צ'רניהיב
| |||
      | |||
| פוטומונטז' של צ'רניהיב | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 צ'רניהיב | ||
| ראש העיר | Vladyslav Atroshenko | ||
| רשות מחוקקת |
Chernihiv City Council  | ||
| שפה רשמית |
אוקראינית | ||
| תאריך ייסוד | 907 | ||
| שטח | 79 קמ"ר | ||
| גובה | 136 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 286,899 (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 1,547 נפש לקמ"ר (2005) | ||
| קואורדינטות | 51°30′N 31°18′E / 51.5°N 31.3°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| http://www.chernigiv-rada.gov.ua | |||
  | |||
צ'רניהיב (באוקראינית: Чернігів) או צ'רניגוב (ביידיש: טשערניגאָב, ברוסית: Чернигов) היא עיר בצפון אוקראינה, בירת מחוז צ'רניהיב. אוכלוסיית העיר מנתה בשנת 2015 294,552 תושבים[1].
לעיר יש חשיבות רבה בהיסטוריה של רוס של קייב והעמים הסלאביים. היא הייתה העיר האוקראינית השנייה בחשיבותה ברוס של קייב ומושל העיר דאנילו כתב על מסעותיו לארץ ישראל ועליית הרגל לירושלים.
היסטוריה
העיר הוזכרה לראשונה בשם צ'רניגוב (Черниговъ) בחוזה בין רוס לבין ביזנטיון משנת 907. ממצאים ארכאולוגיים, בהם גם פריטים שמשויכים למאה התשיעית, מראים שבאזור הייתה התיישבות כבר במאה התשיעית. באותו אזור נמצא גם הקבר השחור, תל קבורה מהמאה העשירית.
העיר הייתה השנייה בחשיבותה ברוס של קייב, אחרי קייב עצמה. שליטיה נלחמו לעיתים קרובות עם שליטי קייב, ולעיתים אף הצליחו להשתלט על העיר הגדולה. תקופת הזהר של צ'רניגוב העתיקה, שבשיאה חיו בה 25,000 תושבים, נמשכה עד שנת 1239, שבה העיר נחרבה על ידי המונגולים בהנהגת באטו חאן.
העיר נכנסה לאזור שליטתה של הדוכסות הגדולה של ליטא ב־1353. במשך תקופה ארוכה השליטה בעיר עברה בין נסיכות ולדימיר, נסיכות מוסקבה, טטרים של קרים, והאיחוד הפולני-ליטאי שבשנת 1623 העניק לה את זכויות מגדבורג. ב־1635 העיר הייתה לבירת מחוז צ'רניהוב (Czernihów) הפולני. בתקופת פרעות חמלניצקי העיר הייתה מרכז הקוזקים שבהנהגתו.
כחלק מהסכם אנדרוסובו אשר נחתם בשנת 1667 בין רוסיה הצארית לבין האיחוד הפולני-ליטאי, הריבונות בעיר עברה לרוסיה, אך הקוזאקים קיבלו שלטון עצמי. עם הזמן השלטון העצמי נשחק והאזור הפך למחוז רגיל של האימפריה הרוסית, שמושלו מונה על ידי השלטון המרכזי.
בשנת 1919 התבסס בעיר השלטון הסובייטי ומשנת 1932 היא הוגדרה כבירת מחוז צ'רניהיב של אוקראינה.
יהדות
משנת 1883 עד שנת 1925 כיהן הרב דוד צבי חן כרב העיר במקום אביו[2]. תחת שלטון הקומוניסטים המשיכה קהילת צ'רניהיב לפעול במהלך שנות ה-20 תוך שקבלה סיוע מיהדות ארצות הברית לצורך אחזקת המקווה ובית הקברות היהודי[3].
ערים תאומות
גברובו, בולגריה
הומל, בלארוס
הראדץ קראלובה, צ'כיה
וגרה, לטביה
טרנובז'ג, פולין
ממינגן, גרמניה
פרילפ, מקדוניה
פתח תקווה, ישראל
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של צ'רניהיב (באוקראינית)- צ'רניהיב במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- צ'רניהיב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סשה פרידמן, הדיוקנאות של הזיכרונות שלי מצ'רניהיב, בלוג צילום, באתר הארץ, 13 במרץ 2022
הערות שוליים
- ^ אוכלוסיית צ'רניגוב (רוסית)
- ^ ל. קפלן, ליום השלושים, דואר היום, 10 בינואר 1926
- ^ חיי הדת של היהדות ברוסיה, הארץ, 12 באפריל 1928
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 קייב | |||||||||
| 1 | קייב | קייב | 2,952,301 | 11 | מריופול | דונצק | 425,681 |  אודסה  דניפרו | |
| 2 | חרקוב | חרקוב | 1,421,125 | 12 | לוהנסק | לוהנסק | 397,677 | ||
| 3 | אודסה | אודסה | 1,010,537 | 13 | ויניצה | ויניצה | 369,739 | ||
| 4 | דניפרו | דניפרופטרובסק | 968,502 | 14 | סימפרופול | ה הפדרלי של קרים | 340,540 | ||
| 5 | דונצק | דונצק | 901,645 | 15 | מקייבקה | דונצק | 338,968 | ||
| 6 | לבוב | לבוב | 717,273 | 16 | צ'רניהיב | צ'רניהיב | 282,747 | ||
| 7 | זפוריז'יה | זפוריז'יה | 710,052 | 17 | פולטבה | פולטבה | 279,593 | ||
| 8 | קריבי ריה | דניפרופטרובסק | 603,904 | 18 | חרסון | חרסון | 279,131 | ||
| 9 | סבסטופול | סבסטופול | 485,386 | 19 | חמלניצקי | חמלניצקי | 274,452 | ||
| 10 | מיקולאייב | מיקולאייב | 470,011 | 20 | צ'רקאסי | צ'רקאסי | 269,836 | ||