ציר זמן של פילוסופים

להלן ציר זמן של פילוסופים. סדר הופעתם בציר הזמן הוא על פי שנת הלידה. והחלוקה הכללית נעשית על פי תקופות המקובלות בפילוסופיה המערבית, אך נכללים ברשימה גם פילוסופים המשויכים על פי רוב לפילוסופיה מזרחית ולפילוסופיה אפריקאית.

הסימן (*) משמעו שנה משוערת.

פילוסופים מהעת העתיקה

התקופות בהיסטוריה המערבית הנכללות בקבוצה זו הן יוון הארכאית ויוון הקלאסית.

700–500 לפנה"ס

הסיודוס (*המאה השביעית לפנה"ס).^[1] משורר אפי.
יאג'נוואלקיה (אנ') (*המאה השביעית לפנה"ס).^[2]
ביאס איש פריאנה (*המאה ה-6 לפנה"ס). משבעת חכמי יוון. פרוטו-פילוסוף.
קלאובולוס איש לינדוס. משבעת חכמי יוון. פרוטו-פילוסוף.
אנכארסיס (*המאה ה־6 לפנה"ס).^[3]
תאלס איש מילטוס (624 –*546 לפנה"ס ).^[1] משבעת חכמי יוון, אבי האסכולה המילטית. מכונה ראשון הפילוסופים, ידוע בפרגמנט "הכל מים".
פרקידס (620 * – 550 לפנה"ס *). פרוטו-פילוסוף.
אנכסימנדרוס (610 – 546 לפנה"ס *). האסכולה המילטית. הוגה המושג אפיירון.
אנכסימנס (585 – 525 לפנה"ס *). האסכולה המילטית.
מאהאווירה (*599–527 לפנה"ס).^[2] אבי הג'ייניזם.
פיתגורס (580 * – 500 לפנה"ס *). אבי האסכולה הפיתגוראית.
קסנופנס (*570 – 480 לפנה"ס). מבקר של הדת העממית. מן המקורות לאסכולה האלאטית ולפירוניזם.
גאוטמה הבודהה (*566–*486 או *480–*400 לפנה"ס).^[2] אבי הבודהיזם.
קונפוציוס (551–479 לפנה"ס) - מייסד הקונפוציאניזם.
סון דזה (*544–*496 לפנה"ס) - מחבר "אמנות המלחמה".
לאו דזה (*המאה ה-6 לפנה"ס) - מייסד הטאואיזם.
אפיכרמוס (*530 – 450 לפנה"ס). מחזאי מחבר קומדיות.
היפאסוס (*530 – 450 לפנה"ס). האסכולה הפיתגוראית.
הרקליטוס (535 – 475 לפנה"ס *).
פרמנידס (515 – 450 לפנה"ס *). אבי האסכולה האלאטית.
אנכסגורס (500 – 428 לפנה"ס *). האסכולה הפלורליסטית.

499–400 לפנה"ס

אמפדוקלס (492 – 432 לפנה"ס). האסכולה הפלורליסטית.
זנון מאליאה (490–430 לפנה"ס *). האסכולה האלאטית. ידוע בשל הפרדוקסים של זנון.
פרוטגורס (* 481 – 420 לפנה"ס). סופיסט. מופיע במרכז הדיאלוג האפלטוני "פרוטגורס".
היפיאס (אמצע המאה ה־5 לפנה"ס). סופיסט. מופיע במרכז הדיאלוגים האפלטוניים "היפיאס רבא" ו"היפיאס זוטא".
גורגיאס (* 483 – 375 לפנה"ס).^[1] סופיסט. מופיע במרכז הדיאלוג האפלטוני "גורגיאס".
מו דזה (*470–*390 לפנה"ס). מייסד המוהיזם.
סוקרטס (*470 – 399 לפנה"ס). השיטה הסוקרטית, דן בארטה ובדיאלקטיקה.
קריטיאס (* 460 – 413 לפנה"ס). סופר ופוליטיקאי. מופיע במספר דיאלוגים אפלטוניים, ביניהם "קריטיאס".
פרודיקוס (* 465–* 395 לפנה"ס). סופיסט.
לוקיפוס (המחצית הראשונה של המאה ה־5 לפנה"ס). האסכולה האטומיסטית, דטרמיניסט.
טרסימאכוס ממילטוס (* 459 – * 400 לפנה"ס). סופיסט.
דמוקריטוס מאבדרה (* 450 – 370 לפנה"ס). האסכולה האטומיסטית.
דיאגורס ממלוס (* 450–415 לפנה"ס). אתאיסט.
אוקלידס ממגארה (*435 – *365 לפנה"ס). אבי האסכולה המגארית.
ארכלאוס (המאה ה־5 לפנה״ס *). האסכולה הפלורליסטית. תלמידו של אנכסגורס. מורה משוער של סוקרטס.
מליסוס (המאה ה־5 לפנה״ס *). האסכולה האלאטית.
קראטילוס (המאה ה־5 לפנה״ס *). תלמידו של הרקליטוס. מופיע במרכז הדיאלוג האפלטוני "קראטילוס".
טימאוס מלוקרי (המאה ה־5 לפנה״ס *). האסכולה הפיתגוראית. הדובר העיקרי הדיאלוג האפלטוני "טימיאוס".

399–300 לפנה"ס

אנטיסתנס (444 – 365 לפנה"ס *). מייסד הציניקנים. תלמידו של סוקרטס.
אריסטיפוס (440 – 366 לפנה"ס *). מייסד האסכולה הקירנאית.
אלסידאמס (435 – 350 לפנה"ס). סופיסט.
ליקופרון (430 – 350 לפנה"ס). סופיסט.
דיוגנס מאפולוניה (* 425 – * 350 לפנה"ס). קוסמולוג.
היפון (* 425 – 350 לפנה"ס). קוסמולוג.
קסנופון (בסביבות 427 – 355 לפנה"ס). היסטוריון, מצביא ופילוסוף אתונאי, תלמידו וביוגרף של סוקרטס.
אפלטון (* 427 – 347 לפנה"ס).^[1] תלמידו של סוקרטס, מייסד הפלאטוניזם והאקדמיה האפלטונית. השפיע כמעט על כל הוגה שקם לאחריו בתרבות המערבית.
ספוסיפוס (בסביבות 408 – 339 לפנה"ס). אחיינו של אפלטון, עמד בראש האקדמיה.
אאודוקסוס מקנידוס (408 – 355 לפנה"ס *). תלמידו של אפלטון.
דיוגנס מסינופ (* 404 – 323 לפנה"ס). ציניקן.
קסנוקרטס (* 396 – 314 לפנה"ס). תלמידו של אפלטון, עמד בראש האקדמיה.
שאנג-יאנג (*390–338 לפנה"ס). אבי הלגליזם הסיני.
אריסטו (* 384 – 322 לפנה"ס). תלמידו של אפלטון, אבי האסכולה הפריפטטית, זכה בימי הביניים לכינוי "הפילוסוף". השפיע כמעט על כל הוגה שקם לאחריו בתרבות המערבית.

פילוסופים מהתקופה ההלניסטית

התקופה ההלניסטית בפילוסופיה מתחילה עם מותו של אריסטו בשנת 322 לפנה"ס, שנה לאחר מותו של תלמידו אלכסנדר מוקדון.

299–200 לפנה"ס

צ'אנקיה (*375 -273 לפנה"ס) - איש אשכולות, חלוץ בתחום הכלכלה ומדעי המדינה.
מנציוס (*372–*289 לפנה"ס). קונפוציאניזם.
תאופרסטוס (*371 –*287 לפנה"ס). פריפטטי.
ג'ואנג דזה (*369–*286 לפנה"ס). דאואיסט מרכזי, מחבר הג'ואנג דזה.
פירון מאליס (* 360 – 270 לפנה"ס). ספקנות. פירוניזם.
היפרכיה (*350 לפנה"ס – *280 לפנה"ס)
סטראטון מלאמפסאקוס (בסביבות 340 – 268 לפנה"ס). האסכולה הפריפטטית. אתאיסט, מטריאליסט.
תאודורוס האתאיסט (* 340 – 250 לפנה"ס *). קירנאי.
אפיקורוס (* 341 – 270 לפנה"ס). מייסד האסכולה האפיקוראית, אטומיסט, פרוטו-מטריאליסט, הדוניסט.
זנון מכתיון (333 – 264 לפנה"ס *). מייסד האסכולה הסטואית.
טימון מפליוס (* 320 – 230 לפנה"ס). ספקן–פירוניסט.
גונגסון לונג (*320–*250 לפנה"ס). אסכולת השמות.
ארקסילאוס (316 לפנה"ס – 241 לפנה"ס). מייסד הספקנות האקדמית.
אריסטרכוס מסאמוס (310 * – 230 לפנה"ס *). אסטרונום.
שו'ן קואנג (*310–*238 לפנה"ס) - קונפוציאניזם.
דזואו ין (*305–*240 לפנה"ס). מייסד אסכולת היין-יאנג.
אוקלידס (300 לפנה"ס). מתמטיקאי, מייסד הגאומטריה האוקלידית.
אריסטו מכיוס (300 לפנה"ס). תלמיד של זנון מכתיון.
ארכימדס (287 * – 212 לפנה"ס *). מתמטיקאי וממציא.
האן פיי דזה (281–233 לפנה"ס). לגליזם סיני.
כריסיפוס מסולי (* 280 – 207 לפנה"ס). האסכולה הסטואית.
ארטוסתנס (*276–*195 לפנה"ס). פילוסוף, מתמטיקאי, גאוגרף ואסטרונום.

199–100 לפנה"ס

קרניאדס (* 214 – 129 לפנה"ס). ספקן אקדמי.
היפרכוס (190 * – 120 לפנה"ס *). אסטרונום ומתמטיקאי, ממפתי הטריגונומטריה.
פילון מלאריסה (159 לפנה"ס – 84 לפנה"ס). ספקן אקדמי.

פילוסופים מהתקופה הרומית

פילוספים מתקופת רומא העתיקה: ברפובליקה הרומית, בקיסרות הרומית, בקיסרות הרומית המזרחית ובקיסרות הרומית המערבית.

99 לפנה"ס – 1 לספירה

אנטיוכוס מאשקלון (125 לפנה"ס – 68 לפנה"ס). פלטוניזם אמצעי.
מרקוס טוליוס קיקרו (*106 לפנה"ס – 43 לפנה"ס) ספקן, רטוריקן, תאורטיקן פוליטי.
לוקרטיוס (*99 לפנה"ס – *55 לפנה"ס). האסכולה האפיקוראית.
פילודמוס (110 לפנה"ס – 40 או 35 לפנה"ס). האסכולה האפיקוראית.
אאודורוס מאלכסנדריה (המאה ה־1 לפנה"ס). פלטוניזם אמצעי.
אנסידמוס (המאה ה־1 לפנה"ס). ספקן, פירוניזם.

1–99 לספירה

ישו (* 4 לפנה"ס – 30 או 33 לספירה) מייסד הנצרות.
שאול התרסי (5 לספירה * – 64 לפנה"ס *). ממייסדי הנצרות.
פילון האלכסנדרוני (* 20 לפנה"ס – 50 לספירה). פילוסוף יהודי, פלאטוניסט.
סנקה (* 4 לפנה"ס – 65 לספירה). מדינאי רומי וסטואיקן.
קווינטיליאנוס (* 35 לספירה – 100 לספירה *). רטוריקן ומורה.
הרון מאלכסנדריה (* 10 לספירה – 70 לספירה *). מהנדס.
פלוטרכוס (* 46 לספירה – 120 לספירה *). פלטוניסט. מחבר מסות.
אפיקטטוס (55 – 135 *). סטואיקן, עבד משוחרר.

100–199 לספירה

יוסטינוס מרטיר (* 100 – * 165) מרטיר ופילוסוף נוצרי.
מרקוס אורליוס (121–180). סטואיקן, וקיסר רומי (אחרון "חמשת הקיסרים הטובים").
אפוליוס (124–180). סופר, רטוריקן, פלטוניסט.
קלאודיוס גלנוס (129–216 *). רופא ופילוסוף.
קלמנס מאלכסנדריה (150 – 215). פילוסוף נוצרי, מאבות הכנסייה.
נגרג'ונה (*150–*250) - מגדולי הבודהיסטים, מזרם המהאיאנה, ספקן, מייסד אסכלות המאדהיאמקה.
טרטוליאנוס (155 – 220). פילוסוף נוצרי.
אוריגנס (185 – 253). פילוסוף נוצרי.
מקסימוס מצור (המאה ה־2). פלטוניסט, סופיסט.
נומניוס מאפאמיאה (המאה ה־2). פלטוניזם אמצעי, נאו־פיתגוריאניזם.
אלקינוס (אנ') (המאה ה־2). פלטוניזם אמצעי.

200–499 לספירה

סקסטוס אמפיריקוס (במאה ה–2 ואולי ה–3 לספירה). ספקן–פירוניסט. כתביו מהווים מקור ידע עיקרי לתפיסותיהם של הפילוסופים הקדם סוקרטיים ושל האסכולות ההלניסטיות.
אלכסנדר מאפרודיסיאס (במאה ה־3). פילוסוף פריפטטי.
דיוגנס לארטיוס (במאה ה־3). ביוגרף, מחבר הספר "חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים", מקור ידע מרכזי אודות חייהם ותפיסותיהם של הפילוסופים היווניים שקדמו לו.
ואנג בי (226–249). נאו-דאואיזם, פרשן משפיע של הדאו דה צ'ינג ושל האי צ'ינג.
פלוטינוס (* 205 – 270). אבי הנאופלאטוניזם.
פורפיריוס (* 232 – 304). תלמידו של פלוטינוס.
וסובנדהו (*המאה ה־4 לספירה). אחד המייסדים של אסכולת היוגאצ'ארה.
יאמבליכוס (* 245 – 325). נאופלאטוניסט ונאו-פיתגוראי.
אוגוסטינוס (*354–430). נאופלאטוניסט, מאבות הכנסייה.
פרוקלוס (* 412 – 485). נאופלאטוניסט.
דמאסקיוס (458–538). נחשב ל"אחרון הנאופלטוניסטים".
בודהידהרמה (*המאה ה־5 או ה־6 לספירה). מייסד הצ'אן בודהיזם.

פילוסופים מימי הביניים והרנסאנס

קבוצה זו כוללת פילוסים מימי הביניים, הסכולסטיקה והרנסאנס.

500–799 לספירה

בואתיוס (*480–524).
יואנס פילופונוס (*490–570).
סימפליקיוס (*490–560*). נאופלאטוניסט. מחבר כתבי פרשנות על אריסטו ועל אפיקטטוס. כתביו מהווים מקור ידע עיקרי לתפיסותיהם של הפילוסופים הקדם סוקרטיים.
אולימפיודורוס הצעיר (495–570). פילוסוף ביזנטי. מחבר פרשנויות על אפלטון ועל אריסטו.
פסבדו-דיוניסיוס האראופגיטי (*המאה ה־5 או ה־6 לספירה).
חווי ננג (638–713)
יוחנן מדמשק (*680–750).
שנקרה (*788–*820). מייסד אסכולת אדווייטה ודנטה.

800–899 לספירה

אל-כנדי (* 801 – 873). פילוסוף אסלאמי. מושפע מהניאופלטוניזם.
עבאס קאסים איבן פירנאס (809–887). איש אשכולות מוסלמי.
ג'ון סקוטוס אריגנה (* 815 – 877). נאופלטוניסט.

900–999 לספירה

אל–פאראבי (870 – 950 *). פילוסוף מוסלמי, נאופלאטוניסט.
רב סעדיה גאון (* 882 – 942). פילוסוף יהודי.
אל-ראזי (* 865 – 925). רציונליסט. פילוסוף מוסלמי. קבע שאלוהים יוצר את היקום על ידי סידור מחדש של חוקים קיימים.
אל-בירוני (973– לאחר 1050) איש אשכולות מוסלמי.
אבן סינא (980–1037 *). פילוסוף מוסלמי.
אבן חזם אל–אנדלוסי (994– 1064)

1000–1099 לספירה

מיכאל פסלוס (1018–1078). פילוסוף ביזנטי.
שלמה אבן גבירול (* 1021–1058). פילוסוף יהודי. משורר. נאופלאטוניסט.
אנסלם מקנטרברי (* 1034–1109). פילוסוף נוצרי. יוצר הטיעון האונטולוגי לקיומו של אלוהים.
עומר ח'יאם (* 1048–1131). פילוסוף מוסלמי. אגנוסטי, מתמטיקאי.
רבנו בחיי אבן פקודה (* 1050–1150). פילוסוף יהודי, סופר, רב, שופט.
אל–ע'זאלי (* 1058–1111). פילוסוף מוסלמי, מיסטיקן. מבקר של הפילוסופיה ובפרט של אבן סינא.
פייר אבלר (* 1079–1142). פילוסוף סכולאסטי, התמודד עם בעיית האוניברסליים.
אבו אל-ברכאת אל-בגדאדי (1080–1165).

1100–1199 לספירה

אבן טופייל (* 1105 – 1185).
אברהם בן דאוד (* 1110–1180). פילוסופיה יהודית.
פיטר לומברד (* 1100–1160). תאולוג סכולאסטי.
אבן רושד (* 1126–10 בדצמבר 1198). פילוסוף איסלאמי. מכונה "אבי הרציונל" ו"הפרשן".
ג'ו שי (1130–1200) - פילוסוף קונפוציאני מתקופת שושלת סונג, והדמות המובילה בנאו-קונפוציאניזם.
רמב"ם (1135–1204*). גדול הפילוסופים היהודיים בימי הביניים.
פאחר אל–דין אל–ראזי (1149 או 1150 – 1209). תאולוג ופילוסוף פרסי-מוסלמי.
סיהאב אל דין אל סוהראוואדי (אנ') (* 1154–1191). פילוסוף איסלאמי.
אבן ערבי (1165–1240). פילוסוף מוסלמי אנדלוסי, מיסטיקן, משורר, מייסד האכבריזם (אנ').
פיבונאצ'י (* 1170–1250 *). מתמטיקאי.
מייקל סקוטוס (1175–1232 *). מתמטיקאי.
רוברט גרוסטסט (* 1175–1253).
פרנציסקוס מאסיזי (1182–1226 *). נזיר סגפן. מייסד המסדר הפרנציסקני.
אלכסנדר מהאלס (* 1185–1245). פרנציסקני, סכולסטיות.
אלברטוס מגנוס (* 1193–1280). אמפיריציסט מוקדם.

1200–1299 לספירה

דוֹגֶן (1200–1253). מייסד זרם אסכולת הסוטו זן בזן בודהיזם היפני.
רוג'ר בייקון (* 1214–1294). אמפיריציסט, מתמטיקאי.
אבן סבעין (אנ') (1217–1271).
תומאס אקווינס (* 1221–1274). אריסטוטלי. אבי התומיזם.
בונוונטורה הקדוש (* 1225–1274). פרנציסקני.
רמון ליול (* 1232–1315) פילוסוף ספרדי.
מייסטר אקהרט (* 1260–1328). מיסטיקן.
אבן תיימיה (* 1263–1328). חוקר אסלאמי, משפטן ופילוסוף.
ג'ון דנס סקוטוס (* 1266–1308). הפרנציסקני, לימודי, החטא הקדמון.
מרסליוס מפדואה (אנ') (* 1270–1342). הבין את תפקידה הראשי של המדינה כמתווך.
ויליאם איש אוקאם (*1288–1348). הפרנציסקני. לימודי. נומינליסט, יוצר של התער של אוקהם.
רלב"ג (* 1288–1344). פילוסוף יהודי.

1300–1399 לספירה

ז'אן בורידן (* 1300–1358). נומינליסט.
ג'ון ויקליף (* 1320–1384).
ניקול אורסמה (אנ') (* 1320–1382). תרם לכלכלה, מדע, מתמטיקה, תאולוגיה ופילוסופיה.
אבן ח'לדון (1332–1406).
חסדאי קרשקש (* 1340–* 1411). פילוסוף יהודי.
גמיסטוס פלטו (* 1355–1454/1452). ניאופלטוניסט ביזנטי.
זאמי מוטוקיו (*1363–*1443). אסתטיקן, שחקן ומחזאי יפני.

1400–1499 לספירה

ניקולאוס קוזאנוס (1401–1464). פילוסוף נוצרי.
לורנצו ואלה (1407–1457). הומניסט, מבקר הלוגיקה הסכולסטית.
מרסיליו פיצ'ינו (1433–1499). ניאופלטוניסט–נוצרי, ראש האקדמיה של פלורנטין, מתרגם הראשון של כל כתבי אפלטון ללטינית.
ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה (1463–1494). הומניסט, איש רנסאנס.
ניאגויה בסאראב (* 1459–1521).
יהודה אברבנאל (1460–*1530) רב, רופא, פילוסוף, משורר.
ארסמוס מרוטרדם (1466–1536). הומניסט, חסיד של רצון חופשי.
ניקולו מקיאוולי (1469–1527). ריאליזם פוליטי.
נאנאק (1469–1539). פילוסוף בהאקטי, מייסד הסיקיזם.
ניקולאוס קופרניקוס (1473–1543). מדען, שעבודותיו השפיעו על הפילוסופיה של המדע.
תומאס מור (1478–1535). הומניסט, יוצר המונח "אוטופיה".
מרטין לותר (1483–1546). תאולוג נוצרי מערבי מרכזי. אבי הפרוטסטנטיות.
צ'יטניה (*1486–1534) אסכולת אצ'ינטיה בהדה-אבהדה.

1500–1549 לספירה

פטרוס רמוס (1515–1572).
ז'אן קלווין (1509–1564). תאולוג מתנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית, אבי הקלוויניזם.
ז'אן בודן (1530–1596). פילוסוף פוליטי. עסק במושג הריבונות.
מישל דה מונטן (1533–1592). הומניסט, ספקן. פרוטו-מורליסט צרפתי.
פייר שארון (אנ') (1541–1603).
ג'ורדנו ברונו (1548–1600). תומך במודל ההליוצנטרי.
פרנסיסקו סוארז (אנ') (1548–1617). תאולוג.

פילוסופים מהעת החדשה ופילוסופים עכשוויים

כאן נכללים פילוסופים מהעת החדשה המוקדמת, עידן הנאורות, והפוסטמודרנה.

1550–1599 לספירה

פרנסיס בייקון (1561–1626). אמפיריציסט. ממנסחי המתודה המדעית המודרנית.
גלילאו גליליי (1564–1642). מאבות המדע המודרני. תומך במודל ההליוצנטרי.
יוהנס קפלר (1571–1630). מדען, שעבודותיו השפיעו על הפילוסופיה של המדע.
מולא סדרא (1572–1640). פילוסוף איסלאמי מרכזי.
אדוארד הרברט (אנ') (1583–1648). נטיביסט.
הוגו גרוטיוס (1583–1645). תאורטיקן של משפט הטבע.
מיאמוטו מוסאשי (1584–1645). מחבר 'ספר חמש הטבעות'.
מרן מרסן (1588–1648). מתמטיקאי, פילוסוף, תאולוג ומוזיקולוג צרפתי.
רוברט פילמר (1588–1653). מונרכיסט, דגל בזכותם האלוהית של מלכים.
פייר גסנדי (1592–1655). מטריאליזם. אפיקוריאניזם. אמפיריציסט.
רנה דקארט (1596–1650). הליוצנטריות, דואליזם גוף–נפש, רציונליזם. אבי הפילוסופיה המודרנית.

1600–1649 לספירה

בלטסר גרסיאן (1601–1658). פילוסוף קתולי ספרדי.
תומאס הובס (1588–1679). אבי הפילוסופיה הפוליטית המודרנית, אמנה חברתית, מטריאליסט.
אנטואן ארנו (אנ') (1612–1694). תאולוג.
פרנסואה דה לה רושפוקו (1613–1680). מורליסט צרפתי.
הנרי מור (אנ') (1614–1687).
ז'אק רוהולט (1617–1672), קרטזיאני.
רלף קדוורת (1617–1688). פלטוניסט.
בלז פסקל (1623–1662). פיזיקאי, מדען. ידוע בשל ההימור של פסקל. מורליסט צרפתי.
מרגרט קוונדיש, דוכסית ניוקאסל (1623–1673). מטריאליסטית, פרוטו–פמיניסטית.
ארנולד חלינקס (1624–1669). אוקזיונליסט.
פייר ניקול (1625–1695).
ג'ראוד קורדמוי (1626–1684). דואליסט.
רוברט בויל (1627–1691).
אן קונווי, ויקונטס קונווי (1631–1679).
ריצ'רד קמברלנד (1631–1718). תומך מוקדם בתועלתנות.
ברוך שפינוזה (1632–1677). רציונליסט. אבי הפנתאיזם המודרני.
סמואל פון פופנדורף (1632–1694). תאורטיקן אמנה חברתית.
ג'ון לוק (1632–1704). אמפיריציסט, ליברליזם, פילוסוף פוליטי, תאורטיקן אמנה חברתית.
ג'וזף גלנוויל (1636–1680).
ניקולס מלברנש (1638–1715). פילוסוף קרטזיאני.
אייזק ניוטון (1643–1727). אבי המכניקה הקלאסית. מאבות החשבון האינפיניטסימלי.
סיימון פושר (1644–1696). ספקן.
ז'אן דה לה ברייר (1645–1696). מורליסט צרפתי.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (1646–1716). רציונליסט. איש אשכולות. מאבות החשבון האינפיניטסימלי.
פייר בל (1647–1706). פירוניסט.

1650–1699 לספירה

דמאריס מאשאם (1659–1708). פילוסופית בריטית.
ג'ון טולנד (1670–1722).
דימיטרי קנטמיר (1674–1723).
ג'ון נוריס (אנ') (1657–1711).
ז'אן מסליאר (אנ') (1664–1729).
ג'אמבטיסטה ויקו (1668–1744). היסטוריציזם, הנאורות שכנגד.
ברנרד מנדוויל (1670–1733).
אנתוני אשלי קופר, רוזן שפטסברי השלישי (אנ') (1671–1713).
סמואל קלארק (1675–1729).
קתרין קוקבורן (1679–1749).
כריסטיאן וולף (1679–1754). דטרמיניסט, רציונליסט.
ג'ורג' ברקלי (1685–1753). אידיאליסט, אמפיריסט.
מונטסקייה (1689–1755). ספקן, הומניסט. מורליסט צרפתי.
ג'וזף באטלר (1692–1752).
וולטר (1694–1778). נאורות צרפתית, דאיזם.
פרנסיס האצ'סון (1694–1746). פרוטו-תועלתני.

ראו גם

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ פיטר אדמסון, Timeline of Philosophers - Classical | History of Philosophy without any gaps (באנגלית)
^ ¹ ² ³ פיטר אדמסון, Timeline of Philosophers - India (up to Indian Independence) | History of Philosophy without any gaps (באנגלית)
^ Anacharsis | Scythian Philosopher, Ancient Greece & Wisdom | Britannica, אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
^ ¹ ² פיטר אדמסון, Timeline Africana | History of Philosophy without any gaps (באנגלית)

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ פיטר אדמסון, Timeline of Philosophers - Classical | History of Philosophy without any gaps (באנגלית)

[:1-2] ¹ ² ³ פיטר אדמסון, Timeline of Philosophers - India (up to Indian Independence) | History of Philosophy without any gaps (באנגלית)

[3] Anacharsis | Scythian Philosopher, Ancient Greece & Wisdom | Britannica, אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

[:2-4] ¹ ² פיטר אדמסון, Timeline Africana | History of Philosophy without any gaps (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]