פרווה
פרווה הוא המונח המתייחס לעורם וכסות השיער של חלק מחברי מחלקת היונקים. המונח מתייחס גם לשם המוצר המעובד שבני אדם מפיקים מהעור והכסות, ומשמש ללבוש, חימום, ריפוד ודיור.
תפקידה של הפרווה אצל היונקים היא לשמש כמבודד ומגן. שכבת השיער הקרובה אל העור היא לרוב קצרה ורכה ומיועדת לבידוד הגוף מקור. השכבה החיצונית של הפרווה מורכבת לרוב משערות מגן ארוכות שמיועדת לשמש כרובד הגנה ראשוני של שלמות גוף היונק.
פרוונות ומסחר בפרוות
עיבוד פרווה נקרא פרוונות ומקצוע זה בעל ותק רב בהיסטוריה האנושית. מסחר הפרווה וציד בעלי חיים לשם פרוותן היו ענף כלכלי חשוב בהיסטוריות העולם. כבר בימי קדם ידוע על שימוש בפרווה כלבוש וכסמל מעמד. בין השאר ידוע על מנהג הפרעה במצרים העתיקה ללכת עם זנב אריה בחגורתו. בארץ ישראל פרוות כבש מעובדת שימשה כלבוש נפוץ. ברומא העתיקה נהגו לוחמים לעטות פרוות של בעלי חיים על מגניהם והנסים שלהם. רבים מהעמים הנודדים של ימי קדם השתמשו בפרווה כחומר גלם לאוהלים. גילוי העולם החדש, במקביל לדעיכתו של ציד חיות הפרווה באירופה הובילו לפריחת ציד חיות הפרוות (בעיקר הבונה הקנדי) והסחר בפרוות במהלך המאה ה-16 והמאה ה-17.
המאבק כנגד תעשיית הפרוות
במהלך המאה ה-20 החלו להתפתח תנועות למען זכויות בעלי חיים שקראו להפסקת קיומה של תעשיית הפרוות על ידי חרם צרכנים. במיוחד התפרסמו פעולות שבמסגרתן הפעילים הצטלמו או הפגינו מול חנויות פרווה בעירום, כאשר רק שלט מחאה מכסה את איבריהם האינטימיים. בפעולות אלה השתתפו גם מפורסמים רבים, ביניהם פמלה אנדרסון ופול מקרטני. לעיתים פעילים נגד פרוות נקטו גם בדרכים אלימות - תקיפת קוני פרווה והשחתת חנויות המוכרות פרווה. פעולות אלה הובילו להקטנת הסחר בפרוות. כמו כן התפתחו אריגי טקסטיל מלאכותיים המדמים את הפרוות הטבעיות. כיום מתמקד המאבק כנגד תעשיית הפרוות הסינית, שהיא הגדולה מבין תעשיות הפרווה העולמיות, וכוללת שימוש בפרוות כלבים וחתולים.
בבריטניה, צרפת, בלגיה, הולנד, נורווגיה, אוסטריה, צ'כיה, סלובניה, סלובקיה, סרביה, קרואטיה, מקדוניה ובוסניה והרצגובינה התקבלו חוקים לאיסור על משקי פרווה. בדנמרק נאסרו חוות שועלים לתעשיית הפרווה, ובשוודיה נאסרו חוות שועלים וצ'ינצ'ילות. ביפן משקי פרווה לא נאסרו, אבל נקבעו תקנות מחמירות לפעילותם, שהביאו בפועל לסגירת כל משקי הפרווה ב-2016. בגרמניה התקבלו תקנות שהובילו הפועל לסגירת משקי הפרוות ב-2019.
במספר מקומות התקבלה גם חקיקה נגד מכירת פרוות. קליפורניה אסרה ב-2019 על סחר בפרוות, לאחר שעוד קודם לכן הדבר נאסר במספר רשויות מקומיות במדינה, ביניהן לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו. העיר סאו פאולו בברזיל אסרה ב-2015 על ייבוא ומכירת פרוות. בהודו נאסר ייבוא של פרוות חורפנים, שועלים, צ'ינצ'ילות. באיחוד האירופי נאסר ייבוא של פרוות כלבים, חתולים וכלבי ים, ובארצות הברית ובאוסטרליה נאסר ייבוא של פרוות כלבים וחתולים.
בישראל
הצעת חוק ראשונה נגד מכירת פרוות הועלתה בישראל על ידי ח"כ רונית תירוש ב-2009 ואושרה בקריאה ראשונה, אבל הדיון בה עוכב בוועדת החינוך, התרבות והספורט ולא עלתה לקריאה שנייה. הצעות חוק נוספות דומות הוגשו בשנים שלאחר מכן. ב-2015 פורסם במבט שני תחקיר[1] החושף כיצד לובי היצרנים באירופה וצפון אמריקה פעל כדי להטות חברי כנסת לפעול נגד הצעת החוק, תוך הצגת מידע שקרי לוועדת האתיקה של הכנסת. ב-2019 נפתחה חקירה פלילית בעקבות ממצאי התחקיר.
ב-2020 הודיעה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל שתתקין תקנות לאיסור על מכירת פרוות של חיות בר בישראל. התקנות, כמו הצעות החוק שהוגשו לפניהן, יחריגו את השימוש בפרווה למטרות דת. אצל יהודים חרדים חסידיים יוצאי יהדות מזרח אירופה משמשת פרווה ליצור כובע השטריימל. ביוני 2021 השרה גמליאל אכן חתמה על התקנה, שאוסרת סחר בפרוות של חיות בר בתעשיית האופנה (אך לא למטרות דתיות, ועל כן יצור השטריימלים לא נאסר)[2].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר נגד פרוות מטעם ארגון PETA
מעילי פרווה תוצרת ישראל, יומני כרמל 1951 (התחלה 5:05)- שמרית מנור, המין האנושי, בתיעוד אלים ונדיר, הצליח צלם גרמני להביא מסמך מהתופת: כך מתייחסת מארחת אולימפיאדת 2008 לכלבים וחתולים. זהירות, התמונות קשות לצפייה, באתר של "רשת 13", 20 בינואר 2008 (במקור, מאתר "nana10")
- איתי יעקב, בעקבות הביקורת הגוברת: שנקר מודיעים על ביטול קורס הפרוות, באתר Xnet, 30 במרץ 2016
- פרווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ביטחון המדינה בכסות פרווה דקה באתר רשות השידור, 27 באפריל 2015
- ^ אחרי שנים של מאבק, סוף סוף ניצחנו, באתר אנימלס (לשעבר אנונימוס)
