העלאה באוב

העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה. וריאציות של הטקס קיימות בתרבויות רבות. בין הנפוצות שבהן: רופא אליל או מדיום, המכניס עצמו למצב טראנס באופן טקסי בניסיון לתקשר עם המתים או ישויות רוחניות אחרות. המלה "אוב" או וריאציות שלה (ab, abu) קיימת גם בשפות נוספות במזרח הקדום (שומרית, אכדית, אוגריתית, חיתית) במשמעות של "בור", שלדעת המאמינים הגיע עד למקום משכן המתים בבטן האדמה, וכך איפשר להעלות אותם באמצעותו לצורך תיקשור עמם, לאחר טקס מתאים של הגשת מנחות או הגרת דם קורבנות לתוך פתח הבור או לצידו. בעלי אוב היו מי שבבעלותם היה בור עמוק כזה, והם ביצעו באמצעותו את טקסי העלאת רוחות המתים, על פי האמונה באותם ימים.

התורה אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "דרישה אל המתים" ו"תעבת הגויים" (ספר דברים, פרק י"ח, י-יא).

בעלת האוב מעלה את שמואל הנביא באוב, לבקשת שאול המלך, בעין דור. תחריט מעשה ידי גוסטב דורה משנת 1866.

על פי ההלכה, ניתן להעניש בעל אוב שהעלה באוב במזיד בבית דין בעונש סקילה (בזמן בו נוהגים דיני נפשות),[1] ואם לא נענש בסקילה חייב בעונש כרת. אם עבר על העבירה בשוגג חייב להביא קרבן חטאת.[2]

בתנ"ך

ערך מורחב – בעלת האוב מעין דור

בספר שמואל מסופר על שאול המלך שפונה לבעלת אוב מעין דור, שתעלה אליו את שמואל הנביא באוב, על מנת שהוא יוכל לדעת מה תהיה תוצאת המלחמה עם הפלשתים. שאול מתחפש ובא אל האשה בלילה, יחד עם עוד שני אנשים, ומבקש להעלות את שמואל הנביא.

כאשר שמואל עולה, בעלת האוב מזהה את שאול המחופש ופורצת בזעקה גדולה כלפי שאול: ”לָמָּה רִמִּיתָנִי, וְאַתָּה שָׁאוּל”. שאול מרגיע אותה ושואל מה ראתה, ומזהה את שמואל לפי תיאורה.

בין שמואל לשאול מתפתח דו-שיח של ממש. בתחילה שמואל כועס, ושואל את שאול: ”לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי”,[3] ושאול מתנצל בפניו, ואומר שצר לו מאוד מן הפלשתים, ואלהים אינו עונה לו. שמואל בתגובה שואל את שאול בתמיהה: ”וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי”, ומודיע לשאול שאלהים סר מעליו, וגם קרע את הממלכה מידו, ונתן לרעהו - דוד. עוד מתנבא שמואל כי בני ישראל יינגפו בקרב, וכי שאול ובניו ייפלו.

על האירוע הזה ואישיותו של שאול המשתקפת בו, כתב שאול טשרניחובסקי את שירו "בעין דור".

פרשנות

חכמי ישראל נחלקו מהי העלאה באוב, כאחד ממחלוקתם בנושאי מאגיה. הרציונליסטיים שבהם לא מקבלים את קיומו של האוב, ולדעתם כל הטקסים הללו קשורים לתרגילים פסיכולוגיים וליכולות של דיבור מהבטן וכדומה, ואילו המיסטיים שבהם מקבלים את האפשרות הטכנית לבצע העלאה באוב.

גם בקרב המיסטיקנים, יש הטוענים שאין בידינו כיום היכולת לעשות זאת (למשל, רבי יעקב חגיז בספרו עץ החיים).

כך מתייחס הרמב"ם להעלאה באוב בספרו "משנה תורה":

כיצד מעשה האוב? זה שהוא עומד ומקטיר קטורת ידועה ואוחז שרביט של הדס בידו ומניפו, והוא מדבר בלאט בדברים ידועים אצלם, עד שישמע השואל כאילו אחד מדבר עימו ומשיבו על מה שהוא שואל בדברים מתחת הארץ בקול נמוך עד מאוד, וכאילו אינו ניכר לאוזן אלא במחשבה מרגיש בו

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העלאה באוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק ז', משנה ד'.
  2. ^ משנה, מסכת כריתות, פרק א', משנה א'.
  3. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ח, פסוק ט"ו.


דיני נפשות ביהדות
מיתה שלא בידי בית דין מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם
מרכיבי הדינים סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה
איסורים ומצוות רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת
שונות כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח
ארבע מיתות בית דין
חייבי סקילה עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני
חייבי שרפה בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו
חייבי הרג עיר הנידחת • רוצח
חייבי חנק אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר
אלים במיתולוגיה הכנענית
מפחרת האלים אל • אשרה • בעל־הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • צדק (אנ') • שלמן • גד בעל
אתרים מקודשים מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול
ספרוּת שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן
פולחן במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב
בעלי תפקידים כהנים • קדשים
ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.