פנום פן
 חותם פנום פן | |
 | |
| פוטומונטז' של פנום פן | |
| מדינה |
 קמבודיה |
|---|---|
| ראש העיר | פה סוצ'יאטוונג |
| תאריך ייסוד | 1372 |
| שטח | 679 קמ"ר |
| גובה | 14 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,281,951[1] (2019) |
| ‑ צפיפות | 3,361 נפש לקמ"ר (2019) |
| קואורדינטות | 11°33′00″N 104°55′00″E / 11.55°N 104.91667°E |
| אזור זמן | UTC +7 |
| http://www.phnompenh.gov.kh | |
|
(למפת קמבודיה רגילה)  | |
פנום פן (בחמרית: ភ្នំពេញ, אלפבית פונטי בין לאומי: [pʰnʊm ˈpɨɲ]) היא בירת קמבודיה והגדולה שבעריה. נוסדה במאה ה-14 במפגש נהרות, וידעה מאז היסטוריה רבת תהפוכות. העיר, שבתחילת המאה ה-20 נודעה כ"פנינה של אסיה", רוקנה כמעט כליל מתושביה בתקופת שלטון הקמר רוז' במחצית השנייה של שנות השבעים. העיר מהווה את מרכזה הכלכלי והתרבותי של קמבודיה ואוכלוסייתה מונה כ-2.2 מיליון תושבים לפי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2019.
מיקום
העיר נמצאת בדרום קמבודיה לגדות הנהר טונלה סאפ, בסמוך למפגש הנהרות עם המקונג, ועם הנהר באסאכּ.
היסטוריה
הקמת העיר
מקור שמה של העיר מקדש "פנום דון פן" (Wat Phnom Daun Penh) או "מקדש הגבעה של פן". על פי אגדה רווחת, נבנה המקדש על ידי גברת עשירה בשם פֶּן, וכך נוסדה העיר. בעבר נקראה העיר "קרונג צ'אקטומוק" - "העיר בעלת ארבע הפנים" - וזאת בשל הצטלבות שלושת הנהרות היוצרים צורת "X". העיר הפכה בירת קמבודיה כאשר פונהאה יאט, מלכה של האימפריה הקמרית נמלט מאנגקור טום כאשר זו נכבשה על ידי סיאם בשנת 1431.
פנינת אסיה
בשנת 1866 קבע המלך נורודום הראשון שפנום פן תהיה בירת המדינה ומושב הממשלה, וארמון המלוכה נבנה בעיר. חלק גדול מההתפתחות העירונית התרחש בתקופת החסות והשלטון הקולוניאלי הצרפתי (1863-1953) ששיפר את התשתיות ודרכי התחבורה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נודעה פנום פן כ"פנינת אסיה", והמשיכה להתפתח ולגדול. בשנות החמישים, עם קבלת העצמאות, החלה תנופת בנייה ביוזמת המלך נורודום סיהאנוק, בה נבנו מספר גדול של מיזמים, בהם התיאטרון הלאומי, האוניברסיטה המלכותית הקמרית, מרכז הספורט הלאומי ועוד. במקביל גדלה העיר ונוספו פרברים חדשים.
שנות המלחמה ושלטון הקמר-רוז'
במהלך מלחמת וייטנאם, צפון-מזרח קמבודיה נהפך לזירת לחימה כאשר כוחות מצבא צפון וייטנאם עשו בה שימוש, והאזור הופצץ קשות על ידי ארצות הברית. פנום פן הוצפה בהמוני פליטים שנמלטו מהלחימה, וב-1975 מנתה האוכלוסייה מעל ל-2 מיליון תושבים, בחלקם הגדול פליטים.
ב-17 באפריל 1975, יום ראש השנה הקמבודי, נכבשה העיר על ידי הקמר רוז'. קמבודים רבים, בעיקר משכילים, בני השכבות העשירות ותומכי המשטר הישן, נאסרו והוצאו להורג. השגרירים והאזרחים הזרים גורשו מהמדינה, ומרבית האוכלוסייה פונתה בכפייה תוך ימים ספורים אל מחוץ לעיר. המפונים הועברו לכפרים כחלק מניסיון ליצור חברה המושתתת על חקלאים (פינויים בכפייה התרחשו גם בערים באתאמבאנג, קמפונג צ'אם, סיאם ריאפ וקמפונג טום).
שיקום ופיתוח
לאחר שהקמר רוז' גורשו מהעיר בשנת 1979 על ידי כוחות וייטנאם, החלה העיר להיבנות מחדש באמצעות סיוע כספי מצרפת, מאוסטרליה ומיפן. כמו כן נתנו הבנק העולמי והבנק לפיתוח אסיה הלוואות לצורך בניית העיר.
ארכיטקטורה ואתרים
פנום פן של היום משופעת בסגנונות בנייה מגוונים מתקופות שונות: מבנים בסגנון קמרי מסורתי, בניינים קולוניאליים, מבנים עכשוויים ובניינים רבי קומות.
המבנה העתיק ביותר בעיר הוא ואט פנום. המקדש, הקיים מאז 1372, אז לפני האמונה נוסדה העיר, ניצב על גבעה מלאכותית קטנה והוא המבנה הדתי הגבוה ביותר בעיר. הוא כולל תוספות למבנה המקורי שנבנו לאורך מאות השנים שחלפו, והוא המוקד של חגיגות ראש השנה הקמבודית באפריל ושל חג הפצ'ום בן, יום האבות הקדמונים, הנחוג בסתיו.
בסוף המאה התשע עשרה, בתקופת השלטון הצרפתי, נבנה המוזיאון הלאומי, מבנה בסגנון קמרי קלסי ובו ניתן לראות אוסף עתיקות גדול מרחבי הממלכה. מבנה מרכזי נוסף הוא אנדרטת העצמאות, שנבנתה בשנות החמישים - אך בסגנון קמרי עתיק.
מתקופת השלטון הצרפתי נותרו וילות ומלונות פאר קולוניאליים, שדרות רחבות, וכן שוק פסאר טום-טמיי, שוק מקורה השוכן תחת כיפה גדולה, ומושך תיירים ותושבים רבים.
מבנים חשובים אחרים בעיר נבנו על ידי אדריכלים קמבודים בני המאה ה-20, בסגנון המשלב מבני באוהאוס ומבנים פוסט-מודרניים עם אלמנטים קמרים מסורתיים ברוח אנגקור.
בעיר שוכן המטה הראשי של הבנק המרכזי של קמבודיה.
מתחם הארמון המלכותי
האתר המפורסם ביותר הוא המתחם המפואר של הארמון המלכותי, (ששמו בקמרית: ព្រះបរមរាជាវាំងនៃរាជាណាចក្រកម្ពុជា פריה ברון ריצ'ה ויק ניי פריה ריצ'ה נייאיק קמפוצ'יה) הכולל את ארמון המלך והמבנים הסובבים, ואת פגודת הכסף. המתחם משמש גם כמבנה מגורים למלך. המתחם משתרע על שטח רחב על גדות נהר המקונג. מתחם הארמון כולל גנים רבים, ארמון קבלת פנים, בו מקבל המלך את אורחיו וכן כתבי האמנה של שגרירים. מתחם הארמון כולל גם את מבני הקבורה של בני משפחת המלוכה. קברים אלה הם בצורת פגודות. המתחם נבנה ב-1866 ומאז הוא מאוכלס על ידי משפחת המלוכה, למעט שנות שלטון הקמר רוז'. בתקופה זו עבר המלך נורודום סיהאנוק לגור בסין וחזר לגור במתחם לאחר מיגור הקמר רוז' על ידי וייטנאם. סיהאנוק ויתר על המלוכה בשנת 2004 וחזר להתגורר בסין. כיום מתגורר במתחם הארמון המלך נורודום סיהאמוני, בנו של סיהאנוק.
המתחם נבנה לאחר שהמלך נורודום אשר מלך בין השנים 1834-1904 העביר את בירת קמבודיה לפנום פן מאודונג הנמצאת 40 ק"מ צפונית לה. לפני כן שכן ארמון המלך באנגקור (מהמאה ה-9 ועד המאה ה-15). המתחם נבנה בהדרגה מעל מבצר עתיק ששמו היה "בָּאנְטי קֵב". חזית המתחם היא לכיוון מזרח, על גדתו המערבית של נהר המקונג. כאשר מגיעים לפנום פן מווייטנאם בסירה דרך הנהר אפשר לראותו מרחוק. הארמון מוקם במקום בו הנהר מתעקל. הוא בולט על רקע יתר המבנים שליד הנהר.
המתחם מחולק לשלושה מתחמי משנה: באזור הצפוני נמצאים פגודת הכסף וארמון קמרין, במתחם המרכזי נמצא ארמון קבלת הפנים. המבנים במתחם נבנו בהדרגה, חלקם פורקו ונבנו מחדש, וחלקם הם מהמאה ה-14. אחד המבנים במתחם הוא מבנה בסגנון צרפתי אשר ניתן במתנה למלך קמבודיה על ידי נפוליאון השלישי.
שלטון מקומי
העיר פנום פן היא אחת ממחוזות קמבודיה. העיר מחולקת לשבעה רבעים:
- 1201 Chamkar Mon
- 1202 Doun Penh
- 1203 Prampir Meakkara
- 1204 Tuol Kouk
- 1205 Dangkao
- 1206 Mean Chey
- 1207 Ruessei Kaev
ערים תאומות
גלריית תמונות
-
אחד המבנים במתחם הארמון -
פנים לארבע רוחות השמים במגדל על ראש מבנה במתחם הארמון המלכותי -
גנים ופגודת קבורה בשטח מתחם הארמון המלכותי -
ציור קיר עתיק בשטח המתחם המתאר את סיפורה של קמבודיה -
-
המוזיאון הלאומי של קמבודיה, צילום מתוך הגן הפנימי כלי שער הכניסה -
מכירת עכבישים מטוגנים בשוק של פנום פן. עכבישים מטוגנים הם מאכל מאד פופולרי בקמבודיה. -
מבני העיר ובתי סירות על נהר המקונג בעיר פנום פן -
שוק שבר אמפואי בפנום פן
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פנום פן- מדריך מכוון למבקרים בפנום פן
- פנום פן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
