רוקדת בחשכה

רוקדת בחשכה
Dancer in the Dark
בימוי לארס פון טרייר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ויבקה וינדלוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט לארס פון טרייר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה פרנסואה ג'דיג'יה, מולי מלן סטנסגארד עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ביורק
Anna Norberg
Troels Asmussen
Caroline Sascha Cogez
Anna David
Al Agami
Sean-Michael Smith
Rikke Lylloff
Reathel Bean
Britt Bendixen
Vladica Kostic
Mette Berggreen
John Randolph Jones
Luke Reilly
Noah Lazarus
John Martinus
סטלאן סקארסגארד
ג'ואל גריי
ז'ן-מארק בר
פיטר סטורמר
קתרין דנב
דייוויד מורס
Katrine Falkenberg
אודו קיר
קארה סימור
מייקל פלסאס
זליקו איבנק
וינסנט פטרסון
שיבון פאלון
ג'נס אלבינוס
Marianne Bengtsson
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ביורק עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רובי מילר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דנמרק, הולנד, צרפת, איסלנד, נורווגיה, פינלנד, איטליה, ארצות הברית, שוודיה, הממלכה המאוחדת, גרמניה, ארגנטינה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Canal+, Trust Film Svenska, זנטרופה, France 3, Liberator Productions, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Fine Line Features עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 17 במאי 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 140 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, סרט דרמה, סרט בית משפט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות וושינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו dancerinthedark
פרסים
  • פרס דקל הזהב (לארס פון טרייר)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (Film i Väst, לארס פון טרייר, זנטרופה, Trust Film Svenska, Liberator Productions)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקנית הטובה ביותר (ביורק)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע - בחירת הקהל לבמאי הטוב ביותר (לארס פון טרייר)
  • פרס ג'יימסון לשחקנית הטובה ביותר של האקדמיה האירופית לקולנוע (ביורק)
  • פרס גויה לסרט האירופי הטוב ביותר (לארס פון טרייר)
  • פרס אינדפנדנט ספיריט לסרט הזר (לארס פון טרייר)
  • Robert Award for Best Production Design (Karl Júlíusson)
  • פרס השחקנית הטובה ביותר (ביורק)
  • פרס האקדמיה היפנית לסרט הזר המצטיין
  • מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוקדת בחשכה (בדנית: Danser i mørket) הוא סרט מלודרמטי מוזיקלי דני משנת 2000 בשפה האנגלית, שנכתב ובוים על ידי לארס פון טרייר. בסרט מככבת המוזיקאית האיסלנדית ביורק כמהגרת חולמנית ועובדת מפעל הסובלת מניוון בעיניים, שחוסכת לשלם עבור ניתוח לבנה הצעיר שימנע ממנו את אותו הגורל. בסרט מככבים גם קתרין דנב, דייוויד מורס, פיטר סטורמייר, קארה סימור (אנ') וג'ואל גריי.

פסקול הסרט, שהופץ כאלבום Selmasongs, נכתב בעיקר על ידי ביורק, אך מספר שירים נעשו בעזרתו של מארק בל (אנ') והמילים נכתבו מאת פון טרייר וסיון (אנ'). שלושה שירים מתוך 'צלילי המוזיקה' של רוג'רס והמרשטיין הושמעו אף הם בסרט.

זהו הסרט השלישי ב"טרילוגיית לב הזהב" של פון טרייר; שני הסרטים האחרים הם 'לשבור את הגלים' (1996) ו-The Idiots ‏(אנ') (1998). הסרט היה הפקה משותפת בינלאומית בין חברות שמקורן בשלוש עשרה מדינות ואזורים: דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, איסלנד, הולנד, נורווגיה, שוודיה, בריטניה הוא צולם באופן ידני, והושפע מעט ממראה הדוגמה 95.

הקרנת הבכורה של רוקדת בחשכה הייתה בפסטיבל קאן לשנת 2000. הסרט זכה בפרס דקל הזהב, יחד עם פרס השחקנית הטובה ביותר עבור ביורק. השיר "ראיתי את הכל" (אנ'), עם תום יורק, הועמד לפרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר, אך הפסיד ל"דברים השתנו"(אנ') של בוב דילן מ"וונדר בויז" (אנ'). לסרט ביקורות מגוונות, חלקן לועגות לו כמלודרמטי וחלקן משבחות אותו כמרגש מאוד וחדשני. הסרט הופיע בהמשך על מספר רשימות של מיטב סרטי שנות האלפיים.

עלילה

במדינת וושינגטון בשנת 1964, סלמה ג'זקובה, מהגרת צ'כית, היגרה לארצות הברית עם בנה, ג'ין ג'ז'ק. הם חיים חיי עוני כשסלמה עובדת במפעל עם חברתה הטובה קתי, אותה היא מכנה קוואלדה. היא שוכרת קרוואן כבית בשטח של שוטר העיירה ביל יוסטון ואשתו לינדה. היא נעקבת על ידי ג'ף הביישן אך העקבי, שעובד גם הוא במפעל.

לסלמה יש מחלה של ניוון עיניים והיא מאבדת את ראייתה. היא חוסכת כדי לשלם עבור ניתוח לבנה שימנע ממנו מלאבד את ראייתו. היא גם משתתפת בחזרות להפקה של "צלילי המוזיקה" ויוצאת עם קאת'י לקולנוע המקומי שם הם צופים יחד במחזות זמר הוליוודיים גדולים, כאשר קוואלדה מתארת לסלמה אותם.

בחייה היומיומיים, סלמה נוטה לחלום בהקיץ. לא במאוחר, ג'ף וקוואלדה מתחילים להבין כי סלמה בקושי יכולה לראות כלל. בנוסף, ביל מגלה לסלמה שאשתו החומרנית לינדה מבזבזת יותר מהשכר שמקבל, והבנק הולך לעקל את ביתו. כדי לנחם את ביל, סלמה חושפת את מצב עיניה, בתקווה שיחד יכולו לשמור אחד את סודו של השני. לאחר מכן ביל מסתתר בפינת הבית של סלמה, בידיעה שהיא לא יכולה לראות אותו, ומתבונן בה כשהיא מכניסה סכום כסף לקופסת המטבח שלה.

למחרת, לאחר ששברה את המכונה שלה בלילה הקודם בגלל חוסר תשומת לב, סלמה מפוטרת מעבודתה. כשהיא חוזרת הביתה לשים את שכרה האחרון בכלי היא מגלה שהוא ריק; היא הולכת לדירה שממול לדווח על הגנבה לביל ולינדה, אך שומעת את לינדה מדברת כיצד ביל הביא הביתה את הכספת שלהם כדי לספור את חסכונותיהם. בידיעה שביל מרושש וכי הכסף שהוא סופר חייב להיות שלה, היא מתעמתת איתו ומנסה לקחת חזרה את הכסף. הוא מכוון עליה אקדח, ובמאבק איתה הוא נפצע. לינדה רצה לקרוא למשטרה בפקודתו של ביל. לאחר מכן, ביל מתחנן לסלמה שתנטול את חייו, ואומר לה שזו תהיה הדרך היחידה שהיא תוכל להשיב את הכסף שגנב ממנה. סלמה יורה בו כמה פעמים, אך בגלל העיוורון שלה מצליחה רק לפצוע את ביל יותר. בסופו של דבר היא גואלת אותו מייסוריו ומכה בראשו עם הכספת. סלמה נכנסת חולמת בהקיץ ומדמיינת כי גופתו של ביל קמה ורוקדת איתה באיטיות, דוחקת בה לרוץ לחופשי. היא עושה זאת, ולוקחת את הכסף למכון לעיוורים כדי לשלם על הניתוח לבנה לפני שהמשטרה תוכל לקחת את הכסף ממנה.

סלמה נתפסת ובסופו של דבר מועמדת לדין. שם היא נקשרת כאוהדת קומוניסטית ורוצחת. למרות שהיא מדברת אמת על המצב כמיטב יכולה, היא מסרבת לחשוף את סודו של ביל באומרה שהיא הבטיחה שלא תעשה זאת. בנוסף, כאשר טענה כי הסיבה שלא היה לה כסף היא הכספים ששלחה לאביה בצ'כוסלובקיה, טענה זו הוכחה כשקר, והיא הורשעה ונענשה בעונש מוות. קוואלדה וג'ף בסופו של דבר הרכיבו את חלקי הפאזל והחזירו את כספה של סלמה, והשתמשו בהם במקום עבור עורך דין שיוכל לשחרר אותה. סלמה מתעצבנת ומסרבת לקבל את עורך הדין, בוחרת לקבל את עונש המוות במקום לתת לבנה להתעוור, אך היא מבולבלת עמוקות כשהיא ממתינה למותה. למרות שסוהרת סימפתית בשם ברנדה מנסה לנחם אותה, הפקידים האחרים להוטים לראות אותה מוצאת להורג. ברנדה מעודדת את סלמה ללכת. על הגרדום היא נבעתת, כך שהיא חייבת להיות קשורה ללוח. ההיסטריה שלה גואה כשמכסים את פניה ובכך ההוצאה להורג מתעכבת. סלמה מתחילה לבכות בהיסטריה וברנדה בוכה איתה, אבל קוואלדה ממהרת להודיע לה שהניתוח עבר בהצלחה ושג'ין יוכל לראות. בהקלה, סלמה שרה את השיר האחרון על הגרדום בלי ליווי מוזיקלי, ונתלית לפני שהיא מסיימת אותו.

שחקנים

השחקנית ביורק, הידועה בעיקר כמלחינה עכשווית, שיחקה לעיתים רחוקות עד אז, ותיארה את תהליך הכנת הסרט הזה ככל כך תובע רגשית כך שהיא לא תשחק בשום סרט שוב[1][2] (אם כי בשנת 2005 היא הופיעה באיפוק הציור של מתיו בארני). דנב ואחרים תיארו את הביצוע שלה כיותר רגשי מאשר באמת משחק.[3] ביורק אמרה כי זו אי הבנה שהיא דחתה הצעות משחק נוספות כתוצאה מהסרט; אם כבר, היא מעולם לא רצתה לשחק אלא שיחקה במיוחד עבור לארס פון טרייר.[4]

החלקים המוזיקליים צולמו במקביל עם יותר ממאה מצלמות דיגיטליות כך שניתן יהיה לתפוס זוויות רבות של ההופעה ולערוך אותן מאוחר יותר, ובכך לקצר את לוח הזמנים של הצילומים.

מחלוקת

באוקטובר 2017, ביורק פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה כי הוטרדה מינית על ידי "במאי קולנוע דני איתו עבדה".[5] היא אמרה:

היה לי ברור ביותר כשנכנסתי לתחום המשחק שההשפלה שלי ותפקידי כפחותה שהוטרדה מינית היה הנורמה ונחקק באבן על ידי הבמאי ועוד צוות של עשרות שאפשרו ועודדו זאת. נודע לי שזה דבר נפוץ שבמאי יכול לגעת ולהטריד את השחקניות שלו כרצונו ומוסד הסרט יאפשר זאת. כאשר דחיתי את הבמאי שוב ושוב הוא התעלם ממני בכעס והעניש אותי ויצר לצוות שלו אשליה מרשימה בה אני נחשבת לבעייתית... ולדעתי היו לו מערכות יחסים הוגנות ומשמעותיות יותר עם השחקניות שלו אחרי ההתעמתות איתי אז יש תקווה. בוא נקווה שההצהרה הזאת תומכת בשחקניות ובשחקנים בכל רחבי העולם. בוא נעצור את זה. יש גל של שינוי בעולם. "[6]

הלוס אנג'לס טיימס מצא ראיות שמזהות אותו כלארס פון טרייר.[7] פון טרייר דחה את הטענה של ביורק כי הטריד אותה מינית במהלך יצירת הסרט רוקדת בחשכה, ואמר כי "זה לא היה המקרה. זה שאנחנו בהחלט לא חברים, זו עובדה", ליומון הדני Jyllands-Posten במהדורה המקוונת שלו. פיטר אלבאק ג'נסן, המפיק של רוקדת בחשכה, אמר לג'ילנדס-פוסטן כי "עד כמה שזכור לי אנחנו [לארס פון טרייר ואני] היינו הקורבנות. האישה הזאת הייתה חזקה מלארס פון טרייר ממני והחברה שלנו יחד. היא הכתיבה את כל מה שנעשה ועמדה לבטל סרט בשווי של 100 מיליון קרונות [16 מיליון דולר]."[8] לאחר הצהרתו של פון טרייר, ביורק הסבירה את הפרטים על אירוע זה באומרה:[9]

ברוח #metoo אני ארצה להושיט לנשים מסביב לעולם יד עם הסבר מפורט יותר על החוויה שלי עם הבמאי הדני. זה מרגיש קשה מאוד להפיץ לציבור משהו מהסוג הזה, במיוחד כאשר במיידי הוא מגוחך מצד הפוגעים. אני לחלוטין מבינה עם כל מי שמהסס, אפילו במשך שנים. אבל אני מרגישה שזה הזמן הנכון במיוחד עכשיו שאפשר לעשות שינוי. הנה רשימה של המקרים שלדעתי נחשבים כהטרדה מינית:

1 אחרי כל טייק הבמאי רץ אלי וכרך את זרועותיו סביבי במשך זמן רב מול כל הצוות או לבדנו וליטף אותי לפעמים במשך דקות כנגד רצוני.

2 לאחר כחודשיים של זה אמרתי שהוא צריך להפסיק עם המגע, הוא התפוצץ ושבר כיסא על הסט מול כולם. כאילו ומישהו שתמיד התיר לו ללטף את השחקניות שלו. ואז כולנו נשלחנו הביתה.

3 במהלך כל צילומי הסרט הצעות מיניות מביכות, משתקות, ולא רצויות נלחשו באופן תמידי עם תיאורים גרפיים, לפעמים כשאשתו עומדת לידינו.

4 במהלך הצילומים בשוודיה, הוא איים לטפס ממרפסת חדרו לשלי באמצע הלילה בכוונה מינית ברורה, בעוד אשתו הייתה בחדר הסמוך. ברחתי לחדר של חבריי. זה מה שעורר אותי לבסוף לחומרת העניין וגרם לי לעמוד על הרגליים.

5 סיפורים מפוברקים של המפיק בעיתונות עליי שהייתי בעייתית. זה תואם באופן יפהפה את אפקט הווינשטיין (תופעה בה תיקי הטרדה מינית של אנשים בעלי עוצמה נסגרים) והבריונות. מעולם לא אכלתי חולצה. לא בטוחה שזה בכלל אפשרי.

6 לא נעניתי לכך או הסכמתי על זה שהוטרדתי מינית. זה הציג אז אותי כאחת קשה. אם להיות קשה זה להשיב מלחמה על יחס שכזה, אני אקח את התואר.

בתקווה שנשבור את הקללה הזו

בחום, ביורק

מנהלה של ביורק, דרק בירקט, האשים את מעשיו של פון טרייר בעבר, וקבע:[10]

אני עבדתי עם ביורק מעל ל-30 שנה ומעולם לא הצהרתי דבר אחד או התראיינתי בנוגע לעבודתנו יחד. הפעם המצב שונה.

אני קראתי את השקרים שנכתבו על ידי לארס והמפיק שלו פיטר על ביורק - ומרגיש מוכרח לדבר וליישר את הדברים. במהלך 30 השנים האחרונות פרויקט רוקדת בחשכה היה הפעם היחידה שהיא רבה עם שותפה לעבודה.

זה הייתה תוצאה של דיבור לא מכבד מילולית והתעללות פיזית מתמשכים מצד הבמאי, שהמשיכו לאחר שביורק ואני דרשנו שיפסיק להתנהג בדרך הזאת. ביורק השלימה את הסרט מתוך כבוד לשחקנים ולכל מי שהיה מעורב בפרויקט. אני מרגיש מוכרח להשמיע את קולי לציבור בתמיכה עזה עבור ביורק על החוויות הנוראיות של עבודתה עם לארס פון טרייר, ואני מגבה את מה שאמרה ב-110%.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוקדת בחשכה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Bjork launches celluloid comeback". BBC News. 2005-11-02. נבדק ב-2006-12-22. Bjork vowed never to act again after making Dancer in the Dark in 2000, despite winning a best actress prize at the Cannes Film Festival.
  2. ^ "Björk Uncovers Dancer Feud". TVGuide.com. באוקטובר 2000. נבדק ב-2006-12-22. Right now, I feel very strong about focusing on music {cite web}: (עזרה)
  3. ^ Pytlik, Mark (29 במאי 2003). Bjork: Wow and Flutter. ECW Press. p. 142. ISBN 978-1-55022-556-3. נבדק ב-11 באוקטובר 2010. {cite book}: (עזרה)
  4. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-9 בדצמבר 2008. נבדק ב-2007-11-24. {cite web}: (עזרה); (עזרה)
  5. ^ Nyren, Erin (15 באוקטובר 2017). "Björk Shares Experience of Harassment By 'Danish Director:' He Created 'An Impressive Net of Illusion'". Variety. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {cite news}: (עזרה)
  6. ^ Björk (15 באוקטובר 2017). "i am inspired by the women everywhere who are speaking up online to tell about my experience with a danish director". Facebook. אורכב מ-המקור ב-16 באוקטובר 2017. נבדק ב-16 באוקטובר 2017. {cite web}: (עזרה)
  7. ^ D'Zurilla, Christie (17 באוקטובר 2017). "Björk details alleged harassment; Lars von Trier denies accusations". Los Angeles Times. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {cite news}: (עזרה)
  8. ^ Staff and agencies (19 באוקטובר 2017). "'Not the case': Lars Von Trier denies sexually harassing Björk". the Guardian. {cite web}: (עזרה)
  9. ^ "Björk". www.facebook.com.
  10. ^ "Björk's manager accuses director Lars Von Trier of "verbal and physical abuse" - NME". 25 באוקטובר 2017. {cite web}: (עזרה)
פרס דקל הזהב
1945‏-1960 יוניון פסיפיק (1945) • (בשנה זו חולקו 11 פרסים) ייסורים, סוף השבוע האבוד, האחו האדום, פגישה מקרית, ניצ'ה נגר, הסימפוניה הפסטורלית, תקוותם האחרונה, גברים ללא כנפיים, רומא עיר פרזות (1946) • הפרס לא חולק (1947) • הפסטיבל לא התקיים (1948) • האדם השלישי (1949) • הפסטיבל לא התקיים (1950) • מיס ג'ולי (אלף סיוברג), נס במילאנו (ויטוריו דה סיקה) (1951) • בשל מאזן הכוחות, אותלו (1952) • שכר האימה (1953) • השער לגיהנום (1954) • מרטי (1955) • עולם הדממה (1956) • שכנוע ידידותי (1957) • העגורים עפים (1958) • אורפאו נגרו (1959) • לה דולצ'ה ויטה (1960)
1961‏-1980 היעדרות כה ארוכה, וירידיאנה (1961) • משלם ההבטחות (1962) • הברדלס (1963) • מטריות שרבורג (1964) • הפטנט (1965) • על גברים ונשים, גבר ואישה (1966) • יצרים (1967) • חלוקת הפרס בוטלה בשל אירועי מאי 1968 (1968) • והיה אם... (1969) • מ.א.ש (1970) • המקשר (1971) • מקרה מאטי, מעמד הפועלים הולך לגן עדן (1972) • אי ההבנה, הדחליל (1973) • השיחה (1974) • כרוניקה של שנים בוערות (1975) • נהג מונית (1976) • פדרה פדרונה (1977) • קבקבי העץ (1978) • אפוקליפסה עכשיו, תוף הפח (1979) • כל הג'אז הזה, קגמושה (1980)
1981‏-2000 איש הברזל (1981) • יול, נעדר (1982) • הבלדה על נראיימה (1983) • פריז, טקסס (1984) • מסע העסקים של אבא (1985) • המיסיון (1986) • מתחת לשמש השטן (1987) • פלה הכובש (1988) • סקס, שקרים ווידאוטייפ (1989) • לב פראי (1990) • ברטון פינק (1991) • כוונות טובות (1992) • שלום לפילגש, הפסנתר (1993) • ספרות זולה (1994) • מתחת לפני השטח (1995) • סודות ושקרים (1996) • טעם הדובדבן (1997) • נצח ועוד יום (1998) • רוזטה (1999) • רוקדת בחשכה (2000)
2001‏-2020 חדרו של הבן (2001) • הפסנתרן (2002) • אלפנט (2003) • פרנהייט 9/11 (2004) • הילד (2005) • כשהרוח נושבת (2006) • 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (2007) • בין הקירות (2008) • סרט לבן (2009) • הדוד בונמי שיכול לזכור את חייו הקודמים (2010) • עץ החיים (2011) • אהבה (2012) • כחול הוא הצבע החם ביותר (2013) • שנת חורף (2014) • דיפאן (2015) • אני, דניאל בלייק (2016) • הריבוע (2017) • המשפחה שלי (2018) • פרזיטים (2019) • הפסטיבל לא התקיים בשל מגפת הקורונה (2020)
2021-היום טיטאן (2021) • משולש העצבות (2022) אנטומיה של נפילה (2023)
פרס גויה לסרט האירופי הטוב ביותר
1990‏-2010 הודו סין (1992) • שלושת הצבעים: כחול (1993) • ממזר קטן (1994) • אמריקה (1995) • סודות ושקרים (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • המתאגרף (1998) • החיים יפים (1999) • רוקדת בחשכה (2000) אמלי (2001) • הפסנתרן (2002) • להתראות לנין! (2003) • עם הראש בקיר (2004) • נקודת מפגש (2005) • המלכה (2006) • הפרפר ופעמון הצלילה (2007) • 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (2008) • נער החידות ממומביי (2009) • נאום המלך (2010)
2011‏-היום הארטיסט (2011) • מחוברים לחיים (2012) • אהבה (2013) • אידה (2014) • ילדות פרא (2015) • היא (2016) • הריבוע (2017) • אהבה בימים קרים (2018) • עלובי החיים (2019) • האב (2020) • עוד סיבוב (2021) • האדם הגרוע בעולם (2022)