בוב פרגוסון

בוב פרגוסון
Bob Ferguson
	סטיין, 2023
	סטיין, 2023
לידה	23 בפברואר 1965 (בן 59); סיאטל, וושינגטון ארצות הברית
שם מלא	רוברט ווטסון פרגוסון
שם לידה	Robert Watson Ferguson
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת ניו יורק
עיסוק	פוליטיקאי, משפטן
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	www.bobferguson.com
	15 בינואר 2025 – מכהן; (16 ימים)
סגן	דני הק
	→ ג'יי אינסלי
	16 בינואר 2013 – 15 בינואר 2025; (12 שנים)
תחת המושל	ג'יי אינסלי
	→ רוב מקנה ניק בראון ←
	1 בינואר 2004 – 16 בינואר 2013; (9 שנים)
	→ סינתיה סאליבן רוב דמבווסקי ←
מחוז בחירה	המחוז השני (2006-2004) ; המחוז הראשון (2013-2006)
פרסים והוקרה
	טיים 100 (2017)

רוברט ווטסון פרגוסון (באנגלית: Robert Watson Ferguson; נולד ב-23 בפברואר 1965) הוא משפטן ופוליטיקאי אמריקאי המכהן כמושל ה־24 של מדינת וושינגטון. בין השנים 2025-2013 כיהן כתובע הכללי של וושינגטון. טרם היבחרו לתפקיד היה חבר מועצת מחוז קינג בשנים 2004–2013, ובחמש השנים האחרונות לכהונתו היה יושב ראש המועצה. בבחירות 2024 התמודד לתפקיד מושל וושינגטון וניצח את יריבו הרפובליקני דייב רייקרט עם 56% מהקולות.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

פרגוסון נולד בסיאטל ב-1965, בנם של מורי ובטי (האוסמן) פרגוסון. הוא דור רביעי לבני מדינת וושינגטון; סבו וסבתו שלו התיישבו על גדות נהר הסקאג'יט (Skagit River) במאה ה-19, ליד היישוב מרבלמאוט דהיום. בשנת 1983 השלים את לימודיו התיכוניים בתיכון בישופ בלאנשט, ולאחר מכן החל ללמוד באוניברסיטת וושינגטון, שם נבחר לנשיא התאחדות הסטונדטים. לאחר הקולג' הצטרף פרגוסון לחיל המתנדבים הישועי בצפון-מערב ארצות הברית וניהל משרד שירות חירום במשך שנה.

לפרגוסון תואר שני במשפטים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק. במהלך לימודי המשפטים שלו קיבל מענק למתן סיוע משפטי לשבט היאקי בגוואדלופה שבאריזונה. פרגוסון התגורר בגוואדלופה במשך זמן מה וסייע לחברי הקהילה במגוון רחב של סוגיות משפטיות.

קריירה משפטית

לאחר שהשלים את לימודי המשפטים, החל פרגוסון את הקריירה המשפטית שלו בספוקיין, שם שימש כעוזר משפטי של השופט ויליאם פרמינג נילסן, נשיא בית המשפט המחוזי הפדרלי במחוז מזרח וושינגטון. לאחר מכן הוא התמחה במשרדו של השופט מיירון ה. ברייט מבית המשפט הפדרלי השמיני לערעורים של ארצות הברית, אשר מונה לכס השיפוט עוד בימי לינדון ג'ונסון.

בתום התמחותו שב פרגוסון לסיאטל והצטרף ל"פרסטון גייטס אנד אליס" (בהווה "K&L Gates") כליטיגטור, משרד עורכי דין העובד בשיתוף פעולה עם מערך התביעה המדינתית, שם ייצג יחידים, עסקים, ממשלות מקומיות ותאגידים בוושינגטון. כעורך דין עבד פרגוסון עם הצוות המשפטי שהגן על משלמי המיסים מלשלם על חריגות בעלויות הקשורות לבניית האצטדיון "T-Mobile Park". הוא גם נמנה בין חברי הצוות המשפטי שערער בהצלחה על החוקתיות של יוזמותיו של פעיל האנטי-מס טים איימן.

פרגוסון עבד על תיקים הקשורים לפיראטיות תוכנה ותבע בהצלחה ארגונים שגנבו קניין רוחני מחברות בוושינגטון. פרגוסון הוסיף לתרום מאות שעות של ייעוץ משפטי ללא תשלום עבור מוסדות ללא כוונת רווח. לדוגמה, הוא התנדב כיועץ המשפטי של קרן הגן הבוטני של קרוקברג בסיוע להפיכת גן בגודל שישה דונם לפארק ציבורי בקו החוף. לאחר ארבע שנים בפרסטון גייטס אנד אליס החליט פרגוסון לרוץ למועצת מחוז קינג.

מועצת מחוז קינג

פרגוסון נבחר לראשונה למועצת מחוז קינג בשנת 2003 אחרי שניצח את סינתיה סאליבן, חברת מועצת המחוז הוותיקה מזה 20 שנה. פרגוסון הצליח לגבור על סאליבן בכ-500 קולות. המועצה נבחרה באותם ימים על בסיס מפלגתי. פרגוסון לא ניצב בפני יריב רפובליקני בחירות הכלליות במעוז דמוקרטי מובהק שכזה. במהלך מסע הבחירות שלו נגד סאליבן, פורסם כי הקיש על 22,000 דלתות במחוז^[1]. בבחירות 2005 חל צמצום בכמות מושבי המועצה, וחלוקה מחדש של המושבים העמידה את פרגוסון באותו מחוז עם עמיתתו הדמוקרטית למועצה קרולין אדמונדס. בבחירות מקדימות שנערכו בין השניים ניצח פרגוסון את אדמונדס, ובבחירות הכלליות גבר על יריבו הרפובליקני סטיבן פיאט עם כ-74% מקולות הבוחרים.

לפני שנבחר לתובע הכללי ייצג פרגוסון את מחוז הבחירה הראשון במועצת המחוז, הכולל את צפון-מזרח סיאטל ואת הערים שורליין, לייק פורסט פארק, קנמור, בות'ל וקירקלנד. במהלך כהונתו היה יושב ראש הוועדות האזוריות למדיניות ולמשפט אזורי ולשירותי האנוש והמשפט ופעמיים כיו"ר ועדת החוק והמשפט של המועצה. כאשר משרד ההנהלה של מחוז קינג הציע להוציא 6.8 מיליון דולר אמריקני עבור ריהוט חדש לבניין המשרדים החדש של המחוז, פרגוסון שכנע את חברי המועצה לרכוש במקום זאת רהיטים משומשים, וחסך למשלמי המיסים יותר ממיליון דולר.

פרגוסון הוביל את המאמץ לגייס 50 מיליון דולר מדי שנה כדי לסייע לאלו הסובלים ממחלות נפש ותלות כימית. הוא פעל לגיוס 5 מיליון דולר לשם מימון ציבורי של מרפאות בריאות ציבוריות בנורת'גייט ובבות'ל שהיו נתונות לאיומי סגירה. הוא דחף לפיקוח אזרחי על משרד השריף של מחוז קינג, ובשנת 2006 הוביל את היוזמה ליצירת פיקוח קבוע במשרד השריף. הוא נתן את חסותו ל"חוק שימור שטחים פתוחים", המגן על 100 אלף דונם של שטחים פתוחים ציבוריים במחוז. פרגוסון ניסח חקיקה המונעת ממחוז קינג לעשות עסקים עם חברות הידועות כמפרות סדרתיות של חוקי הלנת שכר מדינתיים.

ב-24 בנובמבר 2009 החל לכהן כיושב ראש מועצת המחוז, תפקיד שמילא עד שנבחר לתובע הכללי של וושינגטון.

התובע הכללי של וושינגטון

בנובמבר 2012 התמודד פרגוסון לתפקיד התובע הכללי של מדינת וושינגטון. בבחירות הכלליות ניצח את עמיתו למועצת מחוז קינג ומועמד המפלגה הרפובליקנית רייגן דאן, ונבחר לתובע הכללי ה-18 של המדינה. הוא ניצח בהפרש של למעלה מ-200 אלף קולות, וגרף 53.48% מקולות הבוחרים^[2]. פרגוסון ניצח חרף סכומי עתק חסרי-תקדים שהוציא ארגון פוליטי מחוץ לוושינגטון במירוץ לתובע הכללי של המדינה. במהלך מסע הבחירות ביקר פרגוסון בכל 39 מחוזות וושינגטון. בבחירות 2016 התמודד פרגוסון לכהונה שנייה ויריבו היחיד היה ג'ושוע טרומבול, מועמד המפלגה הליברטריאנית ללא ניסיון פוליטי. פרגוסון הוציא מעט מהכסף שגייס עבור מסע הבחירות ונבחר מחדש עם 67% מהקולות^[3]. בבחירות 2020 התמודד פרגוסון מול מאט לארקין, תומך נצי בדונלד טראמפ שטען כי פרגוסון היה רך מדי בטיפול בפשע ומתח ביקורת על התביעות המשפטיות שלו נגד ממשל טראמפ^[4]. פרגוסון זכה בכהונה נוספת, הפעם עם 56% מהקולות.

באפריל 2013 הגיש פרגוסון תביעה נגד תושבת וושינגטון בשם ברונל סטוצמן, בעלת חנות פרחים בריצ'לנד, שסירבה למכור סידור פרחים לחתונה של בני זוג מאותו המין, מבלי שבני זוג המאורסים הגישו תלונה^[5]. פרגוסון טען כי מיאונה של סטוצמן נוגד על חוק הגנת הצרכן בוושינגטון, ואילו סטוצמן טענה כי תרומה כלשהי, גם אם במכירת סידור פרחים, לחתונה חד-מינית – נוגדת את השקפתה הדתית^[6]. משרד התובע הכללי של פרגוסון ניסה להגיע להסדר מול סטוצמן והציע לה למכור לזוג את הפרחים תוך הימנעות מהליכים משפטיים, אך עורך דינה של סטוצמן טען כי לפרגוסון אין סמכות סטטוטורית לכפות את מכירת הפרחים וכי לא מדובר במקרה ברור של הומופוביה. בני הזוג, שהיו לקוחות של חנות הפרחים במשך תשע שנים קודם לכן, תבעו את סטוצמן באמצעות האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות בטענה שהסירוב של סטוצמן למכור להם פרחים פגע בהם כלכלית בניגוד לחוק הגנת הצרכן המדינתי. ב-15 בנובמבר 2016 הופיע פרגוסון בעצמו בפני בית המשפט העליון של וושינגטון וטען נגד סטוצמן. ב-16 בפברואר 2017 פסק בית המשפט העליון של וושינגטון פה אחד נגד סטוצמן, ובו נקבע כי לא חופש הפולחן המעוגן בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית ולא חופש הביטוי היוו בסיס חוקתי לפעולותיה של סטוצמן^[7].

ב-1 באוגוסט 2016 הודיע פרגוסון כי מדינת וושינגטון תתבע את ענקית התקשורת קומקאסט על הטעיות שיטתיות של הצרכן. התביעה בסך 100 מיליון הדולר שהוגשה מכוח חוק הגנת הצרכן המדינתי, הוגשה על בסיס 1.8 מיליון הפרות אישיות של חוק הגנת הצרכן מצד התאגיד. פסיקת בית המשפט הובילה לקנסות בסך 9.1 מיליון דולר נגד קומקאסט ודרשה החזר כספי ללקוחות, אם כי בית המשפט דחה חלק מהטענות של התביעה לגבי עמלות תיקון^[8].

פרגוסון תבע את ממשל טראמפ 97 פעמים, והוביל לפתיחת תיקים 36 פעמים, וב-22 מהם ניצח לעומת הפסד אחד^[9]^[10]. ב-27 בינואר 2017 חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי 13769 שאסר הלכה למעשה את כניסתם לארצות הברית של מי שאינם אזרחים או פליטים משבע מדינות במזרח התיכון, למשך 90 יום. ב-30 בינואר פרגוסון והמושל ג'יי אינסלי הודיעו כי המדינה תגיש תובענה ייצוגית נגד הנשיא טראמפ ונגד בכירים אחרים בממשלו בדרישה לבטל את הצו בטענה כי מדובר באאפליה דתית^[11]. פרגוסון הגיש את התביעה תוך 72 שעות לצד הצהרות תמיכה מתאגידים גדולים בוושינגטון בהם מיקרוסופט ואמזון. ב-3 בפברואר ניתן פסק דין מאת השופט ג'יימס ל. רוברטס בבית המשפט המחוזי הפדרלי במחוז המערבי של וושינגטון ובו נפסק לטובתו של פרגוסון צו מניעה זמני על אכיפת איסור הצו הנשיאותי בפריסה מדינתית^[12].

הבחירות למושלות וושינגטון 2024

ב-9 בספטמבר 2023 הכריז פרגוסון כי יתמודד לתפקיד מושל וושינגטון בבחירות 2024^[13]. יותר ממיליון דולר בתרומות עודפות למסע הבחירות שלו עמדו תחת ביקורת ובחינות קפדניות של מתנגדיו הפוליטיים^[14]. במאי 2024 הגיש מארק מולט, חבר הסנאט של וושינגטון, תלונה אתית נגד פרגוסון בתואנה שהשתמש במשרתו כדי להשפיע על החלטת סדר ההצבעה בקלפי של המועמדים למושלות במשרד מזכיר המדינה^[15]. במהלך הבחירות המקדימות נהנה פרגוסון מתמיכתם של בכירי מפלגתו במדינה, בהם מריה קנטוול, פטי מארי, ריק לארסן, פרמילה ג'איאפאל, סוזן דלבנה, דרק קילמר, אדם סמית', ג'יי אינסלי וכריסטין גרגואר. יריבו הרפובליקני בבחירות היה חבר הקונגרס לשעבר דייב רייקרט, עליו גבר עם 56.1% מהקולות.