איזניק

איזניק
İznik
	כד מאיזניק (מחצית שנייה של המאה ה-16)
מדינה	טורקיה
מחוז	מחוז מרמרה
נפה	בורסה
ראש העיר	קאאן מהמט אוסטה; (מפלגת הצדק והפיתוח)
שטח	712.2 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	44,236 (2022)
‑ צפיפות	62.11 נפש לקמ"ר (2022)
קואורדינטות	40°25′N 29°43′E / 40.417°N 29.717°E
אזור זמן	UTC +3
	http://www.iznik.bel.tr/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת טורקיה רגילה) אנקרה איסטנבול איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים; האגאי; הים התיכון הים השחור איזניק <img src="https://maps.wikimedia.org/img/osm-intl,12,40.428888888889,29.719444444444,250x250.png?lang=he" width="250" height="250" decoding="async" srcset="https://maps.wikimedia.org/img/osm-intl,12,40.428888888889,29.719444444444,250x250@2x.png?lang=he 2x" alt="מפה">

איזניק (בטורקית: İznik) היא עיר היסטורית בנפת בורסה במחוז מרמרה שבצפון-מערב טורקיה. שמה הקודם היה ניקאיה (ביוונית: Νίκαια). העיר התפרסמה כמקום כינוסן של הוועידה האקומנית הראשונה בשנת 325 והשביעית בשנת 787 וכבירתה של האימפריה של ניקאה במאה ה-13. עוד נודעה העיר בקרמיקה ובאריחים שיוצרו בה, ושמהם מצויים גם בקבר דוד המלך בהר ציון.

גאוגרפיה

העיר שוכנת בעמק מוקף גבעות, לחופו המזרחי של אגם איזניק (İznik gölü). מרכז העיר מוקף מכל עבריו בחומה באורך של 5 ק"מ, ובצידו המערבי נושקת החומה לאגם. גובהה של החומה שנבנתה לראשונה בתקופה הרומית, מגיע ל-10 מטר ומצידה היבשתי עוברת לאורכה תעלה כפולה. לאורך החומה ניצבים 114 מגדלי שמירה, ובעבר היו קבועים בה ארבעה שערים בלבד, אחד בכל אחת מרוחות השמיים. כיום יש בחומה פתחים נוספים דרכם זורמת תנועה אל רחובות העיר העתיקה, שעשויים בתבנית שתי וערב. לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה 44,236 תושבים.

היסטוריה

העת העתיקה

אף על פי שהמקום היה מיושב לפני התקופה ההלניסטית, רק בסמוך לשנת 316 לפנה"ס הקים אנטיגונוס מונופתלמוס, מיורשי אלכסנדר הגדול, את בירתו במקום וקרא לה "אנטיגוניה" (Αντιγόνεια) על שמו. בשנת 301 לפנה"ס הובס אנטיגונוס בקרב איפסוס בידי קואליציה של סלאוקוס הראשון וליסימאכוס, והאחרון השתלט על העיר ושינה את שמה ל"ניקיאה" לכבוד אשתו. לפי גרסה אחרת, נבנתה העיר על ידי יוצאי העיר ניקאה ביוון, אשר הגיעו לאזור עם צבאותיו של אלכסנדר הגדול. בשנת 297 לפנה"ס לקח לעצמו זיפיטיס (Zιπoιτης) או זיביטיס (Zιβoιτης) את התואר מלך ביתיניה, והעיר הפכה לשנייה בחשיבותה רק לבירה ניקומדיה (כיום איזמיט). לאחר סכסוכים ומלחמות על השליטה בביתיניה בין מיתרידטס השישי, מלך פונטוס לבין הרפובליקה הרומית, השתלטה רומא על ביתיניה כולה לקראת אמצע המאה ה-1 לפנה"ס.^[2]

בשנת 325 התכנסה בעיר ועידת ניקיאה הראשונה שהייתה הוועידה האקומנית הראשונה בתולדות הנצרות. בסופה של ועידה זו הוכרז כי האריאנים שהתנגדו לשילוש הקדוש, הם כופרים, ופורסם ה"אני מאמין" או בשמו האחר ה"קרדו של ניקיאה". גם הוועידה האקומנית הרביעית הייתה אמורה להתכנס בניקאה, אך לבסוף התקיימה בכלקדון הסמוכה לקונסטנטינופול. העיר היושבת בסמוך ל"קו השבר של צפון אנטוליה" סבלה מרעידות אדמה בשנים 358, 362 ו-368.

ימי הביניים

בשנת 787 שוב התקיימה ועידה אקומנית בניקיאה וזו נודעה כועידת ניקיאה השנייה. 300 שנה מאוחר יותר ושש שנים לאחר קרב מנזיקרט ב-1071, החלו הסלג'וקים מתפשטים מערבה לרוחבה של אסיה הקטנה. מנהיג סלג'וקי מקומי, סולימאן בן קוטלמיש (Kutalmışoğlu Süleyman Şah), כבש ב-1075 את העיר ואת ניקומדיה הסמוכה. שנתיים לאחר מכן התמרד סולימאן כנגד מליק שח (Melikşah), סולטאן האימפריה הסלג'וקית. הוא הקים את סולטנות רום, הכריז על עצמו סולטאן וקבע את בירתו בניקאה, ממש מתחת לאפם של הביזנטים. עם זאת, מסע הצלב הראשון דחק את רום ממערב אסיה הקטנה ב-1097, והצלבנים השתלטו על ניקאה בדרכם לירושלים. בהסכם שהושג בין הצלבנים לאימפריה הביזנטית, נמסרה העיר לאחרונה. כאשר קונסטנטינופול נכבשה במסע הצלב הרביעי ב-1204, והאימפריה הביזנטית התנפצה לרסיסים, הייתה העיר לבירתה של האימפריה של ניקאה שהשתרעה בחלקה המערבי של אסיה הקטנה. כאשר האימפריה של ניקאה שחררה את קונסטנטינופול מידי הלטינים, הועברה בירת המדינה מניקאה.

מהכיבוש העות'מאני ועד ימינו

ב-1331 כבשו העות'מאנים את ניקאה, שנודעה מאז בשם "איזניק". העיר איבדה את חשיבותה ב-1453 כאשר העות'מאנים כבשו את קונסטנטינופול, והעבירו לשם את בירתם. במאה ה-15 ובמאה ה-16 הפך היישוב למרכז של תעשיית קרמיקה ואריחים, אך גם תעשייה זו דעכה במאה ה-17, והיא הפכה שוב לעיירת מחוז נידחת. כעת מנסים לחדש את תעשיית הקרמיקה המפוארת באמצעות "מכון איזניק"^[3]

בניגוד לנזקים שנגרמו ברעידות האדמה במאה ה-4 לספירה, בשנת 1999 העיר נפגעה באורח קל יחסית, בעת רעידת האדמה הקשה שפקדה את האזור.

תיירים מגיעים לאיזניק לבקר מספר מונומנטים שהוקמו על ידי שליטי האימפריה העות'מאנית וכן את שרידי החומות שנבנו ב תקופה רומית (אנ') ובתקופה הביזנטית.^[4]