קייל ווקר

קייל ווקר
Kyle Walker

ווקר באימון נבחרת אנגליה במונדיאל 2018
מידע אישי
לידה	28 במאי 1990 (בן 33) שפילד, אנגליה, הממלכה המאוחדת
שם מלא	קייל אנדרו ווקר
גובה	1.78 מטר
עמדה	מגן ימני
מועדוני נוער
1997–2008 שפילד יונייטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2008–2009 2008 2009–2017 2009–2010 2010–2011 2011 2017– שפילד יונייטד ← נורת'האמפטון טוטנהאם ← שפילד יונייטד ← ק.פ.ר ← אסטון וילה מנצ'סטר סיטי 5 (0) 9 (0) 183 (4) 26 (0) 20 (0) 15 (1) 165 (3)
נבחרת לאומית כשחקן**
2011– אנגליה 75 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-4 ביוני 2023 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-4 ביוני 2023

קייל אנדרו ווקר (באנגלית: Kyle Andrew Walker; נולד ב-28 במאי 1990 ) הוא כדורגלן אנגלי המשחק כמגן ימני בקבוצת מנצ'סטר סיטי בה הוא משמש כקפטן ובנבחרת אנגליה.

ווקר זכה בתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית לעונת 2011/2012.

קריירת משחק

ווקר נולד בשפילד, אנגליה, בן לאם אנגלייה לבנה ולאב אפרו-ג'מייקני. הצטרף לקבוצת הילדים של שפילד יונייטד במסגרת פרויקט בעיר הולדתו שפילד המשלב ילדים ונוער בכדורגל המקומי כחלק ממלחמה בגזענות. הוא המשיך להתקדם בקבוצות הגיל השונות בקבוצה עד שנת 2008 אז נכלל בסגל קבוצת המילואים של המועדון. בנובמבר 2008 עבר בהשאלה לקבוצת נורת'האמפטון טאון מהליגה השלישית לתקופה של חודשיים, בה ערך תשע הופעות ליגה. ווקר שב מההשאלה לקבוצה הבוגרת של שפילד יונייטד, ששיחקה אז בליגת המשנה, להמשך עונת 2008/2009, וערך את הופעת הבכורה שלו במשחק גביע ה-FA מול לייטון אוריינט. בעקבות סדרת פציעות של שחקני הרכב, ווקר נכלל במפתיע בהרכב הפותח של קבוצתו בשני משחקי הסיום של העונה. הופעת הבכורה שלו בליגה התקיימה מחזור אחד לסיום העונה, ב-25 באפריל בניצחון 0–1 על סוונסי סיטי. ווקר פתח גם במשחק שלאחריו, ובשניהם עזר לקבוצתו לשמור על שער נקי. בעקבות היכולת שהפגין, ווקר נכלל בהרכב הקבוצה גם לצמד משחקי חצי גמר פלייאוף ההעפלה, וגם במשחק הגמר בו הפסידה קבוצתו לברנלי בתוצאה 0–1.

ב-22 ביולי 2009 נרכש ווקר, יחד עם חברו לקבוצה קייל נוטון, על ידי קבוצת טוטנהאם הוטספר מהפרמייר ליג בסכום כולל של תשעה מיליון ליש"ט, אמנם כחלק מהסכם ההעברה הוא הושאל בחזרה לשפילד לעונת 2009/2010. ווקר היה לשחקן הרכב פותח בכל חציה הראשון של העונה, אך ב-1 בפברואר 2010, בימים האחרונים של חלון ההעברות, הוא הוחזר במפתיע לסגל טוטנהאם כמחליף לאלן האטון שהושאל באותו היום לסנדרלנד. ב-27 במרץ 2010, חודשיים לפני יום הולדתו העשרים, ערך ווקר את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג, בניצחון קבוצתו 0–2 על פורטסמות'.

לקראת עונת 2010/2011 ווקר הושאל לקבוצת קווינס פארק ריינג'רס מליגת המשנה לתקופה של חצי שנה, והיה בה לשחקן הרכב פותח. בינואר 2011, עם סיום תקופת ההשאלה, שוב הושאל ווקר, הפעם לאסטון וילה מהליגה הבכירה. הוא כבש את שער הבכורה שלו כבר במשחק הבכורה שלו בקבוצה, מול קבוצת נעוריו שפילד יונייטד בגביע האנגלי כבר בדקה התשיעית. פחות מחודש אחר כך, כבש ווקר את שער הליגה הראשון שלו בקריירה, במשחקה של קבוצתו מול פולהאם.

עם סיום תקופת ההשאלה, לקראת עונת 2011/2012, ווקר חזר לטוטנהאם. על אף רצונו לעבור באופן קבוע לאסטון וילה, על מנת להיות שחקן הרכב פותח, מאמן הקבוצה הארי רדנאפ בחר שלא לשחרר אותו. ווקר, שחתם בסופו של דבר על הארכת חוזה עד שנת 2016, הפך לשחקן הרכב פותח בקבוצתו באותה העונה, כשרשם את מספר ההופעות הרב ביותר במדי קבוצתו, עם 37 הופעות ליגה ו-47 בכל המסגרות. ב-2 באוקטובר כבש ווקר את שער הניצחון של קבוצתו במשחק הדרבי של צפון לונדון מול ארסנל, שהסתיים בתוצאה 1–2. בזכות יכולתו הגבוהה זכה השחקן בתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית, מתוך רשימת מתמודדים שכללה בין היתר את סרחיו אגוארו, דני וולבק, דניאל סטארידג' ושחקן קבוצתו גארת' בייל. בנוסף, נבחר בקבוצת השנה של הליגה האנגלית^[1]. לקראת סיום העונה כבש את שערו השני בקבוצה, בניצחון הביתי 0–2 על בלקברן רוברס. עם סיום העונה, אותה סיימה טוטנהאם במקום ברביעי, זכה ווקר לחוזה חדש לחמש שנים, עד לשנת 2017.

בעונת 2012/2013 הוסיף ווקר להיות שחקן מפתח בהגנת טוטנהאם, כששיחק בכל משחקי הליגה בסיבוב הראשון למעט משחק אחד. ווקר שיחק 90 דקות בניצחון 2–3 של קבוצתו על מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד, שהיה ניצחונה הראשון של טוטנהאם באולד טראפורד מזה 23 שנים. ווקר וקבוצתו סיימו את העונה במקום החמישי בטבלה, והגיעו עד לרבע גמר הליגה האירופית.

בספטמבר 2013 צולם ווקר כשהוא שואף גז צחוק, במסיבה פרטית בה נכח^[2], והתנצל על האירוע. חודשים ספורים אחרי פתיחת עונת 2013/2014, האריך ווקר את חוזהו פעם נוספת בטוטנהאם, עד לשנת 2019. בסיום עונת 2016/17 ווקר נכלל בנבחרת העונה של הפרמייר ליג.

ב-14 ביולי 2017 ווקר חתם חוזה ל-5 שנים במנצ'סטר סיטי תמורת סכום העברה המוערך בכ-50 מיליון ליש"ט.

נבחרת אנגליה

במהלך עונת 2010/2011, זומן ווקר לסגל נבחרת אנגליה על ידי המאמן פאביו קאפלו, אך לא זכה לשחק עקב פציעות. עם סיום העונה, נבחר לייצג את הנבחרת הצעירה של אנגליה באליפות אירופה עד גיל 21 שנערכה בדנמרק. על אף הופעתה החלשה של אנגליה בטורניר, שהסתיימה בהדחה בסיבוב הראשון, ווקר נבחר לנבחרת הטורניר.

ב-12 בנובמבר 2011 ערך ווקר את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת הבוגרת, במשחק ידידות מול ספרד, כשהחליף את סקוט פארקר בדקה ה-85. שלושה ימים אחר כך נכלל לראשונה בהרכב הפותח של הנבחרת, בניצחון 0–1 על שוודיה, בו נבחר לשחקן המצטיין. הוא החמיץ את טורניר יורו 2012 בגלל פציעה, אך פתח ושיחק משחק מלא במשחקה הראשון של אנגליה אחרי הטורניר, בניצחון 1–2 על איטליה. ווקר לא זומן לסגל הנבחרת למונדיאל 2014, אך חזר לסגל לקראת מוקדמות יורו 2016.

נכלל בסגל נבחרת אנגליה לטורניר מונדיאל 2022.^[3]

תארים

קבוצתיים

קווינס פארק ריינג'רס

• אליפות הצ'מפיונשיפ: 2010/2011

מנצ'סטר סיטי

• אליפות אנגליה (5): 2017/18, 2018/19, 2020/21, 2021/2022, 2022/2023
• גביע הליגה האנגלית: 2018/2019, 2022/2023
• מגן הקהילה (2): 2018, 2019
• גביע הליגה (4): 2017/2018, 2018/2019, 2019/2020, 2020/2021
• ליגת האלופות: 2022/2023
• הסופר קאפ האירופי: 2023

נבחרת אנגליה

• אליפות אירופה: סגנות – 2020

אישיים

• נבחרת הטורניר של אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21: 2011
• הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית: 2011/2012
• קבוצת העונה של הפרמייר ליג: 2011/2012, 2016/2017, 2017/2018
• הנבחרת המצטיינת באליפות אירופה: 2020

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קייל ווקר בוויקישיתוף

• קייל ווקר, ברשת החברתית פייסבוק
• קייל ווקר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• קייל ווקר, ברשת החברתית אינסטגרם
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל, באתר ESPN
• קייל ווקר באתר הרשמי של טוטנהאם הוטספר

הערות שוליים

נבחרת אנגליה – יורו 2016
1 הארט • 2 ווקר • 3 רוז • 4 מילנר • 5 קייהיל • 6 סמולינג • 7 סטרלינג • 8 לאלאנה • 9 קיין • 10 רוני • 11 ורדי • 12 קליין • 13 פורסטר • 14 הנדרסון • 15 סטארידג' • 16 סטונס • 17 דייר • 18 וילשר • 19 בראקלי • 20 אלי • 21 ברטרנד • 22 רשפורד • 23 היטון • מאמן: הודג'סון		אנגליה

נבחרת אנגליה – מונדיאל 2018 (מקום רביעי)
1 פיקפורד • 2 ווקר • 3 רוז • 4 דייר • 5 סטונס • 6 מגווייר • 7 לינגארד • 8 הנדרסון • 9 קיין • 10 סטרלינג • 11 ורדי • 12 טריפייר • 13 באטלנד • 14 ולבק • 15 קייהיל • 16 ג'ונס • 17 דלף • 18 יאנג • 19 רשפורד • 20 אלי • 21 לופטוס-צ'יק • 22 אלכסנדר-ארנולד • 23 פופ • מאמן: סאות'גייט		אנגליה

נבחרת אנגליה – יורו 2020 (מקום שני)
1 פיקפורד • 2 ווקר • 3 שו • 4 רייס • 5 סטונס • 6 מגווייר • 7 גריליש • 8 ג'. הנדרסון • 9 קיין • 10 סטרלינג • 11 רשפורד • 12 טריפייר • 13 ד. הנדרסון (משחק ראשון) / רמסדייל (יתר המשחקים) • 14 פיליפס • 15 מינגס • 16 קודי • 17 סאנצ'ו • 18 קלוורט-ליואין • 19 מאונט • 20 פודן • 21 צ'ילוול • 22 וייט • 23 ג'ונסטון • 24 ג'יימס • 25 סאקה • 26 בלינגהאם • מאמן: סאות'גייט		אנגליה

נבחרת אנגליה – מונדיאל 2022
1 פיקפורד • 2 ווקר • 3 שו • 4 רייס • 5 סטונס • 6 מגווייר • 7 גריליש • 8 הנדרסון • 9 קיין • 10 סטרלינג • 11 רשפורד • 12 טריפייר • 13 פופ • 14 פיליפס • 15 דייר • 16 קודי • 17 סאקה • 18 אלכסנדר-ארנולד • 19 מאונט • 20 פודן • 21 וייט • 22 בלינגהאם • 23 רמסדייל • 24 וילסון • 25 מדיסון • 26 גלאגר • מאמן: סאות'גייט		אנגליה