אגם טנגניקה
 | |
| אגם טנגניקה כפי שנראה מהחלל, יוני 1985 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | מרכז אפריקה |
| סוג | ימת בקע |
| מידות | |
| שטח | 32,900 קמ"ר |
| נפח | 18,900 קמ"ק |
| גובה | 773 מטר מעל לפני הים |
| אורך מרבי | 673 ק"מ |
| אורך | 673 קילומטר |
| רוחב מרבי | 72 ק"מ |
| עומק מרבי | 1,470 מטר |
| עומק ממוצע | 570 מטר |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין | הנהרות רוזיזי, מלגרסי, קלמבו |
| מקור לנהר | נהר לוקוגה |
| אגן ניקוז | 231,000 קמ"ר |
| מדינות באגן הניקוז |
 בורונדי טנזניה זמביה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו |
| אורך קו החוף | 1,828 ק"מ |
| ערים | קיגומה בטנזניה, קלמי ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו |
| תחלופת המים | 5,500 שנים |
| קואורדינטות | 6°30′S 29°30′E / 6.500°S 29.500°E |
 | |
אגם טַנְגָנָיקָה (בסוואהילי: Ziwa la Tanganyika, בצרפתית: Lac Tanganyika, באנגלית: Lake Tanganyika) הוא אגם מים מתוקים גדול במרכז אפריקה. הוא מוערך כאגם השני בגודלו בתבל מבחינת עומקו, אחרי ימת באיקל שבסיביר (Lake Baikal). ארבעים וחמישה אחוזים משטח האגם נמצאים בתחומי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, 41% מהשטח בתחומה של טנזניה, והשאר בתחומי בורונדי וזמביה.
הדיג באגם גבר במהלך המאה ה-20, בד בבד עם הגידול הרב באוכלוסייה השוכנת ביישובים על שפת האגם.[1]
היסטוריה
המערביים הראשונים שהגיעו לאגם היו ריצ'רד פרנסיס ברטון וג'ון הנינג ספיק, אשר הגיעו לחלק המזרחי של האגם ב-1858 בחיפושם אחר מקורות הנילוס. ספיק המשיך את חיפושיו אחר מקור הנילוס ומצא שאגם ויקטוריה הוא המקור.[2] בהמשך, עבר דייוויד ליווינגסטון ליד הנהר וזיהה את השם לימביה (Liemba) בשפה המקומית המדוברת עם חלקו הדרומי של הנהר.[3]
במלחמת העולם הראשונה
ערך מורחב – קרב אגם טנגניקה
בתחילת מלחמת העולם הראשונה נהנו הגרמנים משליטה מלאה באגם, אשר התאפשרה באמצעות שליטתם במעבורת "MV Liemba", או בשמה הקודם "Graf Goetzen" (על שם המושל גוסטב אדולף פון גצן). הגרמנים עשו שימוש במעבורת הן כדי להעביר מטען ואנשי צוות והן כבסיס ממנו יצאו למתקפות פתע. תחת פיקודו של סגן המפקד ג'פרי ספייסר-סימסון (Geoffrey Spicer-Simson) הצליח חיל הים הבריטי להביא שתי אניות מאנגליה לאגם. האניות המתינו בחלק המערבי של החוף עד דצמבר 1915, אז בוצעה מתקפת פתע על הגרמנים. באמצעות האניות שהביאו מאנגליה נשבתה אניות התותחים "קינגאני" (Kingani). כשנה לאחר מכן, בפברואר 1916, הוטבעה ספינה גרמנית נוספת, ה"הדוויג" (Hedwig), מה שהותיר את הגרמנים עם כלי שיט אחד שבעזרתו יכלו להמשיך לקיים את נוכחותם באגם. בזכות היחלשות עמדתם של הגרמנים היו הבריטים יכולים להתקדם לכיוון קיגומה, בעוד שהבלגים הקימו באותה תקופה בסיס אווירי בחוף המערבי. מבסיס זה הם הפציצו הבלגים את הגרמנים ביוני 1916. בתקופה זו הגיעה הלחימה באגם למבוי סתום שכן שני הצדדים סירבו להרגיע את הרוחות. בניגוד ללחימה באגם החלה הלחימה ביבשה להתקדם עקב האיום לבודד את קיגומה, אשר גרם למפקד הגרמני, גוסטב צימר (Gustav Zimmer) לפנות את העיר. לבסוף, כדי להימנע ממצב שספינתו נופלת בשבי, הוא הטביע אותה בכוונת תחילה. ב-1924 הועלתה הספינה מקרקעית האגם וקיבלה את שמה החדש - MV Liemba.[4]
צ'ה גווארה
בשנת 1965 הגיע לקונגו צ'ה גווארה, המהפכן הארגנטינאי, במטרה להוביל מהפכה קומוניסטית במדינה. הוא התכוון להתעמת עם המתמודדים הפרו-מערביים לשלטון הדמוקרטי ברפובליקת קונגו (או כפי שכונתה עד 1966, קונגו-לאופולדוויל, על שם בירתה) אותם כינה אותם "האימפריאליסטים הינקים ("Yankee imperialists"). בהרי פיזי באראקה (Fizi Baraka), אשר נמצאים מעל נהר הרוריז שנשפך לאגם טנגניקה ליד העיר אווירה (Uvira), פגש גווארה את אחד מתומכיו המפורסמים לורן קבילה. גווארה השתמש בחוף המערבי של אגם טנגניקה כאזור אימונים לצבא לוחמי הגרילה שלו. הוא נשאר באזור זה כשבעה חודשים בהן ניסה להפיל את הממשלה, ללא הצלחה. הוא נאלץ לעזוב את המקום לאחר שהסוכנות לביטחון לאומי (NSA) עקבה אחריו וסייעה לממשלת קונגו לאתר על מיקומו.[5]
גאוגרפיה וגאולוגיה
אגם טנגניקה הוא אחד מאגמי הבקע הסורי-אפריקני. כמו כן הוא האגם העמוק ביותר ביבשת זו. אורכו של האגם מצפון לדרום הוא כ-673 ק"מ ורוחבו הממוצע 50 ק"מ. האגם נפרש על שטח של כ-676 ק"מ מצפון לדרום וכ-50 ק"מ ברוחב. אורך קו החוף של האגם עומד על 1,828 ק"מ. עומקו הממוצע 570 מטר ועומקו המרבי 1,470 מטר. טמפרטורת שטח הפנים הממוצעת של האגם 25°C וה-pH הממוצע 8.4.[6]
הנהרות הגדולים ביותר הזורמים אל תוך אגם טנגניקה הם נהר מאלאגראזי (Malagarasi River), נהר רוזיזי (Ruzizi River) ונהר קלאמבו (Kalambo). האגם מתנקז לפלג לוקוגה (Lukuga) שהוא זרוע נהר של הלואלאבה (Lualaba River).[2]
ישנן מספר טכניקות המשמשות כדי לדעת את גילו של אגם בהיעדר נתונים מבוססים. אחת השיטות הנפוצות ביותר נקראת שיטת סיסמית - סקלת השתקפות (RSRM). שיטה זו משלבת בין אומדנים של שיעורי הצטברות של משקעים בטווח הקצר. משיטה זו עולה כי חלקו המרכזי של האגם נוצר לפני כ9 עד 12 מיליון שנים. החלק הצפוני של האגם אשר קרוב יותר לאזור בירת בורונדי, בוג'ומבורה, נוצר לפני כ-7 עד 8 מיליון שנים, והחלק הדרומי יותר של האגם אשר גובל בטנזניה וזמביה נוצר לפני כ-2 מיליון עד 4 מיליון שנים.[7]
האגם מאוים על ידי שני גורמים עיקריים: חיפוש נפט והתחממות גלובלית. הניסיונות המוקדמים ביותר להערכת הפוטנציאל של הנפט והגז באגם היו כבר ב-1950 בחלקו הצפוני שנמצא בתחומי בורונדי. חיפושי הנפט באזור עלולים לסכן את העושר הביולוגי שהאבולוציה יצרה במשך מיליוני השנים מאז היווצרותו של האגם. בנוסף, מכיוון שהאגם מכלכל מיליוני אנשים ממדינות שונות (טנזניה, זמביה, בורונדי והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו), עלולה דליפת נפט לגרום לנזק משמעותי לאיכות המים, לדייג באגם ולבריאות האנשים.[8] האיום השני על האגם נובע מההתחממות הגלובלית. לאורך ההיסטוריה סיפק הדייג באגם כ-25-40% מתזונת החלבון החי של היישובים הסובבים את האגם. עקב ההתחממות הגלובלית אשר משפיעה על התכונות הכימיות והפיזיקליות של האגם ובעקבות עליה בטמפרטורת מי התהום וירידה במהירות הרוח פוחתת תפוקת הדיג.[9]
ביולוגיה ימית
אגם טנגניקה ידוע במגוון הרב של סוגי הדגים שלו, המפורסמים ביותר הם דגי האמנון. בנוסף, אחד הייחודים של אגם זה מבין האגמים באפריקה הוא מגוון חסרי חוליות שבאגם וביניהם רכיכות, סרטנים, עלוקות וספוגיים.
אמנוניים
האמנוניים הם דגי מים מתוקים אשר חיים באגמים ונהרות חמים באפריקה, אסיה ואמריקה הדרומית. כמו כן מצויים גם באגם טנגניקה. מרבית מיני האמנונים ניזונים מן הצומח אך חלקם ניזונים מחסרי חוליות, טפילים של דגים אחרים ואפילו אוכלי דגים כמו האמנון הקיסרי, אחד מהאמנוניים הגדולים בעולם. בשנת 2000 תוארו מדעית כ-200 מיני אמנוניים וההערכה היא שישנם זנים שטרם נתגלו, כך שככל הנראה קיימים כ-250 מיני אמנוניים באגם, וסביר כי המספר ילך ויגדל עם השנים.[10][11] מרבית המינים, כ-98%, הם אנדמיים לאגם טנגניקה, מה שהופך את האגם לאזור חשוב ללימוד והרחבת הידע על היווצרות המינים. האגם מכיל את המגוון הרב ביותר של דגי אמנון מבחינה מורפולוגית, אקולוגית והתנהגותית. על פי המאפיינים המורפולוגיים סווגו האמנוניים באגם לשבעה-עשר שבטים.[11][12]
רכיכות וסרטנים
נכון לשנת 2005 נמצאו באגם 68 זנים של חלזונות מים מתוקים, 45 מתוכם אנדמיים, וחמישה עשר זני צדפות, מתוכם שמונה אנדמיים.[13] חלזונות רבים החיים באגם חריגים למים מתוקים. החריגות היא מבחינת סוג הרכיכה שחייה וגם מבחינת עובי הקונכייה אשר עבה יחסית לחלזונות המצויים במים מתוקים.[14]
דגים אחרים
באגם טנגניקה מצויים כ-80 זני דגים שאינם אמנוניים ומרביתם אנדמיים לאגם.
בין המינים האנדמיים השונים שקיימים באגם מצויים טפילי תטולה כגון סינודונטיס הקוקייה. לרוב מנצלים שפמנוני הקוקו את דגי האמנון לגידול צאצאיהם. דגי האמנון אוספים את ביצי השפמנון קוקו בפיהם וכאשר ביצי השפמנון בוקעות הם אוכלים את הביצים של האמנון.[15][16]
בין המינים שאינם אנדמיים לאגם קיימים מינים אפריקאיים שרק חלקם משותפים לנהר המלגאראזי ונהר קונגו וביניהם המין Polypterus Congicus ממשפחת הרב-סנפירים ודג טיגריס גולייתי.[17]
קישורים חיצוניים
- Lake Tanganyika Biotope, AquariumsLife
- אגם טנגניקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
| אגמי הבקע הסורי-אפריקני | ||
|---|---|---|
| אגמי מערב אסיה | אגם החולה • הכנרת • ים המלח | 
|
| אגמי צפון אתיופיה | אגם עסל • אגם אבה | |
| אגמי מזרח הבקע האפריקני | אגם טורקאנה • אגם לוגיפי • אגם ברינגו • אגם בוגוריה • אגם נקורו • אגם אלמנטייטה • אגם נאיוואשה • אגם מגאדי • אגם נטרון • אגם אייסי • אגם מניארה | |
| אגמי מערב הבקע האפריקני | אגם אלברט • אגם אדוארד • אגם קיוו • אגם טנגניקה • (אגם ויקטוריה, אגם קיוגה) | |
| אגמי דרום הבקע האפריקני | אגם רוקווה • אגם מלאווי • אגם מלומבה • אגם צ'ילווה | |
| אגמים אחרים | אגם מ'וורו • אגם מ'וורו וונטיפה | |
- ^ Congo, www.fao.org
- ^ 1 2 "Lake Tanganyika | lake, Africa". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2017-12-04.
- ^ The Last Journals of David Livingstone in Central Africa from 1865 to His Death, BiblioBazaar, 2008
- ^ Giles Foden, Mimi and Toutou Go Forth — The Bizarre Battle for Lake Tanganyika, Penguin
- ^ "Retracing Che Guevara's Congo footsteps" (באנגלית בריטית). 2004-11-25. נבדק ב-2017-12-04.
- ^ International Lake Environment Committee | 公益財団法人 国際湖沼環境委員会(ILEC), www.ilec.or.jp (ביפנית)
- ^ Andrew S. Cohen, Michael J. Soreghan, Christopher A. Scholz, Estimating the age of formation of lakes: An example from Lake Tanganyika, East African Rift system, Geology 21, 1993-06-01 doi: 10.1130/0091-7613(1993)021<0511:ETAOFO>2.3.CO;2
- ^ "Lake Tanganyika and the search for Oil". ndolebaylodge (באנגלית אמריקאית). 2017-10-26. נבדק ב-2017-12-04.
- ^ Catherine M. O'Reilly, Simone R. Alin, Pierre-Denis Plisnier, Andrew S. Cohen, Climate change decreases aquatic ecosystem productivity of Lake Tanganyika, Africa, Nature 424, 2003-08-14, עמ' 766–768 doi: 10.1038/nature01833
- ^ Snoeks, J, How well known is the ichthyodiversity of the large East African lakes?, Advances in Ecological
- ^ 1 2 Takahashi, T.; Hori, M, Genetic and Morphological Evidence Implies Existence of Two Sympatric Species in Cyathopharynx furcifer (Teleostei: Cichlidae) from Lake Tanganyika, International Journal of Evolutionary Biology
- ^ The Lake Tanganyika cichlid species assemblage: Recent advances in molecular phylogenetics (PDF Download Available), ResearchGate (באנגלית)
- ^ Aquatic biodiversity II, Springer, 2005
- ^ Freshwater Snails Of Africa And Their Medical Importance, Taylor&Francis, 1994
- ^ PlanetCatfish.com - Synodontis grandiops • Mochokidae • Cat-eLog, www.planetcatfish.com (באנגלית)
- ^ Taxonomic revision of Lake Tanganyikan Synodontis (Siluriformes: Mochokidae) (PDF Download Available), ResearchGate (באנגלית)
- ^ Species in Tanganyika, www.fishbase.se (באנגלית)
