קסג
| |||
 | |||
| מבט אווירי על מרכז העיר וכנסיית לב ישו | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מערב טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 ואש | ||
| נפה | נפת קסג | ||
| שטח | 54.66 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 11,723 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 214.60 נפש לקמ"ר (2018) | ||
| קואורדינטות | 47°22′55″N 16°33′08″E / 47.381911°N 16.552211°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.koszeg.hu | |||
קסג (בהונגרית: Kőszeg; בגרמנית: Güns) היא עיירה של כ-12,000 תושבים בקצה המערבי של מחוז ואש בהונגריה ליד הגבול האוסטרי. היא מרכז נפת קסג.
בשל עברה העשיר, העיר מילאה לעיתים קרובות תפקיד משמעותי בהיסטוריה של הונגריה ואוסטריה. יישוב זה היה היחיד במחוז ואש שקיבל את התואר "עיר מלכותית" כבר ב-1328, שחוזק בדרגה נוספת בשנת 1648 כ"עיר מלכותית חופשית". בשנת 1532, קפטן הטירה מיקלוש יורישיץ' הגן על עירו מהתקפה של הטורקים העות'מאנים ובכך מנע את כיבוש מערב הונגריה ווינה. עמידתה המוצלחת של העיר הביאה תחילה לתהילה ולאחר מכן לשגשוג כלכלי. מכיוון שהיא נעקפה על ידי מלחמות לאחר מכן. היא הפכה בשל כך לאחת הערים העשירות ביותר בהונגריה מבחינת אנדרטאות ומונומנטים היסטוריים.
שלוש תרבויות מעורבות בעיר: הונגרית, גרמנית וקרואטית. רוב הגרמנים התיישבו תחת השלטון האוסטרי בן 200 שנה על העיר, בעוד הקרואטים היו שם עוד לפני כן, מייד לאחר ההתקפות הטורקיות.
גידול גפנים וייצור יין הוכנסו לאזור כבר על ידי הרומאים, מקור ששרד מזכיר זאת כבר ב-1279 וגם "ספר ביאת הענבים" משנת 1740 מעיד על כך ומתעד מאז את יבולי הענבים ותנובת היין כל שנה. בנוסף ליופיו הטבעי, עובי השלג הגדול ביותר בהונגריה נמדד באזור העיר (151 ס"מ) וגם שיא משקעים בשנה (1510 מ"מ).
מיקום
קסג ממוקמת בהונגריה, במערב טרנסדנוביה, באזור התיירות המערבי של טרנסדנוביה, בקצה המערבי של מחוז ואש, לאורך הגבול האוסטרי, 110 ק"מ דרומה מוינה, 260 ק"מ מערבה מבודפשט, 130 ק"מ מגראץ .
אקלים
האקלים של העיר הוא תת-אלפיני, עם אקלים קריר-לח בינוני. החורף מושלג, אבל לא קשה, הקיץ קריר וגשום. כמות השמש השנתית היא 1,800 שעות לערך. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 8.5 מעלות צלזיוס. בין 25 באפריל ל-14 באוקטובר, במשך כ-172 ימים (תקופה ללא כפור), הטמפרטורה היומית הממוצעת עולה על 10 מעלות צלזיוס. הנוף עשיר ביותר במשקעים. לפי הרישומים, כמות המשקעים הממוצעת הרב-שנתית הגבוהה ביותר בהונגריה היא 807 מ"מ נמדדת שם. כמות המשקעים השנתית הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בהונגריה הייתה גם כן במקום: 1510 מ"מ.[1] אורך תקופת כיסוי השלג הוא כ-60 ימים בנקודות הגבוהות יותר של רכס ההרים, ו-50 ימים באזורים העמוקים יותר. עובי השלג הממוצע הוא 50 ס"מ,[2] אולם עובי השלג הגבוה ביותר במדינה נמדד גם כן ביישוב: 151 ס"מ ב-1947.[3]
היסטוריה
חילוץ הממצאים בכרי הדשא של העיר לרגל הנחת כבלים אופטיים בשנת 2000 הוכיח את התיישבותן של מספר תרבויות ארכאולוגיות, כולל התרבות החקלאית הראשונה של מערב הונגריה, התרבות המעוטרת בקו של התקופה הנאוליתית התיכונה. בשנת 2009, במהלך חפירות לפני בניית מאגר הריכוז השיטפונות להפחתת השיטפונות של לוקשאז (היום אגם אברט) נחפרה תרבות עתיקה. חוות הווילות שנחפרו בסביבתה של העיר, כמו גם דרך הענבר הנמתחת לאורך הגבול הדרום-מזרחי, מתייחסות לתקופת האימפריה הרומית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה
לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר רוב מחוז קסג סופח לאוסטריה, העיר איבדה את היתרונות של אזור מרכזי ונדחקה לפריפריה של המדינה. בשנת 1926, הוקמה המכללה הממלכתית להכשרת מורים, שהיא קודמתה של מכללת דניאל ברז'ני, שלוחה של אוניברסיטת שופרון של היום (לשעבר אוניברסיטת מערב הונגריה).
במהלך מלחמת העולם השנייה, פרנץ סאלאשי התגורר לזמן קצר בבונקר שהוקם בהרי קסג ונתגלה על ידי קורנל בקאי ב--2002. הכתר הקדוש של מלכי הונגריה הוצב במרתף הקרח ברחוב קלוואריה בשנת 1945.
קהילה יהודית
ערך מורחב – בית הכנסת של קסג
בשנת 1395 אישר המלך זיגיסמונד לבעל הטירה בקסג להכניס יהודים לעיר. במהלך הקרב נגד הטורקים ב-1532, כנראה נאלצו היהודים לברוח מהעיר. בזמן המרד של הנסיך פרנץ ראקוצי במאה ה-17, כל העיירה נהרסה בשריפה ויהודים לא חזרו לעיירה המחודשת אלא רק בתחילת המאה ה-18. הראשון שניסה להתיישב היה מ' שלזינגר (1735). כאשר נעשו מאמצים של תושבי העיר לגרש אותו, הוא פנה אל המלך, אשר הוציא החלטה לטובתו. צאצא למשפחה זו היה עקיבא אגר, שהוסיף לשמו את שם העיירה – גינס. בעבר הקהילה הייתה בשטח השיפוט של קהילת רכניץ (בהונגרית: רוהונץ). קהילת קסג הפכה עצמאית בשנת 1821. יהודים תרמו לפיתוח העיירה, במיוחד הנדבן פיליפ שיי, שמימן את בניית בית הכנסת בשנת 1860. פעלה במקום גם ישיבה בשנים 1835–1881. רבנים בולטים היו יעקב גרינוואלד (עד 1862), מרקוס ווינר (1892–1915), והרב האחרון, יצחק לינקש (1923–1944), שגורש עם בני קהילתו בשואה. האוכלוסייה היהודית מנתה 50 ב-1789, 91 ב-1840 (1.4% מהכלל), 266 ב-1910 (3.2%), 131 ב-1930 (1.5%) ו-109 ב-1941 (1.1%).
תקופת השואה
משנת 1940 גויסו הגברים היהודים לשרות העבודה (עבודת כפייה לגברים יהודים עבוטר הצבא ההונגרי). לאחר הכיבוש הגרמני (19 במרץ 1944) במבצע מרגרטה נכלאו תחילה היהודים בגטו צר (14 במאי 1944), ולאחר מכן נאלצו ללון ברפת פתוחה. ב-18 ביוני הועברו כולם לגטו המרכזי של האזור, בעיירה סומבטהיי. שם עונו כדי לגרום להם למסור את רכושם. 117 יהודי קסג גורשו לאושוויץ ב-4 ביולי 1944; רק 15 חזרו. במשטר של מפלגת צלב החץ הפשיסטית, הוקם מחוץ לעיירה מחנה עבודה שבו נכלאו 5,000 יהודים, כולל נשים שהובאו לשם בצעדת מוות. עד מרץ 1945 מתו שם כ-3,000 יהודים מרעב, מחלות או עינויים, או הוצאו להורג. לאחר מכן הוצעדו הניצולים למאוטהאוזן ולוולס; אלה שלא היו מסוגלים ללכת נורו. בכך הושמדו למעשה יהודי קסג. בשנת 1989 הושלמה האנדרטה בפארק שנוצרה ליד מפעל הלבנים.
תחבורה
דרך ציבורית
ניתן להגיע לעיר בכביש ציבורי מדרום, מסומבטהיי על כביש מהיר 87, מבודפשט דרך גיור, קפובאר, פרטוסנטמיקלוש. מוינה על הכביש המהיר A3 ועל הכביש המהיר S31.
רכבת
העיר לא נמנעת בקווי רכבת מרכזיים, אף על פי שתכננו בשנת 1847 להקים את מסילת הרכבת וינר נוישטאדט – שופרון – קסג – סומבטהיי – זאלהסנטגרוט – נג'קניז'ה – רייקה,[4][5] אך זו לא יצא לפועל.
אתרים בעלי חשיבות
כנסיית לבו של ישו
כנסיית הקהילה של העיירה, כיום היא המבנה המכונן של הכיכר הראשית (Fő tér). היא נבנתה בין 1892 ל--1894 בסגנון נאו-גותי, המבוסס על תוכניותיו של האדריכל הווינאי לודוויג שונה. מלון קורונה בכיכר המרכזית עמד בעבר במקומו.
בכיכר יורישיץ'
בית העירייה
הבניין הציבורי העתיק ביותר בהונגריה, שעדיין מתפקד כבית עירייה, הוא אחד התכשיטים של כיכר יורישיץ'. הוא נבנה במקור כמשרד עירוני ועמד כבר במאה ה-14, כפי שמעידים חדר המועצה המקומר לשעבר בקומת הקרקע והפרצות שנחפרו.
כנסיית סנט אימרה
הכנסייה הסוגרת את כיכר יורישיץ' מצפון, ונבנתה בין השנים 1615-1618 על ידי האוונגליסטים ההונגרים. בשנת 1673 השתלטו עליה הקתולים, ואז היא הפכה לכנסיית הקהילה של העיירה עד שהושלמה כנסיית הקהילה החדשה - כנסיית לבו של ישו. כיום משמש המקום ומשופץ על ידי הקהילה הקרואטית המקומית.
כנסיית סנט יאקאב
זהו אחד המבנים העתיקים ביותר בעיר, הוא מוזכר כבר ב-1246. בין 1403 ל-1407 הרחיב אותו פלטין הונגריה. סכסוכים דתיים לא פסחו על הבניין, כמה פרטי ריהוט וציורים נהרסו במאה ה-17. הישועים קיבלו אותו ב-1693 והשלימו אותו בסגנון הבארוק. במהלך השחזור של 1937, נחשפו ציורי קיר מהמאה ה-15. הכנסייה שומרת על קברי ילדיו של מיקלוש יורישיץ', אנה ואדם.
בית כנסת
- ערך מורחב – בית הכנסת של קסג
ילידי המקום
- פילפ שיי קורומלאי (1798 – 1881) היה אציל יהודי-הונגרי-אוסטרי, סיטונאי, הפטרון הגדול ביותר של עניי קסג. פילפ שיי היה היהודי ההונגרי הראשון שקיבל דרגת אצולה באימפריה האוסטרו-הונגרית.
- הוגו ריכטר (1887 – 1945) היה דוקטור לרפואה, נוירולוג. פרופסור, רופא ראשי בבית החולים היהודי.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קסג- קסג באתר הספרייה הלאומית של ישראל
- האתר הרשמי
- חדשות מהעיתון המחוזי Vas Népe על קסג
- טירת יורישיץ' בתמונות תלת מימד
- תיכון מיקלוש יורישיץ'
- קסג באתר utikonyvem.hu
- ספריית העיר צ'רנל קלמן
- אוסף קישורים של Kőszeg
- קסג - אתרים, מוזיאונים
- ההיסטוריה של כנסיית הגולגולתא בקסג היא מאמר
- אימרה הול: טירת קסג בימי הביניים: השנים 1960–1962. תוצאה של חפירות שנתיות.
- ארכאולוגיה פרה-מימית. חפירות ארכאולוגיות באתר מאגר שיטפונות הפחתת שיטפונות לוקאצ'הז. המחלקה להגנת מורשת תרבות. בודפשט 2010. עורך: גאבור אילון, אסתר קרייטר.
קוסג (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ "Magyarországi időjárási rekordok". Országos Meteorológiai Szolgálat.
- ^ Kőszeg Város Rendezési Terve – 2002
- ^ "Magyarországi időjárási rekordok". Országos Meteorológiai Szolgálat.
- ^ Erős D. Zoltán (2007-01-20). "Vasúttal az Adriai-tenger felé". Vas Népe. אורכב מ-המקור ב-2007-07-12.
- ^ "A Sopron-Kőszeg-Szombathely-Rum-Zalaszentgrót-Nagykanizsa vasútvonal terve".
| מחוזות הונגריה | ||
|---|---|---|
| ||
| עיר הבירה בודפשט |
