אתר הדולמנים של אנטקרה
 | |
| מבט כללי על המקום | |
| מדינה |
 ספרד |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2016, לפי קריטריונים 1, 3 ו-4 | |
| שטח האתר |
2,446.3 הקטאר (אתר מורשת עולמית)  |
| קואורדינטות | 37°01′27″N 4°32′54″W / 37.024104°N 4.548399°W |
  | |
אתר הדולמנים של אנטקרה (בספרדית: Sitio de los Dólmenes de Antequera) הוא מכלול מורשת תרבותית המורכב משלושה מונומנטים תרבותיים (דולמן מנגה, דולמן ויירה ותולוס אל רומרל) ו-2 תוואי נוף הרריים טבעיים (פניה דה לוס אנמורדוס ואל טורקל) השוכנים בעיר אנטקרה (אנ') ובסמוך לה במחוז מאלגה (ספ') שבקהילה האוטונומית אנדלוסיה בדרום ספרד. מוסד התרבות האחראי להגנת המכלול הוא CADA (Conjunto Arqueológico Dólmenes de Antequera, האנסמבל הארכאולוגי של הדולמנים מאנטקרה).
מכלול זה הוכרז ב-2016 כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו,[1] וכולל ארבעה מרכיבים:
- 1501-001 – דולמן מנגה ודולמן ויירה בשטח של 36 דונם
- 1501-002 – תולוס אל רומרל בשטח של 39 דונם
- 1501-003 – פניה דה לוס אנמורדוס בשטח של 2,588 דונם
- 1501-004 – אל טורקל בשטח של 21.8 קילומטרים רבועים
ההכרזה כאתר מורשת עולמית
כדי שמשהו יוכרז כאתר מורשת עולמית, עליו להפגין ערך אוניברסלי יוצא דופן; כלומר חשיבות יוצאת דופן החורגת מגבולות לאומיים, ויש בו עניין לדורות הנוכחיים והעתידיים של כל האנושות.
אונסק"ו דורשת הצדקה של לפחות אחד מששת הקריטריונים שנקבעו למורשת התרבותית על ידי האמנה להגנת המורשת התרבותית והטבעית העולמית (1972) כדי להוכיח את הערך האוניברסלי יוצא הדופן של האתר. ההצעה של אתר הדולמנים של אנטקרה מבוססת על אחד מהן (קריטריון מספר 1); הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (בראשי תיבות ICOMOS) הוסיפה שני קריטריונים נוספים (3 ו-4).
- קריטריון 1 – "האתר הוא יצירת מופת של פאר היצירה האנושית"
הדולמן הנאוליתי של מנגה (Menga) מייצג את אחת מיצירות המופת החשובות ביותר של אדריכלות מגליתית (המסורת האטלנטית) המבוססת על בנייה בשיטת עמוד ומשקוף עם כיסוי אדמה, הבולט בממדיו העצומים שדוחפים את הגודל האפשרי בקבר המסדרון על ידי שילוב הפתרון חסר התקדים של עמודי ביניים; כמו כן, התולוס (קבר כוורת) הכלקוליתי המאוחר יותר של אל רומרל משלים את שני הדולמנים במסדרון ובכיפה המזויפת של בנייה באבנים בלא שימוש במלט (מסורת ים תיכונית).
- קריטריון 3 – "עדות ייחודית או לפחות יוצאת דופן למסורת התפתחות תרבותית (cultural tradition) או למסורת התפתחות חברתית-כלכלית (civilization)"
גם לדולמן מנגה וגם לתולוס של אל רומרל יש כיוונים חריגים. הארכאואסטרונום (אנ') מייקל הוסקין (ספ'), שחקר את האתר, ציין כי בעוד שהצירים של כמעט כל הדולמנים סביב הים התיכון מכוונים למאפיין שמימי, כגון זריחה עם שחר בנקודת השוויון (כפי שקורה בדולמן ויירה), הדולמן של מנגה מצביע על הפסגה הסמוכה המכונה פניה דה לוס אנמורדוס. פסגה זו מתנשאת באופן פתאומי מהמישור ומכילה את מחסה הסלע מטקברס (Abrigo de Matacabras) שהוא בן אותה תקופה, ובו נמצאו ציורי מערות. באופן דומה, התולוס של אל רומרל מכוון להרי אל טורקל, המכילים את מערת השור (Cueva de El Toro), כלומר הכיוון הוא כלפי מאפיין יבשתי, כמו גם את מיקום השמש בצהריים ביום ההיפוך החורפי (אוריינטציה שמימית). אל טורקל ידוע בנוף הקרסטי הנרחב והמוזר בפסגתו. בנוסף, התולוס של אל רומרל שוכן לאורך הציר מהדולמן של מנגה לפניה דה לוס אנמורדוס. לפיכך, הדולמנים מאנטקרה מרכיבים נוף מגליתי ייחודי באמצעות יחסיהם עם האלמנטים הטבעיים שמסביב.
- קריטריון 4 – "האתר הוא דוגמה יוצאת דופן לסוג בנייה, אדריכלות, טכנולוגיה והנוף המדגים שלבים משמעותיים בתזמור (ensemble) הכולל שלהם בשלבים משמעותיים בהיסטוריה של האנושות"
שלושת המונומנטים המגליתיים משקפים שלב בהיסטוריה האנושית בה הוקמו המונומנטים הטקסיים הראשונים במערב אירופה, על פי שתי מסורות הבנייה העיקריות של האמנות המגליתית ("עמוד ומשקוף" ו"כוורת"). זו הצעה יוצאת דופן ברשימת אתרי המורשת העולמית מכיוון שהיא לא מוצגת כאתר מורשת מעורב, שבה ערכו התרבותי יתווסף לערכו הטבעי, אלא כשילוב ודו-שיח הדוק בין האדריכלות המגליתית לבין הנוף. תופעה של "מונומנטליזציה של הנוף" התרחשה כאן לפיה תוואי הנוף הטבעיים רוכשים את הערך של המונומנטים ואילו המבנים מעשה ידי אדם מציגים מראה של נוף טבעי.
לבסוף, האותנטיות של המגליתים מבוססת היטב, כאשר הדולמנים של מנגה מתוארכים לתקופה הנאוליתית והתולוס של אל רומרל לתקופה הכלקוליתית, והמבנים שומרים על שלמות, מצבם טוב והם מתוחזקים היטב.
גלריה
-
-
-
-
-
הרי אל טורקל
לקריאה נוספת
- Michael Hoskin (15 ביולי 2016). "The Dolmens of Antequera". Diario Sur (בספרדית). נבדק ב-15 ביולי 2016.
{cite news}: (עזרה) - Victoria Eugenia Pérez Nebreda (2015). The Antequera Dolmens Site closer to being inscribed on the List World Heritage Sites of UNESCO. Revista PH. Junta de Andalucía (Regional Government of Andalusia): Ministry of Culture / Instituto Andaluz del Patrimonio Histórico. pp. 21–31.
- Bartolomé Ruiz González (2014). Iter de la candidatura (PDF). Sitio de los Dólmenes de Antequera. Propuesta para la inscripción en la Lista de Patrimonio Mundial. Vol. II-7. Seville: Junta de Andalucía (Regional Government of Andalusia): Ministry of Culture.
- Bartolomé Ruiz González (2014). Analytical Summary of the candidacy (PDF). Antequera Dolmens Site. Proposal for inscription on the List of World Heritage Sites. Seville: Junta de Andalucía (Regional Government of Andalusia): Ministry of Culture.
- Margarita Sánchez Romero (2012). Registration of the dolmens of Antequera in the Tentative List of UNESCO World Heritage Sites. Menga. Revista de Prehistoria de Andalucía. Junta de Andalucía (Regional Government of Andalusia): Ministry of Culture. pp. 219–222.
- Aurora Villalobos Gómez (2015). Antequera Dolmens Site. Intuition and intention in the work by Javier Pérez González (PDF). Antequera: Junta de Andalucía (Regional Government of Andalusia): Ministry of Culture.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Antequera Dolmens Site – UNESCO site
