צרויה
צְרוּיָה היא דמות מקראית. בתם של נצבת וישי. אחותם של אביגיל ודוד. אמם של יואב, אבישי ועשהאל. בניה נקראים על שמה, בשונה מהמקובל במקרא, בה נקראים האישים על שם אביהם, מפני שהייתה אישה חזקה וראויה לציון או מפני שהייתה ממשפחה מיוחסת לעומת בעלה שלא היה מוכר[1].
"וְאַחְיֹתֵיהֶם, צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל; וּבְנֵי צְרוּיָה, אַבְשַׁי וְיוֹאָב וַעֲשָׂהאֵל שְׁלֹשָׁה"
על שמה נקרא הר צרויה בשמורת עין גדי.
שם אמה לא מוזכר במקרא, אולם שם אמו של דוד (וכנראה גם אמה), מופיע בתלמוד הבבלי כנצבת בת עדאל[2].
בניה
- ערך מורחב – בני צרויה
במהלך עליית דוד לשלטון, יוצאי חלציה של צרויה - יואב, אבישי ועשהאל - הוכיחו עצמם כאנשיו הנאמנים ביותר, ולאחר עלייתו למלכות תפסו עמדות כוח מרכזיות במוסדות השלטון. דוד עצמו התייחס למצב זה כך:
"וַיֹּאמֶר דָּוִד מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָׂטָן הַיּוֹם יוּמַת אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל כִּי הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי הַיּוֹם אֲנִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל."
אבישי בן צרויה
- ערך מורחב – אבישי בן צרויה
אבישי היה אחד מחשובי גיבוריו של דוד והצטרף אליו, ככל הנראה, כבר בשלב הראשון של התגבשות תומכיו של דוד, עת נמלט דוד מפני שאול למדבר.
יואב בן צרויה
- ערך מורחב – יואב בן צרויה
יואב היה שר צבאו של דוד המלך. במסגרת תפקידו נלחם בארם, עמון ואדום, ומילא תפקיד חשוב בפוליטיקה הפנימית בישראל. יואב מאופיין באישיות עצמאית וחזקה ומתואר כמקבל הכרעות אישיות, וכאחד שאינו מהסס לסטות מפקודותיו של דוד המלך ואף לנזוף בו כאשר הוא חושב שהדבר דרוש.
עשהאל בן צרויה
- ערך מורחב – עשהאל בן צרויה
עשהאל היה מגיבוריו של דוד המלך. על עשהאל סופר שהיה קל רגלים כצבי: "ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה". הוא רדף אחרי אבנר בן נר בברכת גבעון. אבנר הפציר בו שירפה ממנו, מאחר שאם אבנר ימיתו, לא יוכל "לשאת פניו" אל יואב אחיו. משסירב עשהאל, הרגוֹ אבנר. מאוחר יותר נקם יואב את נקמת עשהאל אחיו, והרג את אבנר.
אילן יוחסין
עדאל
עדאל
|
||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||
|
|
|||||||||||||||||
ראו גם
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל תנ"ך |
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
קישורים חיצוניים
- 22 הפסוקים בתנ"ך המזכירים את צרויה באתר ניצוצות
הערות שוליים