תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום
 | |||||
| הכניסה לתחנה, ספטמבר 2023 | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 30 בספטמבר 2003 | ||||
| אדריכל | ג. אדרת אדריכלים | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום |
ליד מחלף עד הלום,  אשדוד | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| קואורדינטות | 31°46′26″N 34°39′57″E / 31.773889°N 34.665833°E | ||||
| אתרים סמוכים | מתחם "BIG Fashion" ומסוף ביג, אזור התעשייה עד הלום, כביש 4 | ||||
| תחנות סמוכות |
תחנת הרכבת יבנה מזרח, תחנת הרכבת יבנה מערב, תחנת הרכבת אשקלון  | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, אשקלון, יבנה, ראשון לציון, בת ים, חולון, תל אביב, בני ברק, פתח תקווה, ראש העין, כפר סבא, הוד השרון, רעננה, הרצליה, נתניה, חדרה, בנימינה | ||||
| רציפים |
3 | ||||
| מסילות בתחנה |
מסילת החוף, מסילת לוד – אשקלון | ||||
| נוסעים בשנה | 3,765,864 | ||||
|
(למפת אשדוד רגילה)   תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום  | |||||
| |||||
  | |||||
תחנת הרכבת אשדוד עד הלום על שם משה בר כוכבא היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר אשדוד ויישובי הסביבה, וקרויה על שם גשר עד הלום הסמוך. התחנה ממוקמת על מסילת לוד–אשקלון, בסמיכות לכניסה הדרומית לאשדוד, ומשמשת כתחנת ביניים בקו זה. התחנה תוכננה על ידי "ג. אדרת אדריכלים".
נכון לאוגוסט 2020, זו היא התחנה העמוסה ביותר בבקרים[א] במרחב אשדוד–אשקלון[1]. אחריה, תחנות יבנה – מערב וקריית גת.
היסטוריה
מסילת לוד-אשקלון הוקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה על ידי המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר עבור מאמץ המלחמה של האימפריה העות'מאנית. בשנת 1918, לאחר שכבשו את ארץ ישראל, סללו הבריטים את הקו מחדש ברוחב סטנדרטי של 1,435 מילימטר, במקום 1,050 מילימטר כפי שהיה במקור. בתחילתו של המנדט הבריטי, נבנתה תחנת הרכבת "איסדוד" בסמוך לעיירה הערבית אשר נשאה את אותו השם, ונועדה לשמש תחנת אספקה לכוחות הבריטיים בשפך נחל לכיש. בהמשך השלטון הבריטי, הייתה התחנה פעילה גם לשימוש תושבי האזור. רכבות נוסעים עצרו בתחנה בדרכם למצרים[2]. ב-3 באפריל 1946 תקף ארגון האצ"ל את התחנה הרג חייל בריטי ופוצץ קטר[3].
ביום שבת, 15 במאי 1948, אחר הצהריים, התקדמו כוחות חיל המשלוח המצרי אל התחנה וסביבתה והשתלטו עליה, עם סיום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל. הם נעצרו בנקודה זו ולא המשיכו צפונה, מכאן שם התחנה "עד הלום". הם החזיקו במקום עד מבצע יואב באוקטובר 1948[4].
לאחר הקמת המדינה מסילת לוד-אשקלון המשיכה לשמש בעיקר לרכבות משא. בשנת 1963 חובר נמל אשדוד למסילה, בנקודה צפונית לתחנה, ועלתה האפשרות שתקום גם תחנת נוסעים חדשה סמוך לנמל, אך הדבר לא בוצעה[5]. בשנים 1972–1973, פעל בתחנה קו הנוסעים תל אביב-עזה, קו רכבת שהסיע פועלים מעזה לעבודה בישראל ועצר באשדוד, רחובות ותל אביב, ביוזמת הממשל הצבאי הישראלי[2][6].
בנובמבר 1982 נפתחה מסילת חלץ, המסתעפת ממסילת לוד-אשקלון מדרום לתחנה, כך שרכבות מאשדוד יכולות לנסוע על מסילת הדרום לכיוון באר שבע. המסילה משמשת בעיקר לרכבות משא.
בשנת 1986 החלה רכבת ישראל בתכנון שירות רכבת פרוורית באזור גוש דן, על תוואי המסילות הקיימות[7]. השירות החל לפעול בין רחובות לתל אביב ב-1990 ובשנת 1992 הופעל שירות רכבת פרוורית בין אשדוד, רחובות ותחנת הרכבת תל אביב דרום. בשנת 1995, לאחר השלמת מסילת איילון נפתח ב-31 בינואר 1993 קו הרכבת מאשדוד עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז ומשם עד חיפה[8]. אך השירות בתחנה הופסק ביוני 1993, עקב מיעוט נוסעים (הקו שירת רק 2,700 נוסעים מדי חודש)[9]. במרץ 1999 החלו לפעול שמונה רכבת ביום בתחנה בכל כיוון[10]. עקב הפופולריות של הקו הוחלט לשדרגו. תחילה הוכפל קטע לוד-רחובות, במסגרתו שודרגה תחנת הרכבת רחובות, ולאחר מכן קטע צומת פלשת-אשדוד, שכלל את שדרוג תחנת אשדוד עד הלום[11]. תחנת אשדוד עד הלום המשודרגת נפתחה ב-15 בספטמבר 2003[12].
בינואר 2003 הכריז ראש עיריית אשדוד צבי צילקר על תוכנית לסלילת שלוחת רכבת מהתחנה אל תחנה חדשה במרכז אשדוד, על מנת לשפר את הנגישות אל שירות הרכבת. התוכנית לבסוף לא יצאה אל הפועל, לאחר שדרוג תחנת הרכבת עד הלום, המשרתת את תושבי העיר אשדוד וסביבתה[13].
בשנת 2000 התקבלה החלטה לחדש את קטע אשדוד-אשקלון[14]. בשנת 2002 פורסמו מכרזים, ולאחר שנה החלו העבודות[15]. באפריל 2005 נחנכה תחנת הרכבת באשקלון, והחל לפעול שירות נוסעים בין אשדוד לאשקלון[16].
ב-29 באוקטובר 2009 נערך טקס, בו נקראה התחנה על שם משה בר כוכבא (בריל), אשר כיהן כמנכ"ל רכבת ישראל בשנת 1992, בה חודש שירות הרכבת לעיר אשדוד[17].
ב-4 באוגוסט 2013 נחנך קטע מסילת תל אביב – פלשת, בין יבנה לבני-דרום המחבר את אותה למסילת לוד-אשקלון בסמוך לצומת פלשת, צפונית מזרחית לנמל אשדוד. חיבור זה מאפשר נסיעה בין אשדוד לתל אביב בלא הצורך לעבור דרך רחובות ולוד.
בתחנה זו הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית, העבודות הסתיימו בינואר 2021. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
ביולי 2023, עם הפיכת החניון התת-קרקעי במרכז ה-BIG Fashion הסמוך לחניון בתשלום – עיריית אשדוד ו-BIG הגיעו להסכם יחד עם מינהל מקרקעי ישראל והקימו בשטחו ה-BIG חניון חינמי לבאי הרכבת[18][19].
תכנון עתידי
ערכים מורחבים – מערכת להסעת המונים בנפת אשקלון, Reway
ישנה תוכנית מחוזית להפעלת רכבת קלה בין העיר ליישובי הסביבה, וכי תוויה יעבור מקריית גת דרך אשקלון, ותיכנס לעיר דרך הרובע המיוחד (קריית פרס) לשדרות עובד בן עמי ומשם, דרך שדרות בני ברית תפנה לכיוון רחובות[20]. ב-2020 פורסם, כי הצפי למימוש התוכנית הוא בשנת 2040[21][22][23].
בנובמבר 2023, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה (דרום) הביעה התנגדות לתוכנית הוועדה המקומית של אשדוד להקטנת קו הבניין במרחב הסמוך לתחנת הרכבת מטעמי העדפת פיתוח מוטה-תחבורה ציבורית[24]. לטענת הוועדה המחוזית, המטרה המהותית להסבת מטרת הקרקע מתעשייה (פארק ההיי-טק המתוכנן לקום ברובע המיוחד) למסחר, היא בנייתו של סניף איקאה המתוכנן לקום בה[25], בן 3 קומות ותכסית של כ-15 אלף מ"ר, בצמוד לתחנה[24]. לפי הוועדה, מדובר בבזבוז של קרקע כמשאב ציבורי עבור בינוי מוטה-רכב פרטי בעל היקפי חניה עצומים – שאינו מהווה ניצול אופטימלי של שטח הסמוך לעורק ראשי כתחנת רכבת; ”הקמת חזית של חניית רכב פרטי, כלפי תחנת רכבת, בעיר גדולה כמו אשדוד הוא פיתוח שגוי שלא ייעשה”, וכינתה אותו "שימוש מחולל רכב פרטי" הפוגע בנגישות התחנה[24]. הוועדה המליצה, במקום הבינוי הנמוך והרוחבי, על בנייה אינטנסיבית מעורבת שימושים גבוהה, בת 25 קומות לפחות, המשלב שימושים בתחבורה ציבורית[24].
תחנת הרכבת עד הלום צפויה להיות נקודת ההתחלה של רשת שבילי האופניים הבינעירוניים "אופנידרום", ונקודת קישור מרכזית של הקו הירוק (אשדוד–רחובות/יבנה) והקו האדום (אשדוד–אשקלון); קווי המתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) הראשיים של נפת אשקלון במסגרת התוכנית האסטרטגית לשנת 2040 של משרד התחבורה[21].
מבנה התחנה
במבנה התחנה יש אולם ממוזג, קפיטריה וקופות. כמו כן נבנה גשר הולכי רגל מעל הרציפים לשימוש החונים בחניה החיצונית הממוקמת מזרחית לתחנה (בסמוך לכביש 4). לתחנה רציף צד ורציף אי, המחוברים באמצעות מעבר תת-קרקעי. הכניסה הראשית לתחנה היא מצד מערב, וגשר עילי המאפשר כניסה לתחנה גם לבאים מצד מזרח.
גלריה
-
תחנת הרכבת במבט אווירי, יולי 2020 -
הכניסה לתחנה וגשר הולכי הרגל, יולי 2010 -
בומברדיה דאבל דק קוץ' בתחנה, ינואר 2006 -
קטר מדגם JT42BW בתחנה, ינואר 2006 -
רציפים לדרום בתחנה, ינואר 2006 -
רציף 1 לצפון בתחנה, ינואר 2006 -
טרמינל התחנה בסמוך לרציף 1, ינואר 2006
שירות הרכבות בתחנה
זוהי תחנת ביניים בקווים אשקלון – הרצליה ואשקלון – בנימינה.
- ברוב שעות הפעילות עוצרות בתחנה שלוש רכבות בשעה לכיוון אשקלון, שתי רכבות בשעה לכיוון הרצליה (דרך טבעת השרון) ורכבת אחת בשעה לבנימינה (דרך לוד).
- בשעות השיא יוצאת מהתחנה רכבת נוספת להרצליה דרך טבעת השרון, שאינה עוצרת בתחנות בת ים וחולון.
| קו הרכבת אשקלון — בנימינה אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
| קו הרכבת אשקלון — הרצליה (קו השרון - אשקלון) אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה |
| קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה (מושבת) באר שבע – מרכז • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – יוספטל • תל אביב – ההגנה |
קווי אוטובוס היוצאים מהתחנה
מקרא:
- ♿ – קו נגיש
- 🚆 – קו הזנה המותאם לזמני הרכבת
- 🔄 – קו מעגלי
קווי אשדוד מטרו בס
אחד מתוך שני קווי מערך ה-BRT באשדוד, "אשדוד מטרו בס", שנפתחו בינואר 2022.
| קו | מסלול | הערות נוספות |
|---|---|---|
| 1 | תחנת רכבת אשדוד – שד' מנחם בגין – רובע הקריה מע"ר – התחנה המרכזית של אשדוד – רובע הקריה מע"ר – שד' מנחם בגין- ביה"ח אסותא – תחנת רכבת אשדוד | ♿🔄 |
שירות עירוני ואזורי
בנוסף לשני קווי ה-BRT בעיר ישנם מספר קווי אוטובוס עירוניים המשרתים את רובעי העיר השונים וקווי אוטובוס ליישובים הסמוכים.
| קו | מסלול | הערות נוספות |
|---|---|---|
| 19 | תחנת רכבת אשדוד – גן יבנה – ביצרון | ♿🚆 |
| 21 | תחנת רכבת אשדוד – שד' מנחם בגין – רובע י"ג – רובע ט"ז – שד' בני ברית – רובע י"ז – שד' תל חי – מסוף רביירה | |
| 22 | תחנת רכבת אשדוד – שד' מנחם בגין – רובע הקריה – רובע י"ב – שד' א. גורדון – שד' רוטשילד – שד' מונטיפיורי – מסוף רביירה | |
| 23 | תחנת רכבת אשדוד – שד' משה סנה – שד' ירושלים – מע"ר דרום – רובע י"א – שד' יצחק רבין – שד' רוטשילד – מסוף רביירה |
בנוסף לקווים אלו יש קווים המתחילם במסוף ביג הנמצא ליד היציאה מהרכבת
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אשדוד | ||
|
פורטל רכבת ישראל | ||
|
פורטל תחבורה | ||
קישורים חיצוניים
- תחנת אשדוד עד הלום (ע"ש בר כוכבא) באתר רכבת ישראל
יפעת ראובן, עיר עם כרבע מיליון תושבים טובעת במכוניות פרטיות, ותחנת הרכבת לא עומדת בעומס, באתר TheMarker, 21 באוקטובר 2024
ביאורים
- ^ 7–8 בבוקר
הערות שוליים
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 18), באתר משרד התחבורה, אוגוסט 2020
- ^ 1 2 דני צדקוני, קו הרכבת ת"א - עזה פועל שוב באופן סדיר, דבר, 2 בנובמבר 1972
- ^ קרב בין צבא ויהודים, בדרום, הארץ, 4 באפריל 1946
- ^ שלמה טנאי, המצרים נסוגו מ<<לשון אשדוד>> - כוחות ישראל באשדוד וניצנים, הארץ, 29 באוקטובר 1948
- ^ הרכבת מתכוננת לפתיחת הנמל, דבר, 12 במרץ 1963
- ^ דב שובל, גידול מתון במספר הנוסעים ברכבת, על המשמר, 20 במרץ 1973
- ^ גבי קסלר, הרכבת תחל עוד השנה בתיכנון רכבת פרברים בגוש דן וחיפה, מעריב, 14 באפריל 1986
- ^ עתי"ם, מהשבוע הבא אפשר יהיה לנסוע ברכבת אחת בקו חיפה-אשדוד, חדשות, 27 בינואר 1993
שאול ביבי, הקו הזה עוד יהיה פיצוץ - הרכנת פתחה קו חדש, מחיפה לאשדוד, חדשות, 2 בפברואר 1993 - ^ שרון שדה, רכבת ישראל: החל מהשבוע הבא יבוטל הקו רחובות אשדוד, חדשות, 15 ביוני 1993
- ^ מאת דוד חיון, לוח זמנים חדש ברכבת ממוצ"ש: 150 רכבות נוסעים ביום, באתר גלובס, 17 במרץ 1999
- ^ שרון קדמי, תוקנה התוכנית להכפלת מסילת הברזל בקו רחובות-אשדוד, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2001
- ^ קו הרכבת ת"א-ראשל"צ ייפתח ב-15 בספטמבר; משך הנסיעה - 20 דקות, באתר הארץ, 13 ביוני 2003
- ^ גדי גולן, אשדוד: תקודם סלילת קו רכבת בקריה, באתר גלובס, 26 בינואר 2003
- ^ דוד חיון, שחק: להאיץ תכנון המסילה אשדוד-אשקלון, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000
- ^ גל ניסים, אשקלון: מכרז לתחנת רכבת חדשה, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2002
- ^ שרון קדמי, החל מאפריל: קו רכבת חדש בין תל אביב לאשקלון, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2005
- ^ מיכל גלילי, תחנת "אשדוד - עד הלום" תקרא על שמו של משה בר כוכבא ז"ל(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022), 29.10.2009, באתר "לוקאל אשדוד"
- ^ מנחם דויטש, ראש העיר מבשר: נפתרה מצוקת החנייה באזור תחנת הרכבת באשדוד, באתר חרדים אשדוד, 13 ביולי 2023
- ^ עופר אשטוקר, נפתח החניון עם מאות חניות לטובת באי תחנת הרכבת, באתר אשדודס, 7 בדצמבר 2023
- ^ מייק ויצמן, ראש העיר הציג את פרויקט ECOMOOVE במהלך נסיעה באוטובוס בכבישי המיזם, באתר אשדוד10, 20 באוגוסט 2019
- ^ 1 2 תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון, באתר משרד התחבורה, אוגוסט 2020
- ^ אלירם משה, משרד התחבורה בוחן: רכבת קלה בין אשקלון, אשדוד והסביבה, באתר כאן דרום אשדוד, 19 בינואר 2020
- ^ אלי ויינברג, סערת המטרו מתי תהיה רכבת קלה באשדוד, באתר אשדודס, 29 ביוני 2022
- ^ 1 2 3 4 מסמך החלטות לישיבת המליאה מספר 2023020 (עמ' 21-25), באתר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (מחוז הדרום), פנינת אשדוד פיתוח מתחם למלאכה ומסחר גרסת תוכנית: הוראות – 18, תשריט – 13, 2 בנובמבר 2023
- ^ שלומית צור, המדינה נגד הקמת סניף איקאה באשדוד: "יעוד הקרקע הוא תעשייה ולא מסחר", באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2022
אשדוד 
| ||
|---|---|---|
| ערכים ראשיים | אשדוד  • רובעי העיר • תכנון העיר  • כיכרות
| |
| גנים ופארקים | פארק אשדוד-ים • פארק בן-גוריון • פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד • גן אלישבע • פארק לכיש • גבעת יונה • עד הלום | |
| רחובות | רחוב רוגוזין • רחוב שבי ציון • מדרחוב הנביאים • שדרות בני ברית • שדרות הרצל • שדרות מנחם בגין • שדרות משה דיין | |
| תחבורה | תחבורה ציבורית • מסוף בני ברית • מסוף ביג • מערכת להסעת המונים בנפת אשקלון | |
| מוסדות | מרכז כיוונים • המשכן לאמנויות הבמה • הארכיון לתולדות אשדוד • הקריה האקדמית של אשדוד (עתידי) • בית אריה קלנג • מוזיאון אשדוד לאמנות • אצטדיון אשדוד (עתידי) | |
| תעשייה | נמל אשדוד • תחנת הכוח אשכול • נמל הדרום • אלתא מערכות | |
| היסטוריה | אשדוד ים (העיר העתיקה) • תל אשדוד • תל מור • רצועת החוף | |
| נושאים מרכזיים נוספים | העירייה ומועצת העירייה • סמל העיר • יקיר העיר אשדוד • חברת אשדוד • החברה לפיתוח אשדוד | |
| קטגוריה ראשית | כל הערכים על העיר | |
