קופוניוס
 | |||||||
| מטבע שהנפיק קופוניוס, עליו סממנים יהודיים מובהקים - שיבולת ועץ תמר | |||||||
| לידה | המאה ה-1 לפנה"ס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | המאה ה-1 | ||||||
| מדינה | האימפריה הרומית | ||||||
| |||||||
קופוניוס היה הנציב הראשון של השלטון הרומי ביהודה, בשנים 6 עד 9 לספירה. מינויו שם קץ לתקופת שלטונו של בית הורדוס בשטחה העיקרי של יהודה, כשאחרון שליטיו היה ארכלאוס. בשנה זו הוגלה ארכלאוס ללוגדונום (כיום העיר ליון) שבגליה (כיום צרפת) ונכסיו הרבים הוחרמו לטובת הרומאים, בשל חוסר יכולתו, לטענת הרומאים, לנהל כראוי את אזורי שלטונו. עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות, בגלל נסיבות היסטוריות וכמקובל בהיסטוריה הרומית, שרומא תכננה ממילא להפוך את יהודה לפרובינקיה, ותוך כדי כך להשתלט על נכסיו האדירים של בית הורדוס.
תקופת הנציבות הראשונה אמורה הייתה לממש את הטמעתה של יהודה באימפריה הרומית.
הנציב וסמכויותיו
קופוניוס התמנה בשנת 6 לספירה על ידי קוויריניוס, נציבה של סוריה, אליה הייתה כפופה יהודה, ושלט ביהודה עד לשנת 9 לספירה. קופוניוס, ראשון הנציבים ביהודה, היה בעל תואר procurator ("משגיח", אם כי מכנים אותו "נציב"), והיה בן מעמד הפרשים הרומי. הוא היה כפוף לנציב הרומי בסוריה, מי שהיה ממעמד הסנאטורי וקונסול לשעבר - לגאטוס על-פי המינוח הרומאי. סמכויות הפרוקוראטור היה נרחבות: צבאיות (פיקוד על חיל עזר רומי); שיפוטיות, ובכללן סמכות ה-ius gladius ("זכות החרב", המקנה את הזכות לפסוק בדיני נפשות); סמכויות אכיפה בתחום גזרי הדין וסמכויות כלכליות, כגון גביית כספי המיסים והעברתם לאוצר הרומי; סמכויות מינהליות, שעניינן עמידה בראש מערכת הפקידות הרומית. מקום מושבו של הפרוקוראטור היה בקיסריה.
המיפקד ותוצאותיו
קופוניוס, מונחה על ידי הנציב קוויריניוס שבסוריה, וזה על ידי הקיסר הרומאי אוגוסטוס, הורה לפקידיו ביהודה לערוך "קנסוס", שהוא מהלך בירוקרטי של שמאות הנכסים המקומיים, הנזילים והנדל"ניים ומיפקד אוכלוסין, כדי לארגן את מערכת גביית המיסים. צעד זה, מעבר להיותו כלכלי ואדמיניסטרטיבי, סימל את ראשית שיעבודה של יהודה לרומא, לאחר תקופת שלטונו של בית הורדוס, ואולי אף דרך להכבדת עול המיסים.
פעולה זו עוררה, כצפוי, התנגדות עממית, שבראשה עמדו חוגים קנאים, קיצוניים, וביניהם צדוק הפרושי ויהודה איש הגולן מהעיר גמלא. בקושי רב עלה בידי הכוהן הגדול, יועזר מבית בייתוס, להשקיט את הרוחות ולהשפיע על העם לקבל עליהם את הדין ולהיפקד. פרשה זו שימשה אות וסימן להתארגנותה של קבוצה קנאית מהגליל, שכינוייה בפי יוסף בן מתתיהו היה "הפילוסופיה הרביעית". למרות המפקד, לא נראה שהייתה התנגדות ממשית לשלטונו של קופוניוס ביהודה, ויש הסוברים כי אחד משערי הר הבית "שער קיפונוס" קרוי למעשה על שמו של נציב זה.
| מושלים בפרובינקיית יהודה / סוריה פלשתינה | ||
|---|---|---|
| מגלות ארכלאוס עד המלך אגריפס (41-6 לספירה) | ||
| פראיפקטים | קופוניוס (9-6) • מרקוס אמביבולוס (12-9) • אניוס רופוס (15-12) • ואלריוס גראטוס (26-15) • פונטיוס פילאטוס (36-26) • מארקלוס (37-36) • מארולוס (41-37) | |
| ממות אגריפס עד פרוץ המרד הגדול (66-44 לספירה) | ||
| פרוקוראטורים | קספיוס פאדוס (46-44) • טיבריוס יוליוס אלכסנדר (48-46) • ונטידיוס קומאנוס (52-48) • אנטוניוס פליקס (60-52) • פורקיוס פסטוס (62-60) • לוקיוס אלבינוס (64-62) • גסיוס פלורוס (66-64) | |
| בזמן המרד הגדול (70-66 לספירה) | ||
| מושלים זמניים | אספסיאנוס • טיטוס • מרקוס אנטוניוס יוליאנוס (תאריכים לא ידועים) | |
| מחורבן בית שני עד דיכוי פולמוס קיטוס (117-70 לספירה) | ||
| מושלים בדרגת פרו-פראייטורים | סקסטוס וטולנוס קריאליס (71-70) • סקסטוס לוקיליוס באסוס (73-71) • לוקיוס פלביוס סילבה (81-73) • סלווידנוס (אנ') (86-81) • פומפיוס לונגינוס (90-86) • טיטוס פומפוניוס באסוס (93-90) • סקסטוס הרמטידיוס קמפנוס (96-93) • סקסטוס אטיוס סוברנוס (?) • טיבריוס קלודיוס אטיקוס הרודס (אנ') (102-99) • גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס (105-102) • פומפיוס פלקו (108-105) • טיבריאנוס (117-114 לספירה) | |
| מפולמוס קיטוס עד סוף מרד בר כוכבא (136-117 לספירה) | ||
| מושלים בדרגת פרו-קונסולים | לוסיוס קווייטוס (118-117) • מרקוס טיטיוס לוסטריקוס ברוטיאנוס (120-118) • לוקיוס קוסוניוס גאלוס (122-120) • פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס (125-122) • קווינטוס טיניאוס רופוס (133-130) • יוליוס סוורוס (136-133) | |
| סוריה-פלשתינה: מסוף מרד בר כוכבא (234-136 לספירה) | ||
| מושלים בדרגת פרו-קונסולים | קאלפורניוס אטיליאנוס (סביב 139) • דומיטיוס סנקה (סביב 142) • ד. ואליוס פידוס (סביב 150) • קוינטיאנוס (סביב 152) • דומיטיוס קורבולו (151-154) • דקימוס סיוס סנקה (157-155) • מקסימוס לוקיליאנוס (סביב 160) • יוליוס קומודוס (165-162) • פלויוס בואתוס (עד 170/169) • ארוקיוס קלרוס (שנות ה-70) • יוליוס לפידיאנוס (סביב 186) • מרקוס אולפיוס ערביאנוס (אמצע שנות ה-90) • מרקוס יוניוס מקסימוס (199-198) | |