שליו

קריאת טבלת מיוןשליו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: תרנגולאים
משפחה: פסיוניים
תת־משפחה: חוגלות
סוג: שליו
שם מדעי
Coturnix
‏בונאטר, 1791
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שליו נודד צעיר

שליו (שם מדעי: Coturnix; בכתיב עם ניקוד: שְׂלָו; בריבוי: שַׂלְוִים) הוא סוג של עוף ממשפחת הפסיוניים.

תכונות

שליו הם עופות קטנים יחסית לבני סדרת התרנגולאים עם נוצות מוסוות, בשחור-אפור. גופם עגלגל ומקורם קצר.

תפוצה

הם נחשבים למעופפים חלשים ונפוצים באזורים פתוחים, בעיקר בערבות עשב ואזורים יבשים כולל מדבריות. השלווים נפוצים באירופה, אסיה, אפריקה ואוסטרליה. בעבר היו גם מינים שחיו באיים הקנריים ובניו זילנד אך הם נכחדו.

מזונם

מזונם העיקרי הוא זרעים שונים.

גידול מלאכותי

השליו מגודל לעיתים כחיית מחמד, או כחיית משק לצורך שחיטה ואכילה.

השליו בישראל

בישראל מצויים שלוים מקומיים במספר מצומצם המקננים בדרום הארץ, והשליו הנודד ממין אירו אסייתי החולף בנדידת הסתיו אל מדבריות מצרים[1].

השליו במסורת ישראל

"וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה', וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם, וַיִּטֹּשׁ עַל-הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה, סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם, עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ.וַיָּקָם הָעָם כָּל-הַיּוֹם הַהוּא וְכָל-הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת, וַיַּאַסְפוּ אֶת-הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט, אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים; וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ, סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה"

ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ל"א.

השליו המקראי שניתן לעם ישראל במדבר (ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק י"ג; ספר במדבר, פרק י"א, פסוקים ל"אל"ג) מזוהה ללא ספק עם העוף הידוע בשם זה בימינו. השליו הוא עוף טהור וישנה עליו מסורת כשרות ברבות מקהילות ישראל: יהודי ליבורנו ופירנצה, איטליה, לונדון, פריז, פולין, תוניס, אלג'יריה, ספרד, תימן וארץ ישראל.[2]

מינים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פישר, נעה (2022-04-15). "מראם ועד עטלף: בעלי חיים שהוזכרו בתנ"ך". Ynet. נבדק ב-2022-04-15.
  2. ^ זהר עמר, מסורת העוף, התשס"ד, עמ' 102-88.
ערך זה הוא קצרמר בנושא עופות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.