ליב אולמן

ליב אולמן
Liv Ullmann
	אולמן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, 2014
לידה	16 בדצמבר 1938 (בת 84); טוקיו, יפן
שם לידה	Liv Johanne Ullmann
מדינה	נורווגיה, שוודיה
תקופת הפעילות	מ-1957
בן או בת זוג	אינגמר ברגמן (1965–1970); Dragan Babić ;
צאצאים	לין אולמן
פרסים והוקרה	מדליית ההוכרה ע״ש דאג המרשלד (1985); Haugesund Walk of Fame (2016); פרס הישג בקולנוע העולמי של האקדמיה האירופית לקולנוע (2004); פרס אוסקר לשם כבוד (2021); Den Spillende Faun (1995); פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה (1973); צדף הכסף לשחקנית הטובה ביותר (1988); פרס הספרות ע"ש פר גינט (1973); פרס התרבות של טרונדהיים (1987); פרס התרבות של טלנור (2009); South Trøndelag county Culture Award (2001); פרס דונוסטיה (2007); פרס אמנדה לשם כבוד (1992); Arts Council Norway Honorary Award (1997); honorar citizen of Trondheim (1997); פרס התרבות של אוסלו (2012); מפקד עם כוכב במסדר אולב הקדוש; פרס ארבעת החירוית - חירות מרצון; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	פרופיל ב-IMDb

לִיב יוהַאנֶה אוּלמן (בנורווגית: Liv Johanne Ullmann; נולדה ב-16 בדצמבר 1938) היא שחקנית ובמאית קולנוע נורווגית, הידועה בעיקר כאחת מהשראותיו הגדולות של אינגמר ברגמן.

אולמן זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בשנת 1972 על הסרט "המהגרים" (1971) והייתה מועמדת לארבעה נוספים. בשנת 2000, היא הייתה מועמדת לפרס דקל הזהב על סרט השני שביימה, "Faithless". היא קיבלה שתי מועמדויות לפרס האקדמיה הבריטית, ושתי מועמדויות לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר, על "המהגרים" (1971) ו"פנים אל פנים" של אינגמר ברגמן (1976). ב-25 במרץ 2022, הוענק לאולמן פרס אוסקר לשם כבוד כהוקרה על "הגבורה והשקיפות הרגשית שלה שהעניקה לקהל בכישרון, בתצוגות מסך משפיעות"^[1].

ביוגרפיה

אולמן נולדה בטוקיו שביפן, להורים נורווגים. הם התגוררו שם בעקבות עבודתו של אביה, מהנדס תעופה. במהלך מלחמת העולם השנייה משפחתה עברה לקנדה, עקב עבודתו של אביה בבסיס חיל האוויר הנורווגי בקנדה. סבה נשלח למחנה הריכוז דכאו כיוון שסייע ליהודים להימלט מהעיירה הנורווגית שבה התגורר, והוא מת במחנה^[2].

המשפחה עברה לניו יורק, שם ארבע שנים מאוחר יותר, אביה מת לאחר אשפוז ממושך מפציעת ראש עקב פגיעת מדחף של מטוס, ומותו השפיע עליה מאוד. אמה עבדה כמוכרת ספרים, בזמן שגידלה שתי בנות. בסופו של דבר הם עברו לנורווגיה, והתיישבו בעיר טרונדהיים^[3].

קריירה

משחק ובימוי

אולמן החלה את קריירת המשחק שלה כשחקנית במה בנורווגיה באמצע שנות ה-50. היא המשיכה לשחק בתיאטרון במשך רוב הקריירה שלה והתפרסמה בזכות דמותה של נורה במחזהו של הנריק איבסן "בית הבובות". בגיל 17 גם שיחקה את אנה פרנק במחזה אודותה^[4].

לאחר מספר תפקידים מבטיחים בתיאטרון ובקולנוע בנורווגיה היא הגיעה לשוודיה, שם קיבלה תפקיד ראשי ב"פרסונה", סרטו של אינגמר ברגמן (1966), והייתה לאחת מ"שחקניות הבית" של הבמאי המוערך. היא שיחקה בשני סרטי המשך ל"פרסונה, "בושה" (1968) ו"תשוקה" (1969) לצד ביבי אנדרסון^[5]. בסרט האימה הפסיכולוגי של ברגמן "שעת הזאבים" (1968)^[6], ובסדרת הטלוויזיה של ברגמן "תמונות מחיי נישואין" (1973), בתפקיד מריאנה לצד ארלנד יוספסון, שזכתה להצלחה בינלאומית^[7]. עבור משחקה ב"פנים מול פנים" של ברגמן משנת 1976 היא הייתה מועמדת לפרס האוסקר.

בשנת 1971 שיחקה בסרט הדרמה של יאן טרוּל, "המהגרים" ובסרט ההמשך "ארץ חדשה" שנה אחר כך^[8]. סאגה היסטורית המבוססות על סדרת ספריו של וילהלם מוברג, על שוודים עניים המהגרים מסמולנד, בדרום שוודיה, באמצע המאה ה-19 ועוברים למינסוטה בארצות הברית. עבור תפקידה ב"המהגרים" זכתה אולמן בפרס גלובוס הזהב כשחקנית הטובה ביותר לשנת 1972 והייתה מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

בשנת 1972 שיחקה אולמן בתפקיד הראשי בסרט "האפיפיורית יוהנה", סרט בריטי על הדמות ההיסטורית האפיפיורית יוהנה, שקיומה שנוי במחלוקת. באותה שנה גם שיחקה בסרט נוסף של ברגמן "זעקות ולחישות"^[9].

בשנת 1973 כיכבה בסרט "40 Carats", קומדיה רומנטית המבוססת על מחזה מצליח שעלה בברודוויי^[10].

בשנת 1974 כיכבה לצד ג'ין הקמן בסרט "כלה למכירה", מערבון שביים יאן טרוּל באנגלית בארצות הברית^[11].

בשנת 1977 שיחקה בסרט המלחמה "גשר אחד רחוק מדי".

בשנת 1978 שיחקה בסרט "סונטת סתיו" שכתב וביים אינגמר ברגמן, ובכיכובם של ברגמן עצמו (בתפקיד משחק האחרון שלו) ולנה ניימן. עלילתו עוקבת אחר פסנתרנית קלאסית מהוללת ובתה המוזנחת שנפגשות לראשונה מזה שנים^[12].

בדצמבר 1980 ביקרה בישראל בתוקף תפקידה כשגרירה של רצון טוב של יוניצ"ף^[13].

בשנת 1984 שיחקה בסרט הצרפתי "מהלכים מסוכנים" של הבמאי רישאר דמבו, על תחרות שחמט בינלאומית בימי המלחמה הקרה, שבה מתעמת רב-אמן סובייטי יהודי ליטאי, בלתי מנוצח מזה שתים עשרה שנה (מישל פיקולי), עם מתחרה צעיר יותר, דיסידנט יהודי גולה במערב אירופה (אלכסנדר ארבאט)^[14]. הקרנת הבכורה נערכה בתיאטרון ירושלים, ביוזמת מפיק הסרט ארתור כהן^[15].

בשנת 1987 שיחקה את אסירת ציון אידה נודל בסרטו של הבמאי האיטלקי מאורו בולוניני "שלום לך מוסקבה" (אנ')^[4]. במקביל הייתה פעילה למען שחרורה של אידה נודל^[16]. אולמן השתתפה בהקרנת הבכורה של הסרט שנערכה בסינמטק ירושלים, בנוכחות ראש העירייה טדי קולק^[17]. בסוף אותה שנה הותר לנודל לעזוב את ברית המועצות.

בשנת 1995 שבה לנורווגיה מולדתה על מנת להפיק את הדרמה מועמדת-האוסקר "כריסטין בת לברנס", על פי הרומן בשם זה מאת סיגריד אונדסט. בשנת 1996 ביימה את הסרט "וידויים אישיים" על פי תסריט של ברגמן.

בשנת 1990 לוהקה לתפקיד בסרט "האב האובד", קופרודוקציה ישראלית־הונגרית־אמריקנית, על פי תסריט של פול סלומון וצלם הסרטים יאנוש אדולני, שעלו לישראל מהונגריה^[18]. העלילה עוסקת בגבר שגדל בהונגריה בעוד אביו חי בישראל. כעבור שנים, עם מות האב, שאותו לא הכיר, מחליט הבן לעשות את המסע הראשון שלו לישראל כדי לגלות את שורשיו. התסריט זכה במענק של רבע מיליון דולר מטעם הקרן לעידוד סרטי איכות. הסרט היה דובר אנגלית שלצידה כיכב השחקן האנגלי מייקל יורק^[19]. צילומי הסרט החלו בינואר 1991^[19]^[20], אך הופסקו בעקבות פריצת מלחמת המפרץ וחודשו לאחר שלושה חודשים^[21].

בשנת 1999 הייתה מועמדת לפרס דקל הזהב על הסרט "חסרי אמונה" שבבימויה.

בשנת 2000 ביימה את הסרט "Faithless", על פי תסריט מאת ברגמן. הסיפור מבוסס באופן רופף על חוויות מחייו של ברגמן עצמו^[22]. הוא פתח את פסטיבל קאן באותה שנה.

בשנת 2002 שיחקה בסרט "Saraband", סרט המשך ל"תמונות מחיי נישואים"^[23], שהיה הסרט האחרון שביים ברגמן^[24].

בשנת 2012 כיכבה בסרט "חיים כפולים", סרט העוסק בלבנסבורן, ילדי מלחמה שנולדו לחיילים גרמנים ולנשים נורווגיות, ושנלקחו לאחר הלידה כדי לגדול בגרמניה^[25].

בשנת 2014 ביימה וכתבה באופן עצמאי את הסרט "העלמה יוליה" בכיכובה של ג'סיקה צ'סטיין. הסרט מבוסס על המחזה באותו שם שכתב יוהאן אוגוסט סטרינדברג.

כתיבה ספרותית

במקביל להצלחתה הקולנועית, פרסמה אולמן שני ספרים אוטוביוגרפיים חושפניים, הכתובים בשפה עשירה ומענגת. ספרה הראשון נקרא "להשתנות", ובו היא פורסת יומן חיים אינטימי של אומנית, אישה ואם. ואף חושפת את יחסיה הסבוכים עם הבמאי שלה אינגמר ברגמן^[26]. בספרה השני "לבחור", היא מוסיפה להיחשף ומספרת על יחסיה עם בתה המתבגרת, המחזירה אותה אל ילדותה ונעוריה. פרק מיוחד בספר, הוא רשמי מסעותיה בשליחות ארגון האומות המאוחדות להגיש סעד לילדים מיוסרים ברחבי העולם. הספרים תורגמו לעברית ויצאו בהוצאת ספרית פועלים.

חיים אישיים

אולמן, גרושה פעמיים. היא נישאה ב-1960 לפסיכיאטר הנורווגי, הנס יעקב סטאנג, הם התגרשו ב-1965. חייה של אולמן בת ה-25 השתנו כאשר פגשה את אינגמר ברגמן שהיה בן 46. מערכת היחסים ביניהם עברה במהירות לרומן שנמשך מ-1965 עד 1970. הסופרת לין אולמן (נולדה 1966) היא בתם^[27].

בשנת 1985 התחתנה עם דונלד סונדרס, איל נדל"ן יהודי-אמריקאי מבוסטון. סונדרס תרם כספים לקרן ירושלים ולהקמת סינמטק ירושלים והמרפסת במבנה נקראה על שם אולמן^[28]^[29]. הם התגרשו ב-1995 אך נשארו בזוגיות^[30].

בשנת 1987, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה^[31].

קישורים חיצוניים

ליב אולמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ליב אולמן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ליב אולמן, באתר AllMovie (באנגלית)
ליב אולמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ליב אולמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ליב אולמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ליב אולמן (1938-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Lois Beckett, ‘This is going to be cherished’: Samuel L Jackson and Elaine May receive honorary Oscars, The Guardian, ‏26 March 2022
^ Simon Hattenstone, A Lifelong Liaison, The Guardian, ‏3 February 2001
^ ורדה וולפו (טרונדהיים, נורבגיה), לא זעקות ולא לחישות - ריאיון עם אמה של ליב אולמן, חדשות, 26 ביולי 1987
^ ¹ ² אליהו זהבי (קופנהגן), ליב אולמן תשחק את אידה נודל, חדשות, 9 ביולי 1986
^ נתן גרוס, הפעם זה אנדריאס וינקלמן, על המשמר, 15 בינואר 1971
^ נתן גרוס, בקולנוע - דיוקנו של אמן - "שעת זאב", על המשמר, 28 במרץ 1969
^ עדית זרטל, מבעד לזכוכית המגדלת, דבר, 28 במרץ 1975
^ עדית זרטל, ארץ חדשה - חיים קשים, דבר, 27 בפברואר 1976
^ אורי קליין, .ארבע נשים בלבן, דבר, 22 ביוני 1979
^ זאב רב-נוף, קולנוע -חבל שזה חסר־טעם, דבר, 17 באפריל 1974
^ זאב רב-נוף, קולנוע - כלה למכירה, דבר, 19 ביוני 1975
^ ״סונטת סתיו״. שוודיה־גרמניה־בריטניה 78׳. לא משיאיו של אינגמר ברגמן, ועדיין אין כמוהו, חדשות, 2 במרץ 1993
^ טובה צימוקי, ליב אולמן באה והקסימה את רואיה, דבר, 2 בדצמבר 1980
ליב אולמן שרה ביידיש, דבר, 5 בדצמבר 1980
^ מאיר שניצר, עלבון - "צעדים מסוכנים"; תסריט ובימוי: ריצ׳ארד דמבו, חדשות, 3 בדצמבר 1986
^ מאיר שניצר, בכורה עולמית בירושלים, חדשות, 5 בדצמבר 1984
^ השחקנית השבדית ליב אולמן (משמאל) ואסיר ציון לשעבר נתן שרנסקי (מימין) נפגשו אתמול בשטרסבורג, וקראו לחברי הפרלמנט האירופי שם לפעול לשחרור אידה נודל., חדשות, 9 באפריל 1987
^ דב אלפון, פרסונה - עם ליב אולמן על המרפסת, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1987
^ ג. עיטור, ליב אולמן לישראל, חדשות, 28 באוגוסט 1990
^ ¹ ² חגי לוי, פגישה מחודשת, חדשות, 1 בינואר 1991
^ יהודית זילברשטיין, ליב אולמן - נשארת בארץ, מעריב, 13 בינואר 1991
^ עירית שמגר, הפקת הסרט 'האב האובד' מתחדשת ־ ליב אולמן ומייקל יורק חוזרים ארצה, מעריב, 21 במרץ 1991
^ יעל שוב, מעיין החטאים, באתר הארץ, 10 בינואר 2002
^ סרט המשך ל"תמונות מחיי נישואים" של ברגמן, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2001
^ אורי קליין, אינגמר ברגמן, 1918-2007, באתר הארץ, 30 ביולי 2007
^ אורי קליין, המלודרמה המיותרת של הסרט "חיים כפולים", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2014
^ הילדה שבתוכי בנתה ובנתה -השחקנית ליב אולמן מספרת על הפרידה שלה, חדשות, 23 באפריל 1986
^ גילי איזיקוביץ, חיי עם ענקים: לין אולמן מספרת איך זה לגדול כבתם של ליב אולמן ואינגמר ברגמן, באתר הארץ, 8 במרץ 2018
^ אילנה באום, ליב אולמן: 'אידה' הסרט החשוב ביותר שהייתי מעורבת בו, מעריב, 11 בספטמבר 1987
^ ירון פריד, סונטת סתיו - ליב אולמן הייתה פה, למשך יומיים, חדשות, 13 בספטמבר 1987
^ "An Independent Woman".
^ יגאל קוצר, מאוני׳ חיפה בהערכה: ד״ר כבוד לליב אולמן, חדשות, 26 באוקטובר 1987

[1] Lois Beckett, ‘This is going to be cherished’: Samuel L Jackson and Elaine May receive honorary Oscars, The Guardian, ‏26 March 2022

[2] Simon Hattenstone, A Lifelong Liaison, The Guardian, ‏3 February 2001

[3] ורדה וולפו (טרונדהיים, נורבגיה), לא זעקות ולא לחישות - ריאיון עם אמה של ליב אולמן, חדשות, 26 ביולי 1987

[זהבי-4] ¹ ² אליהו זהבי (קופנהגן), ליב אולמן תשחק את אידה נודל, חדשות, 9 ביולי 1986

[5] נתן גרוס, הפעם זה אנדריאס וינקלמן, על המשמר, 15 בינואר 1971

[6] נתן גרוס, בקולנוע - דיוקנו של אמן - "שעת זאב", על המשמר, 28 במרץ 1969

[7] עדית זרטל, מבעד לזכוכית המגדלת, דבר, 28 במרץ 1975

[8] עדית זרטל, ארץ חדשה - חיים קשים, דבר, 27 בפברואר 1976

[9] אורי קליין, .ארבע נשים בלבן, דבר, 22 ביוני 1979

[10] זאב רב-נוף, קולנוע -חבל שזה חסר־טעם, דבר, 17 באפריל 1974

[11] זאב רב-נוף, קולנוע - כלה למכירה, דבר, 19 ביוני 1975

[12] ״סונטת סתיו״. שוודיה־גרמניה־בריטניה 78׳. לא משיאיו של אינגמר ברגמן, ועדיין אין כמוהו, חדשות, 2 במרץ 1993

[13] טובה צימוקי, ליב אולמן באה והקסימה את רואיה, דבר, 2 בדצמבר 1980
ליב אולמן שרה ביידיש, דבר, 5 בדצמבר 1980

[14] מאיר שניצר, עלבון - "צעדים מסוכנים"; תסריט ובימוי: ריצ׳ארד דמבו, חדשות, 3 בדצמבר 1986

[15] מאיר שניצר, בכורה עולמית בירושלים, חדשות, 5 בדצמבר 1984

[16] השחקנית השבדית ליב אולמן (משמאל) ואסיר ציון לשעבר נתן שרנסקי (מימין) נפגשו אתמול בשטרסבורג, וקראו לחברי הפרלמנט האירופי שם לפעול לשחרור אידה נודל., חדשות, 9 באפריל 1987

[17] דב אלפון, פרסונה - עם ליב אולמן על המרפסת, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1987

[18] ג. עיטור, ליב אולמן לישראל, חדשות, 28 באוגוסט 1990

[לוי-19] ¹ ² חגי לוי, פגישה מחודשת, חדשות, 1 בינואר 1991

[20] יהודית זילברשטיין, ליב אולמן - נשארת בארץ, מעריב, 13 בינואר 1991

[21] עירית שמגר, הפקת הסרט 'האב האובד' מתחדשת ־ ליב אולמן ומייקל יורק חוזרים ארצה, מעריב, 21 במרץ 1991

[22] יעל שוב, מעיין החטאים, באתר הארץ, 10 בינואר 2002

[23] סרט המשך ל"תמונות מחיי נישואים" של ברגמן, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2001

[24] אורי קליין, אינגמר ברגמן, 1918-2007, באתר הארץ, 30 ביולי 2007

[25] אורי קליין, המלודרמה המיותרת של הסרט "חיים כפולים", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2014

[26] הילדה שבתוכי בנתה ובנתה -השחקנית ליב אולמן מספרת על הפרידה שלה, חדשות, 23 באפריל 1986

[27] גילי איזיקוביץ, חיי עם ענקים: לין אולמן מספרת איך זה לגדול כבתם של ליב אולמן ואינגמר ברגמן, באתר הארץ, 8 במרץ 2018

[28] אילנה באום, ליב אולמן: 'אידה' הסרט החשוב ביותר שהייתי מעורבת בו, מעריב, 11 בספטמבר 1987

[29] ירון פריד, סונטת סתיו - ליב אולמן הייתה פה, למשך יומיים, חדשות, 13 בספטמבר 1987

[30] "An Independent Woman".

[31] יגאל קוצר, מאוני׳ חיפה בהערכה: ד״ר כבוד לליב אולמן, חדשות, 26 באוקטובר 1987

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

פרס אוסקר לשם כבוד
1928–1950	האחים וורנר / צ'ארלי צ'פלין (1928) ‏•‏‏ וולט דיסני (1932) ‏•‏‏ שירלי טמפל (1934) ‏•‏‏ ד. וו. גריפית' (1935) ‏•‏‏ סדרת הסרטים March of Time / הווארד גרין והרולד רוסון (1936) ‏•‏‏ אדגר ברגן / הווארד גרין / המוזיאון לאמנות מודרנית / מאק סנט (1937) ‏•‏‏ ארתור בול / וולט דיסני / דינה דורבין ומיקי רוני / גורדון ג'נינגס, יאן דומלה, דברו ג'נינגס, אירמין רוברטס, ארט סמית', פרסיוט אדוארט, לויאל גריגס, לורן ריידר, הארי מילס, לואיס מסנקופ, וולטר אוברסט / אוליבר מארש ואלן דייבי / הארי וורנר (1938) ‏•‏‏ דאגלס פיירבנקס / ג'ודי גרלנד / ויליאם קמרון מנזיס / הקרן לקולנוע וטלוויזיה (ז'אן הרשולט, ראלף מורגן, ראלף בלוק, קונרד נגל)/ חברת טכניקולור (1939) ‏•‏‏ בוב הופ / ניית'ן לוינסון (1940) ‏•‏‏ וולט דיסני, ויליאם גארטי, ג'ון נ. א. הוקינס וחברת RCA / לאופולד סטוקובסקי ושותפיו / ריי סקוט / משרד המודיעין הבריטי (1941) ‏•‏‏ שארל בואייה / נואל קאוורד / מטרו גולדווין מאייר (1942) ‏•‏‏ ג'ורג' פאל (1943) ‏•‏‏ בוב הופ / מרגרט אובראיין (1944) ‏•‏‏ אולפני רפבליק ודניאל בלומברג / וולטר וגנר / הבית בו אני גר / פגי אן גארנר (1945) ‏•‏‏ הרולד ראסל / לורנס אוליבייה / ארנסט לוביטש / קלוד ג'רמן ג'וניור (1946) ‏•‏‏ ג'יימס באסקט / תומאס ארמט / ויליאם ניקולס זליג / אלברט סמית' / ג'ורג' קירק ספור / מצחצחי הנעליים (1947) ‏•‏‏ וולטר וגנר / הסרט‏ Monsieur Vincent / סיד גראומן / אדולף צוקור (1948) ‏•‏‏ ז'אן הרשולט / פרד אסטר / ססיל ב. דה-מיל / גונבי האופניים (1949) ‏•‏‏ לואי ב. מאייר / ג'ורג' מרפי / הסרט‏ Le mura di Malapaga (1950)
1951–1975	ג'ין קלי / רשומון (1951) ‏•‏‏ מריאן קופר / בוב הופ / הרולד לויד / ג'ורג' מיצ'ל / ג'וזף שנק (1952) ‏•‏‏ אולפני המאה ה-20 / חברת Bell & Howell / ג'וזף ברין / פיט סמית' (1953) ‏•‏‏ חברת Bausch & Lomb / דני קיי / קמפ ניבר / גרטה גרבו / ג'ון וייטלי / וינסנט וינטר / הסרט Jigokumon ‏(1954) ‏•‏‏ הסרט Miyamoto Musashi‏ (1955) ‏•‏‏ אדי קנטור (1956) ‏•‏‏ איגוד מהנדסי הקולנוע והטלוויזיה / ברונקו בילי אנדרסון / צ'ארלס בראקט / בי. בי. קהן (1957) ‏•‏‏ מוריס שבלייה (1958) ‏•‏‏ באסטר קיטון / לי דה פורסט (1959) ‏•‏‏ גרי קופר / סטן לורל / היילי מילס (1960) ‏•‏‏ ויליאם הנדריקס / פרד מטזלר / ג'רום רובינס (1961) ‏•‏‏ ויליאם טאטל (1964) ‏•‏‏ בוב הופ (1965) ‏•‏‏ יאקימה קאנוט / פרנק פרימן (1966) ‏•‏‏ ארתור פריד (1967) ‏•‏‏ ג'ון צ'יימברס / אונה וייט (1968) ‏•‏‏ קרי גרנט (1969) ‏•‏‏ ליליאן גיש / אורסון ולס (1970) ‏•‏‏ צ'ארלי צ'פלין (1971) ‏•‏‏ צ'ארלס בורן / אדוארד ג'י רובינסון (1972) ‏•‏‏ הנרי לנגוליס / גראוצ'ו מרקס (1973) ‏•‏‏ הווארד הוקס / ז'אן רנואר (1974) ‏•‏‏ מרי פיקפורד (1975)
1976–2000	מרגרט בות' (1977) ‏•‏‏ וולטר לאנץ / לורנס אוליבייה / קינג וידור / המוזיאון לאמנות מודרנית (1978) ‏•‏‏ האל אליאס / אלק גינס (1979) ‏•‏‏ הנרי פונדה (1980) ‏•‏‏ ברברה סטנוויק (1981) ‏•‏‏ מיקי רוני (1982) ‏•‏‏ האל רוץ' (1983)צ‏•‏‏ ג'יימס סטיוארט / הקרן הלאומית לאמנויות (1984) ‏•‏‏ פול ניומן / אלכס נורת' (1985) ‏•‏‏ ראלף בלאמי (1986) ‏•‏‏ חברת קודאק / הועד הלאומי לסרטים בקנדה (1988) ‏•‏‏ אקירה קורוסאווה (1989) ‏•‏‏ סופיה לורן / מירנה לוי (1990) ‏•‏‏ סטיאג'יט ריי (1991) ‏•‏‏ פדריקו פליני (1992) ‏•‏‏ דברה קר (1993) ‏•‏‏ מיכלאנג'לו אנטוניוני (1994) ‏•‏‏ קירק דאגלס / צ'אק ג'ונס (1995) ‏•‏‏ מייקל קיד (1996) ‏•‏‏ סטנלי דונן (1997) ‏•‏‏ איליה קאזאן (1998) ‏•‏‏ אנדז'יי ויידה (1999) ‏•‏‏ ג'ק קארדיף / ארנסט להמן (2000)
2001–הווה	סידני פואטייה / רוברט רדפורד (2001) ‏•‏‏ פיטר או'טול (2002) ‏•‏‏ בלייק אדוארדס (2003) ‏•‏‏ סידני לומט (2004) ‏•‏‏ רוברט אלטמן (2005) ‏•‏‏ אניו מוריקונה (2006) ‏•‏‏ רוברט בויל (2007) ‏•‏‏ לורן באקול / רוג'ר קורמן / גורדון וויליס (2009) ‏•‏‏ קווין בראונלו / ז'אן-לוק גודאר / אלי וולך (2010) ‏•‏‏ ג'יימס ארל ג'ונס / דיק סמית' (2011) ‏•‏‏ ד. א. פניבייקר / האל נידהם / ג'ורג' סטיבנס ג'וניור (2012) ‏•‏‏ אנג'לה לאנסברי / סטיב מרטין / פיירו טוסי (2013) ‏•‏‏ ז'אן-קלוד קרייר / הייאו מיאזאקי / מורין או'הרה (2014) ‏•‏‏ ספייק לי / ג'ינה רולנדס (2015) ‏•‏‏ ג'קי צ'אן / לין סטלמאסטר / אן וי. קואטס / פרדריק ווייזמן (2016) ‏•‏‏ צ'ארלס ברנט / אוון רויזמן / דונלד סאת'רלנד / אנייס ורדה (2017) ‏•‏‏ מרווין לוי / לאלו שיפרין / סיסלי טייסון (2018) ‏•‏‏ דייוויד לינץ' / וס סטודי / לינה ורטמילר (2019) ‏•‏‏ סמואל ל. ג'קסון / איליין מאי / ליב אולמן (2021) ‏•‏‏ אוזאן פלסי / דיאן וורן / פיטר ויר (2022)

פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה
1943‏-1960	ג'ניפר ג'ונס (1943) • אינגריד ברגמן (1944) • אינגריד ברגמן (1945) • רוזלינד ראסל (1946) •רוזלינד ראסל (1947) • ג'יין ויימן (1948) • אוליביה דה הבילנד (1949) • גלוריה סוונסון (1950) • ג'יין ויימן (1951) • שירלי בות' (1952)• אודרי הפבורן (1953) • גרייס קלי (1954) • אנה מניאני (1955) • אינגריד ברגמן (1956) • ג'ואן וודוורד (1957) • סוזן הייוורד (1958) • אליזבת טיילור (1959) • גריר גרסון (1960)
1961‏-1980	גריר גרסון (1961) • ג'רלדין פייג' (1962) • לסלי קארון (1963) • אן בנקרופט (1964) • סמנתה אגר (1965) • אנוק איימה (1966) • אדית אוונס (1967) • ג'ואן וודוורד (1968) • ז'נבייב בוז'ולד (1969) • אלי מק'גרו (1970) • ג'יין פונדה (1971) • ליב אולמן (1972) • מרשה מייסון (1973) • ג'ינה רולנדס (1974) • לואיז פלטשר (1975) • פיי דאנאוויי (1976) • ג'יין פונדה (1977) • ג'יין פונדה (1978) • סאלי פילד (1979) • מרי טיילר מור (1980)
1981‏-2000	מריל סטריפ (1981) • מריל סטריפ (1982) • שירלי מקליין (1983) • סאלי פילד (1984) • וופי גולדברג (1985) • מרלי מטלין (1986) • סאלי קירקלנד (1987) • ג'ודי פוסטר/שירלי מקליין/סיגורני ויבר (1988) • מישל פייפר (1989) • קתי בייטס (1990) • ג'ודי פוסטר (1991) • אמה תומפסון (1992) • הולי האנטר (1993) • ג'סיקה לאנג (1994) • שרון סטון (1995) • ברנדה בלתין (1996) • ג'ודי דנץ' (1997) • קייט בלאנשט (1998) • הילרי סוונק (1999) • ג'וליה רוברטס (2000)
2001-היום	סיסי ספייסק (2001) • ניקול קידמן (2002) • שרליז ת'רון (2003) • הילרי סוונק (2004) • פליסיטי האפמן (2005) הלן מירן (2006) • ג'ולי כריסטי (2007) • קייט וינסלט (2008) • סנדרה בולוק (2009) • נטלי פורטמן (2010) • מריל סטריפ (2011) • ג'סיקה צ'סטיין (2012) • קייט בלאנשט (2013) • ג'וליאן מור (2014) • ברי לארסון (2015) • איזבל הופר (2016) • פרנסס מקדורמנד (2017) • גלן קלוז (2018) • רנה זלווגר (2019) • אנדרה דיי (2020) • ניקול קידמן (2021) • קייט בלאנשט (2022)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ליב אולמן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ליב אולמן