קלטת שמע

קלטת שֶמע (באנגלית: Compact audio cassette וכן Musicassette ובקיצור MC; בלעז: קָסֶטַה) היא מארז מלבני העשוי פלסטיק שבתוכו סרט מגנטי, המשמשת להקלטה או להשמעת קול באמצעות רשמקול קלטות.

את קלטת השמע הציגה חברת פיליפס^[1] בשנת 1963 כמדיום להקלטה ולהשמעה של מלל ולשימוש כדיקטפון. עקב הנוחות בשימוש וממדיה הקטנים החלו להשתמש בקלטת להקלטה ולהשמעת מוזיקה.

השימוש הנרחב בקלטת זו החל בסביבות שנת 1968 והתרחב עם השנים. דחיפה חזקה בשימוש הייתה בשנות ה-80 של המאה ה-20 לאחר שחברת סוני הציגה ב-1979 את הווקמן לקלטות (Sony Walkman) - מכשיר השמעה קטן כמעט בגודל של קלטת עם אוזניות שאיפשר לשמוע מוזיקה בכל מקום.

קלטת השמע שימשה להקלטה אישית ומסחרית, וכן להפצה מסחרית של מוזיקה, לצד התקליט שקדם לה ולתקליטור שבא אחריה. השימוש בקלטות אלו היה נפוץ מאוד בעבר, למרות חסרונותיהן:

• האיכות הבסיסית של ההקלטה וההאזנה נמוכה בקלטת השמע (ראו שימושים נוספים בהמשך) ומכילה בדרך-כלל רעשים לבנים.
• איכות השמע עלולה להיפגם בקלות בעקבות אחסון לא נכון והשמעות חוזרות ונשנות של הקלטת.
• הסרט המגנטי רגיש לשחיקה ונוטה להיקרע, בהוציאו כך את הקלטת מכלל שימוש. (בשימוש ביתי היו מי שנהגו להדביק את הסרט הקרוע באמצעות לק ציפורניים ולהחזיר כך את הקלטת לשימוש, תוך ויתור על קטע מההקלטה).

מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 חלה ירידה בשימוש בהן. צריבת התקליטורים הפכה נפוצה, והיו לתקליטורים יתרונות רבים: הצליל איכותי הרבה יותר ואינו מתדרדר עם השימוש, התקליטורים אמינים יותר ומאפשרים דילוג לשירים בקלות ובזריזות.

לאחר שהמכירות הגיעו לשפל בעשור הראשון של המאה ה-21, חווה הענף התעוררות נוסטלגית, המקבילה לזו שמתרחשת בענף תקליטי הוויניל. יצרנית הקלטות הגדולה בארצות הברית^{[דרושה הבהרה]} דיווחה כי שנת 2014 הייתה השנה הטובה ביותר לחברה מאז הוקמה ב-1969^[2].

• שימוש נוסף לקלטת נעשה במחשבים הביתיים הראשונים בשנות ה-70 כאשר השתמשו בקלטות שמע לשם אגירת נתוני מחשב או תוכנות זאת כתחליף זול וזמין לתקליטון. הנתונים נרשמו כצלילים אנלוגיים ברשמקולים רגילים על גבי הקלטת, והושמעו למחשב כצלילים כמו צלילי הפקס.
• הקלטת מלל בדיקטפון ובמזכירה אלקטרונית.

• קלטת בממדי אורך סטנדרטיים עם סרט המאפשר הקלטה למשך:
  • ארבעים וחמש דקות
  • שישים דקות
  • תשעים דקות
  • מאה עשרים דקות (סרט דק שנקרע בנקל)
• קלטות נורמל (הקלטות הפחות איכותיות, אך הנפוצות יותר בגלל מחירן הזול יחסית)
• קלטות כרום (איכותיות יותר מקלטות נורמל. פחות רעשים לבנים, לוכדות יותר פרטים במיוחד בתדרים הגבוהים)
• קלטות מטאל (הקלטות האיכותיות ביותר, אך דורשות גם ציוד ההקלטה איכותי מאוד כדי להפיק מהן את המיטב, ובתנאים כאלה הן אף יכולות להתקרב לאיכות שמע של תקליטור)
• קלטות קטנות לטייפ מנהלים
• קלטות שקצות סרט ההקלטה שלהן מחוברים (שימשו למזכירות אלקטרוניות).

• קלטת וידאו

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: קסטה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קלטת שמע

• דפנה ארד, הכינו את העפרונות: הקסטות חוזרות, באתר הארץ, 6 בינואר 2015
• צח יוקד, הטרנד המוזיקלי הבא שמסתובב כאן כבר 40 שנה, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2018
• קלטת שמע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.