הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה

הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה
מטוס אל על ברישום 4X-AKC, מדגם לוקהיד קונסטליישן, אשר הופל בבולגריה
מטוס אל על ברישום 4X-AKC, מדגם לוקהיד קונסטליישן, אשר הופל בבולגריה
תאריך 27 ביולי 1955
מיקום פטריץ', מחוז בלגואבגרד, בולגריה
גורם יירוט בשגגה
קואורדינטות 41°24′00″N 23°13′00″E / 41.4°N 23.21666667°E / 41.4; 23.21666667
הרוגים 58
ניצולים 0
המעורבים באסון
כלי טיס
כלי טיס לוקהיד קונסטליישן
מוצא לונדון
יעד תל אביב, ישראל
חניות ביניים פריז ווינה
מפעיל אל על
נוסעים 51
אנשי צוות 7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המצבה על קבר האחים של חללי המטוס בבית הקברות קריית שאול
מכתב תנחומים מהנשיא יצחק בן-צבי למשפחות החללים
מעטפת מכתב שנשלח מרומניה לישראל ושרד את ההתרסקות (מסומן בחותמת מיוחדת).

הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה התרחשה ב-27 ביולי 1955. מטוס נוסעים מסוג לוקהיד קונסטליישן שהיה בטיסה 402 של אל על[1][2][3], טיסה אזרחית מלונדון דרך פריז ווינה לנמל התעופה לוד (כיום נמל התעופה בן-גוריון), סטה ממסלולו לתוך שטח הרפובליקה העממית של בולגריה והופל על ידי מטוסי קרב של חיל האוויר הבולגרי מעל צפונה של העיר פטריץ' בשעות הבוקר. כל 58 נוסעי המטוס (51 נוסעים ושבעה אנשי הצוות) נספו.

האירוע

המטוס, ברישום 4X-AKC, מעודפי הצבא האמריקאי, נקלע מעל יוגוסלביה לרוחות חזקות ופתאומיות, שגרמו לו לסטות ממסלולו ולחדור בשוגג אל התחום האווירי של בולגריה. חיל האוויר הבולגרי הזניק מולו שני מטוסי קרב חדישים מסוג יאק 23, והטייסים נצטוו להנחיתו. בשל סיבה לא ברורה, אחד ממטוסי הקרב פתח באש על המטוס. שלושה מטחי אש שנורו בהפסקות על המטוס גרמו להתפוצצותו, והוא התרסק על גבעה סמוך לגבול בולגריה ויוגוסלביה, ליד אחד מיובלי הנהר סטרומה, בשטח גבעי קשה לגישה.

הרוגי המטוס מנו 15 ישראלים, 12 אמריקאים, שישה צרפתים, חמישה סובייטים, ארבעה קנדים, ארבעה בריטים, ארבעה דרום אפריקאים, שלושה מגרמניה המערבית, פולני, אוסטרי, שוודי, ועוד שני נוסעים חסרי אזרחות.

קברניט המטוס היה סטנלי רג'ילנד הינקס מדרום אפריקה (ששימש גם כקברניט בוחן). הקצין הראשון, פנחס בן-פורת, היה ישראלי מקיבוץ נען ומטייסי הפלמ"ח הוותיקים (היה הטייס הראשון שביצע תקיפה אווירית במסגרת שירות האוויר של ההגנה), וזו הייתה טיסת ההסמכה שלו, שלאחריה היה אמור לקבל הסמכה כקברניט באל על. שאר אנשי הצוות היו הדיילת שרה אצ'רקן (אזמאילוב)[4], הדיילים אלברט אלחדף ולאון טיזר, האלחוטן רפי גולדמן ומהנדס הטיס סידני צ'אלמרס.

שרידי הגופות נקברו בקבר אחים בבית הקברות קריית שאול. המצבה היא בצורת כנף מטוס ועליה נרשם "ביום ח' באב שנת התשט"ו פגעה יד זדונית במטוס ישראלי בהיותו בשמי בולגריה וכל נוסעיו חמישים ושמונה אנשים נשים וטף שהיו בדרכם למולדת עלו כולם כאחד בלהבות אש. שרידיהם הועלו לארץ בט"ו באב, יום בו ניתנו הרוגי ביתר לקבורה. למחרת היום הובאו למנוחת עולמים במקום קדוש זה". כן נכתב עליה קטע מספר יחזקאל, פרק ל"ז פסוק ט':" הינבא בן-אדם ואמרת אל-הרוח כה-אמר אדוניי, מארבע רוחות בואי הרוח, ופחי בהרוגים האלה, ויחיו". הרב שלמה גורן חיבר עבורם נוסח מיוחד של תפילת אל מלא רחמים בו צוין: "שנהרגו בידי מרצחים ונפלו בידי בני עוולה"[5].

בספטמבר 1955 הונח אבן פינה בחבל לכיש ליישוב ניר ח"ן, הקרוי לזכר 58 (ח"ן בגימטריה) הנספים באסון.

תיבת ההנצחה של שרה אזמאילוב אצ'רקן באנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל.

חקירה

בתחילה הודיעה ממשלת בולגריה שהמטוס נורה מהקרקע בתותח נ"מ, לאחר שחדר למרחב האווירי של בולגריה. ב-30 ביולי 1955 הגיעה משלחת ישראלית לחקור את נסיבות האירוע ומבחינת שרידי המטוס הסיקה שהוא נורה על ידי מטוסי קרב. המשלחת הישראלית דיווחה שהיא נתקלה בחוסר שיתוף פעולה קיצוני מצד שלטונות בולגריה, וכי שרידי המטוס טופלו לפני הגעתם על מנת להעלים ממצאים מפלילים. ב-3 באוגוסט 1955 הודתה ממשלת בולגריה שהמטוס הופל בידי מטוסי קרב והביעה נכונות לשלם פיצויים[6], אף על פי שהמטוס חדר לעומק של 40 קילומטר במרחבה האווירי, והטייס התעלם מאזהרות שהופנו אליו. בהמשך שינתה בולגריה את עמדתה, סירבה ליטול אחריות והסכימה רק לתשלומים לפנים משורת הדין במטבע בולגרי[7].

בישראל התייחסו אל ההפלה כאל מעשה זדון. כך, בהודעת ועדת השמות הממשלתית על שם היישוב "ניר ח"ן נאמר "לזכר נ"ח חללי ההתקפה הזדונית על מטוס אל־על בבולגריה"[8].

בשנת 2003, לאחר כארבעים ושמונה שנות התעלמות, הציבו הבולגרים אנדרטה במקום לזכר הרוגי המטוס.

בשל הימצאותם על המטוס של נוסעים סובייטים ונוסעים חסרי אזרחות וכן קצין המודיעין הרן בר דור, פרחו מאז כמה תאוריות קשר על נסיבות הפלת המטוס. לאחר שנפתחו ארכיוני הצבא ומשרד החוץ הבולגריים, נתברר ללא כל ספק שהפלת המטוס הייתה תאונה, שנבעה ממזג אוויר הפכפך, ויד קלה מדי על ההדק של טייסי הקרב הבולגרים. שני הטייסים הועמדו למשפט צבאי בבולגריה, ונפסקו להם עונשים כבדים. אחד מהם חלה בכלא במחלת נפש ובילה את שארית ימיו בבית חולים.

פיצויים

בפברואר 1956 שלחה ישראל לבולגריה את דרישתה לתשלום פיצויים על הנזקים שנגרמו בהפלת המטוס. ישראל דרשה פיצויים על המטוס עצמו ופיצויים למשפחות ההרוגים[9]. באוגוסט 1956 יצאה משלחת ישראלית לבולגריה למשא ומתן על הפיצויים[10][11][12], אולם לא הושגה הסכמה על סכום הפיצויים[13][14] שכן בולגריה בקשה לחלק את האחריות בינה לבין אל על, שכן המטוס חדר לשטחה האווירי. בנוסף, היחסים המתוחים בין המדינות, בעקבות מבצע סיני, לא סייעו בהסדרת הפיצויים[15]. בולגריה הסכימה לשלם פיצויים למשפחות הקרבנות, אך לא על המטוס[16]. בעקבות זאת, ישראל הגישה תביעה נגד בולגריה בבית הדין הבין-לאומי[17]. התביעה נרשמה ביוני 1958[18][19] והמשפט נפתח במרץ 1959, בדיון בשאלת סמכות בית המשפט הבינלאומי לדון בעניין[20]. במאי 1959 קבע בית המשפט הבינלאומי, ברוב של 12 נגד 4 שאין לו סמכות לדון בעניין[21]. בשנת 1960, לאחר שישראל סירבה להצעתה של בולגריה לשלם פיצויים על קרבנות האסון, חזרה בה בולגריה מהנכונות לשלם פיצויים[22]. לבסוף, ביוני 1963 פורסם שהושגה הסכמה ובולגריה שילמה פיצויים לקרובי קרבנות האסון, בהתאם לתנאיה[23].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • חנן עזרן, תעלומה בנתיב ההתרסקות, הוצאת תמוז, שנת 2005
  • ניר ברוך, גאדג’ב דראגוליוב, טיסה: 4X-AKC, הוצאה לאור עצמית של המחברים, 2009

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה

הערות שוליים

  1. ^ Lili Eylon, The Blogs: The El Al plane crash you never heard of, blogs.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ The Judean Staff, This Day In History: El Al Flight 402 Shot Down By Bulgarian Fighter-J, The Judean, ‏2022-07-27 (באנגלית בריטית)
  3. ^ David Cenciotti, Airspace violations - Episode 4 - El Al flight 402 - The Lost Constellation, The Aviationist, ‏2010-01-08 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ שרה מונצחת באנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל
  5. ^ בהלויה ממלכתית מובאים למנוחות 58 חללי מטוס אל על, מעריב, 4 באוגוסט 1955
  6. ^ ג. מאיר: בולגריה משהה הטיפול בתביעת הפיצויים, דבר, 27 ביוני 1957
  7. ^ Major John T. Phelps II, Aerial Intrusions by Civil and Military Aircraft in Time of Peace, Military Law Review, 1985, page 279
  8. ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 489, 31 ביולי 1956, עמ' 1249
  9. ^ גבריאל שטרסמן, יוגש חשבון הפיצויים, מעריב, 3 בפברואר 1956
  10. ^ רוזן לבולגריה, דבר, 2 באוגוסט 1956
  11. ^ מצפים לתשובה מבולגריה בעניו תביעות המטוס שהופל, דבר, 14 באוגוסט 1956
  12. ^ סיכויים לסיום מהיר של משא ומתן לפיצויים מבולגריה על הפלת המטוס, הצופה, 2 בספטמבר 1956
  13. ^ בולגריה רמזה על סכום, מעריב, 7 באוקטובר 1956
  14. ^ בולגריה לא מימשה התחייבותה בעניין הפלת המטוס, על המשמר, 20 ביוני 1957
  15. ^ בולגריה החלה בכן וסיימה בלא, מעריב, 6 באוגוסט 1957
  16. ^ בולגריה העממית משלמת הפיצויים לקרבנות מטוס "אל־על", קול העם, 11 באוקטובר 1957
  17. ^ ישראל הגישה תביעה נגד בולגריה בבית־הדין הבינלאומי בהאג, על המשמר, 18 באוקטובר 1957
  18. ^ נרשמה התביעה נגד בולגריה, חרות, 5 ביוני 1958
  19. ^ ישראל הגישה תביעותיה נגד בולגריה על הפלת מטוס "אל־על", חרות, 12 באוגוסט 1958
  20. ^ בולגריה מצטערת ומסרבת להשפט, מעריב, 17 במרץ 1959
  21. ^ תביעת ישראל מבולגריה בעינה עומדת, הצופה, 28 במאי 1959
  22. ^ בולגריה מסרבת לשלם "פיצויים כוללים" לקרבנות אל־על", חרות, 6 בנובמבר 1960
  23. ^ בולגריה שילמה הפיצויים על הפלת מטוס "אל על", על המשמר, 3 ביוני 1963