אנורה

אנורה
Anora
כרזת הסרט הרשמית
כרזת הסרט הרשמית
כרזת הסרט הרשמית
בימוי שון בייקר
הופק בידי שון בייקר
סמנתה צ'ואן
אלכס קוקו
תסריט שון בייקר
עריכה שון בייקר
שחקנים ראשיים מייקי מדיסון
מארק אידלשטיין
יורי בוריסוב
קארן קרגוליאן
ואצ'ה טובמסיאן
מוזיקה מת'יו הרון-סמית'
צילום דרו דניאלס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברה מפיצה UIP Duna, Le Pacte, ניאון עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 במאי 2024 (פסטיבל קאן)
ארצות הבריתארצות הברית 18 באוקטובר 2024
משך הקרנה 139 דקות
שפת הסרט אנגלית
רוסית
סוגה דרמה קומית
הכנסות 25.4 מיליון דולר[1] (28 בנובמבר 2024)
פרסים פרס דקל הזהב
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנורה (באנגלית: Anora) הוא סרט דרמה קומית אמריקאי משנת 2024 בבימויו של שון בייקר, שגם כתב וערך את הסרט. מככבים בו מייקי מדיסון, מארק אידלשטיין, יורי בוריסוב, קארן קאראגוליאן וואצ'ה טובמסיאן.

הסרט הוקרן בבכורה עולמית ב-21 במאי 2024 בפסטיבל קאן ה-77, שם זכה בפרס הראשי, פרס דקל הזהב, והיה לסרט האמריקאי הראשון שזכה בפרס מאז זכייתו של הסרט "עץ החיים" בשנת 2011.

הסרט עלה לאקרנים בארצות הברית ב-18 באוקטובר 2024, בישראל עלה הסרט ב-12 בדצמבר 2024.

עלילה

אנורה מיכאיבה המכונה אני היא חשפנית בת 23 המתגוררת בברייטון ביץ'. מכיוון והיא דוברת גם קצת רוסית הבוס שלה מכיר לה את איוון 'וניה' זכרוב, בנו המפונק וההולל של אוליגרך רוסי מפורסם. וניה נמצא באמריקה כדי ללמוד, אבל בוחר במקום זאת להעביר את זמנו במסיבות ומשחקי וידאו באחוזה בברוקלין ששייכת למשפחתו. הסנדק שלו, טורוס, ושני אנשים נוספים בשם גארניק ואיגור, משגיחים עליו בהוראת ותשלום הוריו, ומטפלים בבעיות שהוא מעורר.

וניה שוכר את אני לכמה מפגשים מיניים. בהמשך הוא משלם לה 15,000 דולר כדי להצטרף אליו למשך שבוע כחברתו. כאשר טורוס עוזב את האחוזה וניה מנצל את המצב וטס עם אני וחבריו ללאס וגאס, שם הרומן ביניהם ממשיך להתפתח ובשיאו וניה מציע לאני נישואים. הוא מסביר שבעזרת נישואים אלו ישיג גרין קארד, יהפוך לאמריקאי ולא ייצטרך לחזור לרוסיה ולעבודה תחת אביו הקפדן, אך משכנע את אני שאהבתו אמיתית וההצעה רצינית. הם מתחתנים בנישואים חפוזים בקפלת חתונה קטנה בלאס וגאס.

אני מתפטרת מעבודתה במועדון ועוברת לגור עם וניה באחוזה. החדשות על הנישואין מתפשטות ברשתות החברתיות לחרדת הוריו של וניה, ניקולאי וגלינה. הם מורים לטורוס לטפל במצב שנוצר ולבטל את הנישואין, בעוד הם עצמם טסים לאמריקה.

טורוס שולח את גארניק ואיגור לאחוזה, שם הם מתעמתים עם אני ווניה. וניה ממהר להימלט, כשהוא משאיר את אני להתמודד לבדה עם המצב. היא נאבקת בשניים, פוצעת אותם והורסת חלקים נרחבים מהסלון היקר, אך בסופו של הקרב הם מכניעים וקושרים אותה. כשטורוס מגיע הוא מחרים לאני את טבעת הנישואין שלה. הוא גם מסביר לה שוניה ילדותי ומשתעשע בה, מצהיר שהנישואים יבטלו בתואנת נישואים פיקטיביים לצורכי קבלת אזרחות, ומפציר בה לעזור להם בהליך כשהוא מבטיח לה לקבל 10,000 דולר בסיומו. אני מתעקשת כי אהבתו של וניה אמיתית, אך מסכימה לסייע להם בחיפושים אחריו מתוך אמונה ותקווה שגם הוא יתעקש על אהבתם.

הארבעה יוצאים למסע חיפושים לילי ברחבי ניו יורק, במהלכו הם מגלים שוניה הלחוץ השתכר בסבב ברים שערך לאורך כל היום. בסופו של דבר וניה מגיע למועדון בו עבדה אני וחברותיה מודיעות לה על כך. כשהם מגיעים למועדון אני תופסת אותו כשהוא בחברת חשפנית יריבה. היא מתחננת אליו לסייע לה אבל הוא שיכור מכדי להקשיב.

במהלך הניסיון לבטל את הנישואים בבית משפט בניו יורק מתברר שעל פי החוק ניתן לבטל אותם רק בנבדה, שם נערכו. גלינה וניקולאי מגיעים למקום ומורים לקבוצה להצטרף אליהם ולטוס מיידית ללאס וגאס. אני מנסה להציג את עצמה בפני הוריו של ניקולאי אך נענית בבוז. במהלך הטיסה וניה מתפכח ומצהיר מיד על הסכמתו לגירושים, לועג לאני שלא ראתה בהם דבר מובן מאליו, ומודה לה על כך שהפכה את הטיול שלו בארצות הברית ל'מהנה'.

אני נכנעת ומסכימה לגירושים. לאחר שהיא חותמת על המסמכים איגור טוען כי על וניה להתנצל בפני אני, דרישה שנענית בבוז וזעם של המשפחה. לפני שהיא עוזבת מטיחה אני בוניה וגלינה את דעתה עליהם ועל התנהגותם.

איגור לוקח את אני חזרה לניו יורק כדי לארוז חפצים והם מעבירים לילה אחרון באחוזת זכרוב. בבוקר הוא מעניק לה את הכסף המובטח ומחזיר אותה הביתה. לפני שהוא מוריד אותה מהרכב הוא מחזיר לה את טבעת הנישואים שנלקחה בידי טורוס. אני נרגשת מהמחווה ויוזמת יחסי מין עם איגור, אבל מתנגדת בתוקף כשהוא מנסה לנשק אותה. אחר כך היא נשברת ומתייפחת בזרעותיו.

שחקנים

הפקה

פיתוח וליהוק

שון בייקר ניסה במשך 15 שנים ליצור סרט שמתרחש בקהילה הרוסית-ארמנית בברייטון ביץ', שכונה ממנה הוקסם בעקבות ידידותו עם קארן קאראגוליאן. שנים לאחר מכן קיבל השראה מסיפורה של אישה רוסית-אמריקאית נשואה טרייה שנחטפה כערבון לחובותיו של בעלה, הוא מצא את הרעיון בו האישה מבינה לפתע שהתחתנה עם הגבר הלא נכון מסקרן, והעלה את האפשרות שהאישה תהיה עובדת מין שהתחתנה עם בנו של אוליגרך רוסי.[2] בנוסף ציין בייקר את הסרטים גלוריה ולילות כביריה כמקורות השראה לסרט.[3]

קאראגוליאן, שעבד עם בייקר מאז סרטו הראשון, נועד מלכתחילה להיות מלוהק כטורוס. את יורי בורסוב ליהק בייקר אחרי שפגש בו בפסטיבל קאן 2021 שם נכח לרגל הקרנת סרטו טיל אדום. בוריסוב עצמו נכח בפסטיבל בגלל השתתפותו בסרט תא מספר 6, ובייקר מצא הקבלות בין דמותו בסרט זה לדמות אליה ביקש ללהק אותו באנורה.[2]

תפקידו של מארק אידלשטיין בסרט הינו תפקיד המשחק המשמעותי הראשון שלו מחוץ לרוסיה. הוא סיפר שפגש את יורי בוריסוב והוא זה שהציע לו לנסות לקבל את התפקיד של איוון. בוריסוב, שכבר לוהק לתפקיד בסרט, סיפר על אידלשטיין לבייקר, שביקש מאידלשטיין לשלוח סרטון בו הוא מדבר על עצמו. בסרטון אמר מארק: "היי, אני מארק אידלשטיין. מה אני יכול להגיד על עצמי? אני שחקן. טוב, עדיין לא באמת, אבל אני רוצה להיות שחקן אמיתי... ומה שאני באמת שונא זה [יתושים] בחדר שלי. תודה על תשומת הלב. ביי". בעקבות הסרטון ביקש בייקר לנהל איתו שיחת זום שאחריה ליהק אותו לתפקיד.[4]

על ליהוקה של מדיסון לתפקיד הראשי בסרט סיפר בייקר שהעריץ את עבודתה מאז שראה אותה משחקת בסרט היו זמנים בהוליווד, אבל כשראה אותה בסרט צעקה (2022) "ידע שהיא האנורה שלו".[5] מדיסון אמרה שזה היה אחד מתהליכי הליהוק הקלים שעברה.[6]

לצורך התפקיד בסרט מדיסון למדה רוסית, היא סיפרה שהתאמנה במשך חודשים כדי לשחק בסצנה באורך עשרים שניות של ריקוד על עמוד כדי להראות כמישהי בעלת ניסיון של שנים.[6] היא השתלבה בקהילות בניו יורק ושוחחה עם עובדי מין כדי להבין את התפקיד שלה טוב יותר, ובילתה עם רקדנים כדי לשפר את המבטא הברוקלינאי שלה.[7]

צילומים

צילומי הסרט העיקריים התבצעו במשך 40 יום מתחילת פבואר 2023 בברוקלין, באתרים שכללו בין השאר את חוף הים קוני איילנד וברייטון ביץ'. בנוסף צולם הסרט בלאס וגאס במלון פאלמס, לאורך רחוב פרימונט במרכז העיר, ובתוך אחת מקפלות החתונה הרבות בעיר.[8]

לצורך צילומי האחוזה המשפחתית של וניה, בייקר חיפש בגוגל "האחוזה הגדולה והמפוארת ביותר בברייטון ביץ'". התוצאה הראשונה הייתה מתחם במיל באסין שהיה בעבר בבעלותה של האולגירכית הרוסייה גלינה אניסימובה.[9] בייקר הודיע שהוא מעוניין לצלם שם, וכך היה.[4]

הסצנה הראשונה בסרט צולמה בסגנון דוקו בהסתמך על אלתור ממדיסון. בייקר הורה לה באוזנייה לעבור מאדם אחד לשני ולנהל איתם אינטראקציה מבלי שנכתבו שורות תסריט מראש.[3]

הסצנה בה אנורה ושלושת המלווים מחפשים את וניה בברייטון ביץ' צולמה גם היא באופן לא מתוסרט, כאשר השחקנים לבשו מיקרופונים אלקטרוניים וניהלו אינטראקציות עם אנשים שכלל לא ידעו שהם מצולמים.[3]

במסיבת עיתונאים בקאן תיארה מדיסון כי בייקר והמפיקה סמנתה קואן, שהיא אשתו של בייקר, שוחחו איתה על עמדות המין השונות ששיחקה בסרט, ואז בייקר וקואן הדגימו איך הם רוצים שזה ייראה. בייקר הסביר שהוא וקואן שימשו כמתאמי האינטימיות בפועל של הסרט. מדיסון אישרה שניתנה לה האפשרות להשתמש במתאמת אינטימיות, אך הסבירה כי מכיוון שכבר יצרה מערכת יחסים טובה עם השניים במשך כשנה של יצירת הסרט, הרגישה בנוח לעבוד דווקא איתם.[10]

אנדיראה ורהון, סופרת קנדית שפרסמה ספר זכרונות על תקופה בה הייתה עובדת מין שימשה כיועצת יצירתית לסרט. בייקר משמש כמפיק לסרט המבוסס על הספר שפרסמה, וההיכרות שנוצרה ביניהם גרמה לו להביא אותה לסרט כיועצת. הוא הסביר: "אני חושב שלא משנה באיזה נושא אתה מתעסק, אם אתה לא חלק מהעולם ההוא אתה צריך לוודא שיש יועצים שיש להם ניסיון חיים עם זה, ומוודאים שאתה מייצג את זה בצורה מדויקת, אחראית, מכבדת".[11]

הפצה

הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן ב-21 במאי 2024, והיה לסרטו השלישי של בייקר שמוקרן במסגרת הפסטיבל. הוא זכה לתגובות נלהבות ולמחיאות כפיים של שבע וחצי דקות עם סיום ההקרנה.[12] הסרט זכה בפרס היוקרתי ביותר בפסטיבל, פרס דקל הזהב. הוא הפך בכך לסרט האמריקאי הראשון שזוכה בפרס מאז זכייתו של הסרט עץ החיים בשנת 2011.[13] בייקר אמר כי הזכייה בפרס הייתה המטרה הייחודית שלו במשך 30 שנותיו כיוצר קולנוע.[14]

הסרט הוקרן בספטמבר 2024 בפסטיבל טורונטו, שם זכה כסגן שני בפרס בחירת הקהל.[15] הוא עתיד להיות מוקרן גם בפסטיבל ניו יורק ה-62[16] ובפסטיבל בוסאן ה-29.[17]

את זכויות ההפצה של הסרט בצפון אמריקה רכשה חברת ניאון(אנ'), הוא מתוכנן לצאת בהפצה מוגבלת ב-18 באוקטובר 2024.[18] את הזכויות להפצת הסרט בעולם רכשת חברת FilmNation Entertainmen(אנ'), שעבדה עם בייקר גם בסרטו הקודם, טיל אדום.[19]

ביקורות

באתר Rotten Tomatoes הסרט קיבל 96 אחוזי טריות המבוססים על 281 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 8.7/10. באתר Metacritic עומד הסרט על ציון ממוצע משוקלל של 91 המבוסס על 61 מבקרים, נתון המצביע על 'הערכה אוניברסלית'.

גרטה גרוויג שכיהנה כנשיאת חבר השופטים בפסטיבל קאן בו זכה הסרט בפרס דקל הזהב הסבירה את בחירת הסרט: "היה משהו שהרגשנו יחד שאנחנו מתרגשים ממנו, זה הרגיש גם חדש וגם מתכתב עם צורות ישנות של הקולנוע... הוא עשה משהו אמיתי ובלתי צפוי לחלוטין".[14]

באתר ביקורת הקולנוע רוג'ר איברט(אנ') קיבל הסרט ציון מושלם של ארבעה כוכבים, נכתב עליו: "מה שבייקר יצר כאן הוא לא פחות מקסם קולנועי טהור",[20] הטיים קבע: "יש מעט יוצרי קולנוע עם לב פתוח.. כמו בייקר. הוא תמיד הראה כישרון לעשות הרבה עם מעט.. אבל עם אנורה הוא אולי עושה הכי הרבה. זה הסרט הטוב ביותר שלו עד עכשיו".[21]

מבקרים רבים השוו את אנורה לסרט אישה יפה. הבי בי סי כינה את הסרט "גרסה אמינה יותר של אישה יפה",[22] ובביקורת באתר Mashable(אנ') הסרט הוכתר כ-"אישה יפה של שון בייקר".[23] בייקר עצמו אישר שישנם קווי דמיון בין הסרטים, אבל טען שאפילו לא שם לב לכך עד שבאמצע ההפקה מישהו העיר על הדמיון.[24]

פרסים ומועמדויות

פרס תאריך הטקס קטגוריה מועמד (ים) תוצאה
פסטיבל קאן 25 במאי 2024 פרס דקל הזהב שון בייקר זכייה [25]
פסטיבל טורונטו 15 בספטמבר 2024 פרס בחירת הקהל אנורה סגן שני [26]
פרס גות'הם 2 בדצמבר 2024 הסרט העלילתי הטוב ביותר מועמדות [27]
הבמאי הטוב ביותר שון בייקר מועמדות
ההופעה הראשית הטובה ביותר מייקי מדיסון מועמדות
הופעת המשנה הטובה ביותר יורי אלכסנדרוביץ' בוריסוב מועמדות
פרס הקולנוע הבריטי העצמאי 8 בדצמבר 2024 הסרט הבינלאומי העצמאי הטוב ביותר שון בייקר, אלכס קוקו וסמנתה קואן זכייה [28]
פרס איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס הסרט הטוב ביותר אנורה זכייה [28]
הבמאי הטוב ביותר שון בייקר מקום שני
התסריט הטוב ביותר מקום שני
ההופעה הראשית הטובה ביותר מייקי מדיסון זכייה
הופעת המשנה הטובה ביותר יורי אלכסנדרוביץ' בוריסוב זכייה
פרס גלובוס הזהב 5 בינואר 2025 הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי "אנורה" מועמדות [29]
השחקנית הטובה ביותר בסרט - מוזיקלי או קומדיה מייקי מדיסון מועמדות
שחקן המשנה הטוב ביותר בסרט יורי אלכסנדרוביץ' בוריסוב מועמדות
הבמאי הטוב ביותר שון בייקר מועמדות
התסריט הטוב ביותר מועמדות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנורה בוויקישיתוף

ביקורות

הערות שוליים

  1. ^ Anora, Box Office Mojo
  2. ^ 1 2 Scott Roxborough, Making of ‘Anora’: How Sean Baker Turns the Rom-Com on Its Head, The Hollywood Reporter, ‏2024-11-15 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ 1 2 3 Adrian Pennington2024-10-22T08:00:00+01:00, Behind the Scenes: Anora, IBC (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Mia Galuppo, Rising Star Mark Eydelshteyn Had to Convince His Teachers to Let Him Star in Sean Baker’s Cannes Winner ‘Anora’, The Hollywood Reporter, ‏2024-09-06 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Jack Dunn, ‘Anora’ Director Sean Baker Knew Mikey Madison Was His Lead Star After Watching ‘Scream’: ‘We’re Calling Mikey’s Reps the Minute We Leave the Theater’, Variety, ‏2024-09-08 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ 1 2 Vincent Perella, Mikey Madison Reveals She Spent Months Training for a 20-Second Stripper Pole Scene in ‘Anora’, IndieWire, ‏2024-09-09 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Lily Ford, Mikey Madison on Being Sean Baker’s ‘Anora’: “I’ve Never Had a Character Written For Me, I Was in Disbelief”, The Hollywood Reporter, ‏2024-05-22 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Shooting on KODAK 35mm film, DP Drew Daniels summoned a spirit of the…, Kodak (באנגלית)
  9. ^ Adriane Quinlan, The Real Russian Oligarch Family Who Built Anora’s Mansion, Curbed, ‏2024-10-18 (באנגלית)
  10. ^ Ellise Shafer,Alex Ritman, Sean Baker Makes Movies About Sex Workers in Hopes of ‘Helping Remove the Stigma’ — and He’s ‘Already Talking About the Next One’, Variety, ‏2024-05-22 (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ Vincent Perella, Sean Baker Didn’t Pick Up on the Similarities Between ‘Anora’ and ‘Pretty Woman’ Until Halfway Through Production, IndieWire, ‏2024-09-09 (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Ellise Shafer,Brent Lang, Sean Baker’s Outrageous Sex Worker Dramedy ‘Anora’ Scores 7.5-Minute Cannes Standing Ovation, Variety, ‏2024-05-21 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Peter Debruge, Cannes Awards: Female-Centered Stories Win Big in Cannes, as Sean Baker’s ‘Anora’ Earns Palme d’Or, Variety, ‏2024-05-25 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ 1 2 Academy of Motion Picture Arts and Sciences, Sean Baker's 'Anora' Wins Palme d'Or at 2024 Cannes Film Festival: See the Full Winners List | Academy Newsletter, A.frame (באנגלית)
  15. ^ Garth Franklin, "Chuck," "Anora" Win Toronto Film Fest, Dark Horizons, ‏2024-09-15 (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ Anora, Film at Lincoln Center (באנגלית)
  17. ^ Busan International Film Festival, Busan International Film Festival
  18. ^ Brent Lang, Sean Baker’s Palme d’Or Winner ‘Anora’ Scores Fall Release Date From Neon (EXCLUSIVE), Variety, ‏2024-06-04 (באנגלית אמריקאית)
  19. ^ Brent Lang, ‘Red Rocket’ Director Sean Baker and FilmNation Entertainment Reteam on ‘Anora’ With Mikey Madison Starring (EXCLUSIVE), Variety, ‏2023-10-25 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ Anora movie review & film summary (2024) | Roger Ebert, www.rogerebert.com (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ Stephanie Zacharek, Review: Anora Is a Glorious Strip-Club Fairytale with a Generous Spirit, TIME, ‏2024-05-22 (באנגלית)
  22. ^ Anora review: This adults-only screwball comedy about a quick-witted stripper is like a 'more believable Pretty Woman', www.bbc.com (באנגלית בריטית)
  23. ^ Kristy Puchko, 'Anora' review: Sean Baker's 'Pretty Woman' is a triumph, Mashable, ‏2024-09-07 (באנגלית)
  24. ^ Vincent Perella, Sean Baker Didn’t Pick Up on the Similarities Between ‘Anora’ and ‘Pretty Woman’ Until Halfway Through Production, IndieWire, ‏2024-09-09 (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ Sean Baker's 'Anora' wins Palme d'Or, the Cannes Film Festival's top honor, AP News, ‏2024-05-25 (באנגלית)
  26. ^ Rebecca Rubin, Tom Hiddleston’s ‘The Life of Chuck’ Wins Toronto Film Festival’s People’s Choice Award, Variety, ‏2024-09-15 (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ Clayton Davis, ‘A Different Man’ Takes Best Feature at Gotham Awards: Full Winners List, Variety, ‏2024-12-03 (באנגלית אמריקאית)
  28. ^ 1 2 Leo Barraclough, Jacques Audiard’s ‘Emilia Pérez’ Wins Best Film, Director, Screenwriter and Actress at European Film Awards, Variety, ‏2024-12-07 (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ Matthew Barnard, NOMINATIONS ANNOUNCED FOR 82nd ANNUAL GOLDEN GLOBES®, Golden Globes, ‏2024-12-09 (באנגלית אמריקאית)