פרס ניקה
![]() | |
תיאור | פרס המוענק עבור הצטיינות והישגים קולנועיים |
---|---|
מיקום הטקס | תיאטרון האופרה המוסקבאית, מוסקבה |
מדינה | רוסיה |
הגוף המעניק | אקדמיית ניקה למדעי הקולנוע |
תקופת הפרס | 1988–הווה (כ־37 שנים) |
http://kino-nika.com/ |
ניקה (ברוסית: Ника) הוא פרס רוסי המוענק עבור עבודות הקולנוע על ידי אקדמיית ניקה למדעי הקולנוע, נחשב לפרס היוקרתי ביותר של הקולנוע הרוסי. טקס חלוקת הפרס נערך באולם האופרה של מוסקבה. טקס פרסי ניקה מתקיים מדי שנה בחודש אפריל החל משנת 1988. מקבלי הפרס בכל תחום מקבלים פסלון בדמות האלה היוונית ניקה.
את הפרס עבור הסרט הטוב מקבלים הבמאי והמפיק. רק שלושה סרטים בהם שפת הסרט אינה רוסית קיבלו את הפרס ("מונגול", "פאוסט" ו"אשיק קריב"), הבימוי בוצע על ידי במאים רוסים (סרגיי בודרוב, אלכסנדר סוקורוב וסרגיי פאראדג'אנוב). מייסד ומנחה טקס הענקת הפרס הוא איש הקולנוע והטלוויזיה יולי גוסמן.
במרץ 2013 החליטה האקדמיה להעניק גם את פרס אלכסיי גרמן, פרס על תרומה מיוחדת לקולנוע הרוסי.
פסלון ניקה
פסלון הפרס עוצב על ידי סרגיי מיקולסקי[1]. הפסל עשוי ברונזה ומצופה זהב ומעוצב בתור האלה ניקה עם כנפיים פרושות המוצגות כסמל הניצחון[2].
היסטוריה
הפרס נוצר בשנת 1987 על ידי מזכירות איגוד הקולנוענים הסובייטי. עד תחילת שנות ה-90 הפרס הוענק על פי בחירת חבר האיגוד ומאז שנות ה-90 הזוכים מוכרזים על פי הצבעה חשאית של חברי האקדמיה למדעי ואומנויות הקולנוע. מאז אמצע שנות ה-90 ועד 2002 ומשנת 2012 טקס הפרס משודר בערוץ הראשון[3], בשנים 2003–2005 שודר הטקס בערוץ NTV ובסוף העשור הראשון של המאה ה-21 בערוץ STS[4].
בשנת 2020, לראשונה בהיסטוריה של הפרס, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה, הטקס לא נערך והוא נדחה לאביב 2021. עם זאת הפרס הוענק על שנת 2019 ושנת 2020 ביחד[5].
הטקס לא נערך בשנים 2022-2023, בעקבות מלחמת אוקראינה–רוסיה. לבסוף, טקס חלוקת הפרס נערך ביולי 2024 על השנים 2022-2023.
תחומי הענקה
- הסרט הטוב ביותר
- הסרט התיעודי הטוב ביותר (1988 - 1995)
- הסרט הטוב ביותר בתחום המדע הפופולרי (1988 - 1995)
- הסרט הטוב ביותר (לא אמנותי) (החל מ-1996)
- הסרט הטוב ביותר בתחום אנימציה
- הסרט הטוב של חבר המדינות העצמאיות, אסטוניה, לטביה וליטא
- עבודת הבמאי
- עבודת התסריטאי
- עבודת הצלם
- מוזיקה לסרט
- עבודת אנשי הקול
- עבודת הצייר
- תלבושות
- תפקיד גברי ראשי
- תפקיד נשי ראשי
- תפקיד משני (1988 - 2001)
- תפקיד משני גברי (החל מ-2002)
- תפקיד משני נשי (החל מ-2002)
- "כבוד ויושרה"
- "תגלית השנה" (החל מ-2002)
- פרס מיוחד עבור תרומה למדעי הקולנוע, ביקורת וחינוך
- פרס מיוחד עבור תרומה לקולנוע הרוסי (החל מ-2007)
- פרס מיוחד עבור הישג בתחום סרטי טלוויזיה (החל מ-2005)
הענקות
שנה | הסרט הטוב ביותר | תפקיד גברי | תפקיד נשי | כבוד ויושרה |
---|---|---|---|---|
1988 | חרטה (תנגיז אבולדזה) |
אוותנדיל מחרדזה (אנ') | נינה רוסלנובה | |
1989 | הקיץ הקר של שנת 1953 (אנ') (אלכסנדר פרושקין (אנ')) |
רולן ביקוב | נטליה נגודה |
לאוניד טראוברג |
1990 | אשיק קריב (סרגיי פרדז'נוב) |
אולג בוריסוב | ילנה יאקובלבה | יבגני גברילוביץ' |
1991 | הסינדרום האסטני (קירה מורטובה) |
אינוקנטי סמוקטונובסקי | נטליה גונדרבה | ניקולאי קריוצ'קוב |
1992 | השמיים הקדושים (אלדר ריאזנוב) |
אולג ינקובסקי | אינה צ'וריקובה | מאליק ריומוב |
1993 | אנקור ועוד אנקור (פיוטר טודורובסקי) |
אלגודז'ה בורדולי | טטיאנה ואסיליבה | יוסף חייפיץ |
1994 | מקרוב (ולדימיר חוטיננקו) |
סרגיי מקובצקי | מרינה ניולובה | גריגורי צ'וכראי |
1995 | האשמה (קירה מורטובה) |
יבגני מירונוב | אינגבורגה קפטונייטה | תמרה מקרובה |
1996 | ההיבטים מיוחדים של הצייד הרוסי (אלכסנדר רוגוז'קין) |
גנאדי נזרוב | ילנה קוריקובה | ואלרי פריד |
1997 | השבוי מקווקז (סרגיי בודרוב) |
אולג מנשיקוב | ילנה ספונובה | גאורגי ז'ונוב |
1998 | הגנב (פאבל צ'וכראי) |
ולדימיר משקוב | יקטרינה רדניקובה | מרינה לדינינה |
1999 | על אנשים ויצורים רעים (אלכסיי בלבנוב) |
ולדימיר אילין | דינה קורזון | מיכאיל גלוזסקי |
2000 | חרוסטליוב, תביא מכונית (אלכסיי גרמן) |
מיכאיל אוליאנוב | נינה אוסטובה | מיכאיל שבייצר |
2001 | יומן של אשתו (אלכסיי אוצ'יטל) |
אנדריי סמירנוב | זינאידה שרקו | ויאצ'סלב טיכונוב |
2002 | טלץ (אלכסנדר סוקורוב) |
לאוניד מוזגובוי | מריה קוזנצובה | אלכסיי בטלוב |
2003 | הקוקיה (אלכסנדר רוגוז'קין) |
אולג ינקובסקי | אני יואוסו | בוריס ואסיליב |
2004 | השיבה אנדריי זוויאגינצב |
ויקטור סוחורוקוב | ולנטינה ברזוצקיה | פיוטר טודורובסקי |
2005 | שלנו (דמיטרי מסחייב) |
בוגדן סטופקה | אלה דמידובה | נונה מורדיוקובה |
2006 | הפלוגה ה-9 (פיודור בונדרצ'וק) |
יבגני מירונוב | אליסה פריינדליך | מרלן חוצייב |
2007 | האי (פאבל לונגין) |
פיוטר ממונוב | יבגניה סימונובה | אלדר ריאזנוב |
2008 | המונגולי (סרגיי בודרוב) |
סרגיי גרמש | מאשה שלאייבה | גיאורגי דאנליה |
2009 | המגונדרים (ואלרי טודורובסקי) |
אולג דולין | דריה מורוז | אלכסיי גרמן |
2010 | חדר וחצי (אנדריי חרז'אנובסקי) |
ולדימיר אילין | סבטלנה קריוצ'קובה | לודמילה גורצ'נקו |
2011 | האזור (אלכסיי אוצ'יטל) |
ולדימיר משקוב | נינה רוסלנובה | סרגיי יורסקי |
2012 | חיה אישה בודדה (אנדיי סמירנוב) |
סרגיי גרמש | נדז'דה מרקינה דריה יקמסובה |
אולג בסילשווילי |
2013 | פאוסט (אלכסנדר סוקורוב) |
אנטון אדסינסקי | רוזה חאירולינה | אינה צ'וריקובה גלב פנפילוב |
2014 | הגאוגרף השטוי (אלכסנדר ולדינסקי) |
קונסטנטין חבנסקי | ילנה ליאדובה | ולדימיר זלדין |
2015 | קשה להיות אל (אלכסיי גרמן) |
לאוניד יארמולניק | ילנה ליאדובה | ליה אחז'אקובה |
2016 | הנס החמוד, פיוטר היקר (אלכסנדר מינדאדזה) |
דנילה קוזלובסקי ואלכסנדר יאצנקו | אירינה קופצ'נקו | אליסה פריינדליך |
2017 | ||||
2018 | ||||
2019 | ||||
2020 | לא נערך, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה | |||
2021 |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פרס ניקה (ברוסית)
- האתר הרשמי של הפרס (ברוסית)
פרס ניקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
פרס ניקה | ||
---|---|---|
פרסים כלליים | 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2021 | |
אחר | אקדמיית ניקה לקולנוע |