלים נפרדים לגיטרה, והרעיון התגלגל לגיטרה חדשה של פנדר - ה-Jazzmaster. הגיטרה הגיעה עם 2 פיקאפים גדולים משאר דגמי פנדר (פיקאפי Soapbar), אשר באו להתחרות עם פיקאפי ה-p90 של גיבסון. לגיטרה היה בורר פיקאפים של 3 מצבים, ובורר בין 2 מעגלים - מעגל ווליום וטון ל-2 פיקאפים, ומעגל ווליום וטון אך ורק לפיקאפ הצוואר, המועדף על ידי נגני ג'אז. הגיטרה הושקה כדגם היוקרתי של פנדר, ועלתה קרוב ל-400 דולרים. בנוסף לגיטרה הציגו פנדר גיטרת באס חדשה בשם ה-Jazz Bass, שבדומה ל-Jazzmaster שווק כדגם היוקרתי של החברה. הדגם הגיע עם 2 פיקאפים, ולימים נקרא הג'אז באס. בעוד שגיטרת ה-Jazzmaster שווקה לנגני ג'אז, היו אלה נגני מוזיקת ה-Surf אשר גרמו להצלחתה, ומאוחר יותר נגני מוזיקת אינדי וגראנג'.

בשנת 1962 הוציאו פנדר דגם "מחודש" של הג'אזמאסטר, ה-Jaguar. הגיטרה הגיעה עם 2 פיקאפים "קלאסיים" של פנדר (וזאת בשל התלונות הרבות על כמות הפידבק שנוצרה על ידי פיקאפי הג'אזמאסטר בווליום גבוה). הגיטרה דמתה בצורתה לגיטרת הג'אזמאסטר, אך במקום בורר פיקאפים של 3 מצבים לגיטרה היו 3 בוררים - 2 אשר מדליקים ומכבים כל פיקאפ, והשלישי על מנת "לחתוך" את צלילי הבאס. הגיטרה הושקה כדגם הנועד להחליף את גיטרת הסטראטוקאסטר, ובתחילת שנות ה-60 כבשה את הבמות בידיהם של מוזיקאים מז'אנר הסארף (Surf), אך לקראת סוף שנות ה-60, כאשר את הבמות כבשו מוזיקאים כמו אריק קלפטון וג'ימי הנדריקס, אשר היו ידועים בשימוש בסטראטוקאסטרים, וכמו כן בשל דעיכת הפופולריות של מוזיקת הסארף, נעלמו הג'אזמאסטר והג'אגואר מהבמות, ויצורם פסק באמצע שנות ה-70 (עד אשר חודש לאחר כ-20 שנים בעקבות עלייתם של מוזיקאי הגראנג', האינדי והפאנק רוק, אשר אהבו את הדגמים בשל מחירם הזול, המראה והצליל הלא שגרתי שלהם, וכמו כן בשל האיכות שלהם, שלא ירדה משאר דגמי פנדר מאותה תקופה, אשר היו יקרים בהרבה) כמו כן, בשנת 1964 החליטו פנדר לצרף גיטרה חדשה לקו גיטרות התקציב שלהם - גיטרת המוסטנג (Mustang). הגיטרה הייתה גיטרת התקציב הראשונה אשר הגיעה עם ידית ויבראטו, ועיצובה דמה לעיצובם של גיטרות המיוזיקמאסטר והדואו-סוניק, אך עם מספר שדרוגים שלאחר מכן נוספו לגיטרות התקציב האחרות (בדגמים משופרים אשר נקראו הדואו-סוניק 2 והמיוזיקמאסטר 2). יחד עם הגיטרה הושק דגם באס חשמלי חדש, דגם התלמיד הראשון של הבאס החשמלי מבית פנדר - ה-Mustang Bass, אשר דמה בעיצובו לגיטרת המוסטנג. כמו כן, היה צווארו קצר מהרגיל כדי לאפשר למידה נוחה.

המכירה ל-CBS

בשנת 1965 חלה ליאו פנדר קשות, ובשל מצבו הבריאותי הקשה נאלץ למכור את החברה לרשת CBS. לרבים, המעבר ל-CBS מאפיין את סופו של "תור הזהב" של פנדר, ובעיני אספנים רבים גיטרות מ-1965 אשר יוצרו לפני הרכישה שוות יותר מאלו שיוצרו אחרי הרכישה.

המעבר ל-CBS וסוף שנות ה-60 היוו עידן חדש לחברת פנדר. רמת הבקרה ואיכותם של הכלים דעכה, ועצים נזרקו על קווי היצור על מנת לענות על הביקוש הרב שנוצר לכלי החברה. בין השאר, CBS החלו "להתנסות" בדגמים שונים ומשונים על מנת לנסות ולהרחיב את השוק. לדגמי התקציב נוספו גיטרת הברונקו (Bronco), אשר דמתה למוסטנג אך הגיעה רק עם פיקאפ גשר, הפנדר Bass V, אשר דמה בעיצובו לבאס המוסטנג אך הגיע עם 5 מיתרים (אך בשל הקרבה הרבה של המיתרים זה לזה הנגינה עליו הייתה בלתי-נסבלת). כמו כן ניסו פנדר לייצר גיטרת 12 מיתרים, וכך נוצרה הפנדר XII, ואיתה הגיע לשוק גם הפנדר באס 6, אשר היווה מעין גשר בין גיטרה חשמלית לגיטרת באס (6 מיתרי באס - EADGBE, שלושה פיקאפי גיטרה חשמלית, ועיצוב אשר הזכיר את גיטרת הג'אזמאסטר).

לאחר שפנדר ראו כי דגמי ה-XII והבאס V אינם נמכרים, היו בפנדר ניסיונות על מנת לחסל את המלאי, דבר אשר גרם להיווצרותם של הפנדר מאבריק (Maverick), גרסת 6 מיתרים של ה-XII, הפנדר סווינגר (Swinger, או בכינוייה האחרים - Arrow, Musiclander), אשר נוצרה משאריות של גופי באס VI.

בשנות ה-70 דעכה הפופולריות של פנדר לטובת חברת גיבסון. לאחר ה"מהפכה" אשר חוללה בסוף שנות ה-60 על ידי אמנים כגון קלפטון והנדריקס, מוזיקאים חיפשו צליל חזק וכבד, אותו מצאו בפיקאפי ההאמבאקר של גיבסון (האמבאקר - חוסם זמזום, פיקאפ המורכב מ-2 פיקאפי סינגל המחווטים יחדיו, אשר כתופעת לוואי נותן צליל עבה ו"באסי"). פנדר, אשר היו ידועים עד תקופה זו בהיותם חברה המייצרת גיטרות עם פיקאפי סינגל בלבד, החליטו להתאים עצמם למוזיקה המשתנה, וכך נוצר ה-Widerange Humbucker הידוע של פנדר, אותו לראשונה הציגו פנדר בדגם חדשני של הטלקאסטר, ה-Telecaster Deluxe, אשר הייתה בעלת 2 פיקאפי האמבאקר. עם הזמן, פנדר החלו לשלב את ההאמבאקרים בדגמים שונים, ועל אף שדגמים אלו זכו לפופולריות ניכרת, עלו טענות כי ההאמבאקר עדיין נשמע "פנדרי" מדי. כמו כן, בשנות ה-70 החלו פנדר להציע מגוון רב של צבעים, ואף יצרו קטלוגים שלמים שבעזרתם יכלו הקונים לבחור משלל צבעים שונים ומשונים. שנות ה-70 סימלו גם עידן חדש של מודעות למוזיקאים השמאליים. יש המשערים כי השינוי התרחש בזכות ג'ימי הנדריקס, אשר ניגן על גיטרת סטראטוקסטר ימנית הפוכה, עם מיתרים המותאמים לנגינה בצד שמאל, וזאת בשל העלות הגבוהה והזמן שנדרש לייצר דגם שמאלי. אמנם המצב לא הגיע לשוויון מלא גם בימינו, אך התקדמות ניכרת נראתה בנושא.

הבעלים החדשים והמאה ה-21

בשנת 1985 מכרה רשת CBS את החברה לצוות ניהול חדש, אשר החליט לייעל את היצור בחברה, ולהחזיר את איכותם של הדגמים לאיכות הישנה שבזכותה היו ידועים פנדר, באותה התקופה בה ליאו עדיין ניהל את החברה. שנות ה-80 הביאו איתם את הפופולריות הגדלה לז'אנר המטאל, ופנדר, בניסיון להתחבר לשוק החדש, החלה לייצר דגמים המותאמים לנגני המוזיקה הכבדה. בין הדגמים - הפנדר קאטאנה (Katana), אשר בעיצובה הזכירה את גיטרת ה-V המפורסמת של גיבסון, הפנדר פרפורמר (Performer), בעלת 2 ההאמבאקרים, וכמו כן מספר דגמי סופר-סטראט (מונח שנוצר אי שם בשנות ה-80, וזכה לפופולריות כנראה בשל גיטרת הסטראטוקסטר המפורסמת של הגיטריסט אדי ואן הלן, אשר הייתה בעלת האמבאקר, חסרת פיקגארד ובעלת ידית טרמולו "צף" מהפכנית אשר אפשרה לגיטרה להישאר בכיוון גם לאחר שימוש אינטנסיבי), גיטרות סופר-סטראט כגון סדרת ה-Lead, בה 3 דגמים ממוספרים (1–3), הפרודיג'י (Prodigy), השואומאסטר (Showmaster) והסטראט HM. דגמים אלו נחשבים בעיני רבים לאיכותיים ביותר, אך משום מה לא ראו פופולריות רבה.

כמו כן, בשנות ה-80 החליטו פנדר להרחיב את כמות המפעלים שלהם לראשונה - והקימו מפעל ביפן. המפעל היפני החל בייצור דגמי רה-אישיו (Reissue), דגמים מימים עברו של גיטרות פנדר שונות, אשר מטרתם לחקות במידה רבה ככל האפשר את הצליל, רמת האיכות והמראה של השנה המשוחזרת. המפעל היפני, אשר פונה בעיקר לשוק היפני, ידוע בשל העיצוב הלא-שגרתי שלו ומבחר הצבעים הרב והמגוון שלו, כמו כן בהיותו המפעל בו מיוצר המבחר הרב ביותר של כלים שמאליים. בנוסף למפעל היפני, החליטו פנדר להקים מפעל במקסיקו, מפעל אשר פונה לכלל קהל העולם ומטרתו לייצר גיטרות הנושאות של השם והעיצוב הקלאסי של פנדר, אך בעלות זולה יותר ונגישה יותר להמונים. כמו כן, פנדר הקימו מספר מפעלים במדינות אסיה, הידועה שבהם היא סין, ושם מיוצרות עד היום גיטרות תחת המותג "סקוייר", אשר היא חברת-בת של פנדר המייצרת גיטרות לבעלי תקציב נמוך, אך עדיין שומרת על העיצוב הקלאסי המאפיין גם את היקרים שבכלי החברה.

פנדר נחשבת בימינו לאחד השמות הפופולריים ביותר בקרב מוזיקאים, ומצאה את דרכה כמעט לכל ז'אנר מוזיקה אפשרי, בהתאם לדגמים ולדרישות המוזיקאים. המפעל המקורי של פנדר, אשר נמצא בקורונה, קליפורניה, עדיין מהווה המקום היחיד שבו מיוצרים הכלים האמריקאים של פנדר. כמו כן, המפעל הוא גם ביתה של ה"קאסטום שופ", אזור מיוחד במפעל שבו מיוצרים כלים בהזמנה מראש ובצורה הקפדנית ביותר, וחוץ מהצורה, אשר חייבת להיות אחת מצורותיהן הרבות שיש לפנדר להציע, יכול המוזיקאי לשנות כל פרט ופרט בכלי, ומוזיקאים רבים מז'אנרים שונים הם בעלי כלים אשר נבנו בהזמנה אישית (מכלים המכילים שינויים פשוטים כמו רדיוס צוואר וסוג פיקאפים, לכלים רדיקליים עם עצים אקזוטיים, עבודות צבע מרהיבות ופיקאפים בהזמנה אישית, אשר, דרך אגב, עד לא מזמן היו מחווטים על ידי אותה האישה אשר חיווטה אותם מימיו של ליאו פנדר - אביגייל יבארה).^[2]

דגמים מפורסמים

• פנדר סטראטוקסטר
• פנדר טלקסטר
• פנדר פרסיז'ן בס
• פנדר ג'אז בס
• פנדר ג'אזמאסטר
• פנדר ג'אגואר
• פנדר מוסטנג

מבחר נגנים מפורסמים שהשתמשו במוצרי החברה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פנדר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פנדר (באנגלית)

• פנדר, ברשת החברתית פייסבוק
• פנדר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• פנדר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פנדר, באתר פינטרסט
• האתר הרשמי של חברת פנדר
• שחר סמוחה, ‏כשהגיטרה מנסרת את הבורסה, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2012
• הגיטרה של בוב דילן משנת 1965 נמכרה בכמיליון דולר, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2013

הערות שוליים