Raw (צילום דיגיטלי)

פורמט Raw (באנגלית: גולמי, לא מעובד) הוא פורמט לקובצי תמונות המופקים ממצלמה דיגיטלית. המצלמה שומרת לקובץ את המידע מחיישן האור אחרי פעולות עיבוד מינימליות וללא פעולת עיבוד הצבע.

ייחודיות פורמט Raw

חיישן אור במצלמה דיגיטלית מכיל לרוב מערך מסנני צבע. תבנית באייר היא הנפוצה ביותר ובה כל פיקסל מייצג צבע בודד (אדום, ירוק או כחול). כדי לקבל ייצוג צבע מלא, מתבצעת פעולת עיבוד דימוזייק (Demosaic) אשר על פי ערכי צבע שכנים משחזרת את הצבע המלא של כל פיקסל.

כאשר המצלמה שומרת תמונה בפורמט JPEG, TIF או כל פורמט השונה מ-Raw, היא חייבת לבצע את פעולת הדימוזייק ורק אחר כך את שאר פעולות העיבוד הנדרשות לעיבוד התמונה ולפורמט הקובץ (איזון לבן, הפחתת רעשים, ניגודיות, רווית צבע, דחיסה, אינטרפולציה,...). הייחודיות של קובצי Raw היא בכך שהמידע הנשמר לא עבר את פעולת הדימוזייק ולכן רוב פעולות העיבוד יתבצעו מאוחר יותר בשלב עיבוד קובץ ה-Raw. צלם העובד עם קובצי Raw יכול לבחור את כל הפרמטרים לעיבוד התמונה לאחר הצילום בזמן העיבוד במחשב וכך להגיע לתוצאות איכותיות ומדויקות יותר מהעיבוד הפנימי המתבצע במצלמה.

נהוג לחשוב שמאחר וקובץ ה-Raw מכיל מידע "גולמי" הוא אינו מעובד אך בפועל קובצי Raw עוברים עיבוד מינימלי על ידי המצלמה: הגברת אות בהתאם ל-ISO הנבחר, ניקוי רעשים, דחיסה מאבדת נתונים או דחיסה ללא איבוד נתונים ועוד עיבודים נוספים.

המצלמה שומרת את הנתונים כקובץ מחשב, שבדרך כלל גדול בהרבה מתמונת JPEG באיכות גבוהה.

כדי להפוך את קובץ ה-Raw לתמונה, יש להשתמש בתוכנת גרפיקה (כמו פוטושופ עם פלאג-אין Adobe Camera Raw או GIMP בעזרת התוסף UFRaw) שיודעת לקרוא את קובץ ה-Raw ולהציג אותו כתמונה. בדרך כלל תוכנות כאלה גם מאפשרות עיבוד נוסף של הקובץ כגון חיתוך תמונה (crop), תיקוני חשיפה, איזון ללבן (white balance), תיקוני צבע, משחק עם הניגודיות וחידוד התמונה.

פורמט על פי יצרן

לכל מצלמה דיגיטלית יש פורמט raw משלה, שמתבטא במבנה חיישן שונה, מבנה קובץ שונה וסיומת קובץ שונה, בהתאם לטבלה הבאה:

חלק מהפורמטים של ה-Raw מבוססים על פורמט TIFF. בשנים האחרונות מנסה חברת אדובי לקדם את פורמט DNG (ראשי תיבות של Digital Negative) שנועד להיות פורמט Raw אוניברסלי, אחיד ותקני לכל המצלמות.

המידע שמכיל קובץ Raw

קובץ Raw מכיל:

• כותרת המכילה אינדיקטור של סידור הבייטים בקובץ, מזהה הקובץ ועוד.
• מידע על מבנה החיישן של המצלמה (תכונות, מבנה מטריצת הפיקסלים, גודל חיישן, רגישות, פרופיל צבע ועוד) שהכרחי על מנת לפרש את הקובץ, להפיק ממנו תמונה ולעבד את הקובץ.
• מטא-דאטה ומידע Exif על הקובץ, המצלמה ונתוני הצילום: דגם המצלמה, תאריך הצילום, זמן חשיפה, מפתח צמצם, רגישות החיישן (ISO), אורך מוקד של העדשה, מוד הצילום (ידני, אוטומטי וכו') ועוד.
• הנתונים שעל החיישן: כמה אור קלט כל פיקסל ומה צבע הפיקסל.
• יש קובצי raw הכוללים עותק מוקטן של התמונה בפורמט JPEG על מנת לתת למשתמש רושם ראשוני של התמונה המוצפנת בקובץ.

יתרונות

• איכות גבוהה בהרבה של תמונות.
• טווח דינמי רחב יותר.
• מאפשר שליטה מלאה על התמונה ועל העיבוד שלה.
• מאפשר מניעת עריכה ועיבוד בתוך המצלמה (כגון הורדת רעש וחידוד התמונה)
• שומר את כל המידע, או מוחק רק מידע ללא אפשרות לשימוש או לפגוע, וכך מונע איבוד מידע חשוב.
• עריכה בעזרת פורמט Raw מאפשרת שינוי של יותר פרמטרים בתמונה.
• שמירת מידע בעומק של 12-14 ביט במקום ב-8 ביט של JPEG.
• עריכת תמונה שצולמה בפורמט Raw פחות מזיקה לקובץ, וגורמת לפחות איבוד מידע.
• אפשרות לעיבוד מתקדם ומותאם אישית בתוכנת גרפיקה על מחשב.
• כל השינויים שנוצרים בעריכת קובץ Raw נשמרים בנפרד על הקובץ ולא משנים את הקובץ המקורי, כך שתמיד ניתן להחזיר את הקובץ לקדמותו.

חסרונות

• קובץ גדול מאוד מבחינת נפח זיכרון, הן על הכונן הקשיח והן על כרטיס הזיכרון של המצלמה. קובץ raw גדול פי 2 עד 6 מקובץ JPEG בעל הדחיסה הנמוכה ביותר.
• יש צורך בתוכנה ייעודית בשביל לקרוא אותו ולעבוד עמו, רוב התוכנות (כגון דפדפן אינטרנט או מעבד תמלילים גרפי) לא מזהות אותו.
• כדי להשתמש בו ביישומים אחרים יש לשמור את הקובץ כ-BMP, ‏ TIFF או JPEG.
• כתיבה איטית של הנתונים ממחשב המצלמה לכרטיס הזיכרון (יכולה לקחת אף מספר שניות).
• הצורך לבצע עיבוד לכל קובץ על מנת להציגו, תהליך שלוקח זמן ויכול להיות מייגע עבור המון קבצים. ברם, יש היום תוכנות שיכולות לבצע עיבוד באצווה על כל הקבצים (כלומר: המשתמש מעבד קובץ אחד והתוכנה מבצעת את אותן פעולות על כל הקבצים אותם בוחר המשתמש).
• חוסר בתקן אחיד, לכל מצלמה יש פורמט Raw משלה.