כושרות

פירוש נוסף ערך זה עוסק באלות הפריון הכנעניות כושרות. אם התכוונתם לעמותת כשרות ישראלית, ראו כושרות (עמותה).
סנונית במעופה

כושרות (באוגריתית: 𐎋𐎘𐎗𐎚 – כתֿרת) הן קבוצת אלות כנעניות (ואמוריות), שלפי ההקשרים המיתולוגיים המועטים שלהן מאוגרית מזוהות כאלות הריון ולידה.[1]

באוגריתית, שמן מופיע כ"כתֿרת" (כושרות); שם זה קיים גם בטקסטים באכדית מהערים האמוריות מרי ואמר. במרי, הן מקבילות לשַׁסֻּרַתֻ (אנ'), אלות שמיות־מזרחיות שמשמעות שמן "רחם" או "מיילדת" (ברשימות הקדומות הופיעו dkà-ma-šu-ra-tum (נהגה kawašurātum) מקבילות ל־dsin-zu-ru-um, ובתקופה מעט מאוחרת יותר dku-ša-[ra-tum] (נהגה kûšarātum) מקבילות ל־dša-zu-[ru-um]).[2] באמר מופיעות האלות כ־DINGIR.MEŠ ka-ša-ra-ti.[2][3][4] השוואה בין רשימות אלים באוגריתית[5] ובחורית מאוגרית מעלה הקבלה בין הכושרות לקבוצות האלות החוריות חֻֿתֵנַ (Ḫutena) וחֻֿתֵלֻּרַ (Ḫutellura), שגם להן זיקה לאלוהויות לידה.[6]

בתנ"ך מופיע המושג "כושרות" כמלה יחידאית בתהילים ס"ח, פסוק ז': "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה"; המזמור כולו מעורפל ומלא רמזים, אך ברור מההקשר התקבולתי ש"כושרות" קשורות ל"בית" ולכניסה למשפחתיות, בדומה לאלות הכנעניות "כושרות".[7]

יש הסוברים[דרוש מקור] כי הביטוי "הסנונית הראשונה" כמבשרת תופעה, קשור לאלות הללו, שכאמור מבשרות על ההריון.

באוגריתית הן מכונות בשם "בנת הלל סננת" – בנות הלל (אולי דמות בשם הלל, כהילל שבמקרא, ואולי "הבנות האומרות הלל") הסנוניות (הזיהוי בין "סננת" בכתבי אוגרית לסנוניות אינו וודאי, ייתכן שמדובר ב"סוללות" (משוררות, מזמרות) בחילופי למנ"ר, כך על־פי תהלים ס"ח ה': "שִׁירוּ... זַמְּרוּ... סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת").[8]

בעלילת אקהת מסופר כי שופט הצדק דנאל הערירי מבקש מהאלים בן, ולאחר התערבות בעל ולאחריו גם אל, הוא שוכב עם אשתו והיא הרה. הוא שמח וצוהל לשמע הבשורה, ומגיע לביתו, חש להיכלו, ולביתו נכנסו הכושרות, המכונות שם "בנת הלל סננת", והוא טובח להן אלוף, ומגיש להן לחם ומשקה במשך ששה ימים, וביום השביעי הן יוצאות מביתו, והוא יושב לספור ירחים לקראת הולדת בנו.[9][6]

בשני לוחות בהם בעל מזדווג עם פרה וענת מספרת לו על לידת בנו, מוזכרות (בהקשר מקוטע) הכושרות, בביטוי "חבל כתֿרת" ("חבל" מלשון הריון, כך בשיר השירים, ח', ה' וכן בערבית; או אולי "חבל" במובן "חֶבֶר", חבורת כושרות).[10]

בשיר האוגריתי חתונת ירח ונכל, הכושרות נקראות לשמוח לרגל הריונה של נכל ואִב לירח.[11] בסוף השיר נמתח קו, ומתחתיו מופיע מזמור לכושרות, שמפרט (כנראה) את שמותיהן:[12]

המקור האוגריתי פרשגן צבי ושפרה רין

[אַשר אִלהת כתֿרת בנ]
ת הלל סננת בנת ה
לל בעל גמל ירדת
בערגזמ ב(ז/ג)בז תדמע
ללאַי עמ לטֿפנ אִ
ל דֿ פאִד הנ בפי ספ
רהנ בשפתי מנ
תהנ תֲֿלחֿה ומלגה י
תֿתקת עמה בקעת
תקעת עמ פרבחֿתֿ
דמקת צעֿרת כתֿרת

— לוח KTU 1.24
 אָשִׁירָה לְאֵלוֹת כּוֹשָׁרוֹת, בְּנוֹת

הֵילֵל סְנוּנִיוֹת, בְּנוֹת

הֵילֵל בַּעַל גְּמוּל[13]. יוֹרְדוֹת

בַּעֲרוּגוֹת זוֹם, בזבז תִּדְמַע

ללאי אֶל לַטְּפָן אֵל

בַּר-לֵב. הֵן בְּפִי מִסְפָּרָם,

בִּשְׂפָתַי מִנְיָנָם.

שִלּוֹחֶיהָ וּמְלוֹגָהּ

ישתקת עִמָּהּ בקעת,

תקעת עִם פרבחש.

נָאוֹת צְעִירוֹת כּוֹשָׁרוֹת.

הכושרות מוזכרות גם בכתבי אוגרית שאינם שיריים – ברשימות אלים, כאמור לעיל,[5] וברשימת אלים וזבחיהם של "זבח צפון" (כנראה חג אוגריתי).[14]

לקריאה נוספת

  • Wilfred G. E. Watson; Nicolas Wyatt (1 January 1999), Handbook of Ugaritic Studies, BRILL, p. 201, ISBN 90-04-10988-9

הערות שוליים

  1. ^ Alfonso Archi, "The Anatolian Fate-Goddesses and their Different Traditions", in: Eva Cancik-Kirschbaum, Jörg Klinger, Gerfrid G. W. Müller (eds.), Diversity and Standardization, De Guyter, 2013, p. 14, 16
  2. ^ 1 2 Alfonso Archi, "The Anatolian Fate-Goddesses and their Different Traditions", in: Eva Cancik-Kirschbaum, Jörg Klinger, Gerfrid G. W. Müller (eds.), Diversity and Standardization, De Guyter, 2013, p. 14
  3. ^ Gary Beckman, "The Pantheon of Emar", in: P. Taracha, Silva Anatolica, Agade, 2002, p. 44
  4. ^ Daniel E. Fleming, Time at Emar: The Cultic Calendar and the Rituals from the Diviner's Archive, Eisenbrauns, 2000, עמ' 89
  5. ^ 1 2 KTU2 1.47, 1.118
  6. ^ 1 2 Alfonso Archi, "The Anatolian Fate-Goddesses and their Different Traditions", in: Eva Cancik-Kirschbaum, Jörg Klinger, Gerfrid G. W. Müller (eds.), Diversity and Standardization, De Guyter, 2013, p. 14
  7. ^ מ. ד. קאסוטו, תהלים סח, ספרות מקראית וספרות כנענית, כרך א', מאגנס, 1972, עמ' 180
  8. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 428
  9. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 547–548, 556–559; הכושרות מופיעות בלוח KTU2 1.17 II
  10. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 356–358, 379, וראו במיוחד את הקריאה לפי KTU2 1.10 II
  11. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 423, 427
  12. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425–426
  13. ^ או בַּעַל מַגָּל, שלו צורת הסהר. באכדית מכונה אֵל הירח bel gamli, כלומר בעל המגל.
  14. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 709–714 – KTU2 1.148


אלים במיתולוגיה הכנענית
מפחרת האלים אל • אשרה • בעל־הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד בעל
אתרים מקודשים מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול
ספרוּת שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן
פולחן במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב
בעלי תפקידים כהנים • קדשים