קבינט ממשלת בריטניה

ישיבת הקבינט הראשונה בראשות קיר סטארמר, בדאונינג 10 ב-6 ביולי 2024
סמל הממלכה המאוחדת
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של הממלכה המאוחדת
הרשות המחוקקת

הקבינטאנגלית: Cabinet) של ממשלת הממלכה המאוחדת הוא גוף רשמי בו חברים השרים הבכירים בממשלה. חברי הקבינט נבחרים על ידי ראש ממשלת הממלכה המאוחדת. מרבית החברים בקבינט נושאים בתואר "מזכיר המדינה"[1], ומיעוטם נושא בתפקידים בעלי שמות אחרים. חברי הקבינט חייבים להיות חברי אחד מבתי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת. הקבינט מהווה את גוף קבלת ההחלטות המרכזי של הרשות המבצעת בבריטניה.

היסטוריה

בעבר היווה הקבינט ועדה (committee) במועצה המלכותית (Privy Council) ובאופן רשמי זהו מעמדו גם כיום. בימי הביניים ולאחריהן עמדו המלך או המלכה בראש ה"קבינט" - ועדה ששימשה את המלך בקבלת החלטות. החברים בקבינט היו אנשים ש"סרו למרות המלך". הקבינט המסורתי של אנגליה כלל למעשה שלוש מועצות:

  • מועצת הבית בה היו חברים הלורד גרייט צ'מברלין (Lord Great Chamberlain), הלורד אשר על האוצר (Lord High Treasurer), הלורד שומר החותם (Lord Privy Seal), הלורד סטוורד (Lord High Steward).
  • המועצה הצבאית שכללה את הארל מרשל (Earl Marshal), הלורד הנציב העליון של אנגליה (Lord High Constable of England), והלורד האדמירל העליון (Lord High Admiral).

הקבינט, כמשמעותו כיום, הוקם לראשונה על ידי דייוויד לויד ג'ורג' בהיותו ראש ממשלת הממלכה המאוחדת בין השנים 19161922. לויד ג'ורג' מיסד את ישיבות הקבינט עם הקמת משרד הקבינט ("Cabinet Office") וקבע כי ינוהל פרטיכל (Minutes) לישיבות הקבינט. הצורך במוסד זה נוצר בשל הצורך בתיאום בין משרדי הממשלה השונים במהלך מלחמת העולם הראשונה, וכן בשל הצורך ביישום החלטות שרי הממשלה במהירות וביעילות על ידי אגפי הממשלה השונים.

עם תום המלחמה ונוכח המשברים שלאחריה: השביתה הכללית של שנת 1926, השפל הכלכלי הגדול בשנים 1932-1929, מלחמת האזרחים בספרד בשנת 1936, הצורך להתמודד עם עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה הנאצית וכישלונו של חבר הלאומים, המשיך הקבינט להיות הגוף המרכזי המקבל את ההחלטות המדיניות וכן הגוף המתאם בין משרדי הממשלה, ומעמדו נתקבע במשפט החוקתי הבריטי.

הרכב הקבינט

ראש הממשלה מייעץ למלך או למלכה במינוי חברי הקבינט, ובפועל ראש הממשלה הוא הקובע מי יהיו חברי הקבינט (ואף שנדרש אישור רשמי של המלך או המלכה למינוי - מעולם לא סירבו המלך או המלכה לבקשת ראש הממשלה).

בחוק משכורות השרים ונושאי משרה אחרים 1975 נקבע כי מספר חברי הקבינט המקבלים שכר לא יעלה על 22 חברים, אולם אירעו מקרים בהם מונו חברי קבינט שלא בשכר, ולכן מספר חברי הקבינט נע בין 21 ל-24 חברים.

אף שראש ממשלת בריטניה נחשב "ראשון בין שווים" (primus inter pares) בפועל עומד ראש הממשלה בראש הקבינט מאחר שביכולתו להמליץ להדיח ולמנות חברים לקבינט, וקובע את סדר היום בו דן הקבינט.

בעבר נפגש הקבינט פעמיים בשבוע אולם טוני בלייר הוריד את מספר הישיבות לישיבה שבועית אחת.

באופן רשמי מהווים חברי הקבינט חברים במועצה המלכותית ולכן הם זוכים לתואר "The Right Honourable" (תואר הזהה לתוארם של חברי בית הלורדים, ולכן נוהגים חברי הקבינט לרשום את האותיות "PC" על מנת לציין את היותם חברי מועצת המלך).

על פי הנוהג המקובל, כמעט כל חברי הקבינט הם חברי הבית התחתון של הפרלמנט הבריטי, ורק שני חברים: הלורד צ'נסלור והלורד יושב הראש היו חברי בית הלורדים (הבית העליון של הפרלמנט הבריטי). אולם אירעו מקרים בהם מונו לורדים לתפקידי קבינט.

פגישות הקבינט

הקבינט מתכנס מדי שבוע, על מנת לדון בסדר יומה של הממשלה הבריטית. מאז כניסתו של גורדון בראון לתפקיד ראש הממשלה, הקבינט מתכנס בימי שישי. אורך הישיבות השבועיות משתנה בהתאם ללוח הזמנים של ראש הממשלה.

לקבינט מספר רב של ועדות משנה הדנות בנושאים שונים. בוועדות אלה חברים גם שרים זוטרים אשר אינם נוכחים בפגישות הקבינט.

בשנים האחרונות, מטעמים פוליטיים, נוהגים ראשי הממשלה של בריטניה לדון עם השרים בנושאים שונים קודם לדיונים בקבינט, ופגישות הקבינט נועדות למעשה רק לאישור רשמי של החלטות ראש הממשלה והשרים שהתקבלו קודם לכן.

משנות השמונים (מאז כהונתה של מרגרט תאצ'ר) נוהגים ראשי הממשלה לקיים "מטבחון" ("kitchen cabinet") - קבינט מצומצם בו חברים מספר מועט של שרים וכן יועצים של ראש הממשלה. מטבחון זה קובע למעשה את מדיניות הממשלה, וראש הממשלה פועל לאחר שהתקבלו ההחלטות במטבחון, לשכנע את יתר חברי הקבינט לאשר החלטות אלה.

היחס בין הקבינט לפרלמנט

בהתאם למוסכמות חוקתיות, חברי הקבינט חבים חובת דיווח לפרלמנט הבריטי, ונושאים באחריות להחלטות המתקבלות בקבינט (כל שר נושא באחריות להחלטות הכלליות שמתקבלות, ולא רק להחלטות הנוגעות למשרד עליו הוא ממונה).

מוסכמה חוקתית זו מתבססת על העובדה שרוב חברי הקבינט הם גם חברי הבית התחתון של הפרלמנט הבריטי ועל כן חבים ליתר חברי הבית חובת דיווח על מעשיהם.

בהתאם למוסכמה החוקתית, הקבינט מקבל את החלטותיו באופן קולקטיבי (וגם אם שר מסוים התנגד להחלטה, וההחלטה התקבלה ברוב של חברי הקבינט, אותו שר אחראי להחלטה, אלא אם ביקש להתפטר מתפקידו - כפי שעשה, לדוגמה, רובין קוק בשנת 2003, אשר התנגד להחלטת הממשלה לתקוף את עיראק). כמו כן, בהתאם למוסכמה של אחריות קולקטיבית, משמעותה של הצבעת אי אמון בממשלה היא התפטרות אוטומטית של כל חברי הקבינט (כמו גם ראש הממשלה).

חברי הפרלמנט (הן בבית העליון והן בבית התחתון) יכולים להציג שאילתות לחברי הקבינט (השאילתות נשאלות הן בכתב והן בעל פה), וחברי הקבינט מחויבים לענות על שאילתות אלה (בעצמם או באמצעות סגנם). לרוב המענה לשאלות מוכן על ידי צוות במשרד השר ולא על ידי השר עצמו.

קבינט הצללים

האופוזיציה הרשמית (המפלגה עם מספר החברים הגדול ביותר בבית התחתון של הפרלמנט הבריטי, שאינה חברה בקואליציה) בוחרת מבין בכיריה את "ממשלת הצללים" - גוף שתפקיד חבריו לבדוק את פעילות חברי הקבינט ולבקר אותם. כל אחד מחברי ממשלת הצללים (כיום חברים אלה משתייכים למפלגת הלייבור) ממונה על ידי מפלגתו לעקוב אחרי משרד מסוים של הקבינט. בשנים האחרונות החלה גם המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט (כיום המפלגה הליברל-דמוקרטית) להתייחס למנהיגיה בתואר זה.

קבינט סטארמר הנוכחי

תאריך עדכון: 7 ביולי 2024

תמונה תפקיד השר
ראש הממשלה

הלורד הראשון של האוצר
שר לענייני האיחוד (אומות הממלכה המאוחדת[2])
שר השירות הציבורי

קיר סטארמר
סגנית ראש הממשלה

מזכירת המדינה לצמיחה, שיכון וקהילות

אנג'לה ריינר
הצ'נסלור של דוכסות לנקסטר פאט מקפאדן
שרת האוצר (ו"הלורד השני של האוצר") רייצ'ל ריבס
מזכיר המדינה לענייני חוץ, חבר העמים ופיתוח ("שר החוץ") דייוויד לאמי
מזכירת הפנים ("שרת הפנים") איווט קופר
מזכיר ההגנה ג'ון הילי
מזכירת המדינה לענייני משפטים

לורד צ'נסלור

שבאנה מחמוד
מזכיר המדינה לענייני ביטחון אנרגטי וצמצום פליטות פחמן אד מיליבנד
מזכיר המדינה לענייני מדע, חדשנות וטכנולוגיה פיטר קייל
מזכיר המדינה לענייני בריאות ושירותים חברתיים ווס סטרלינג
מזכיר המדינה לענייני עסקים ומסחר

נשיא מועצת המסחר

ג'ונתן ריינולדס
מזכיר המדינה לענייני סביבה, מזון וכפר סטיב ריד
מזכירת המדינה לענייני עבודה ופנסיה ליז קנדל
מזכירת המדינה לענייני חינוך ברידגט פיליפסון
מזכירת המדינה לענייני תחבורה לואיז הייג
מזכירת המדינה לענייני תרבות, תקשורת וספורט ליסה ננדי
מזכיר המדינה לענייני צפון אירלנד הילרי בן
מזכיר המדינה לענייני סקוטלנד יאן מורי
מזכירת המדינה לענייני ויילס ג'ו סטיבנס
מנהיגת בית הנבחרים והלורד נשיאת המועצה לוסי פאול
מנהיגת בית הלורדים והלורד שומר החותם הברונית אנג'לה סמית'
חברי קבינט נוספים
התובע הכללי של אנגליה וְויילס

והפרקליט הכללי של צפון אירלנד

ריצ'רד הרמר
המצליף הראשי

מזכיר הפרלמנט לאוצר

אלן קמפבל
המזכיר הראשי לאוצר דרן ג'ונס
שרה לענייני פיתוח אנליס דובס

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "מזכיר המדינה לענייני...", ראו Secretary of State (United Kingdom) בוויקיפדיה באנגלית.
  2. ^ ב"האיחוד" הכוונה היא לממלכה המאוחדת, וליתר דיוק לארבע אומות הבית המרכיבות אותה.