חומצה קלוולנית

חומצה קלוולנית
שם IUPAC
(2R,5R,Z)-3-(2-Hydroxyethylidene)-7-oxo-4-oxa-1-aza-bicyclo[3.2.0]heptane-2-carboxylic acid
נתונים כימיים
כתיב כימי C8H9NO5 
מסה מולרית 199.162
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית גבוהה
מטבוליזם כבדי
זמן מחצית חיים 60 דקות
הפרשה כלייתית (30%–40%)
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B1 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון B עריכת הנתון בוויקינתונים
דרכי מתן פומי, תוך-ורידי
מזהים
מספר CAS 58001-44-8
PubChem 5280980
ChemSpider 4444466
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חומצה קלוולנית (Clavulanic acid) היא מעכב בטא לקטמאז הניתן כתרופה בשילוב עם אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין. כשלעצמה, הפעילות האנטיביוטית של החומצה הקלוולנית חלשה, אולם השילוב שלה עם פניצילינים מאפשר התגברות על עמידות לאנטיביוטיקה במנגנון של הפרשת בטא לקטמאז. החומצה הקלוולנית פעילה נגד בטא לקטמאז מסוג A, המופרשת, למשל, מחיידקי Staphylococcus aureus,‏ Haemophilus influenzae ו-Moraxella catarrhalis.

חומצה קלוולנית ניתנת במרבית התכשירים כמלח אשלגן, יחד עם אמוקסיצילין וטיקרצילין.

החומצה הקלוולנית התגלתה בשנת 1974 בחברת ביצ'ם כתוצר של החיידק Streptomyces clavuligerus, ומכאן שמה.

סינתזה

חומצה קלוולנית מיוצרת מחומצת האמינו ארגינין ומהסוכר גליצראלדהיד 3-פוספט, בתהליך של שבו משתתפים בעיקר שלושה אנזימים: CEA, בטא לקטם סינתטאז וקלוומינאט סינתאז. האנזים הראשון מצמד בין ארגינין לגליצראלדהיד 3-פוספט במנגנון שאינו ברור לאשורו, אך מתבצע באמצעות תיאמין דו-זרחתי. בטא לקטם סינתטאז אחראי לייצור הטבעת הבטא לקטמית של החומצה הקלוולנית, ואילו קלוומינאט סינתאז הוא אוקסיגנאז שבאתר הפעיל שלו מתרחשים שלבי ייצור החומצה הקלוולנית.

מנגנון פעולה

החומצה הקלוולנית נקשרת בקשר קוולנטי לשייר הסרין באתר הפעיל של הבטא לקטמאז, קשר אשר גורם לשינוי בתצורתה של החומצה הקלוולנית ומעודד קשרים עם חומצות אמינו נוספות באתר הפעיל, ובכך מוציא מכלל פעילות באופן בלתי הפיך את הבטא לקטמאז. עיכוב הבטא לקטמאז מאפשר לפניצילין לבצע פעולתו על הטרנספפטידאז.

למרות הרחבת טווח הפעילות של הפניצילינים, זני חיידקים פיתחו עמידות גם נגד מעכבי בטא לקטמאז, ובכלל זה החומצה הקלוולנית.

תופעות לוואי

השימוש של חומצה קלוולנית עם פניצילינים נקשר בשכיחות מוגברת של צהבת כולסטטית ודלקת כבד במהלך הטיפול בתרופה או זמן קצר לאחר מכן. הצהבת על פי רוב חולפת מאליה, ורק לעיתים נדירות ביותר קטלנית.

מתועדים מקרים של אלרגיה לחומצה קלוולנית, שאינה תלויה באלרגיה לפניצילין.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומצה קלוולנית בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.