קרנבל
קַרְנָבָל הוא פסטיבל תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל. קרנבלים לרוב מלווים בתהלוכה בעלת אלמנטים קרקסיים.
מקורות הקרנבל
שורשי הקרנבל בנצרות. המילה "קרנבל" משמעותה "סילוק הבשר" או "פרידה מהבשר" (מלטינית: carni = בשר, vale = פרידה). באירופה נהגו הנוצרים הקתולים להתנזר מבשר ומכל הנאה גופנית אחרת במשך 40 יום או שישה שבועות לפני חג הפסחא, כהזדהות עם סבלו של ישו, תקופה הידועה כ'לנט'. לפני צום הבשר התקיימו חגיגות זלילה וחטאים, שבאיטליה, שווייץ, צרפת, פורטוגל וספרד התלוו למסיבות רחוב של ריקודים, תחפושות ומסכות. הקרנבל הגיע לשיאו בימי הביניים, אז היה נחוג במקומות רבים באירופה. בערים הגדולות התארכו החגיגות עד שלושה חודשים. אפשר למצוא סימנים לדעיכת הקרנבל האירופי, בעיקר במישור הסמלי, כבר בתקופת הרנסאנס, מאז נחוג יותר כמסורת ולא כחג דתי[1].
אפשר לאתר את שורשי הקרנבל עוד לפני הנצרות בחגיגות היווניות לכבוד דיוניסוס ובחגיגות הרומיות לכבוד סטורנאליה.
במאמרו "רבלה וזמנו" מנסה הוגה הדעות הרוסי מיכאיל בכטין להצביע על ההשפעה העצומה של הקרנבל על הספרות בכלל ועל זרם המניפאה (Menippea) (אנ') בפרט. בכטין מרחיב את יסוד הקרנבל לרמה הבלשנית. לדידו מהות הקרנבל היא חציית הקווים המוכרים והפיכת הסימנים על פיהם. השולי הופך למרכזי: פעולות הגוף והפרשותיו נהיים מוקד עניין, המעמדות הנמוכים תופסים את מרכז הזירה, העבד מוכתר למלך. הקרנבל מוגדר על ידי המציאות היומיומית המשמימה ומשמש כאנטיתזה מאתגרת עבורה, בכך שהוא פותח לדיון מחודש את סמליה. בכטין טוען שהקרנבל מלא בסמלים אמביוולנטיים. "סמלים שמכילים דואליסטיות ומאחדים שני קטבים מנוגדים של שוני ואסון".
הקרנבל אליו התייחס בכטין היה החגיגה שלפני צום ששת השבועות, שמקדים את חג הפסחא הנוצרי. בכטין ייחס לקרנבל משמעות עמוקה על חיי הקהילה בהציבו אלטרנטיבה פרועה, משוחררת ומאתגרת לשגרת היומיום, המאופיינת בהיררכיה ובניכור חברתי. ה"אחר" משתחרר ותופס את מרכז הבמה. הכנסייה ומוקדי הכוח הפיאודליים הופכים ליעד של בוז, לעג ופרודיה. הקרנבל מאופיין על ידי מופעי ראווה חזותיים, קומדיה ופרדוקסים מילוליים. כל המחסומים החברתיים הרגילים נפרצים, הבדלי מין, גזע וגיל נמחקים. נותרת תקשורת חדשה בגובה העיניים שמבוססת על "מגע חופשי ומוכר".
מבחר קרנבלים בעולם
- הקרנבל בברזיל: חגיגה שנתית בת ארבעה ימים, המתקיימת ארבעים יום לפני חג הפסחא ברחבי ברזיל.
- קרנבל המסכות בוונציה
- מרדי גרא
- עדלאידע: קרנבל פורים שראשיתו בראשית ימי תל אביב, היה לאירוע המוני בתקופת היישוב וחודש בימי המדינה.
- הקרנבל של טרינידד וטובגו
- הקרנבל הדומיניקני
- קרנבל סנטה קרוס דה טנריפה
- קרנבל נוטינג היל
ראו גם
לקריאה נוספת
- רונית יואלי טללים (עורכת). קרנבלים: איים בים השגרה. 1995, הוצאת מסע אחר
קישורים חיצוניים
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "קרנבל, קרנבלסקיות", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- ד"ר גילי חסקין, הקרנבל- תופעה עולמית חוצת גבולות, באתר GoTravel
- משה גלעד, באיזה קרנבלים הכי כדאי לחגוג, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2012
משה גלעד, מה מסתתר מאחורי מסיכות פורים? לא הרבה, האמת, באתר הארץ, 28 בפברואר 2018- רחל הרט, "מאורעות פורים בראשיתה של תל אביב", עמ' 164-143, "קשר" מספר 56, אביב 2021, אוניברסיטת תל אביב, המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית
קרנבל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ משה גלעד, אם כבר קר, אז קרנבל, באתר הארץ, 29 בינואר 2004
