דגל הממלכה המאוחדת

דגל הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד

כינוי	היוניון ג'ק
כינויים נוספים	דגל האיחוד
סוג הדגל	דגל לאומי
יחס אורך/גובה	3:5, 1:2
הונף לראשונה	1 בינואר 1801
מוטיבים עיצוביים	צלב אדום ממוסגר בלבן, מונח על סאלטייר אדום ממוסגר בלבן ועל סאלטייר לבן על רקע כחול
גרסאות נוספות
דגלון חרטום בשימוש הצי המלכותי הבריטי
דגל הצי הצבאי
הנס הלבן
דגל הצי הצבאי
הנס הכחול
דגל הצי המדיני
הנס האדום
דגל הצי האזרחי
גרסאות היסטוריות
דגל ממלכת בריטניה הגדולה 1606–1800
דגל לאומי היסטורי

דגל הממלכה המאוחדת, אשר ידוע גם כ"יוניון ג'ק" (באנגלית: Union Jack, דגלון האיחוד) וכ"דגל האיחוד" (Union Flag), הוא דגלה הלאומי של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. בעבר הונף הדגל בכל רחבי האימפריה הבריטית, ועודנו בעל מעמד רשמי למחצה בממלכות חבר העמים הבריטי. עיצובו הנוכחי של הדגל מתוארך לאיחודה של בריטניה הגדולה ואירלנד משנת 1801. הוא מורכב משילוב של שלושה צלבים, המונחים זה על גבי זה: צלב ג'ורג' הקדוש, פטרונה של אנגליה, בצבע אדום על רקע לבן; צלב פטריק הקדוש, פטרונה של אירלנד, צלב אלכסוני אדום; וצלב אנדרו הקדוש, פטרונה של סקוטלנד, צלב אלכסוני לבן על רקע כחול.

עיצובו של הדגל

• 
  תבנית עיצובו של הדגל ביחס של 3:5^[1]
• 
  תבנית עיצובו של הדגל ביחס של 1:2

הדגל מורכב משלושה צלבים המונחים זה על גבי זה. הצלב הראשון הוא צלב אלכסוני לבן על רקע כחול, ומעליו מונח צלב אלכסוני נוסף בצבע אדום. הצלב האדום מונח על הצלב הלבן באפקט של מטען מנוגד וממוסגר בלבן על מנת להבדילו מן הצבע הכחול, וזאת עקב חוק הטינקטורה. מעל שני הצלבים מונח צלב אדום הממוסגר בלבן.

הדגל איננו דגל סימטרי, וזאת עקב אפקט השבשבת של צלב פטריק הקדוש, שנקרא "מטען נגדי של הסאלטייר", ועל כן ישנה צורה נכונה וצורה לא נכונה להנפת הדגל. על מנת להניף את הדגל בצורה הנכונה, יש לוודא כי בקנטון (הרבע השמאלי העליון הקרוב לתורן) יהיה הפס הלבן העבה מעל הפס האדום והפס הלבן הדק מתחתיו. עיצוב זה מעניק עדיפות וקדימות לסמל הסקוטי על פני זה האירי. הנפת הדגל בצורתו ההפוכה נחשבת כאיתות מצוקה, אך ההבדל הוא כה קטן עד כי רבים טועים בו.

הגוונים המדויקים לצבעי הכחול המלכותי, האדום והלבן מפורטים בטבלה:

תבנית	כחול		אדום		לבן
פנטון		280 C		186 C		Safe
CMYK		100.72.18.5		0.91.76.6		0.0.0.0
HTML		#00247D		#CF142B		#FFFFFF
RGB		0-0-102		204-0-0		255-255-255

היסטוריה

דגל אנגליה

ערך מורחב – דגל אנגליה

ג'ורג' הקדוש שימש כפטרונה של אנגליה החל מהמאה ה-12, לאחר שהחליף את אדוארד המודה כפטרון, אך סמלו, צלב אדום על רקע לבן, לא זוהה עם אנגליה אלא רק מאוחר יותר. הדגל שימש במקור כדגלה של ג'נובה, ואומץ בשנת 1190 על ידי אנגליה והעיר לונדון כדגל שהונף על ספינות אנגליות אשר שטו במימי הים התיכון, זאת על מנת ליהנות ממטריית ההגנה של הצי של ג'נובה.^[2] הרפובליקה הימית של ג'נובה הייתה כוח עולה, ויחד עם יריבתה ונציה, הפכה לאחד ממוקדי הכוח בעולם. המלך האנגלי שילם מס שנתי ל"דוג'ה" הג'נובי בעבור הזכות להשתמש בדגל ג'נובה. השימוש הראשון בדגל נעשה במהלך קרבות הצלבנים הבריטים נגד המוסלמים במהלך מסעי הצלב במאות ה-11, ה-12 וה-13, בייחוד על ידי אבירי מסדר הטמפלרים. הוא שימש גם את אבירי מסדר הבירית אשר הוקם על ידי המלך אדוארד השלישי בשנת 1348, והוכר כדגלה הלאומי של אנגליה החל מהמאה ה-16.

דגל סקוטלנד

ערך מורחב – דגל סקוטלנד

אנדרו הקדוש שימש כפטרונה של סקוטלנד מהמאה ה-12, וסמלו היה צלב אלכסוני (סאלטייר) לבן על רקע כחול. על פי המסורת הנוצרית, נצלב אנדרו על צלב בצורת X, ומכאן צורתו של הסמל. עדות ראשונה לשימוש בסאלטייר הייתה בשנת 1385, עקב הוראה של הפרלמנט הסקוטי כי על חיילים סקוטיים לענוד את הסאלטייר כסימן מזהה. הדגל הקדום ביותר אשר עוצב אך ורק על מוטיב הסאלטייר הוא משנת 1503: צלב לבן על רקע אדום. אולם בשנת 1540 הוחלף הצבע האדום בכחול על מנת לתאר צלב לבן על רקע שמיים כחולים במהלך ניצחונו של המלך אואנגוס השני בקרב נגד שבטים אנגליים בשנת 832.

דגל ממלכת בריטניה הגדולה

כאשר ירש המלך הסקוטי ג'יימס השישי את כס ממלכת אנגליה בשנת 1603 והפך למלך ג'יימס הראשון, הכתר האנגלי (אשר כלל גם את נסיכות ויילס מאז 1535) וכתר ממלכת סקוטלנד אוחדו על ידיו תחת אוניה פרסונלית. למרות איחוד הכתרים נותרה כל ממלכה עצמאית.^[3]

בצו שפורסם ב-12 באפריל 1606 הוצג דגל חדש שסימל את האיחוד בין אנגליה וסקוטלנד, ועל פיו דגלה של אנגליה (המייצג גם את ויילס) ודגלה של סקוטלנד ”ישולבו יחדיו לצורה שעוצבה בידי הכרוזים שלנו, ויישלחו על ידינו אל האדמירלים שלנו להציגם בפני נתינינו.”^[4] דגל מלכותי זה היה בשימוש ראשוני ובלעדי בים על ספינות אזרחיות וצבאיות של אנגליה וסקוטלנד כאחד.^[5] בשנת 1634 הגביל צ'ארלס הראשון את השימוש בדגל לשייטת המלכותית בלבד,^[6] ואילו הכוחות היבשתיים המשיכו להניף את דגלם הלאומי בהתאמה. הדגל קיבל מעמד מוסדר לאחר חוקי האיחוד של 1707 כ"נס המגן של ממלכת בריטניה הגדולה", המדינה החדשה שזה עתה נוצרה. באותה תקופה היה הדגל גם בשימוש הכוחות היבשתיים, אף שהצבע הכחול של הדגל היבשתי היה דומה יותר לצבע התכלת של דגל סקוטלנד.

לוויילס לא היה ייצוג בדגל האיחוד, וזאת כיוון שוויילס, שסופחה לממלכת אנגליה בשנת 1282 על ידי אדוארד הראשון ואוחדה חוקית עם סדרת חוקי ויילס 1535–1542, יוצגה על ידי דגל אנגליה. (דגל ויילס הנוכחי ודגל צלב דייוויד הקדוש הופיעו, או יותר נכון הופיעו מחדש, במאה ה-20, הראשון מבוסס על סמלה ההיסטורי של ויילס - הדרקון האדום, והשני מבוסס על הנס של הדיוקסיה של סנט דייוויד). ממלכת אירלנד, שקיימה אוניה פרסונלית עם אנגליה מאז 1541, לא זכתה אף היא לייצוג על דגל האיחוד,^[5] אולם בעת הפרוטקטורט האנגלי על אירלנד הונף דגל איחוד אשר הוטען בנבל האירי במרכזו. דגל זה היה בשימוש בין השנים 1658–1660 ובוטל עם הרסטורציה בידי צ'ארלס השני.

גרסאות נוספות שורטטו בעקבות איחוד הכתרים בשנת 1603, אך לעיתים נדירות היו בשימוש, אם בכלל. אחת הגרסאות מציגה את דגל ג'ורג' הקדוש עם צלב אנדרו הקדוש בקנטון, אחרת מציגה את הצלבים זה לצד זה. סקוטים רבים זעמו על כך שהדגל הסקוטי הופיע מתחת לדגל האנגלי בדגל האיחוד והעדיפו דגל המציג את צלב אנדרו הקדוש מעל צלבו של ג'ורג' הקדוש.

דגל הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד

הדגל הנוכחי מתוארך ל-1 בינואר 1801, בעקבות חוק האיחוד של 1800 אשר מיזג את ממלכת אירלנד וממלכת בריטניה הגדולה לישות אחת: "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד". העיצוב החדש הוסיף את צלב פטריק הקדוש האדום כייצוגה של אירלנד. הסאלטייר האירי האדום הונח מעל הסאלטייר הסקוטי הלבן של אנדרו הקדוש אך עדיין מתחת לצלב ג'ורג' הקדוש. הסאלטייר האירי הוא מטען מנוגד לסאלטייר הסקוטי, ועל כן הלבן יופיע תמיד לימינו (בכיוון השעון) של האדום. הפס הלבן הנוסף (משמאלו של האדום) נועד למנוע מצב של צבע ליד צבע - חוק הרלדי בסיסי.

השימוש בצלב פטריק הקדוש בעייתי, כיוון שאינו מעורר תהודה רגשית עקב ההיסטוריה הצרה והקצרה שלו; יש המאמינים כי הוא "הומצא" על מנת לשלבו בדגל האיחוד. מקור אפשרי אחד הוא בשלט האצולה של משפחת פיצג'רלד (דוכסי ליינסטר), שנשלחו על ידי הנרי השני לאירלנד במטרה לחזק את השליטה האנגלו-נורמנית שם ולא כסמל אירי המייצג את אירלנד. נבל בריאן בורו, הצלב הקלטי, התלתן או הטריקולור האירי היו נפוצים יותר מהסאלטייר האדום. המקור המדויק לדגל אינו ידוע, אך עדויות לשימוש בסאלטייר ניתן למצוא במטבעות ובמפות עתיקות.

הצעות לדגל חדש

ב-27 בנובמבר 2007 טען חבר הפרלמנט איאן לוקס מטעם מפלגת הלייבור בבית הנבחרים הבריטי, כי יש לאחד את דגל האיחוד עם דגל ויילס על מנת לשקף את מעמדה של ויילס בתוך הממלכה המאוחדת, וכי יש לשלב את הדרקון הוולשי בתוך דוגמת האדום-כחול-לבן.^[7] הוא טען כי כיום מייצג הדגל הבריטי רק שלוש מתוך ארבע האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת. שרת התרבות, מרגרט הודג', הודתה כי מר לוקס העלה נקודה נכונה לדיון, ואמרה כי: "הממשלה להוטה לגרום לדגל האיחוד להיות סמל חיובי לבריטים המשקף את הגיוון של מדינתנו כיום ולעודד אנשים להיות גאים בדגלם". התפתחות זו הציתה תחרויות עיצוב עם הצעות שהתמודדו מכל רחבי העולם. חלק מההצעות שילבו את הדרקון האדום או את צלב דייוויד הקדוש בתוך דגל האיחוד.^[8] אולם נכון לשנת 2023 עיצובו של הדגל נותר כפי שהוא.

טרמינולוגיה

שמו הרשמי של הדגל הוא "דגל הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד" ( Flag of the United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland) או בקיצור "דגל האיחוד" (Union Flag; זהו גם שמו בתוך הממלכה המאוחדת). אולם כינויו הידוע יותר ברחבי העולם הוא "היוניון ג'ק" (Union Jack). הזמן והמקום לכנות את הדגל בשם זה או אחר הם עניין לדיון, אינו קבוע או מעוגן במסמך רשמי כלשהו, ונשען על מוסכמות ישנות והיסטוריות.^[9]

המונח "ג'ק" שימש לתיאורם של דגלים רבים, בעיקר ימיים, ככינויו של דגלון החרטום שהונף על כלי שיט שעגנו בנמלים, עוד לפני המאה ה-16. אך בראשית ימיה של האדמירליות כונה הדגל הבריטי "ג'ק" ללא קשר למקום הנפתו או לשימוש שנעשה בו. בשנת 1902 יצא חוזר מטעם האדמירליות, ולפיו ניתן לכנות את הדגל בשני הכינויים הללו.^[9] קביעה זו קיבלה גושפנקה פרלמנטרית בשנת 1908 אשר קבעה כי ”היוניון ג'ק ייחשב כדגל הלאומי”, אף על פי שהמונח שהופיע בהצהרתו של המלך צ'ארלס משנת 1634 ובהצהרתו של המלך ג'ורג' השלישי משנת 1801 היה המונח "דגל" ולא "ג'ק".^[6]

כאשר הוצג והונף הדגל הראשון בשנת 1606, הוא נודע בפשטות בתור "הדגל הבריטי" או "דגל בריטניה". המונח "ג'ק" שימש עוד קודם לכן לתיאורו של דגלון חרטום, ומשנת 1627 ניתן היה לראות דגלונים קטנים בעמדת החרטום בכלי שיט בריטיים. תאוריה אחת גורסת כי במשך מספר שנים כונה הדגל "ג'ק", "דגל הג'ק" או "הג'ק של המלך", אך משנת 1674 כונה הדגל באופן רשמי "הג'ק של הוד מלכותו" (His Majesty's Jack), או בפשטות "יוניון ג'ק".^[9]

בין כל ההצהרות המלכותיות שפורסמו בשמו של ג'ורג' השלישי בזמן האיחוד של 1801, פורסמה גם הצהרה בדבר הדגלים הימיים אשר כוונה ל"דגלינו, דגלונינו ונסינו", ואסרה על ספינות מסחר להניף את ”הג'ק שלנו הידוע בכינויו "היוניון ג'ק"” או כל נס ודגל אשר היו בשימוש ספינותיו של המלך (בדרך כלל היו אלו ספינות הצבא),^[10] אולם בהצהרה באותו היום ממש, העוסקת בדגלים ובצבעים של הממלכה המאוחדת (שלא לשימוש בים), מכונה הדגל "דגל האיחוד".

מעמד הדגל

דגל הממלכה המאוחדת נמצא בשימוש כדגלון חרטום בספינות מלחמה של הצי המלכותי הבריטי שקיבלו מינוי, וכן בחיל האוויר המלכותי ובצבא הבריטי שקיבלו מינויים מיוחדים. בין אם הספינה עוגנת ובין אם היא משייטת לאורך החוף, יונף דגלון החרטום על תורן החרטום של הספינה. הדגלון יונף בשיט רק כאשר הספינה מקושטת באירועים חגיגיים, או (כאשר הוא מונף על התורן הראשי) לציון נוכחותו על הסיפון של אדמירל הצי או של הלורד האדמירל הגבוה - המונרך הבריטי.^[11]

דגל הממלכה המאוחדת מעולם לא הוכרז כדגל הלאומי מבחינה חוקית, אם כי הוא הפך לכזה מכוח השימוש בו. התיעוד הראשון שבו הוא מופיע כדגל לאומי הוא משנת 1908, אז נטען בפרלמנט כי ”יש להתייחס ליוניון ג'ק כאל דגל לאומי”. הצהרה מפורשת יותר ניתנה על ידי משרד הפנים בשנת 1933, שקבעה ”היוניון ג'ק הוא הדגל הלאומי”. אך באופן רשמי זהו דגלו של המונרך יותר מאשר דגלה של המדינה.

השימוש האזרחי מותר על היבשה, אך שימוש ימי שאינו צבאי, או שאינו קשור לצי, אסור בהחלט. שימוש לא-מאושר, למשל על מנת להימנע מתשלום מסי נמל (פריבילגיה של ספינות צי), גרם במאה ה-17 ליורשו של ג'יימס, המלך צ'ארלס הראשון, לצוות כי הנפת הדגל על ספינות תוגבל לספינות המלכותיות בלבד "בכאב ממורת רוחנו הרבה". הנפת דגל האיחוד (ולא "ג'ק הנווטים") על סיפונה של ספינה בריטית נחשבת כיום עבירה פלילית.^[12]

חצר הלורד ליון, שלה הסמכות המשפטית בנושאי הרלדיקה בסקוטלנד, מאשרת כי דגל האיחוד ”המכונה באופן עממי 'היוניון ג'ק', הוא הדגל הנכון לכל התושבים והגופים בממלכה המאוחדת, והוא הדגל שיש להניף כדי להביע את נאמנותם ולאומיותם”.^[13]

ב-5 בפברואר 2008 העלה חבר הפרלמנט השמרני אנדרו רוסינדייל את "הצעת חוק דגל האיחוד" בבית הנבחרים הבריטי. הצעת החוק נועדה לעגן את מעמדו של דגל האיחוד כדגל הלאומי בחוק הבריטי, להסיר את המגבלות הקיימות על הצגתו, ולקבע את שמו, ה"יוניון ג'ק", באופן רשמי, לצד השם "דגל האיחוד". ההצעה הועמדה לקריאה שנייה ב-17 באוקטובר 2008 אך לא עברה.^[14]

גרסאות נוספות

על אף העובדה כי יחס האורך לגובה הנפוץ ביותר הוא 3:5, קיימות גם גרסאות נוספות. על פי ספר הקודים של הממשל הבריטי "דגלי כל האומות", היחסים 1:2 ו- 3:5 הם הגרסאות הרשמיות של דגל האיחוד (פסקה BR20). יחסי האורך והגובה הרגילים הם 3:5, למעט הדגל אשר בשימוש הצי המלכותי, שם היחס הוא 1:2.

הדגל הצבאי

הדגל הרשמי של צבא בריטניה הוא דגל האיחוד, אך בשנת 1938 נכנס לשימוש דגל צבא בריטניה הלא-רשמי, הכולל אריה מעל חרבות מוצלבות עם כתר אדוארד הקדוש על רקע אדום. דגל זה אינו שווה ערך לדגליהן של שאר הזרועות, אך הוא משמש באירועים צבאיים, גיוס וספורט כאשר יש צורך לייצג את הצבא הבריטי, ודגלי הגדודים ודגל האיחוד אינם מתאימים לכך.

דגלי "צבעי המלכה" של גדודי הצבא הבריטי הם מרובעים, ועוביים של הפסים הלבנים והאדומים בהם זהה. ספינות, ברצותן להניף דגלון חרטום, יניפו גרסה של הנס הכחול כאשר דגל האיחוד יופיע בקנטון.

דגלים ימיים ואוויריים

הנסים הבריטיים הם גרסאות הדגל הלאומי המונפות על כלי שיט הרשומים בממלכה המאוחדת וכן הדגלים האוויריים אשר הונפו בעבר על כלי טיס. עיצובם של הנסים הוא עיצוב קבוע המתבסס על דגל בצבע אחיד עם דגל הממלכה המאוחדת בקנטון. הנסים הכחול, האדום והלבן שאובים מצבעי השייטות ההיסטוריות של הצי המלכותי בין המאות ה-17 וה-19. בעקבות ארגונו מחדש של הצי המלכותי בשנת 1864, פורסם צו מלכותי אשר קבע כי הנס הלבן ייועד לשימושו של הצי המלכותי, הנס הכחול לשימוש הממשלה והנס האדום לשימושו של צי הסוחר. בשנת 1921 תוקנן נס חיל האוויר המלכותי כדגל לאומי רשמי, המקביל לדגלים הימיים, לשימושו של חיל האוויר, ובשנת 1931 תוקנן מקבילו האזרחי - דגל האוויר האזרחי של הממלכה המאוחדת.

דגליהם של מרבית הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים מעוצבים על בסיס עיצובו של הנס הכחול (או נס בצבע אחר) בהשחתתו של רקע הדגל בסמל הטריטוריה.

הנסים הבריטיים השפיעו על עיצובי הדגלים של מרבית מושבותיה לשעבר ושטחי החסות של האימפריה הבריטית, ורבים מדגלי המדינות והדגלים הימיים שואבים את עיצוביהם מעיצובי הנסים.

הנס הלבן דגל הצי המלכותי הבריטי הנס הכחול דגל הצי הממשלתי וחיל המילואים של הצי המלכותי הנס האדום דגל הצי הסוחר הבריטי נס חיל האוויר המלכותי דגל האוויר האזרחי

דגלון נווט

הדגל בעל השוליים הלבנים אשר נראה מפעם לפעם על ספינת סוחר נקרא "דגלון נווט" (Pilot Jack). מקורו בשנת 1823, אז נוצר לראשונה כדגל איתות ולא כדגלון חרטום. ספר אשר יצא לאור בשנת 1855 מציין כי דגל איחוד בעל שוליים לבנים יונף לבקשת נווט לספינה. על אף האמור לעיל, השימוש בדגלון למטרות אחריות של כלי שיט אזרחיים קדם לתקנה אשר משייכת את הנס האדום לצי הסוחר או לספינות אזרחיות משנת 1864. בשנת 1970 הופסק השימוש בדגלון ככלי איתות לבקשת נווט, אך נותר בשימוש כצבעים הלאומיים ולא הורד מתקנת צי הסוחר הנוכחית להנפה על ספינות אזרחיות, כדגלון חרטום, אם ישנו צורך שכזה.

סטטוס זה אושר על ידי Merchant Shipping (Registration, etc.) Act 1993 וה-Merchant Shipping Act 1995 אשר אוסרים על הנפת דגלים לאומיים או דגלים הדומים להם, על ספינות הוד מלכותה, למעט: הנס האדום, דגל האיחוד בעל שוליים לבנים או דוגמאות מסוימות אשר מותרות על פי התקנה.

דגל ראש הנמל של המלכה הוא, כמו דגלון הנווט, דגל איחוד בעל שוליים לבנים אך אורכו ארוך יותר מכפליים הגובה.

דגל האיחוד המלכותי - השימוש בדגל בקנדה

השימוש בדגל האיחוד החל בקנדה עוד בתחילת ההתיישבויות הבריטיות הראשונות בנובה סקוטיה בשנת 1621. בסיומו של דיון הדגל הגדול בשנת 1964, אשר בסופו אומץ דגל עלה המייפל כדגל הלאומי הקנדי, העביר הפרלמנט הקנדי החלטה אשר הפכה את דגל האיחוד לסמל לחברותה של קנדה בחבר העמים הבריטי ולמחויבותה כלפי הכתר. צעד זה נעשה על מנת להכיר בדרישתם של השמרנים אשר תמכו בהשארת הדגל הישן (שהוא הדגל עם דגל האיחוד בקנטון).

עם החלפת דגלה ב-1965, נותר דגל המושבה בשימוש בדגלי כמה מהפרובינציות לאחר שינוי הסמל בשטח הדגל. כך נוצרו דגלי קולומביה הבריטית, מניטובה ואונטריו. דגל הפרובינציה ניופאונדלנד ולברדור הוא עיבוד של דגל האיחוד. הפרוטוקול הקנדי מתיר שימוש בדגל האיחוד, הידוע בקנדה כ"דגל האיחוד המלכותי" (Royal Union Flag), בידי יחידים, קבוצות וסוכנויות ממשלתיות על מנת לציין את נאמנותם לכתר ולחבר העמים.

דגל האיחוד בדגלים אחרים

ערך מורחב – השימוש בדגל הממלכה המאוחדת בדגלים מחוץ לממלכה

דגל האיחוד מופיע בקנטון (הרבע השמאלי העליון) של רבות מהמושבות לשעבר של הממלכה המאוחדת, בעוד השדה של דגלם הוא בצבע הנס הימי אשר הונף על ידי השייטת של הצי המלכותי הבריטי שפטרלה בחלק זה של העולם. על שטח הדגל מופיע סמל המושבה, חלק מהמושבות לשעבר הוסיפו אלמנטים נוספים לדגל המושבות או החליפו את סמל המושבה לשעבר בסמלים המתפרשים על כל השטח. אומות ומושבות אשר עשו שימוש בזמן זה או אחר כוללים את: אמריקה, צפון בורנאו, גמביה, ג'מייקה, הודו, חוף הזהב (כיום גאנה), טנגניקה (טנזניה), טרינידד, לאגוס, מאוריציוס, מלטה, ניגריה, סומלילנד, סיירה לאון, סינגפור, עדן, פלשתינה-א"י, פנאנג (מלזיה), ציילון, מזרח אפריקה (קניה), קפריסין ורודזיה. כאשר האומות באימפריה הבריטית זכו בעצמאותן, דגלי המושבות פינו את מקומם לדגלים לאומיים אחרים. המקרה האחרון היה ב-1 ביולי 1997, כאשר מושבת הכתר של הונג קונג הוחזרה לסין. כיום ארבע מדינות עצמאיות מניפות גרסה של הנס הכחול: אוסטרליה, טובאלו, ניו זילנד ופיג'י.

כלל האזורים המנהליים והטריטוריות שמעבר לים של הממלכה המאוחדת מניפים את דגל האיחוד בצורה זו או אחרת, להוציא את גיברלטר (דגל המושבה) ואת שטחי החסות של הכתר הבריטי. מחוץ לממלכה גופא, הדגל מבוסס על נס כחול או אדום.

ניתן לראות את דגל האיחוד בעיבודים שונים (אשר רובם מבוססים על הנס הכחול) בדגלים טריטוריאליים של רבות מן המושבות לשעבר של הממלכה המאוחדת. הדגל הושאר על מנת לסמן את הקשר לכתר הבריטי שהיה בעבר.

דגל אוסטרליה ניו זילנד דגל טובאלו דגל פיג'י

ימי דגל

הממלכה המאוחדת

ביולי 2007, הסיר ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, את הלוט מעל תוכנית לתקנון ימים מרובים במהלכם יונפו דגלי האיחוד על בנייני ממשלה. בעת הדיון על קווים מנחים חדשים לימי הדגל, ההחלטה על הנפתו ביום מסוים נקבעת בידי האגף הממשלתי.

בעבר, הדגל הונף על בנייני ציבור בימים אשר סימלו את ימי ההולדת של חברי המשפחה המלכותית, יום השנה לנישואי המונרך, יום חבר העמים הבריטי, יום העלייה לכתר, יום ההכתרה, יום הולדתה הרשמי של המלכה, יום הזיכרון ובימי פתיחת וסגירת מושבי הפרלמנט.

ימי הדגל בהם יונפו דגלי האיחוד על מבני ציבור בכל רחבי הממלכה הם:

• 20 בינואר - יום הולדתה של סופי, דוכסית אדינבורו
• 6 בפברואר - יום עלייתה לשלטון של המלכה אליזבת השנייה
• 19 בפברואר - יום הולדתו של הנסיך אנדרו, דוכס יורק
• יום שני השני בחודש מרץ - יום חבר העמים הבריטי
• 10 במרץ - יום הולדתו של הנסיך אדוארד, דוכס אדינבורו
• 21 באפריל - יום הולדתה של המלכה אליזבת השנייה
• 9 במאי - יום אירופה
• 2 ביוני - יום השנה להכתרתה של המלכה אליזבת השנייה
• 10 ביוני - יום הולדתו של הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו
• יוני (ללא תאריך מדויק) - יום הולדתה הרשמי של המלכה
• 17 ביולי - יום הולדתה של קמילה, דוכסית קורנוול
• 15 באוגוסט - יום הולדתה של אן, הנסיכה המלכותית
• יום ראשון השני בנובמבר - יום הזיכרון לחללי מלחמות בריטניה והאימפריה הבריטית
• 14 בנובמבר - יום הולדתו של צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת
• 20 בנובמבר - יום השנה לנישואיהם של המלכה אליזבת השנייה והנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו

בנוסף, דגל האיחוד יונף בימי הדגל האזוריים באזורים הרלוונטיים בלבד:

• 1 במרץ - יום דייוויד הקדוש בוויילס
• 17 במרץ - יום פטריק הקדוש בצפון אירלנד
• 23 באפריל - יום ג'ורג' הקדוש באנגליה
• 30 בספטמבר - יום אנדרו הקדוש בסקוטלנד
• ביום הפתיחה ויום הסגירה של מושב בתי הפרלמנט - בלונדון רבתי

ארגונים לא ממשלתיים רשאים להניף את דגל האיחוד כאוות נפשם.

סקוטלנד

על פי צו של הממשלה הסקוטית, ה"סאלטייר" יונף על כל בנייניה בכל יום מהשעה 8:00 ועד לשקיעת השמש, אך אין מדיניות רשמית לגבי הנפת דגל האיחוד ועל כן הוא מונף לעיתים לצדו של הדגל הסקוטי ולעיתים הוא נזנח, למעט ב"ימים הלאומיים", שבהם מורד הסאלטייר והוא מפנה את מקומו לדגל האיחוד. הימים הלאומיים הם הימים הרשומים מעלה למעט:

• 3 בספטמבר - יום צי הסוחר
• 30 בספטמבר - יום אנדרו הקדוש אשר במהלכו דגל האיחוד יונף על בניינים שבהם ישנו יותר מתורן אחד. ביום זה לא יורד הסאלטייר על מנת לפנות מקום לדגל הממלכה המאוחדת אם יש רק תורן אחד. הבדל זה נבע מתלונתם של חברי פרלמנט סקוטים על כך שסקוטלנד היא המדינה היחידה בעולם אשר לא מניפה את דגלה הלאומי ביום הלאומי שלה.

צפון אירלנד

דגל האיחוד יונף מעל משרדים בצפון אירלנד בהתאם לתקנות אשר פורסמו בשנת 2000. תקנות אלו שונו בשנת 2002, שינוי בו הוסרו החיובים להנפת הדגל בימי ההולדת של המלכה האם והנסיכה מרגרט, רוזנת סנודן, אשר שתיהן נפטרו באותה השנה. כיום ימי הדגל בצפון אירלנד זהים לימי הדגל של הממשלה הבריטית, למעט יום הולדתה של דוכסית קורנוול אשר נוסף לרשימה רק לאחר נישואיה לנסיך ויילס בשנת 2005 וטרם הורחב לצפון אירלנד.

קנדה

דגל האיחוד המלכותי יונף על בניינים פדרליים, נמלי תעופה, בסיסים צבאיים ובניינים ממשלתיים בקנדה בימים הבאים:

• יום שני השני בחודש מרץ - יום חבר העמים הבריטי
• יום שני אשר נופל על או לפני ה-24 במאי - יום ויקטוריה (יום ההולדת הרשמי של המונרך)
• 11 בספטמבר - יום השנה לחוק וסטמינסטר (1931)

הנפה בחצי התורן

דגל האיחוד יונף על בנייני ממשל בחצי התורן במצבים הבאים:

• מרגע ההכרזה על מותו של הריבון (למעט יום ההכרזה - היום בו מועצת העלייה, המהווה חלק מהמועצה המלכותית, מכריזה על הריבון החדש)
• ביום לווייתו של חבר המשפחה המלכותית
• ביום לווייתו של שליט זר
• בלווייתו של ראש ממשלה מכהן או ראש ממשלה בדימוס

הריבון יכול להכריז על ימים נוספים בהם יונף הדגל בחצי התורן. דגל בחצי התורן משמעותו כי הדגל יונף בשני שלישים גובה התורן.

שימוש וגניזה

אין חוקים ותקנות מדויקים הנוגעים לאופן השימוש והגניזה של דגל האיחוד, כפי שניתן לראות בקוד דגל ארצות הברית, עובדה המשקפת את מעמדו הלא רשמי של הדגל כדגל לאומי. גם אין דרך מסוימת בה יקופל הדגל כמו הדגל האמריקני. יש צורך לקפלו בצורה שבה יהיה זמין לשימוש חוזר. ספר תקנות של הצי המלכותי מ-26 בפברואר 1914 מציין כי דגלים אשר לא ניתן לבצע בהם שימוש חוזר, ייקרעו לפיסות קטנות וכך ייפטרו מהם,^[15] ולא יימסרו לשם עיטור או למכירה - למעט דגלים אשר הונפו בקרבות, אלו ימוסגרו וייתלו במקום הולם כגון מוזיאון.

ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל דגלים וסמלים
	פורטל הממלכה המאוחדת

• סמל הממלכה המאוחדת
• המנון הממלכה המאוחדת
• גלריית דגלי הממלכה המאוחדת
• גלריית דגלי בריטניה בשימוש מחוץ לממלכה המאוחדת

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

• הממלכה המאוחדת, באתר דגלי העולם (באנגלית)
• דגל האיחוד ודגלי הממלכה המאוחדת - מסמך מאת הפרלמנט הבריטי (באנגלית)
• הנפת דגלים בממלכה המאוחדת - מדריך לפרוטוקול הדגל הבריטי, באתר מכון הדגלים (באנגלית)
• דגל האיחוד באתר המלוכה הבריטית (באנגלית)
• אתר ה-BBC לציון שנת ה-400 לדגל (באנגלית)
• מדריך לעיצובו של היוניון ג'ק (באנגלית)
• גלריות דגלים בריטים (באנגלית)
• דגל הממלכה המאוחדת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

דגלי הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד
הממלכה המאוחדת	דגל הממלכה המאוחדת (היוניון ג'ק)
אומות הבית	אנגליה • ויילס • סקוטלנד • צפון אירלנד (היסטורי)
הנסים הבריטיים	נס כחול • נס אדום • נס לבן • נס חיל האוויר המלכותי • דגל האוויר האזרחי • דגל צבא בריטניה
ניסים מלכותיים	הנס המלכותי של הממלכה המאוחדת • הנס המלכותי של סקוטלנד (היסטורי)
שטחי חסות	ג'רזי • גרנזי (אולדרני • סרק • הרם) • האי מאן
הטריטוריות שמעבר לים	אסנשן • גיברלטר • סנט הלנה • טריסטן דה קונה • איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים • איי פוקלנד • ברמודה • איי הבתולה הבריטיים • איי טרקס וקייקוס • מונטסראט • איי קיימן • אנגווילה • פיטקרן • הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • הטריטוריה הבריטית באנטארקטיקה

דגלי מדינות אירופה
מדינות	אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • בריטניה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • ותיקן • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
שטחים תלויים	אבחזיה • אג'ריה • אולדרני • אולנד • איי פארו • גגאוזיה • גיברלטר • ג'רזי • גרנזי • דרום אוסטיה • האי מאן • הרם • טרנסניסטריה • סרק • קוסובו • קטלוניה • צפון קפריסין
נוספים	דגל אירופה • דגל הסאמים
אירופה • אפריקה • אסיה • אוקיאניה • אמריקה הדרומית • אמריקה הצפונית