הרכבת התחתית של ברצלונה

הרכבת התחתית של ברצלונה
Metro de Barcelona
	;
מידע כללי
מדינה	קטלוניה, ספרד
עיר	ברצלונה
מפעיל	TMB (Lines 1-5, 9-11), FGC (Lines 6-8, 12)
מידע על ההקמה
פתיחת המערכת	1924
מידע על המערכת
אורך המערכת	170
רוחב המסילה	1,000 מ"מ בקו L8; 1,672 מ"מ בקו L1; 1,435 מ"מ בשאר הקווים
מתח חשמלי	1200 V DC railway electrification
מספר נוסעים בשנה	355,560,000
מספר הקווים	12
מספר התחנות	189
תרשים המערכת

הרכבת התחתית של ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Metro de Barcelona)^[א] היא רשת נרחבת של קווי רכבת תחתית מחושמלים, העוברים בעיקר מתחת לאדמה ממרכז ברצלונה אל פרברי העיר. הרכבת התחתית מהווה חלק ממערכת התחבורה הציבורית הרחבה יותר של ברצלונה, בירת קטלוניה, ספרד, עם תעריפים מאוחדים המוכתבים מתוכנית רשות התחבורה המטרופולינית (ATM). החל משנת 2014, הרשת מופעלת על ידי שתי חברות נפרדות: "טרנספורטס מטרופוליטנס דה ברצלונה" (TMB) ו"מסילות הברזל של הז'נרליטט דה קטלוניה" (FGC). המערכת מורכבת מ-12 קווים, המשלבים את הקווים שבבעלות שתי החברות. שני קווים, L9 ו-L10, נבנים כיום, וקטעים שונים נפתחו בהם בין 2009 ל-2018. בנייתם אמורה להסתיים במלואה ב-2026.^[2] שלושה קווים ברשת נפתחו כמערכות רכבות אוטונומיות (ללא נהג) מאז 2009: קו 11, קו 9 וקו 10, בסדר כרונולוגי.

נכון ל-2022, אורך הרשת הוא 170 קילומטרים, עם 189 תחנות.

היסטוריה

שירות הרכבת התחתית הראשון בברצלונה נוסד בשנת 1863 על ידי החברה הפרטית "רכבת מסאריה לברצלונה" (Ferrocarril de Sarrià a Barcelona, לאחר 1916 הצטרפה סאריה לעיריית ברצלונה). מאוחר יותר קו זה התפתח לקו המטרו הנוכחי L6. מערכת רכבות זו, כיום חלק מחברת "מסילות הברזל של הז'נרליטט דה קטלוניה" (FGC), נוצרה מאוחר יותר בהשראת סגנון השמות של הרכבת התחתית של לונדון עם שמות ארוכים לקווים ("קו סארייה", "קו באלמס"...).

בשנות ה-20 של המאה-20, נוסדו קווי רכבת תחתית מהירה שני ושלישי עם בניית הגראן מטרו בין לספס לכיכר קטלוניה (חלק מה-L3 המודרני) ושנתיים לאחר מכן, קו המטרו טרנסוורסל (כיום חלק מ-L1). השלישי נבנה בין כיכר קטלוניה ל-la Bordeta כדי לקשר את מרכז העיר עם פלאסה ד'אספניה ומונז'ואיק, האתר של התערוכה העולמית של ברצלונה ב-1929. שתי חברות התחבורה המהירה המאוחרות הללו עמדו כנגד החברה הראשונה ובהשראת ה-מטרופוליטן דה פריז (Métropolitain de Paris ממנו באה המילה "מטרו").

נכון לשנת 2022, הרשת מורכבת מ-12 קווים המנוהלים על ידי 2 מפעילים שונים: "טרנספורטס מטרופוליטנס דה ברצלונה" (TMB) ו"מסילות הברזל של הז'נרליטט דה קטלוניה" (FGC). התעריפים והמינוח נשלטים על ידי רשות התחבורה המטרופולינית (Autoritat del Transport Metropolità), מערכת עירונית הכוללת גם אוטובוסים מקומיים ואזוריים, חשמליות ומספר שירותי רכבות פרווריות ואזוריות.

רשת

מאז תחילת 2020, אורכה הכולל של הרשת הוא 170 קילומטרים ו-189 תחנות, כולל הפוניקולר שב הר מונז'ואיק.

הרשת המרכזית, המופעלת על ידי TMB, מורכבת משמונה קווים, ממוספרים L1 עד L5 ו-L9 עד L11 (המובחנים במפות הרשת בצבעים שונים), המשתרעים על 102.6 קילומטרים ו-141 תחנות.^[3]

קווי FGC ממוספרים L6, L7, L8 ו-L12. קווים אלה, למעט כל L12 וחלק מ-L7, חולקים מסילות עם קווי רכבות נוסעים.

לקווי המטרו של ברצלונה אין שמות משלהם, אך בדרך כלל מתייחסים אליהם לפי צבעם או לפי המספר ושמות הקצה שלהם.

קווים

הקווים פועלים באופן הבא:

מסוף	מפעיל	אורך נוכחי	אורך מאושר	תחנות נוכחיות	צחנות מאושרות	שנת פתיחה	רוחב מסילה	חשמול
Hospital de Bellvitge-Fondo	TMB	20.700 קילומטרים	29.758 קילומטרים	30	38	1926	1,672 מ"מ	קו עילי
Paral·lel–Badalona Pompeu Fabra		13.700 קילומטרים	18.466 קילומטרים	18	34	1995	1,435 מ"מ
Zona Universitària-Trinitat Nova		18.400 קילומטרים	20.024 קילומטרים	26	36	1924
Trinitat Nova-La Pau		17.300 קילומטרים	18.916 קילומטרים	22	26	1973 (1926)
Cornellà Centre-Vall d'Hebron		19.168 קילומטרים		27		1959
Pl. Catalunya-Sarrià	FGC	4.884 קילומטרים		8 (2 משותפות עם L7)		1929 (1863)	קו עילי, 1,500 וולט (זרם ישר)
Pl. Catalunya-Av. Tibidabo		4.634 קילומטרים		7 (2 משותפות עם L6)		1953 (1863)
Pl. Espanya-Molí Nou-Ciutat Cooperativa		11.266 קילומטרים		11	21	2000 (1912)		1,000 מ"מ
Aeroport T1-Zona Universitària	TMB	19.600 קילומטרים	47.800 קילומטרים	15	39	2009	1435 מ"מ	קו עילי
La Sagrera-Can Zam		7.867 קילומטרים	47.800 קילומטרים	9 (3 משותפות עם L10)	39	2009
La Sagrera–Gorg		5.570 קילומטרים	47.800 קילומטרים	6 (3 משותפות עם L9)	33	2010
Collblanc-ZAL-Riu Vell		7.500 קילומטרים	47.800 קילומטרים	11 (3 משותפות עם L9)	33	2018
Trinitat Nova–Can Cuiàs		2.109 קילומטרים		5		2003
Sarrià–Reina Elisenda	FGC	0.600 קילומטרים	3.200 קילומטרים	2	5	2016 (1976)		קו עילי, 1,500 וולט (זרם ישר)

בנוסף לאלו, רכבות Renfe ו-FGC ומסלולי החשמליות והתחנות החשובות יותר מוצגות במפות העדכניות ביותר, כולל מפות המידע בתחנות הרכבת בתחתית, והכל בגוון אחיד של ירוק כהה.

L9 ו-L10

עבודות בנייה של קווי L9 ו-L10 בעיצומן, והן יפעלו במתכונתם המלאה מבדאלונה וסנטה קולומה דה גרמנט אל רובע זונה פרנקה ונמל התעופה אל פראט. הקטע מרכזי בין בון פסטור ו-קאן טרייס-גורנל, שעוברים בו מספר קווים במערכת, יהיה קטע הרכבת התחתית האוטונומי הארוך ביותר באירופה, באורך 47.8 קילומטרים, ויכלול 52 תחנות. הפרויקט אושר בשנת 2000^[4] אך נתקל בקשיים טכניים מסוימים וחלק מהקטעים שלו ממתינים לניתוח גאולוגי נוסף. הקטע הראשון של קו 9 שעובר בין לה סגררה לקאן זאם נפתח ב-2009, ועד יוני 2010 נפתחו אחת עשרה תחנות חדשות בקווים L9 ו-L10 החדשים. החל מפברואר 2016, נפתח הקטע הדרומי של קו L9, בן 15 תחנות, 19.6 קילומטרים בין זונה אוניברסיטריה לנמל התעופה (תחנת Aeroport T1).^[5]

כרטיסים ומחירים

בנוסף לכרטיס כיוון-אחד ישנם עוד מספר כרטיסים וכרטיסיות. כל כרטיסי התחבורה של רשות התחבורה המטרופולינית (ATM) תקפים וניתן להשתמש בהם ברכבת התחתית של ברצלונה. אלו הם:

כרטיס שדה תעופה, הוא כרטיס כיוון-אחד לתחנות שדה התעופה, נדרש רק אם נוסעים עם כרטיס מיוחד לשדה התעופה.
T מזדמן הכולל עשר נסיעות במחיר מוזל.
T חודשי נסיעות רגילות ללא הגבלה שנעשות במהלך 30 ימים רצופים מהשימוש הראשון.

כל תחנות המטרו נמצאות באזור תעריף 1.

תחנות

נכון לסוף שנת 2022 פועלות ברכבת התחתית של ברצלונה 189 תחנות, המשרתות את 12 הקווים הנמצאים בשימוש הנוכחי. המרחק הממוצע בין 2 תחנות הוא 807.50 מטרים.

לרובן המכריע של התחנות ברשת חסרים מבנים או מבנים קשורים מעל פני הקרקע, והם מורכבים בעיקר מגישה עם מדרגות, מדרגות נעות או מעליות. מחוון הרכבת התחתית הרשמי של TMB, מעוין אדום עם M בפנים, נותר ללא שימוש בקווי FGC, המשתמשים בלוגו החברה שלהם ובלוגו שונה בצורת מעוין (למעשה די דומה לזה המשמש בתוך הרכבת התחתית של מדריד) בתוך תחנות. מתחת לאדמה העיטור שלהם מפוכח להפליא, למעט כל התחנות החדשות.

תחנות שלא בשימוש

מספר תחנות ברשת נסגרו, מעולם לא נחנכו או הועברו למקום סמוך.

תחבורה באזור המטרופולין של ברצלונה

הרכבת התחתית של ברצלונה היא חלק מרשת תחבורה גדולה יותר, המוסדרת ומשולבת על ידי רשות התחבורה המטרופולינית (Autoritat del Transport Metropolità).

בין השירותים הללו, ישנן שתי מערכות גדולות הפועלות הן בתוך והן מחוץ לגבולות העיר ברצלונה: קווי הרכבות הפרווריות המופעלים על ידי Renfe, אוחדו ב-Rodalies Barcelona, או בקווי FGC המתחילים בקווי המטרו. החברה פועלת (L6, L7 ו-L8) והופכות למערכת רכבת מלאה המשרתת את רוב המטרופולין. FGC מפתחת קווי רכבת תחתית עבור סבאדל וטראסה בקו ברצלונה-ואלייס.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרכבת התחתית של ברצלונה בוויקישיתוף

ביאורים

^ הגייה מקומית:
* קטלאנית: [ˈmɛtɾu ðə βəɾsəˈlonə]
* ספרדית: [ˈmetɾo ðe βaɾθeˈlona]

.

הערות שוליים

^ "Metropolitan Transport Authority – ATM" (PDF). ATM.cat. Retrieved 25 March 2020.
^ "El tramo central de la línea 9 de metro prepara su reactivación". La Vanguardia. Retrieved 19 November 2018.
^ "Transport in figures – Basic transport data". TMB. 31 December 2013. Retrieved 9 May 2014. – length of TMB lines.
^ "News article" (PDF). people.reed.edu.
^ "Driverless metro reaches Barcelona airport". Railway Gazette International. 12 February 2016. Retrieved 15 February 2016.

[2] הגייה מקומית:
* קטלאנית: [ˈmɛtɾu ðə βəɾsəˈlonə]
* ספרדית: [ˈmetɾo ðe βaɾθeˈlona]

[1] "Metropolitan Transport Authority – ATM" (PDF). ATM.cat. Retrieved 25 March 2020.

[3] "El tramo central de la línea 9 de metro prepara su reactivación". La Vanguardia. Retrieved 19 November 2018.

[4] "Transport in figures – Basic transport data". TMB. 31 December 2013. Retrieved 9 May 2014. – length of TMB lines.

[5] "News article" (PDF). people.reed.edu.

[6] "Driverless metro reaches Barcelona airport". Railway Gazette International. 12 February 2016. Retrieved 15 February 2016.

[1]

[א]

[2]

[3]

[4]

[5]