רונלד קוז

רונלד קוז
Ronald Harry Coase
לידה 29 בדצמבר 1910
וילסדן, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בספטמבר 2013 (בגיל 102)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה, תורה כלכלית, ניתוח כלכלי של המשפט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גרייסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט דיוויד פרידמן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונלד הארי קוז (באנגלית: Ronald Harry Coase; ‏29 בדצמבר 1910 - 2 בספטמבר 2013) היה כלכלן ומשפטן ממוצא בריטי, אשר לימד ופעל משנת 1964 באוניברסיטת שיקגו, בין היתר הוא ערך את כתב העת למשפט וכלכלה The Journal of Law and Economics. קוז זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1991 ונחשב לאחד מאבות אסכולת משפט וכלכלה (מכונה גם: ניתוח כלכלי של המשפט).

כתיבתו האקדמית של קוז

יש המכנים את זכייתו של קוז בפרס נובל כ"זכייה היעילה ביותר בפרס נובל לכלכלה". ממרה זאת נובעת מכך, שיחסית לזוכים אחרים, היקף פרסומיו של קוז היה מועט, ואולם, כמה מאמרים מפורסמים ביותר, הם שהעמידו את קוז בשורה הראשונה של חוקרי המשפט וכלכלה בעולם.

The Nature of the Firm

בשנת 1937 פרסם קוז מאמר קצר למדי ששמו The Nature of the Firm (אופי החברה). במאמר זה טבע לראשונה את המונח עלויות עסקה (transaction costs). עלויות עסקה הן העלויות שהצדדים לאינטראקציה כלכלית נושאים בהן כדי להגשים את העסקה. בנוסף, מאמרו של קוז משווה בין חתימת חוזה להתאגדות חברה וממחיש את היעילות האפשרית העשויה לצמוח ממיזוג אנכי של חברות (ובכך, יש הטוענים, שייך את עצמו קוז לאסכולת שיקגו).

השאלה איך חברה נוצרת היא לכאורה פשוטה. יזם הרוצה לקדם עסק מסוים שוכר אנשים נוספים שיעשו חלקים מהעבודה הדרושה לקידום המיזם. השאלה המעניינת יותר, עליה מבקש המאמר לענות, היא מה הסיבה הכלכלית לתופעה, או, במילים אחרות, למה קיימים תאגידים? לכאורה, אם השוק אומנם יעיל (כפי שהיה מקובל לחשוב אז), האין זה הגיוני כי אותו יזם יתקשר בחוזה עם אותם אנשים שיספקו לו את השירותים והמוצרים הדרושים לו לשם קידום המיזם?

קוז הבחין כי להתקשרות בחוזה באמצעות השוק, יש שורה ארוכה של עלויות עסקה. כך למשל, יש עלות לחיפוש מידע, עלויות משא ומתן, עלויות שמירה על הקניין הרוחני, עלויות פיקוח ואכיפה, וכן עלויות הנובעות מהתנהגות אסטרטגית של הצדדים לפני, ובעיקר אחרי חתימת החוזה. לעומת זאת, אם החברה יכולה לבצע את המהלכים האלו, כהליכים פנימיים, היא יכולה לחסוך חלקים ניכרים מעלויות אלו.

מאידך גיסא, קיימות גם עלויות לייצור הפנימי. עלויות אלו כוללות למשל עליה בעלויות הפיקוח על חברה שעוסקת בתחומים שונים ומגוונים, עליה בעלויות הניהול וקשיים בהקצאת המשאבים בחברה וכו'. קוז טען כי ככל שהחברה גדלה, הרווח מהוספת עוד רכיב לחברה הולך ופוחת עד שהוא נהיה שלילי, קרי, לא רווחי ולכן לא כדאי לחברה.

במילים אחרות, גודל החברה, הנמדד באמצעות הכמות של ההתקשרויות הפנימיות של החברה לעומת החיצוניות (החוזיות) שלה, משקף את הניסיון למצוא את נקודת האיזון האופטימלית בין עלויות ההתקשרויות החוזיות ועלויות ניהול חברה גדולה.

The Problem of Social Cost

גולת הכותרת של עבודתו של קוז הייתה פרסום המאמר The Problem of Social Cost (בעיית העלות החברתית) בשנת 1960. במאמר זה יצר קוז את חוק קוז המפורסם, לפיו אם עלויות העסקה מספיק קטנות, ואם הזכויות המשפטיות (הקנייניות) ברורות מספיק, אזי אופי המשטר המשפטי לא ישנה את התוצאה הסופית אליה יגיעו הצדדים, אלא יהיה לו רק אופי חלוקתי.

לדוגמה (הלקוחה ממאמר זה), אם חקלאי בעל שדות וחוואי בעל עדר הם שכנים, ופרות החוואי הורסות בקביעות את חלקות בעל השדות, אזי, אם עלויות העסקה קטנות מספיק, אין זה משנה אם המשטר המשפטי יאסור או ירשה לפרות לשוטט על חלקות החקלאי, שכן הצדדים יגיעו לפתרון אופטימלי בכל מקרה.

מסקנה נוספת של המאמר הייתה כי ביחסים נזיקיים ההפרדה בין מזיק לניזוק הנה, מנקודת ראות כלכלית, מלאכותית, והצדדים סימטריים ביניהם. כך למשל, אם שדה תעופה גורם רעש הנשמע בבניין מגורים - מהבחינה הכלכלית לא ניתן להבחין האם שדה התעופה הוא המזיק, בכך שהוא גורם רעש לתושבי הבניין, או שהוא הניזוק, בכך שתושבי הבניין, בעצם נוכחותם במקום, הם שיוצרים את הנזק (לעצמם).

קשה להפריז בחשיבות מאמרו זה של קוז. המאמר הוליך אחריו שורה ארוכה מאוד של תאוריות כלכליות ומשפטיות, ולמעשה, בעיני רבים, פרסומו נחשב לנקודת המוצא שממנה נוסדה אסכולת המשפט וכלכלה, שהיא מהבולטות ביותר בתחום חקר המשפט בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. לשם סיבור האוזן יצוין כי מאמרו של קוז הוא המאמר המצוטט ביותר בספרות המשפטית העולמית, בספרות הכלכלית העולמית, בספרות במדעי החברה, ואולי בכלל.

תאוריות מודרניות בהרבה (כמו תורת הערך) תוקפות את משפט קוז. כיום, עצם נכונותו של משפט קוז, או לפחות הפירושים שניתנו לו ויישומיו במצבים קיצוניים, שנויים במחלוקת.

קוז מוזכר לעיתים קרובות כ"אבי" הרפורמה במדיניות הקצאת תדרי הרדיו, קטע מהספקטרום האלקטרומגנטי שבתחומו ניתן ליצור קרינה אלקטרומגנטית על ידי הזנתה של אנטנה בזרם חילופין, וזאת בהתבסס על מאמרו "The Federal Communications Commission" משנת 1959[1]. במאמרו מותח קוז ביקורת על החכרת התדרים, ומציע זכויות בעלות כשיטה יותר יעילה להקצאת תדרים למשתמשים. בנוסף, עלויות העסקה של גישתו של קוז משפיעות מאוד כיום על התאוריה הארגונית המודרנית, אליה הוכנסו על ידי אוליבר ויליאמסון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונלד קוז בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ The Federal Communications Commission


זוכי פרס נובל לכלכלה
1969–1975 פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976–2000 פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001 ואילך אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022)