קלאודיו פיסארו

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושה הגהה והוספת מקורות.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

קלאודיו פיסארו

מידע אישי
לידה	3 באוקטובר 1978 (בן 46) קייאו שבפרו
שם מלא	קלאודיו מיגל פיסארו בוסיו
גובה	1.86 מטר
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1996–1997 1997–1999 1999–2001 2001–2007 2007–2009 2008–2009 2009–2012 2012–2015 2015–2017 2017–2018 2018–2020 סך הכל דפורטיבו פסקרו אליאנסה לימה ורדר ברמן באיירן מינכן צ'לסי ← ורדר ברמן ורדר ברמן באיירן מינכן ורדר ברמן פ.צ. קלן ורדר ברמן 42 (11) 44 (22) 56 (29) 174 (71) 21 (2) 26 (17) 77 (43) 50 (16) 47 (15) 14 (1) 44 (5) 596 (236)
נבחרת לאומית כשחקן
1999–2016 פרו 85 (20)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קלאודיו מייגל פיסארו בוסיו (בספרדית: Claudio Miguel Pizarro Bosio; נולד ב-3 באוקטובר 1978 בקייאו, פרו) הוא כדורגלן עבר פרואני ששיחק כחלוץ. פיסארו שיחק לאורך מרבית הקריירה שלו במועדונים ורדר ברמן ובאיירן מינכן מהבונדסליגה, בהם הפך למבקיע שערים מחונן ולאחד הזרים המצטיינים בתולדות הבונדסליגה. כמו כן, ערך במדי נבחרת פרו 85 הופעות, בהן הבקיע 20 שערים.

פיסארו החל את הקריירה המקצוענית הרשמית שלו במדי הקבוצה דפורטיבו פסקרו, קבוצת כדורגל קטנה מפרובינציה שבצפון פרו, בגיל 17. הוא תפס את עיניו של מאתר כישרונות מקבוצת קאנטולאו, מועדון כדורגל גדול יותר מן עיר הנמל קייאו, על יד לימה הבירה, הוא הוזמן להתאמן במדי קבוצת המילואים של קאנטולאו. למרות זאת, הוא מעולם לא חתם על חוזה רשמי במועדון. במקום זאת, בגיל 19, פיסארו עבר למועדון מן הליגה הבכירה בפרו, אליאנסה לימה.

באליאנסה לימה ערך פיסארו את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה בפרו. פיסארו כבש 25 שערים במהלך שתי עונות במדי אליאנסה לימה והיה חלק מן הקבוצה שזכתה באליפות פרו בשנת 1999. זמן קצר לאחר שזכה בתואר האליפות עם אליאנסה, פיסארו חתם במועדון הגרמני ורדר ברמן מן הבונדסליגה. מאוחר יותר באותה השנה, הוא שיחק לראשונה במשחק של הנבחרת הפרואנית.

פיסארו כבש במהלך שתי עונותיו במדי ורדר ברמן 29 שערים. בזכות כך, הכדורגלן הפרואני הפך לשחקן נחשק על ידי מספר מאמנים בכירים באירופה. אחרי עונת 2000/2001 בבונדסליגה, ורדר ברמן הכריזה שהיא לא תמנע מפיסארו לעבור למועדון גדול יותר. ניסיונות החתמת השחקן היו רבים ואינטנסיביים. בתיקשורת נטען כי מועדוני הפאר ריאל מדריד וברצלונה הספרדיים, אינטר מילאנו האיטלקייה, ויריבת הבונדסליגה של ורדר ברמן, בורוסיה דורטמונד השקיעו מאמצים רבים במטרה להחתים את השחקן. ההעברה הכי מתוקשרת בתולדות הכדורגל הפרואני דרשה זמן רב של משאי ומתן ושמועות מגוונות, ולבסוף נסתיימה ב-7 ביוני 2001 כאשר פיסארו החליט לחתום בבאיירן מינכן.

פיסארו היה שחקן מפתח בסגל באיירן בזכייתה בגביע הגרמני ובבונדסליגה בשנת 2003. "המפציץ", או בשם אחר שהתקשורת קראה לו "אל האינקה", התחיל את הופעותיו בקבוצתו החדשה בצורה מרשימה. פיסארו כבש את שערו הראשון בקבוצה במשחק הבכורה שלו כבר בדקה הרביעית, במשחק כנגד שאלקה 04 במחזור השני של הבונדסליגה בעונת 2001/2002. במדי באיירן מינכן כבש פיסארו 100 שערים.

חוזהו של פיסארו במועדון הבווארי תם בסוף עונת 2006/2007, והמשא ומתן על חידושו לא התקדם לשום כיוון, כאשר סביליה, בנפיקה ליסבון וגלאזגו ריינג'רס היו מוכנות להחתים אותו ברגע האפשרי הראשון. פיסארו דחה לבסוף עוד הצעת הארכת חוזה בבאיירן מינכן, שהוצע לו ישירות על ידי היושב ראש פרנץ בקנבאואר. הסכום שדרש פיסארו עבור חידוש החוזה נחשב לאסטרונומי והמנג'ר הגרמני קרל היינץ רומניגה זעף על דרישתו של פיסארו למשכורת כה גבוהה. רומינגה צוטט כאשר הגיב על דרישתו של הפרואני: "מי שחופץ להרוויח את הסכומים שמרוויח שבצ'נקו כדאי מאוד שיתחיל לשחק כמו שבצ'נקו". ב-20 במאי 2007, באיירן מינכן הכריזה על שחרורו של פיסארו מהמועדון.

ב-1 ביולי 2007 החתימה צ'לסי את פיסארו באופן רשמי, ואישרה שהוא עבר את הבדיקות הרפואיות, ושהוא יצורף למועדון במסגרת חוק בוסמן. הוא חתם על חוזה לארבע עונות שאמור לפוג בשנת 2011, שעל פיו הוא ירוויח 5 מיליון דולר לעונה. פיסארו הוא הפרואני הראשון בהיסטוריה שמשחק בצ'לסי. פיסארו הודה שהחלטתו לחתום בצ'לסי הושפעה רבות בעקבות עצתו של חברו לנבחרת נולברטו סולאנו, ששיחק גם באנגליה במדי וסטהאם יונייטד, וחברו לשעבר לסגל באיירן מינכן, אואן הארגריבס שעבר לשחק במנצ'סטר יונייטד. לפיסארו יש גם אזרחות איטלקית (אימו איטלקייה), שמאפשרת לו לשחק במדי צ'לסי מבלי הצורך ברישיון עבודה הדרוש לשחקנים זרים באנגליה.

פיסארו קיבל את המספר 14, אותו מספר עמו משחק במדי הנבחרת הפרואנית, ומספרו לשעבר במדי באיירן מינכן. הקריירה שלו בצ'לסי החלה היטב, כאשר כבש בבכורה שלו במחזור הפתיחה של הפרמייר ליג בעונת 2007/2008. למרות זאת, לאחר שז'וזה מוריניו התפטר, והחתמתו בצ'לסי של החלוץ הצרפתי ניקולא אנלקה, פיסארו מיעט לשחק תחת המאמן החדש אברהם גרנט. פיסארו שיחק תפקיד חשוב במהלך השלב הרביעי של גביע ה-FA בשביל צ'לסי, כאשר בישל שער עצמי לשוערה של קווינס פארק ריינג'רס. אחר כך הוא כבש את השער היחיד במשחק נגד ברמינגהאם סיטי. מספר השערים המועט שכבש במהלך העונה הוא כתוצאה מהיותו מחליף שנכנס רק למספר דקות ספורות בסוף המשחקים של צ'לסי.

באוגוסט 2008 הושאל פיסארו לוורדר ברמן. בעונתו הראשונה במועדון הגיע עם הקבוצה עד לגמר גביע אופ"א 2009, בו נוצחה על ידי שחטאר דונצק האוקראינית. בתום העונה חתם פיסארו בקבוצה במדיה שיחק עד לעונת 2011/2012. בסיום אותה עונה חזר לקדנציה נוספת בבאיירן מינכן.

חמש שנים אחרי שעזב, חתם פיסארו לעונה אחת בקבוצה הבווארית, באיירן מינכן.^[1]

ב-7 בספטמבר 2015 חתם פיסארו על חוזה לעונה אחת בקבוצה. זוהי הקדנציה השלישית של השחקן במועדון. בתום עונת 2016/17 חוזהו במועדון לא חודש והוא שוחרר מהקבוצה.

בשלהי ספטמבר 2017 חתם פיסארו בפ.צ. קלן מהבונדסליגה כשחקן חופשי על חוזה לעונה אחת. פיסארו ערך 14 הופעות במועדון זה והבקיע שער אחד, ובתום עונת 2017/18 נשר עם קלן לבונדסליגה השנייה.

בקיץ 2018 חזר פיסארו לקדנציה רביעית בוורדר ברמן. ב-16 בפברואר 2019 הבקיע פיסארו שער שוויון בדקה ה-96 במשחק מול הרטה ברלין, ובכך הפך למבקיע המבוגר ביותר בתולדות הבונדסליגה, בגיל 40 שנים ו-136 ימים, ועקף את מירקו ווטאבה. ביולי 2020 פיסארו נשאר עם ברמן בבונדסליגה לאחר שהקבוצה סיימה את עונת 2019/20 במקום ה-16 ושרדה צמד משחקי מבחן מול היידנהיים. פיסארו ישב על הספסל בצמד המשחקים ולא שיחק, ובסיומו פרש ממשחק פעיל.

פיסארו הוא שחקן קבוע במדים הלאומיים של נבחרת פרו. הוא שיחק במהלך הטורניר קופה אמריקה 2007 וכבש צמד במשחק נגד נבחרת בוליביה. הוא הצהיר שאין לו שום בעיות עם מאמנו החדש חוזה דל סולר בניגוד לקודמו בתפקיד פרנקו נבארו.

ב-7 בדצמבר 2007, החלה להתבצע חקירה בחשד להיות השחקן אחראי להבאת נשים ומשקאות חריפים לתוך המלון בו שהתה הנבחרת יומיים לפני התבוסה של פרו לנבחרת אקוודור 1-5. פיסארו הושעה ל-18 חודשים מן הנבחרת הלאומית, החל מה-28 במרץ 2008.

• בונדסליגה: 2002/2003, 2004/2005, 2005/2006, 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015
• הגביע הגרמני: 2003, 2004, 2005, 2006, 2009, 2013, 2014
• הגביע הביניבשתי: 2001
• הסופר קאפ הגרמני: 2009, 2012
• הסופר קאפ האירופי: 2013
• אליפות העולם לקבוצות כדורגל: 2013
• ליגת האלופות: 2012/2013

מדיה וקבצים בנושא קלאודיו פיסארו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קלאודיו פיסארו

• קלאודיו פיסארו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• קלאודיו פיסארו, באתר Transfermarkt
• קלאודיו פיסארו, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• קלאודיו פיסארו, באתר Soccerway
• קלאודיו פיסארו, באתר BDFutbol
• קלאודיו פיסארו, באתר WorldFootball.net
• קלאודיו פיסארו, באתר National Football Teams
• קלאודיו פיסארו, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

נבחרת פרו – קופה אמריקה 2007
1 בוטרון • 2 וייאלטה • 3 אקסייטה • 4 וילצ'ס • 5 רודריגס • 6 הררה • 7 סספדס • 8 בסלאר • 9 גררו • 10 מאריניו • 11 סונייגה • 12 פורסיית' • 13 דה לה האסה • 14 פיסארו • 15 ויימארין • 16 מנדוסה • 17 פרפאן • 18 גרסיה • 19 איסמודס • 20 חימנס • 21 פלורס • 22 גאליקיו • מאמן: אוריבה		פרו

נבחרת פרו – קופה אמריקה 2015 (מקום שלישי)
1 גאלסה • 2 סספדס • 3 ריוחאס • 4 רקנה • 5 סמבראנו • 6 ורגאס • 7 אורטאדו • 8 קואבה • 9 גררו • 10 פרפאן • 11 ריינה • 12 פני • 13 רטאמוסו • 14 פיסארו • 15 ראמוס • 16 לובאטון • 17 אדווינקולה • 18 קרייו • 19 יוטון • 20 סנצ'ס • 21 באיון • 22 אסקואס • 23 ליבמן • מאמן: גארקה		פרו