רולאן ביקוב

רולאן ביקוב
Ролан Антонович Быков
	רולאן ביקוב
לידה	12 נובמבר 1929; קייב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית
פטירה	6 אוקטובר 1998 (בגיל 68); מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
שם לידה	Роланд Анатолійович Биков
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	1954–1998 (כ־44 שנים)
עיסוק	שחקן ובמאי
מקום לימודים	המכון לתיאטרון על שם בוריס שצ'וקין
בת זוג	ללידיה קניזבה; ילנה סנייבה
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות (1986); אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (1973); מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין (1970); אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1987); פרס האחים וסילייב של הרפובליקה הסובייטית הרוסית (1987); מדליה על גבורת העמל (1967); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (1994); אמן העם של ברית המועצות (1990); תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית; פרס נשיא הפדרציה הרוסית ;
	פרופיל ב-IMDb

רולאן ביקוב (קארדאנובסקי) (ברוסית: Ролан Антонович Быков; בפולנית: Rołan Bykow; ‏ 12 בנובמבר 1929 – 6 באוקטובר 1998) היה שחקן ובמאי תיאטרון וקולנוע רוסי וסובייטי יהודי. זכה בפרס ברית המועצות בשנת 1986 ובשנת 1990 הוענק לו תואר האמן העממי של ברית המועצות.

קורות חיים

רולאן ביקוב נולד בקייב במשפחה יהודית. אביו סמיון מויסייביץ' קארדאנובסקי (יהודי מפולין) היה חייל בצבא האדום, ששירת תחת פיקודו של סמיון בודיוני והיה בעל השם הבדוי אנטון ביקוב. אמו אלה סיטנאקובסקי, הייתה שחקנית יהודייה מאוקראינה. את כישרון המשחק ירש מאימו השחקנית ואת החריצות והשאפתנות ירש מאביו. הוריו התגרשו זמן קצר לאחר תחילת נישואיהם ולהם שני בנים שגדלו אצל אמם.^[1]

בין השנים 1937–1947 למד בבית ספר במוסקבה בחוג תיאטרון. אז כתב יצירות רבות. הוא הכין מיני-מופעים אותם הציג בחצר בית הספר והזמין את ידידיו ומוריו לצפות בהם. הכישרון הרב שלו התבלט כבר בתקופה זו. עם זאת, הוא לא התקבל לאקדמיה הרוסית לאומנויות התיאטרון גיטיס.

בין השנים 1947–1951 למד בבית הספר הגבוה לתיאטרון שציוקין.

בין השנים 1951–1959 שיחק ושימש כבמאי בתיאטרון הנוער הרוסי, תיאטרון 'הצופה הצעיר'.

בין השנים 1951–1953 פתח רולאן תיאטרון חובבים, והופעת האולפן "אהבה שכזו" הפכה לכרטיס הביקור שלו ולבסוף נתנה לגיטימציה לקיומו של תיאטרון מסוג זה.

בין השנים 1959–1960 שימש ביקוב כמנהל בתיאטרון לנקום בלנינגרד.

במאי ושחקן קולנוע

בשנת 1959 מילא ביקוב את התפקיד הראשי במחזה "המעיל" של ניקולאי גוגול בבימוי אלכסיי באטלוב (אנ'). הסרט עורר תגובות מעורבות בקרב המבקרים.

בין השנים 1960–1990 עבד באולפני מוספילם שם התנסה בתפקיד שחקן ובמאי. סרטו הראשון כבמאי נקרא "שבע מטפלות". סרט זה עסק בפסיכולוגיה של הילד. את רוב כישרונו ניתב רולאן לקולנוע ילדים.

ביקוב היה פעיל מאוד ושיחק ביותר מ-100 סרטי קולנוע ויותר מ-10 סרטים כבמאי. הסרטים המפורסמים ביותר שלו כבמאי: "איבוליט 66" (1966), "תשומת לב, צב" (1969), "דחליל" (1983), וכשחקן: "הקומיסרית" (1967), "אנדרי רובליוב" (1969), "בדיקת בכבישים" (1971).

הוא לימד בקורסים הנחשבים ביותר לתסריטאים ובמאים.

בין השנים 1986–1990 היה מזכיר האיגוד לאנשי הקולנוע בברית המועצות.