ציון לשבח יחידתי נשיאותי
 מספר גרסאות עיצוב של העיטור. מלמעלה למטה: גרסת הצבא, הצי, חיל האוויר, משמר החופים, שירות בריאות הציבור | |
  | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| נוסד |
1942 |
  | |
ציון לשבח יחידתי נשיאותי (באנגלית: Presidential Unit Citation) הוא עיטור צבאי קולקטיבי, המוענק עבור הצטיינות בפעולה ליחידות של הכוחות המזוינים של ארצות הברית וכן ליחידות של צבאות מדינות בעלות ברית שלה.
העיטור הוענק לראשונה על פעולות שנעשו ממועד כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה ב-7 בדצמבר 1941. הוא הוענק ליחידות על פעולות במלחמת העולם השנייה, במלחמה הקרה, במלחמת קוריאה, במלחמת וייטנאם, במלחמות בעיראק ובמלחמה באפגניסטן.
הסמכות להעניק את העיטור היא בידי נשיא ארצות הברית, והוא הסמיך את מזכירי הצבא, הצי וחיל האוויר ואת מזכיר ביטחון המולדת לפעול בעניין זה בשמו.
תולדות העיטור
העיטור נוסד במסגרת צו נשיאותי של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט ב-26 בפברואר 1942, שתוקפו נקבע למפרע ל-7 בדצמבר 1941. שמו המקורי היה Distinguished Unit Citation.
הענקת העיטור ליחידות של הצבא, חילות האוויר של הצבא, הצי וחיל הנחתים החלה ב-1942. העיטור מוענק ליחידות של חיל האוויר של ארצות הברית מאז שהפך לזרוע עצמאית ב-1947. הענקת העיטור ליחידות משמר החופים של ארצות הברית החלה בשנת 1957.
היחידות שעוטרו בעיטור במספר הרב ביותר של פעמים – תשע פעמים לכל אחת - היו דיוויזיית הנחתים הראשונה והצוללת Parche (אנ') (עבור משימות מודיעין בשנים 1979 עד 2004).
הזכאות לעיטור
העיטור מוענק על גבורה יוצאת דופן בפעולה נגד אויב חמוש. על היחידה להפגין תעוזה ונחישות בהשלמת משימתה בתנאים קשים ומסוכנים, במידה המחריגה אותה מיחידות אחרות שהשתתפו באותה מערכה או קרב.
הפגנת הגבורה הקרבית נגד אויב חמוש על ידי היחידה המועמדת לעיטור נחשבת שקולה לזו שתצדיק את הענקת העיטורים האישיים לאיש צבא של צלב השירות המצוין, צלב חיל האוויר או צלב הצי. הענקת העיטור ליחידה איננה מונעת את הענקתם של עיטורים אישיים לחיילים של אותה יחידה עבור אותו קרב או מערכה.
העיטור הוענק בדרך כלל ליחידות בסדר גודל של גדוד, טייסת אווירית או כלי שיט, אך לעיתים הוא הוענק גם ליחידות קטנות או גדולות יותר - מגודל של מחלקה ועד לזרוע צבאית שלמה.
העיטור עוצב בגרסאות שונות עבור אנשי הזרועות השונות של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. כל אנשיה של יחידה שעוטרה בעיטור רשאים לענוד אותו אם היו מוצבים בה בעת הפעולה שבשלה הוענק לה העיטור, אף אם לא השתתפו אישית בפעולה זו. אחרים שהוצבו ביחידה לאחר אותה פעולה רשאים לענוד את העיטור, אך רק במהלך תקופת שירותם בה.
העיטור נישא גם על דגל היחידה, וצורתו היא של סרט ארוך וצר (בעיצובים שונים).
הענקות של העיטור
רשימה זו איננה מלאה:
- על פעולות במלחמת העולם השנייה הוענקו 145 עיטורים, מהם 56 ליחידות הצבא, 48 ליחידות חילות האוויר של הצבא, 23 ליחידות הצי ו-18 ליחידות חיל הנחתים. שלושה מהעיטורים הוענקו בשנים 2001 ו-2020.
- הדיוויזיה המוטסת ה-101 עוטרה בשני עיטורים, על פעולתה במערכה בנורמנדי ועל ההגנה על בסטון במהלך קרב הבליטה
- חמישה עיטורים הוענקו ליחידות של הדיוויזיה המוטסת ה-82
- ארבעה עיטורים הוענקו לצוות הקרב החטיבתי 442 (אנ'), שהיה מאויש בחיילים אמריקאים ממוצא יפני
- על פעולות במלחמת קוריאה הוענקו 20 עיטורים
- 1958 - עיטור לצוללת נאוטילוס על ההפלגה מתחת לקוטב הצפוני
- 1960 - עיטור לצוללת טריטון (אנ'), שהקיפה לראשונה את כדור הארץ כשהיא שקועה מתחת לפני המים
- על פעולות במלחמת וייטנאם הוענקו 48 עיטורים
- על פעולה במלחמת המפרץ הוענק עיטור אחד, ליחידה אווירית של חיל הנחתים
- על פעולות במלחמת עיראק הוענקו 36 עיטורים
- 2005 - עיטור למשמר החופים של ארצות הברית, עבור פעולות חילוץ והצלה בעקבות אסון הוריקן קתרינה
- 2015 - עיטור לשירות בריאות הציבור של ארצות הברית על התמודדות עם מגפת האבולה במערב אפריקה
- 2021 - עיטור לשירות בריאות הציבור של ארצות הברית על התמודדות עם מגפת הקורונה
הענקות ליחידות לא אמריקאיות
- על פעולות במלחמת העולם השנייה הוענק העיטור לדיוויזיה המשוריינת הצרפתית השנייה (אנ'), לרגימנט של לגיון הזרים ולכנף אווירית של כוח המשלוח הברזילאי[1]
- על פעולות במלחמת קוריאה הוענקו עיטורים ליחידות ששירתו במסגרת כוחות האו"ם במלחמה - מקוריאה הדרומית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, צרפת, הולנד, בלגיה ולוקסמבורג (יחידה משותפת), טורקיה, יוון וקולומביה
- על פעולות במלחמת וייטנאם הוענקו עיטורים ליחידות מצבאות דרום וייטנאם ואוסטרליה
- על פעולות במלחמת אפגניסטן הוענק עיטור לעוצבת כוחות מיוחדים בינלאומית (אנ'), ששירתו בה חיילים מארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, דנמרק, נורווגיה וגרמניה.
