תחנת הרכבת חיפה מזרח
 | |||
| תחנת הרכבת ממזרח | |||
| מידע על הבנייה | |||
|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | ינואר 1904 | ||
| סגירת התחנה | 1937 | ||
| מיקום | |||
| מדינה |
 ישראל | ||
| קואורדינטות | 32°48′43″N 35°00′17″E / 32.811841°N 35.004834°E | ||
| מידע על התחנה | |||
| בעלים |
רכבת ישראל  | ||
| מסילות בתחנה |
רכבת העמק | ||
|
(למפת חיפה רגילה)   תחנת הרכבת חיפה מזרח | |||
| |||
  | |||
תחנת הרכבת חיפה מזרח היא תחנת הרכבת הראשונה שנבנתה בחיפה. התחנה החלה לפעול בינואר 1904 כתחנת הקצה המערבית של רכבת העמק (שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית). עד שנת 1937, בה נפתחה תחנת חיפה מרכז, היא נקראה תחנת חיפה. עם פתיחת התחנה החדשה הוחלף שמה לחיפה מזרח. תחנה זו אינה פעילה כיום, ומבנה התחנה הוא מבנה היסטורי שעבר שימור. במתחם התחנה הוקם מוזיאון רכבת ישראל. כיום זוהי אינה תחנת הרכבת המזרחית ביותר בחיפה – שלוש תחנות בתחומי העיר נמצאות ממזרח לה: מרכזית המפרץ, חוצות המפרץ וקריית חיים.
היסטוריה
תחנת הרכבת חיפה מזרח נבנתה בשנת 1903 כחלק מבניית מסילת חיפה-דרעא על ידי השלטון העות'מאני. לצורך הקמת התחנה בחיפה הופקע שטח שאחד מבעליו היה לורנס אוליפנט. במחצית שנות העשרים של המאה העשרים, בזמן המנדט הבריטי, הגישה רוזמונד טמפלטון, אלמנתו של לורנס אוליפנט תביעה לקבלת פיצוי עבור המגרש בן 15 הדונמים שעליו בנוי חלק מתחנת הרכבת בחיפה, וזכתה בה.[1]
בשנות ה-20 של המאה ה-20 נסללה על ידי הבריטים מסילה ברוחב תקני מתחנת חיפה עד לצומת רמז ממערב לפרדס חנה-כרכור, על מנת לחבר את תחנת חיפה עם המסילה המזרחית במסלול קצר יותר במקום חיבור במסלול עוקף דרך רכבת העמק ומסילת השומרון. כך הפכה חיפה לתחנת הקצה הצפונית של המסילה המזרחית.
תחנת חיפה/חיפה-מזרח של ימי המנדט היא תחנת הרכבת היחידה בעולם ממנה יצאו רכבות ל־3 יבשות שונות: אפריקה – (מצרים), אסיה – (סעודיה, סוריה ולבנון) ואירופה (טורקיה).
בספטמבר 1946 פוצצה תחנת חיפה מזרח על ידי חברי האצ"ל, כחלק מהמאבק במנדט הבריטי, ונגרמו למבנה נזקים כבדים. לאחר פתיחת תחנת הרכבת חיפה מרכז, ובהמשך תחנות נוספות בחיפה ירד מעמדה, ובשנות ה־90 של המאה ה־20 נסגרה התחנה לתנועת נוסעים. מתחם התחנה משמש כיום כמשכן למשרדי רכבת ישראל בחיפה, כתחנת ניתוב, וכמוזיאון להיסטוריה של הרכבות בישראל.
הרכבות הנוסעות על הקו הראשי של רכבת ישראל חולפות בתחנה, אך אינן עוצרות בה. כמו כן, התחנה היא אחת הגדולות שבתחנות התפעוליות של רכבת ישראל, ומסילותיה הרבות משמשות, בין היתר, לדיור רכבות, לתחזוקת הציוד הנייד ולעריכת רכבות.
שימוש נוסף ייחודי לתחנה הוא היותה נקודת האפס של רכבת ישראל לצורך מדידת מרחקים (אם כי בפועל נמצאת היום התחנה 83 מטר מצפון לנקודת האפס). כל התחנות שלאורך הקו הראשי של רכבת ישראל מציינות את מיקומן על הקו ביחס לתחנה. למשל, תחנת הרכבת קריית מוצקין נמצאת בקילומטר ה־10.409 של הקו הראשי, משמע 10 קילומטר ו-409 מטרים מתחנת חיפה מזרח.
התחנה נקראת על שם משה פייקוביץ', המנכ"ל הראשון של רכבת ישראל.[2]
גלריה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- 100 שנה לרכבת החיג'אזית ולתחנת חיפה מזרח, ביטאון העמותה לתולדות חיפה, יאיר ספרן, גיליון 3, נובמבר 2005
- אלי אלון, סיפורה של תחנת הרכבת חיפה מזרח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 31 ביולי 2018
מבצעי הפיצוץ בחיפה מובאים למשפט בתל אביב, ארכיון הסרטונים שך AP- תחנת רכבת חיפה מזרח: מבנים 27+28, תיק תיעוד, 2018-2021, אדריכלית רות ליברטי-שלו, אדריכלית עדי הר-נוי
- תחנת רכבת חיפה מזרח: מגדלי המים,והמזוט, תיק תיעוד, 2017, אדריכלית רות ליברטי-שלו, אדריכלית עדי הר-נוי
- תחנת רכבת חיפה מזרח: תיעוד מתחמי, 2016-2018, אדריכלית רות ליברטי-שלו, אדריכלית עדי הר-נוי
הערות שוליים
- ^ יגאל גרייבר, לורנס אוליפנט - נדל"ניסט?, חיפה - בטאון העמותה לתולדות חיפה גליון 22, 2024, עמ' 38-33
- ^ סיפורה של תחנת הרכבת חיפה מזרח, באתר www.news1.co.il
| רכבת העמק | ||
|---|---|---|
| מסילות קשורות | מסילת הרכבת החיג'אזית • מסילת הרכבת דרעא–צמח • מסילת העמק • מסילת השומרון • הרכבת הצבאית העות'מאנית |  |
| אישים | לורנס אוליפנט • עבדול חמיד השני • יהודה לבנוני • יעקב מושלי • היינריך אוגוסט מייסנר • קלוד קונדר • ברוך קטינקא • גוטליב שומאכר | |
| ארגונים ומוסדות | הרכבת המנדטורית • משמר הרכבת • משפחת סורסוק | |
| תחנות | אל חמה • אלרואי • בית שאן • חיפה מזרח • חיפה מרכז • כפר יהושע • עפולה • צמח | |
| גשרים | אל חמה • נהר הירדן • נחל יששכר • נחל קישון • נחל תבור | |
| אירועים | ליל הגשרים • ליל הרכבות • קרב סמח' | |
| הנצחה | חצר גשר הישנה • מוזיאון רכבת ישראל • רכבת האלונים • רכבת העמק (סרט) | |